Moed katane
Daf 6b
משנה: 6b הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ וְהָאוֹמָּן מְכַלֶּב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּיטּוֹת רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מְמַתְּחִין׃
Traduction
Tout simple israélite (non ouvrier) peut coudre en ces jours comme d’ordinaire; un ouvrier devra faire des points irréguliers (33)Littéral.: en dents de chien.. On pourra aussi tresser les cordages ou le filet, soutenant les lits. R. Yossé permet aussi de les tendre (pour mieux les fixer).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ההדיוט. שתופר לצורך המועד תופר כדרכו. הדיוט נקרא כל שאינו יודע לכוין השפה לבגד שתהא שוה ומכוונת בו אלא מעקם לכאן ועושהו רחב במקום זה וקצר במקום אחר:
והאומן מכליב. עושה תפירות כעין שיני הכלב שאינן שוות זו כנגד זו אלא אחת למעלה ואחת למטה לפי שהאומן צריך לשנות במועד:
מסרגין את המטות. אורגין אותן בחבלים שתי וערב:
אף ממתחין. אם היה ארוג מכבר ורפו החבלים וממתחין אותן ולא מסרגין. והלכה כת''ק:
משנה: מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַייִם בַּמּוֹעֵד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵיחַיִם בַּתְּחִילָּה׃
Traduction
Il est permis d’ériger pendant la demi-fête un poële, ou un four. Selon R. Juda, on ne devra pas en principe marteler les meules du moulin (usées, trop lisses).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעמידין תנור וכו'. עושין אותן במועד ודוקא באפשר שיבשו ויאפו בהן במועד ומפני שהתנורים שלהם מטלטלין היו ממקום למקום להכי תנו מעמידין:
אין מכבשין. אין מנקרין להכות בפטיש על הרחיים כשהן חלקין יותר מדאי כדי שיהו טוחנות יפה ואין הלכה כר' יהודה אלא מותר לנקר את הרחיים לצורך המועד ופותחין להן עין:
הלכה: דְּבֵית רִבִּי יַנַּיי אָֽמְרוּ. כְּדַרְכּוֹ מְמַלֵּא אֶת הַמַּחַט. מְכַלֶּב אַחַת אַחַת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדַרְכּוֹ אַחַת אַחַת. מְכַלֶּב מַפְסִיעַ. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנַן. הָרוֹצְעָנִין מַכַלְּבִין בַּמּוֹעֵד. אִין תֵּימַר אַחַת אַחַת. כָּךְ הִיא אוּמְנוֹתָן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בְּמַפְסִיעַ. אֵי זֶהוּ הֶדְיוֹט וְאֵי זְהוּ אוּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כָּל שֶׁהוּא מְזַוֵּיג אֶת הָאוֹמֵרִיּוֹת זֶהוּ אומָּן. וְכָל שׁאֵינוֹ מְזַוֵּיג אֶת הָאוֹמֵרִיּוֹת זֶה הוּא הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. בְּתוֹפֵר כִּיסִּין כִּיסִּין הִיא מַתְנִיתָה.
