רִבִּי אוֹמֵר.נִיסָן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם בָא חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. אִם בָּא. לֹא בָא. רַב אָמַר. תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ מְעוּבָּר. אִם הָיָה. לֹא הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם היה. אבל באמת לא היה שלא נזדמן להיות כך:
והתנינן. בפ''י דשביעית השוחט את הפרה וחלקה בר''ה אם היה החדש מעובר משמט דשביעית אינה משמטת אלא בסופה:
תשרי לא נתעבר מימיו. לקבוע ר''ה ביום ל''א לפי שאלול לעולם חסר הוא:
והתנינן אם בא החדש בזמנו. עיקרא דמילתא בתוספתא פרק קמא דר''ה היא דתני ניסן ר''ה למלכים ולתרומת שקלים וכו' כיצד לתרומת שקלים כל קרבנות צבור קריבין בא' בניסן אם בא חדש בזמנו קריבין מן החדשה ואם לאו קריבין מן הישינה וכעין דתנן בפ''ד דשקלים גבי מותר הקטרת מה היו עושין בה וכו' אם בא החדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ומפני שבאחד בניסן היו צריכין להביא כל קרבנות הצבור מתרומה חדשה כדאמרי' חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וקס''ד דה''ק אם בא החדש בזמנו היינו שלא בא התרומה חדשה עד זמנו שהוא יום שלשים קריבין למחר מתרומה חדשה וכלומר שעל כרחם היו צריכין לעבר החדש ולקבוע ר''ח ניסן ביום ל''א כדי שיקריבו תמיד של שחר וכן הקטרת באחד בניסן מתרומה חדשה ואם לאו שלא בא עדיין החדשה קריבין מן הישנה שא''א בענין אחר שמעינן מיהת דלפעמים מצינו שר''ח ניסן ביום ל''א הוא ומשני אם בא קאמר אבל באמת מעולם לא בא שלא נזדמן להיות כך לפי שהיי מקדימין להביא שקליהן כדתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ומעולם לא נתאחר תרומה חדשה עד זמנו להביא קרבנות מהחדש שיצטרכו לעבר משום זה כדי להקריב באחד בניסן מן החדש:
רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו. מעולם לא הוקבע ר''ח ניסן ביום ל''א ולפי שהאדר הסמוך לניסן לעולם חסר הוא. וגרסי' להא לעיל בשביעית פ''י ובנדרים פ''ו ובסנהדרין פ''ק:
רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. 15a מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ וְאֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעוּרָא. רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל. נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר. מְקוּדָּשׁ. עַד שֶׁחָשֵׁיכָה. הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. מִפְּנֵי שֶׁחָשֵׁיכָה. הָא אִם לֹא חָשֵׁיכָה לֹא. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם הָיָה צָרִיךְ שְׁנֵי יָמִים נוֹתְנִין לו שְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ. אֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר הַחוֹדֶשׁ. אַחַר הַחוֹדֶשׁ הֵן הוֹלְכִין. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם לֹא נִרְאֲתָה הַלְּבָנָה לִשְׁנֵי יָמִים. כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ לִשְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אֵלֶּא הֵם. אֵין אֵלֶּא מוֹעֲדַיי. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה. הָא אִם נִרְאֲתָה לֹא. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר וְלָא פְלִיגִין. מַה דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בִשְׁאָר כָּל הַחֳדָשִׁים. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוון. בני הישיבה בעיי מימר דלא פליגין. אלא מה דאמר ר' זעירא דאין מאיימין על שלא נראה לקדשו בשאר החדשים ומה דאמר ר' בא מאיימין על שלא נראה לקדשו על ניסן ועל תשרי הוא דקאמר שבהן תקנת המועדות תלויין הן:
יכול וכו'. תוספתא היא בריש פ''ב והכי איתא התם לא נראית לבנה לשני ימים יכול יקדשוהו לאחר שני ימים ת''ל יום אין לו אלא יום אחד בלבד. וזו היא הגי' הנכונה דלגי' דהכא ת''ל אותו היכן מצינו דכתיב אותו גבי א' בחדש ויום הוא דמצינו. בחדש השביעי באחד לחדש וגו' יום תרועה יהיה לכם ולמדנו שאין לו אלא יום אחד בלבד להיות נמנה להתחלת החדש משנראה ביום כ''ט סמוך לשקיעת החמה ולא שימתינו לקדש החדש אחר שני ימים והיינו ביום ל''א שהיא לאחר ב' ימים משנראה. א''נ לאחר ב' ימים ממש כדלקמן שאפי' רוצין לקדש את יום שלשים הואיל ועברו ב' ימים בחדש אין מקדשין. אלמא דאין מאיימין על שלא נראה ולומר שנראה כדי לקדשו. מפני הצורך ודלא כר' בא דהא שמעינן מהאי ברייתא דאחר שנראה הוא דהולכין:
מתניתא. ברייתא פליגא על ר' בא דקאמר בשם ריב''ל:
מפני שחשיכה ואי אפשר לקדשו הא אם לא חשיכה לא עבדינן מעובר אלא צריך לקדשו הואיל ונראה לכל וקשיא על דר''ז דהרי הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה וכדי לעברו:
מתני'. דידן פליגא על ר''ז דקאמר בשם ריב''ל דהא קתני ראוהו ב''ד וכל ישראל וכו' ודייקינן ה''ז מעובר. כצ''ל:
ור' בא ור' חייא קאמרו איפכא בשם ריב''ל מאיימין לומר ראינו אע''פ שלא נראה כדי לקדשו דהאי לא מיחזי כשיקרא שאפשר שהם ראו ואם שלא נראה לכל ואין מאיימין עליהן שיחרישו אם נראה הוא לכל דמיחזי כשיקרא:
ר' זעירה וכו. אמרי בשם ריב''ל דהכי אמר מעמעמין על הנראה לעברו. לשון מגמגמין הוא כדקאמר בפ''ק דשבת פיתן מהלכות של עמעום הוא וכלומר מאיימין על העדים להיות מגמגמין על החדש שנראה יום שלשים שלא יעידו שראו וכדי לעברו להחדש אם צריך הוא לכך אבל אין מאיימין עליהם על שלא נראה שיאמרו ראינו היום וכדי לקדשו ולעשות החדש חסר אם צריך לכך מפני שהוא שקר:
מתניתא. וכן האי ברייתא נמי פליגא על ר' בא דקתני יכול כשם וכו' וכן אידך ברייתא יכול אם לא נראתה הלבנה עד לשני ימים בחדש שנמצא שמעובר החדש ויכול יקדשהו כך לאחר ב' ימים ויעשו חסר ת''ל אשר תקראו אותם אלה הם מועדי אבל אין אלה מועדי. וטעמא מפני שלא נראתה בזמנו הא אם נראתה בזמנו לא אמרו כזה דה''א שימתינו מלקדשו משום דהכל אחר הראייה אנו הולכין אם כן הדא אמרה אין מאיימין על שלא נראה לומר שנראה כדי לקדשו ודלא כר' בא:
וִיקוּם חַד וִיתִיב חַד. וִיקוּם חַד וִיתִיב חַד. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין הָעֵד נַעֲשֶׂה דַייָן. כְּהָדָא רַב הוּנָא הֲוָה יְדַע שַׂהֲדוּ לְחַד בַּר נַשׁ. אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמֵיהּ וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּגִין דְּאַתְּ יְדַע דְּרַב הוּנָא בַּר נָשָׁא רַבָּה אַתְּ כְּפַר בֵּיהּ. מָה אִילּוּ ייֵזִיל וְיִשְׂהַד עֲלָךְ קוֹמֵי בֵית דִּין חוֹרָן. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָה. וְעָ‍ֽבְדִין כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. אִין. וְשָׁרָא רַב הוּנָא גַרְמֵיהּ מִן הַהוּא דִינָא. וַאֲזַל וְאַשְׂהַד עֲלוֹי קוֹמֵי בֵית דִּין חוֹרָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויקים חד ויתיב חד. להאי תנא בתרא מפרש אמאי מעידין בפני אחרים ויקים חד ויעיד בפני השני שיושב ואח''כ ויקום זה ויתיב זה וכלומר שהרי יכולין שנים מהן להעיד בפני השאר ואפי בעמידת שנים בבת אחת לא צריך אלא ויקים חד וכו' ואח''כ ישבו. ומשני שאני היא הכא הואיל וכולן ראו ואף עד הרואה אין נעשה דיין:
אזל. האי ובעי מידון קמיה דרב הונא וכפר בבעל דינו ואף שהיה יודע דרב הונא יודע עדות לחבירו:
בגין דאתידע דרב הונא בר נש רבה. ואין כבודו לילך ולהעיד בפני בית דין אחר אתה סומך על זה וכפר ביה בפניו:
מה אילו יוזיל. ומה תעשה אם ירצה רב הונא לילך ולהעיד עלך לפני ב''ד אחר:
א''ל רב הונא. לר' שמואל ועבדין כן אם יכול אני לסלק עצמי מן הדין הזה כדי ליעשות עד בדבר וא''ל אין ומיד סילק רב הונא עצמו מן הדין והלך והעיד לפני ב''ד אחר:
בֵּית דִּין שֶׁרָאוֹ אֶת הַהוֹרֵג. אָ‍ֽמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ אֵין אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ. לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. דִּכְתִיב וְעֵינֵי֖נוּ לֹ֥א רָא‍ֽוּ׃ מִכָּל מָקוֹם. וַהֲרֵי רָאוּ. וּבֵית דִּין שֶׁרָאוֹ אֶת הַהוֹרֵג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ כוּלָּן וְיָעִידוּ בְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִים כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בְּעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ב''ד שראו את ההורג וכו'. גרסינן להא ריש פרק עגלה ערופה:
מכל מקום. והרי ראו אע''פ שאינן מכירין אותו:
וב''ד שראו את ההרוג. כצ''ל דאמרינן התם לעיל שצריך שיראו העדים את ההרוג ואם ב''ד ראו אותו ובב''ד של כ''ג מיירי:
יעמדו שנים. מהן ויעידו לפני השאר שראו אותו:
אית תניי תני יעמדו כולן ויעידו. לפני ב''ד אחר דמכיון שראו והן עדים אינן ראוין להיות עכשיו ב''ד אלא שנים מכולן יעידו במקום אחר:
כשם שהן חלוקין כאן. לענין אם עד הרואה נעשה דיין כך חלוקין הן בעדות החדש ותנא בתרא פליג אמתני' דהכא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. קִידְּשׁוּהוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הָעֵדִים זוֹמְמִין. הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵה עִם רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּה מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין מדקדקין בעדות החדש. אע''פ שאח''כ נודע ששקר העידו מה שעשו עשוי:
קִידְּשׁוּהוּ קוֹדֶם לִזְמַנּוֹ אוֹ לְאַחַר עִיבּוּרוֹ יוֹם אֶחָד יָכוֹל יְהֵא מְקוּדָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. אוֹתָם אֵלֶּא הֵם [מוֹעֲדָיי]. אֵין אֵ֥לֶּה מוֹעֲדָיי. לִפְנֵי זְמַנּוֹ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם. לְאַחַר עִיבּוּרוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. וּמְנַיִין שֶׁמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַגָּלִיּוֹת שֶׁעָלוּ וַאֲדַיִין לֹא הִגִּיעוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֹעֲדָיי. עֲשֵׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהֵן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְהַר פְּרָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והן שהגיעו לנהר פרת. דוקא כשכבר נשמע שהגיעו לגבול א''י:
על הגליות שיצאו גריס בנדרים. שיצאו לעלות לרגל ואינן יכולין להגיע לירושלים לעשות הפסח בזמנו:
ת''ל אותם. אם תקראו בזמנן אלה הם מועדי ואין אלה מועדי שנקראו שלא בזמנן:
יכול יהא מקודש. וא''צ לקדשו עוד:
קידשוה קודם לזמנו. כדמפרש לקמיה קודם לזמנו בכ''ט ולאחר עיבורו ביום ל''ב ואע''פ שקידשוהו ליום זמנו שהוא יום שלשים או עיברוהו ליום העיבור:
וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְאוּשָׁה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אוֹמֵר כְדִבְרֵי 15b רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנִינָה בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲגִין בְּיַבְנֶה. וְהָא תַנֵּי. קִידְּשׁוּהוּ בָרִאשׁוֹן ובַשֵּׁינִי. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדַּאי. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִתְקַלְקְלָה. מָהוּ בָרִאשׁוֹן מָהוּ בַשֵּׁינִי. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה' וְשָׁנָה הַשְּׁנִייָה. וְהָא תַנֵּי. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא תני קידשוהו בראשון ובשני. כלומר שמעינן מיהת מהאי ברייתא שעשו שני ימים ראש השנה ועיברוהו לאלול. ומשני אותה השנה נתקלקלה קלקול וטעות בחשבון אירע להם באותה שנה ועל ידי כך עשו. ב' ימים מה בין ראשון לשני. כך גריס בשביעית וסיומא דמילתא היא שהטעות היה כך ולגי' דהכא וכן בנדרים ובסנהדרין כמו ואיבעית אימא הוא. מהו בראשון מהו בשני כדר' בא בשנה הראשונה ובשנה השני' ודחי לה הש''ס והתני ביום הראשון וביום השני אלא מחוורתא כדר' זעירא:
ואמר כדברי ר''ע. דקאמר כולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע:
כדברי ר' יוחנן בן נורי. לקמן בפ''ד דקאמר כולל מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע:
וכשקידשו את השנה באושא. תוספתא היא בפ''ש דמכילתין ולקמיה פריך אהא דאמר רבי תשרי לא נתעבר מימיו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source