Moed katane
Daf 9a
משנה: אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים עֲבָדִים וּבְהֵמָה וָאֲבָנִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אוֹ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת׃
Traduction
On n’acquerra à ce moment des maisons, des esclaves, ou des animaux, que pour les besoins de la fête, ou si c’est pour procurer des vivres au vendeur qui n’a pas de quoi manger. On ne devra pas déménager d’une maison à l’autre, mais dans la cour de la même maison, ni apporter des outils d’un atelier; mais si le propriétaire éprouve des craintes à leur égard, il pourra les porter dans une autre cour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין לוקחין בתים וכו'. רבותא קמ''ל דאפי' הני דהוון בפרהסיא שרי לצורך המועד ושאינו לצורך המועד אפי' שאר דברים אסור:
ואבנים. בגמרא מפרש דמשכחת להו לצורך המועד בכותל גוהה שנוטה ליפול ויש בו סכנה שסותרו ובונה אותו בי''ט:
או לצורך המוכר. שצריך מעות להוציאן לצורך המועד:
אין מפנין. כלים או שאר דברים מבית זה לבית אחר רחוק ממנו דרך ר''ה מפני הטורח אבל מפנה הוא לחצירו מבית לבית שבאותו חצר דהוי דרך צינעה:
אין מביאין כלים מבית האומן. בכלים שאינן לצורך מועד מיירי אבל אם הן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכסות וקיתוניות שרי. ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן או שהאומן צריך לשכרו והבעל הבית אינו מאמינו שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה מפנן הוא לחצר אחרת.
הלכה: נִיחָא כוּלְּהֹן. אֲבָנִים. כְּהָדָא. אִם הָיָה כּוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶהוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ. וְנִמְצָא בָּא לִידֵי סַכָּנָה.
Traduction
On comprend que l’on ait besoin pour la fête de tous les objets énumérés (maison, esclaves, animaux); mais à quoi bon des pierres? On peut en avoir besoin au cas suivant (50)Ci-dessus, (1, 4) et en (Taanit 4, 9).: Si un mur menace ruine, est-il dit, on le démolira et on le reconstruira; et l’on n’autorise pas le propriétaire à démolir seulement, sans reconstruire, car, dit R. Hanania au nom de R. Yohanan, on a permis la seconde action en raison de la première, vu que si l’on défendait la reconstruction, le propriétaire ne démolirait peut-être pas, et il pourrait en résulter du danger.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניחא כולהון. משכחת בהו לצורך המועד בתים לישב בהן עבדים לשמשו בהמה לשחיטה:
אבנים. בתמיה מה צורך בהן במועד הלא אסור בבנין:
כהדא. משכחת בהו לצורך המועד אם היתה כותלו גוהה וכו' וכדאמרינן לעיל בפ''ק בה''ד:
רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין אָמַר. פְּרַגָמַטִּיָּא נִגְבִּית 9a מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין לֹא. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי לָא. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים יוֹדְעִין. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין נַעֲשֵׂית דְּפִיקָּדוֹן. [כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים] פִּיקָּדוֹן לֹא יִיגָּבַה מְנִּכְסֵי יְתוֹמִין קָטַנִּים. מַה בֵינוֹ לַמִּלְוֶה. מִלְוֶה נִיתְנָה לְהוֹצָאָה. וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהוֹצָאָה.
Traduction
– R. Hanania, compagnon des rabbins, dit: des marchandises mises en dépôt chez quelqu’un peuvent être réclamées, lors de son décès, à ses héritiers orphelins mineurs (sans attendre leur majorité, comme pour d’autres dettes). On avait supposé qu’il en est ainsi lorsqu’il y a des témoins attestant l’identité des marchandises confiées, et sans cette attestation, le montant n’est pas dû de suite. Mais les rabbins de Césarée, au nom de R. Ila, viennent l’expliquer ainsi: il va sans dire, en présence de témoins connaissant les marchandises, qu’elles sont dues; mais, en l’absence de témoins, elles sont considérées comme un dépôt. ` Or, dira-t-on qu’un dépôt confié ne serait pas réclamé sur les biens des héritiers mineurs? Quelle différence y a-t-il entre le dépôt et le prêt (qui n’est pas dû de suite)? Ce dernier a été remis pour être dépensé (48)V. B., en Qidushin 46. (et n’est plus en nature), tandis que le dépôt, non remis pour être dépensé, pourra être reconnu par le possesseur (et à défaut de témoins, le serment suffira pour exiger la restitution).