Traduction
Chez R. Yanaï on a expliqué que la couture ordinaire consiste à enfiler une aiguille et à coudre avec suite; l’irrégulière consiste à s’arrêter sur chaque point. Selon R. Yohanan, l’ordinaire est de s’arrêter à chaque point, et l’irrégulière consiste à en sauter (ou passer plusieurs points d’un coup). Une barayeta confirme l’avis de R. Yohanan, en disant: les cordonniers pourront coudre pendant la demi-fête irrégulièrement; or, si c’était une couture par points suivis d’arrêts, c’est précisément son métier d’opérer ainsi; c’est donc qu’il s’agit de points par sauts. A quoi reconnaît-on la différence entre un ouvrier et un homme incompétent? C’est que ce dernier, dit R. Yossé b. Hanina, s’y prend mal pour joindre les bords à coudre. Selon R. Simon, sa couture forme des plis (n’est pas lisse).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כדרכו\. נקרא שממלא את המחט בתפירות ומותח את החוט. ומכלב נקרא שתוחב את המחט אחת אחת:
ר' יוחנן אמר. כדרכו נקרא כשהוא אחת אחת ומכלב נקרא כשהוא מפסיע תפירות הרבה בתחיבה אחת:
מתניתא. ברייתא מסייעא לר' יוחנן דקתני הרצענין מכלבין במועד. אלמא דמכלב מפסיע והיא שינוי דאין תימר אחת אחת הלא כך היא אומנותו לתחוב אחת אחת אלא כי אנן קיימין לפרש מכליב היינו מפסיע. כל שהוא מזווג את האומריות. משווה את השפות של הבגד כדפרישית במתני':
ר' סימון אומר בתופר כיסין היא מתני'. כלומר אין זה הסימן כדר' יוסי בן חנינא. דלפעמים אף מי שאינו אומן מזווג את השפה ומכוון לעשות שוה אלא מתני' מיירי בתופר כיסין של הבגד וזהו נקרא מעשה הדיוט שא''צ אומן לכך ותופר במועד לצורך המועד וכדרכו:
מְמַתְּחִין. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן חִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹחָנָן. חִזְקִיָּה אָמַר. סִירוּג. שְׁתִי וָעֶרֶב. מִיתּוּחַ. אוֹ שְׁתִי אוֹ עֶרֶב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סִירוּג. אוֹ שְׁתִי אוֹ עֶרֶב. מִיתּוּחַ. הָֽיְתָה רָפָה מְמַתְּחָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. הַכֹּל מוֹדִין בְּסִירוּג שֶׁהוּא שְׁתִי וָעֶרֶב. מַה פְלִיגִין. בְּמִיתּוּחַ. חִזְקִיָּה אָמַר. אוֹ שְׁתִי אוֹ עֶרֶב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם הָֽיְתָה רָפָה מְמַתְּחָהּ. רִבִּי יָסָא הוֹרֵי לִשְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָה. סִירוּג. שְׁתִי וָעֶרֶב. וְלָא יָֽדְעִין אִי כְהָדָא דְחִזְקִיָּה וְאִין כְּהָדָא דְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא דִבְרֵי הַכֹּל. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. סִירוּג. שְׁתִי וָעֶרֶב. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַחֶבֶל מֵאֵימָתַי הוא חִיבּוּר לַמִּיטָּה. מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלשָׁה בָתִּים. אִית לָךְ מֵימַר. שְׁתִי וְלֹא עֶרֶב אוֹ עֶרֶב וְלֹא שְׁתִי. מָהוּ לְהַעֲרִיב וּלְסָרֵג.
Traduction
Quant aux deux dernières opérations permises par la Mishna, selon R. Yassa, il y a une discussion au sujet de leur signification entre Hiskia et R. Yohanan: Hiskia dit que le premier acte consiste à tisser dans les deux sens, la trame et la chaîne, le second acte est une tension dans l’un des deux sens. Selon R. Yohanan, le premier acte est le même que celui désigné par Hiskia, et l’autre consiste à tendre ce qui était relâché. R. Hiya b. Aba dit aussi qu’ils sont d’accord sur le sens du premier terme; ils discutent seulement sur le sens du suivant: selon Hiskia, c’est une tension dans l’un des deux sens; selon R. Yohanan, il s’agit de tendre ce qui était lâche. R. Yassa a enseigné à Samuel b. R. Hanina que tisser consiste dans l’opération sur les deux sens, chaîne et trame. L’on ignorait si R. Yassa avait adopté l’avis de Hiskia, ou celui de R. Hiya b. Aba, savoir que c’est conforme à l’avis de tous. R. Aboun b. Hiya dit devant R. Zeira qu’une Mishna confirme l’avis que l’acte de tisser s’entend pour la chaîne et la trame, car il est dit ailleurs (34)(Kelim 19, 1).: On considère la corde comme jointe au lit (pour propager l’impureté) lorsqu’on y a tissé trois carrés (points); or, serait-il possible en ce cas d’admettre qu’on a tissé la chaîne sans la trame, ou la trame sans la chaîne? D’ailleurs peut-on tisser sans opérer la jonction? (L’opération sera donc double).
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון חזקיה ור' יוחנן. בפירושא דמילתא:
ר' חייה בר בא. אמר דלא כר' יסא אלא הכל מודין בסירוג שהוא שתי וערב דאי לאו הכי לא נקרא סירוג כי פליגי במיתוח מהו נקרא דבזה אמר חזקיה או שתי או ערב נקרא מיתוח ור' יוחנן אמר זהו אם היה רפוי ממתחו:
הורי לשמואל בר חנינה שסירוג הוא שתי וערב והתירו לעשותו במועד:
ולא ידעין. אנחנו אם ר' יוסא עבד כשמעתיה דמפרש לפלוגתייהו בהכי והורי כחזקיה או אם כהדא דר' חייא בר אבא שחזר ר' יסא ומפרש כר''ח בר בא והורה לו כדברי הכל:
מתניתא. דפרק י''ט דכלים:
אמרה כן. דסירוג הוא ע''י שתי וערב דתנינן שם החבל מאימתי היא חיבור למטה שאם נטמאת המטה ניטמא נמי החבל משיסרג בה שלשה בתים וכי אית לך למימר דסירגו זה או שתי או ערב בתמיה הא בתים קאמר ועוד כי זה חיבור הוא וכדמסיים ואזיל מהו להעריב ולסרג וכלומר מהו הוא זה אם עושה הערב לבדו ומסרג בו ודאי ולא כנוס הוא אנא ודאי סירוג נקרא כשהוא שתי וערב:
רַב הוֹשַׁעְיָה אִית לֵיהּ קֶמַח וְטָחַן חִטִּין. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר לְרִבִּי יוֹנָה. פּוּק זְבוֹן לוֹן שִׁיחוֹרִין לְדוּכְנָה. אָמַר לֵיהּ. אִית לוֹן פִּילְחָה דְמוֹעֲדָא. וְאִיקְפַּד עֲלוֹי.
Traduction
– R. Oshia, bien qu’il avait de la farine, se mettait à moudre en ces jours (35)Selon le commentaire Pné-Mosché, cette phrase doit se rapporter au 9, qui parle de moulin.. R. Zeira disait à R. Yona d’aller lui acheter du blé noir pour le piler en ces jours. —Mais, dit R. Yona, nous avons encore de quoi suffire à la fête? R. Zeira fut irrité contre lui de cette objection (malgré cela, c’est permis).
Pnei Moshe non traduit
רב הושעיה וכו'. נראה דהנכון לגרוס זה בתר מתניתין דלקמן דאיירי בענין זה:
אית ליה קמח וטחן חטין. כלומר אף על פי שהיה לו קמח לצורך המועד אפ''ה טחן חטין שיהא לו הרווחה במועד:
פוק זבין לן שיחורין. מין תבואה לדכנה לדוך אותו למועד:
וא''ל אית לן פילחא דמועדא. כלומר חתיכה די והותר יש לן לצורך המועד ואיקפד עלוי ר' זעירה שאעפ''כ מותר:
Moed katane
Daf 7a
משנה: עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בַּמַּחְלְצַיִים. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃
Traduction
En ces jours, on peut édifier une balustrade au toit ou à un balcon, d’une façon grossière, non un ouvrage d’artiste (en règle). Il est permis d’enduire les fentes avec du ciment, ou faire passer sur les sinuosités le cylindre niveleur, soit avec la main, soit avec le pied, mais sans employer la truelle (ou le levier, moclo''). Il est permis, pendant une demi-fête, de réparer le gond d’une porte, ou le pivot, ou la poutre servant de pilier, ou la serrure, ou la clef, qui seraient brisées, à condition de ne pas réserver d’avance cette réparation à faire pendant les jours de demi-fête (en raison des loisirs prévus). Il est permis de mariner à ce moment des aliments qui seront suffisamment préparés pour être mangés avant la fin de la fête.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עושין מעקה לגגו למרפסת. מרפסת הילוך שלפני העלייה שבני העלייה הולכין בו ויורדין דרך סולם לחצר:
מעשה הדיוט. מניח אבנים זו על גב זו ואינו טח בטיט עליהן:
ושפין את הסדקין. גגות שאינן משופעין טוחין אותן בטיט וכשיש סדקין בטיט הדלף יורד בבית ואיכא פסידא שפין וטחין אותן:
ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל. מעגילה הוא עץ עגול שבו מחליקין את הגגות וה''ק מעגילין אותן ביד וברגל כעין שעושין במעגילה אבל לא במעגילה ממש:
אבל לא במחלצים. הוא כלי אומנות של ברזל רחבה כעין כף ולה בית יד שזהו מעשה אומן:
הציר. רגל הדלת הסובבת בתוך חור האסקופה התחתונה של פתח:
והצינור. החור שבאסקופה:
והקורה. קורות הבית ממש שנשברו אפי' קודם י''ט מתקן אותן במועד לפי שזה הפסד גדול היא שאם יניח הפתח פתוח ודלתות שבורות נמצא מאבד כל מה שבבית:
ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. שלא יאמר אמתין עד המועד שאין לי מלאכה אחרת ואעשה זאת:
כבשין. כגון דגים וירקות וכיוצא בהן שכובשין אותן במלח ובחומץ ושהוא יכול לאכול מהן במועד שהן נכבשין מהר כובשין במועד:
הלכה: 7a תַּנָּא רִבִּי חַלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְדָּרֶנּוּ כַּתְּחִילָּה. תַּנֵּי. תַּנּוּר וְכִירַיִים חָדָשִׁים אֵין סָכִין אוֹתָן בַּשֶּׁמֶן וְאֵין טוֹלִין אוֹתָן בְּמַטְלִית וְאֵין חוֹסְמִין אוֹתָן בְּצוֹנִין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְחַסְּמוּ. וְאִם בִּשְׁבִיל לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה מוּתָּר. וְתַנֵּי כֵן. תַּנּוּר וְכִירַיִים חָדָשִׁים הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹרֵי מִדּוֹחַק לְהָבִיא כִירָה חֲדָשָׁה מִבֵּית הָאוּמָּן לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ אֶת הַקְּדֵירָה כַּתְּחִילָּה בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
R. Halafta b. Saül a enseigné: On ne doit pas en ces jours se mettre à construire un four neuf (qui ne sécherait pas avant la fin de la fête et ne pourrait servir de suite). On a enseigné (36)B., en Betsa, 34a.: il ne faut pas en ces jours enduire d’huile un poële ou un four neufs, ni boucher les interstices avec des bourrelets de ciment, ni les consolider en les rafraîchissant avec de l’eau froide (après une grande combustion), mais si c’est seulement pour pouvoir mieux y placer la marmite avec son contenu, c’est permis. On a de même enseigné: un poële et un four neufs seront considérés comme tout autre objet mobilier à déplacer dans une même cour (c’est-à-dire, on peut s’en servir en ces jours). R. Judan b. R. Ismaël a enseigné qu’au besoin on peut faire venir un four neuf de chez l’ouvrier pour y mettre en principe le pot-au-feu, même le jour de fête (quoique la cuisson le consolidera).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ובלבד שלא יגדרנו. בתחילה לעשותו מחדש ומיירי כשאינו יכול לייבש מהר כדי שישתמש בו לצורך המועד:
אין סכין אותו בשמן. במועד כדי להחליקן:
ואין טולין אותן במטלית. לעשות טלאי של טיט עליהן:
ואין חוסמין אותן בצונן. לאחר שהוסקו להטיל עליהן מים צוננים כדי שיתחסמו ויתחזקו שיהו ראוין לאחר המועד:
ואם בשביל לשפות עליהן את הקדירה במועד מותר. ותני כן וכו'. כלומר דהאי ברייתא נמי מיירי באותן שיכול להשתמש בהן במועד:
הורי מדוחק וכו'. דס''ל הואיל וע''י כך מתחסמין הן אין לעשות כך לכתחלה אלא בשעת הדחק שאין לו כירה אחרת.:
הלכה: לְגַג שְׁלֹשָׁה וּלְמִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.
Traduction
Pour le toit, la mesure de la balustrade est de 3 palmes; pour le balcon (plus fréquenté), elle est de dix palmes.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לגג. שיעור המעקה שמותר לעשות במועד שלשה טפחים ולמרפסת שמשתמשין בה תדיר עשרה טפחים:
שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַשָּׁף שָׁף בָּרֶגֶל וְהַמְּעַגֵּל מְעַגֵּל בַּיָּד. מַתְנִיתֵן בְּמַעֲגִילָה קְטַנָּה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּמַעֲגִילָה גְדוֹלָה.
Traduction
Pour la soudure des fentes, selon R. Hiya, on ajoutera du ciment en l’enfonçant du pied, et l’on fera rouler le cylindre avec la main. La Mishna permet d’employer indifféremment le pied ou la main, parce qu’elle parle d’un petit cylindre, tandis que R. Hiya parle d’un grand.