Pnei Moshe non traduit
פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים. איידי דאיירי הכא בפרגמטיא אבודה שמותרת להתעסק בה במועד נקט נמי להאי דינא דק''ל דאין גובין מנכסי יתומים קטנים עד שיגדלו ואם הניח אביהן להן פרגמטיא וידוע שהיא של אחרים נגבית מהן שלא תאבד הפרגמטיא בתוך כך אם ימתין עד שיגדלו:
הוון. בני ישיבה בעיין למימר בשיש עדים שהיא של אותן הבאים לגבות מהן אבל אם אין עדים לא נגבת מן הקטנים. לכן צריכה בשיש עדים יודעין. בתמיה כלומר וכי לכך צריך להשמיענו שאם יש עדים שהן שלהן שנגבית היא מהקטנים:
הא אם אין עדים יודעין נעשית כפקדון. כלו' הא היא דאיצטריך לאשמועינן שאף אם אין כאן עדים יודעין כלום אפ''ה נגבית היא מפני שנעשית כפקדון שהפקיד זה אצל אביהן ובתוך כך מת וכי כך אנו אומרים פקדון לא יגבה מנכסי יתומים קטנים בתמיה:
מה בינו. בין פקדון למלוה שאינה נגבית מיתומים קטנים:
מלוה ניתנה להוצאה. ואינה בעין שנוכל לומר זה הוא של המלוה אבל פקדון לא ניתן להוצאה ומכיון שעדיין בעין הוא וזה אומר שלי היא נאמן בשבועה ונגבית מיתימים קטנים:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אִילּוּ הָיָה לִי מִי שֶׁיִימָנֶה עִמִּי הִיתַּרְתִּי בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא וְהִיתַּרְתִּי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. כְּלוּם אָֽסְרוּ בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא לֹא כְדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּזוֹל. וְהֵן מַעֲרִימִין עָלָיו וּמוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹקֶר. כְּלוּם אָֽסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וִיגִיעִין בַּתּוֹרָה. וְאִינּוּן אָֽכְלִין וְשָׁתִין וּפָחֲזִין.
Traduction
R. Aba b. Mamal dit: si j’avais eu à côté de moi un sage partageant mon avis, j’aurais permis de vendre au poids (litra) de la chair de premier-né (interdite jusque là, d’être vendue de cette façon peu convenable); et de même j’aurais autorisé certains travaux aux jours de demi-fête. On a interdit de vendre au poids de la chair de premier-né pour qu’elle arrive à être cédée à bon marché, et pourtant, par suite de ruses des possesseurs, la cherté était maintenue; de même, on avait défendu de travailler pendant la demi-fête, pour qu’en ces jours on puisse, non-seulement manger et boire, mais encore se livrer à l’étude de la loi religieuse; et au lieu de cela, après le manger et le boire, les Israélites s’amusent d’une façon futile.
Pnei Moshe non traduit
להשקל בליטרא. דקי''ל אין שוקלין בשר בכור בליטרא שהוא דרך בזיון כדתנינן בפ''ה דבכורות וכל עצמו לא אמרו כך אלא כדי שיהו מוכרין אותו בזול והן מערימין ומוכרין אותו ביוקר וא''כ מה הועילו חכמים בתקנתן ולפיכך אלו היה אחד מי שימנה עמי להתיר הייתי מתיר למכור אותו ע''י משקל וכן אמר בענין איסור מלאכה שאסרו חכמים במועד כלום אסרו חכמים וכו'. ופחזין. במיני שחוק ודברי היתול ומוטב שהיו עושין איזו מלאכה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הִזְכִּירוּךָ לְבוּלֵי יִהְיֶה יַרְדֵּן בַּעַל גְּבוּלְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֻבְלִין לָרָשׁוּת לְהִיפָּטֵר מִבּוּלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לוֹוִין בְּרִיבִּית לַחֲבוּרַת מִצְוָה וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּצַפְרָא הֲוָה נְחַת לִכְנִשְׁתָּא וְהֲוָה מְלַקֵּט פֵּירוּרִין וַאֲכִל וַאֲמַר. יְהֵא חֶלְקִי עִם אִילֵּין דַּאָֽכְלוּן הָכָא רוּמְשִׁית.