Pnei Moshe non traduit
השף שף ברגל. שצריך שינוי והמעגל מעגיל ביד וכדמוקי לה לקמיה דמתני' מיירי במעגילה קטנה שאפשר לעגלה ברגל הלכך קתני במתני' ביד וברגל ומה דתני ר' חייה מיירי במעגילה גדולה שאי אפשר ברגל מעגלה ביד:
הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא אִיתְבַּר עוּקָא דְסוּלְמֵיהּ. שְׁאַל לְרִבִּי יוֹנָה אֲבוֹי וְשָׁרָא לֵיהּ. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי חַד סָב וּסְמוֹךְ עָלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא לֵיהּ.
Traduction
– ''Il est permis de réparer en ces jours, est-il dit, les gonds de la porte, etc., qui seraient brisés, à condition de ne pas réserver d’avance cette réparation à faire en ce moment.'' Ainsi R. Mena, ayant brisé un échelon de l’échelle, demanda à son père R. Yona s’il est permis de le réparer en cette demi-fête? R. Yona le lui permit; mais il engagea son fils à sortir consulter d’autres personnes, et à voir un vieillard, qui lui confirmerait le précédent avis. Le fils sortit donc, rencontra R. Aboun b. Cahana, le consulta à ce sujet et en eut l’autorisation.
Pnei Moshe non traduit
כהדא. עובדא:
עוקא דסולמיה. מדריגה של הסולם:
אפי' כן. אמר לו אביו ר' יונה לא תסמוך עלי בלבד אלא פוק חמי חד סב ושאל אותו ותסמוך עליו:
וְכָל כְּבָשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃ הָא כְבָשִׁין שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד לֹא. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבוּדִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. תַּנֵּי. לֹא יְהֵא יוֹצֵא וּמְלַקֵּט עֲשָׂבִים וּמוֹכְרָן בַּשּׂוּק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה מַתִּיר אֶת הָאוּמָּנוּת בַּמּוֹעֵד. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבֵידִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. מַתְנִיתָה בְּשֶׁלִּקְטָן בָּרֶגֶל. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא. בְּשֶׁלִּקְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל.
Traduction
– ''Il est permis de mariner à ce moment, est-il dit, des aliments qui seront assez prêts pour pouvoir être consommés pendant la fête.'' C’est donc interdit pour ceux que l’on ne pourra pas manger pendant la fête. C’est vrai, dit R. Aba, pour ce qui ne serait pas perdu; car, en ce dernier cas, il est permis de mariner pendant la demi-fête (même sans profit immédiat). On a enseigné: on ne doit pas aller aux champs, y glaner de la verdure et les vendre au marché, s’il n’est pas d’usage d’en manger en ces jours. Il en est ainsi, dit R. Oshia, et c’est interdit, sans quoi on autoriserait toutes les professions à la demi-fête. Mais R. Aba ne fait-il pas dépendre l’autorisation de la question de savoir si l’objet en question serait perdu, ou non, tandis que l’enseignement précédent la fait dépendre de l’habitude d’en manger? Dans celui-ci il s’agit d’une cueillette faite pendant la fête même (les produits ne sont pas encore exposés à se gâter), tandis que R. Aba parle d’une cueillette antérieure à la fête.
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. כשאין יכול לאכול מהן במועד אסור בשאינן אבודין אם ממתין לכובשן עד לאחר המועד אבל אם היה דבר אבד לעולם מותר במועד:
שאין דרכן וכו'. אותן שאין יכול לאכול מהן במועד אסור:
אם אומר את כן וכו'. טעמא קאמר שאם אומר אתה כן להתיר אפי' בשאין יכול לאכול מהן במועד נמצאת אתה מתיר את כל האומנות במועד:
ופריך לא כן אמר ר' בא וכו'. אלמא בשהן אבודין לעולם מותר ובברייתא סתמא קתני בשאין דרכן לאכול מהן במועד אסור:
מתניתא. ברייתא מיירי בשלקטן להעשבים ברגל ואינן מתקלקלין אם ממתין עד אחר הרגל ומה דאמר ר' בא מיירו בשלקטן מערב הרגל ובכה''ג קאמר אם היה דבר אבד מותר:
הדרן עלך פרק משקין בית השלחין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source