Traduction
Aussi R. Yohanan dit (49)J., en (Sanhedrin 8, 2) ( 26b).: si ces hommes te proposent de faire partie de leur conseil supérieur, boulh fuis-les jusqu’à la limite du Jourdain. Toutefois, ajouta-t-il, on demandera l’autorisation d’être dispensé de ce conseil. R. Yohanan dit aussi: on accompagnera les rabbins s’il s’agit du repas d’une compagnie réunie dans un but religieux, ou p. ex. pour consacrer la néoménie. Au matin, ce même rabbin se rendait à la synagogue où avait eu lieu la réunion des dits rabbins, ramassait les miettes laissées et les mangeait, en disant: je veux ainsi avoir part au milieu de ceux qui ont mangé ici hier soir.
Pnei Moshe non traduit
אם הזכירוך לבולי. לשון חשיבות ושררה הוא ואם בני אדם הזכירוך שתמנה עמהן לעשות כן ולהתנהג עמהן בענין סעודת מאכל ומשתה ומיני חשיבות יהא הירדן בעל גבולך כלומר תברח ותתרחק מהם עד גבול הירדן ולא תשתתף עמהן ואל תלך בדרך אתם. וגרסי' להא בפרק ח' דסנהדרין בהלכה ב':
קבלין לרשות להפטר מבולאי. כלומר קובלין בפני הרשות אפי' במועד כדי להפטר מחבורת הפוחזין האלו המתנהגין כך בחשיבות ואוכלין ושותין ופוחזין:
לוין ברבית וכו'. התם איירי בענין סעודת חבורת מצוה וקידוש החדש כדקתני שם במתני' אבל בחבורת מצוה וכו' ואגב מייתי לה נמי הכא:
הוה נחות לכנישתא. שהיו נוהגין לעשות סעודת קידוש החדש בבה''כ ומלקט פירורין מהנשאר מהסעודה של אמש ואכל אותן וכל זה כדי לחבב ולייקר להמתאספים בחבורת סעודת מצוה זו ואמר יהא חלקי עם אלו שאכלו כאן בלילה זו:
Moed katane
Daf 9b
משנה: מְחַפִּין אֶת הַקְּצִיעוֹת בַּקַּשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְעַבִּין. מוֹכְרֵי פֵירוֹת כְּסוּת וְכֵלִים מוֹכְרִין בְּצִנְעָה לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. הַצַּייָדִין וְהַדָּשׁוֹשׁוֹת וְהַגָּרוֹסוֹת עוֹשִׂין בְּצִינְעָה לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֵם הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן׃
Traduction
Il est permis en ces jours de couvrir les fruits secs avec de la paille; R. Juda permet aussi de les entasser. Les marchands de fruits, ou d’habits, ou d’ustensiles, pourront vendre à l’écart pour les besoins de la fête. Les chasseurs (ou pêcheurs), les fabricants de bouillies et de pâte égrenée, agiront de même pour les besoins de la fête. Selon R. Yossé, ceux-ci se sont imposé la sévérité de ne rien vendre du tout.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מחפין את הקציעות. תאנים השטוחין בשדה כדי לייבשן מכסין אותן בקש מפני הגשמים:
אף מעבין. שנותנין אותן זו על גב זו ועושה כמין שיהו העליונות מגינות על התחתונות ואין הלכה כן:
הציידין. ציידי עופות ודגים:
והדשישות. הדשים וכותתין חטים לדייסא:
והגרוסות. העושין גריסין של פול:
ר' יוסי אומר הן. האומנין עצמן:
החמירו על עצמן. שלא לעשות כלל. ואין הלכה כר' יוסי:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה מְעַבִּין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. יְאַבֵּד דָּבָר מְמוּעָט וְאַל יְאַבֵּד דָּבָר מְרובֶּה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַל יְאַבֵּד דָּבָר כָּל עִיקָּר. כַּהֲנָא אָמַר. אִית מִּילִּין בְּמוֹעֵד דְּקַשְׁייָן מִן אֲהִילוּת וּמִן נְגָעִים. תַּמָּן אָמַר רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְסִין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שִׁיפוּף בַּשַּׁבָּת. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לְתוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע בֵּינִיהוֹן. רַבָּנִן אָֽמְרֵי. קוֹצֵר ומְעַבֶּה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֹא יִקְצוֹר אֶלָּא יְעַבֶּה.
Traduction
Il faut rectifier la version de la Mishna, en disant que le préopinant permet d’entasser les fruits (non R. Juda), puisque R. Juda est plus sévère que son interlocuteur, en ce qu’il dit: on ne tiendra pas compte d’une petite perte (et l’on interdit en ce cas le travail), mais on tiendra seulement à ce qu’il n’y ait pas de grande perte; selon R. Yossé (moins sévère), on ne laissera rien perdre du tout. Cahana dit: il y a certains points au sujet de la demi-fête qui sont plus sévères que les règles d’impureté des tentes, ou des pluies. Ailleurs (53)J., (Shabat 4, 2), R. Jérémie dit au nom de Rav: on peut le samedi tendre une toile sur les rangées de briques, pour éviter que la pluie n’interrompe leur cuisson; comment donc se fait-il qu’ici on interdise, même pendant la demi-fête, de couvrir par un objet mis avec peine? Selon les rabbins de Césarée au nom de R. Jacob b. Aha, il s’agit d’entasser du chaume, en l’arrachant au besoin du sol, et voici comment il faut expliquer la discussion de la Mishna: d’après les sages (le premier interlocuteur anonyme), il est permis d’en couper et de l’amasser épais; R. Juda ne permet pas d’en couper, mais seulement d’en prendre épais (sans qu’il soit question de couverture).– (54)'''''' Suit une phrase traduite en (Pessahim 4, 1); cf. ci-dessus, en (Betsa 5, 4)''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא מעבין. כן צריך למתני במתני' מעבין לת''ק ור' יהודה מחמיר הוא ולא כדתנינן לר' יהודה אף מעבין דא''כ ר' יהודה מיקל הוא והא שמעינן לר' יהודה דמחמיר הוא במועד כדאמרי' לעיל בהלכה א' לר' יהודה דאומר יאבד דבר מועט וכו' שלאיבוד דבר מועט לא עשו חכמי' תקנה להתיר במועד אלא לאיבוד דבר מרובה הוא דחששו וא''כ צריך לגרוס בהיפוך מעבין הקציעות בקש ר' יהודה אומר מחפין. א''נ ה''ק כיני מתני' מעבין גרסי' לר' יהודה ולא אף מעבין ולעולם ר' יהודה מחמיר הוא וכדמוכח מדלקמן:
אית מילין במועד. שהן קשים יותר מהלכות אהלות ונגעים שהן קשים אהדדי כדנקיט ואזיל:
תמן וכו'. לעיל בשבת פ''ד בהלכה ב' קאמר רב ירמיה בשם רב פורסין מחצלות ע''ג שיפוף בשבת שייפות ושורות של לבנים פורסין עליהן להגן מפני הגשמים ואע''ג דעומדות לבנין הן ומפני שראוין לישיבה ודעתיה עלייהו אלמא אפילו בשבת מותר לפרוס מחצלת:
והכא הוא אמר הכין. בתמיה דאף במועד אין מכסין בדבר דאית ביה טירחא כדקתני מחפין בדוקא:
לתולש מן הקרקע ביניהן. כלומר הכי הוא דמפרשינן לפלוגתייהו במתני' ולא קשיא מידי דרבנן אמרו והוא הת''ק דאפי' קוצר ותולש הקש מן הקרקע כדי לעבות זו ע''ג זו בחיפוי וכיסוי גמור ודקתני מחפין היינו בכל צד שיכול לחפות אותן ואפי' לתלוש הקש מן הקרקע ור' יהודה פליג לחומרא וקאמר לא יקצור בתחלה להקש אלא יעבה ויכסה אותן אם יש לו קש מוכן ולא גרסי' בדברי רבי יהודה אף מעבין אלא מעבין בלחוד וכדלעיל והשתא לא קשיא מהת''ק לרב דלעיל:
קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן חַרְמֵי טִיבֵּרִיָּה וּדְשׁוּשֵׁי עַכּוֹ וּגְרוֹסֵי צִיפּוֹרִין שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. נִיחָא גְּרוֹסֵי צִיפּוֹרִין דְּשׁוּשֵׁי עַכּוֹ. חַרְמֵי טִיבֵּרִיָּה וְאֵינָן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל. צָד הוּא בְחָכָּה צָד הוּא בְמִכְמוֹרֶת. אֲפִילוּ כֵן אֵינָן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל. רִבִּי אִימִּי מֵיקַל לוֹן שֶׁהֵן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
קיבלו עליהן חרמי טבריא וכו'. גרסינן להא לעיל בפ' מקום שנהגו בהלכה א':
אלו הצדים דגים בחרמות וברשתות בימה של טבריא ואלו העושין גרוסין בציפורי והכותשין דשושי חטים לדייסא בעכו קיבלו והחמירו על עצמן שלא לעשות מלאכתן במועד ואף על פי דמדינא מותר הוא כדתנינן במתני':
ניחא גרוסי צפורי ודשושי עכו. שהניחו להן חכמים במנהגן משום שיכולין לתקן זה מקודם המועד אלא חרמי טבריא קשיא וכי אינן ממעטין בשמחת הרגל ומשני צד הוא בחכה וכו'. דלא אוושא מילתא כל כך:
ופריך אפי' כן וכו'. דאינן יכולין לצוד הרבה בחכה ובמכמורת:
ר' אמי מיקל. מבזה אותן לאלו שנמנעו מלעשות מה שהוא לשמחת הרגל:
הדרן עלך פרק מי שהפך
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָהוּ לִיקַּח בָּתִּים מִן הַגּוֹי. אָמַר לֵיהּ. אֵימַת רִבִּי שָׁאַל. בַּשַּׁבָּת. תַּנֵּי. בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַרְאֶה לוֹ כִיסִּין שֶׁלְדִּינָרִין וְהַגּוֹי חוֹתֵם וּמַעֲלֶה לָאַרְכָיִים. 9b שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה אֶלָּא יְרִיחוֹ אֶלָּא בַּשַּׁבָּת. דִּכְתִיב כֹּ֥ה תַֽעֲשֶׂ֖ה שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים. וּכְתִיב וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסוֹבּוּ אֶת הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים. וּכְתִיב עַ֥ד רִדְתָּֽהּ. אֲפִילוּ בַּשַּׁבָּת.
Traduction
– R. Josué b. Levi demanda à R. Simon b. Lakish s’il est permis d’acheter des maisons des païens (en Palestine)? Cette question, répondit-il, n’a lieu d’être posée que pour le Shabat (sans cela, c’est évident); et même en ce jour l’achat est permis. Voici comment on opérera en ce cas (ne pouvant toucher l’argent soi-même): on montrera le sac de dinars au païen, qui, après avoir signé l’acte de vente, emportera l’argent par devant le greffe des ventes arceiai. De même, nous trouvons (51)J., (Shabat 1, 8) que la ville de Jéricho a été conquise précisément un samedi, comme il est écrit (Jos 6, 3): tu feras ainsi six jours; puis il est dit; au 7e jour (Shabat) vous entourerez la ville sept fois. D’autre part, il est écrit (Dt 20, 20): jusqu’à sa reddition, fût-ce un jour de Shabat, on ne cessera pas de combattre.
Pnei Moshe non traduit
אימת רבי שאל. אימת קאי השאלה של רבי ודאי בשבת היא השאלה הא תני בהדיא אפי' בשבת מותר משום ישוב א''י וכדמסיק ואזיל כיצד הוא עושה וכו'. ומעלה. בארכאות שלהם שכן מצינו וכו' כדאמרי' לעיל בפ''ק דשבת בהלכה:
הֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִדּוֹשׁ בְּפָרָה. בִּמְסַפֵּק לְיָחִיד. אֲבָל בִּמְסַפֵּק לָרַבִּים דָּשׁ אֲפִילוּ בְּפָרָה.
Traduction
On tient compte, dit la Mishna, du cas où le vendeur n’aurait pas de quoi manger.'' —Mais alors on pourra au besoin moissonner, mettre en gerbe, battre le blé, sauf à ne pas le dépiquer à l’aide de la vache s’il s’agit de pourvoir aux besoins d’un homme seul; mais s’il s’agit d’un grand nombre de personnes, on pourra même dépiquer le blé par le travail de la vache.
Pnei Moshe non traduit
במספק ליחיד. בשצריך סיפוק לביתו כיחיד אבל אם צריך לספק לרבים דש ואפי' בפרה במועד:
אֵין מְפַנִּין מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה נָאָה וְלֹא מִדִּירָה (נָאָה) [כְעוּרָה] לְדִירָה כְאוּרָה וְלֹא מִדִּירָה כְאוּרָה לְדִירָה נָאָה. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה כְאוּרָה. וּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִדִּירָה נָאָה לְדִירָה כְאוּרָה. שִׂמְחָה לָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דָר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
Traduction
– On ne déménagera en ces jours ni d’un bel appartement dans un autre aussi beau, ou d’un laid dans un autre aussi laid, ou d’un laid dans un beau, et à plus forte raison non plus d’un beau dans un laid; lorsqu’il s’agit d’aller demeurer dans sa propre maison (non louée), il est permis même de déménager d’un bel appartement dans un autre plus laid, en raison de la joie que l’on éprouve d’habiter sa propre maison.
Pnei Moshe non traduit
ובתוך שלו. שהבית השני שלו היא אפי' מדירה נאה וכו' מותר מפני ששמחה היא לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו וכן אין מפנין וכו':
אֵין מְפַנִּין אֶת הַמֵּת וְאֶת הָעֲצָמוֹת מִקֶּבֶר מְכוּבָּד לִמְכוּבָּד וְלֹא מִבָּזוּי לְבָזוּי וְלֹא מִבָּזוּי לִמְכוּבָּד. אֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר מִן הַמְכוּבָּד לַבָּזוּי. וּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִן הַמְכוּבָּד לַבָּזוּי. עָרֵב הוּא לָאָדָם שֶׁהוּא נִינּוּחַ אֶצֶל אֲבוֹתָיו.
Traduction
On ne déplacera pas un mort, ni des ossements, d’une belle sépulture dans un autre aussi belle, ni d’une tombe inconvenante dans un autre analogue, ni d’une telle dans une autre supérieure, et à plus forte raison pas d’une tombe distinguée dans une qui ne l’est pas; cependant, pour enterrer dans un tombeau de famille, on déplacera au besoin d’une belle tombe dans une inférieure; car il est agréable au mort de reposer parmi les siens.
אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן. הָדָא אָֽמְרָה. פְּרַגְמַטֵיָא אָבֵדָה שָׁרִי מְטַלְטְלָתָא בַּמּוֹעֲדָא.
Traduction
– ''Il est défendu d’apporter des outils d’un atelier,'' est-il dit. Ceci prouve que s’il s’agissait de marchandises pouvant se perdre, il est permis de les déplacer en ces jours (52)Cf. ci-dessus, 3, commencement..
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה. מדקתני ואם חושש להן מותר לפנותן ש''מ פרקמטיא אבודה שעומדת לילך לאיבוד שרי מטלטלא במועדא למקום השמור כדאמר בריש הל' דלעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source