Moed katane
Daf 5b
משנה: אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד. אֲבָל מְחַנְּכִים אֶת הַכּוּכִין וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים׃
Traduction
A la demi-fête, on ne creusera pas de caveau sépulcral ni un tombeau; mais il est permis de les approprier, ou d’établir un étang, ainsi qu’une bière à l’usage d’un mort se trouvant dans la même cour (non ailleurs). R. Juda le défend, si l’on n’a pas auprès de soi les planches nécessaires.
Pnei Moshe non traduit
מתנ' אין חופרין כוכין. הן המערות שתחת הקרקע וקברות העשויין בחפירה ובנין במועד כדי להקבר מת שימות לאחר המועד:
אבל מחנכין. שאם היה ארוך מקצרו ואם היה קצר מאריך ומרחיב בו:
ועושין נברכת. של כובסין ובגמרא קאמר זה הבקיע מקום שבוקעין ועושין כתושבת להיות מתוקן לכבס בו הבגדים ולית ביה טרחא כולי האי:
וארון עם המת בחצר. באותו חצר שמת שם מותר לנסר הנסרי' לעשות ארון אבל בחצר אחרת לא שלא יאמרו מלאכה אחרת הוא עושה לפי שאין דרך לעשות ארונות לרוב מתים ולא שנו אלא באדם שאינו מפורסם אבל באדם מפורסם עושין לו ארון ואפילו בשוק ולדידן שאנו מתי מספר כל אדם הוי מפורסם:
ר' יהודה אוסר להביא עצים ולעשות נסרים בתחלה לצורך הארון דטירחא יתירא היא אלא א''כ יש עמו נסרים מנוסרות קודם יום טוב ואין הלכה כר' יהודה:
משנה: אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַיבְּמִין מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֲבָל מַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ:
Traduction
Il n’est pas d’usage d’épouser une femme à la demi-fête, ni vierge, ni veuve, ni de contracter un lévirat, car ce serait une superfêtation de 2 joies; mais on peut reprendre une répudiée (la joie n’est pas si grande), et les femmes peuvent vaquer à leur toilette pendant ces jours; selon R. Juda, elles ne doivent pas s’enduire de chaux (pour s’épiler), car cela les enlaidit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נושאין נשים במועד. מפני ששמחה היא לו ואין מערבין שמחה בשמחה. כדיליף בגמרא מקראי:
אבל מחזיר הוא גרושתו. שאין שמחה כל כך אלא באשה חדשה שלא היתה לו מעולם:
ועושה אשה תכשיטיה במועד. כגון לתת כחול בעיניה ולהשוות שער האשה שלא יתפזר ומעברת צבע אדום על פניה ומעברת סכין על פניה שלמטה וכן כל כיוצא בזה:
ר' יהודה אומר לא תסיד מפני שניוול הוא לה. מצטערת היא בכך ודוקא בסיד שאינה יכולה לקפלו במועד אבל אם יכולה לקפלו במועד מותר שאף על פי שהיא מצירה עכשיו שמחה היא לאחר כך במועד גופיה וכן הלכה:
הלכה: אֵי זֶהוּ חִינּוּךְ קֵבָרוֹת. רִבִּי יוֹסֶי בַּר נוֹהֲרַיי אָמַר. סָדוֹ בַסִּיד. רַב חִסְדָּא אָמַר. אִם הָיָה אָרוֹךְ מְקַצְּרוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַאֲרִיךְ בּוֹ מִצַּד אֶחָד וּמַרְחִיב בּוֹ מִצַּד אֶחָד. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מַאֲרִיךְ בּוֹ וּמַרְחִיב בּוֹ בֵּין מִצַּד אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי צְדָדִין.
Traduction
En quoi consiste l’appropriation des tombes? Selon R. Yossé b. Nehoraï, à l’enduire de chaux; selon R. Hisda, à la raccourcir si elle est trop longue; ou, selon R. Josué b. Levi, à l’allonger au besoin d’un côté, ou à l’élargir de l’autre. R. Hiya a enseigné: il est permis de l’allonger ou de l’élargir, soit d’un côté, soit des deux
Pnei Moshe non traduit
גמ' סדו בסיד. מבפנים לחזקו:
מאריך בו מצד אחד וכו'. כלומר ובלבד שלא יתקן אותו משני צדדים:
תני ר''ח ופליג אלא מאריך בו וכו':
וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד. זֶה הַבְּקִיעַ. כָּל שֶׁהוּ תוֹשָׁב נִקְרָא בְּקִיעַ.
Traduction
''Et d’établir un étang pendant la demi fête.'' C’est l’adaptation d’une dépression du sol; et l’on nomme ainsi tout ce qui est établi d’une façon aussi fixe.
Pnei Moshe non traduit
זה הבקיע וכו'. כדפרישית במתני':
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּמֶת שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. אֲבָל בְּמֵת שֶׁהוּא מְפוּרְסָם עוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן אֲפִילוּ בַשּׁוּק. כַּד דְּמָךְ רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין עַבְדּוֹן לֵיהּ אָרוֹן בַּשּׁוּקָא. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁלֹּא יִקּוֹץ לוֹ אֲרָזִים. וְדִכְווָתָהּ לֹא יַחְצוֹב לוֹ אֲבָנִים. הָיוּ חָצוּבוֹת. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנִן.
Traduction
– ''Ainsi que la bière d’un mort se trouvant dans la même cour,'' est-il dit. C’est vrai seulement s’il s’agit d’un inconnu; mais s’il s’agit d’un homme connu, on peut au besoin construire sa bière au milieu de la rue (on sait pourquoi ce travail a lieu). A la mort de R. Hanania, les compagnons des rabbins fabriquèrent sa bière dans la rue. Tous reconnaissent cependant qu’on ne devra pas détacher de cèdre du sol, ni de même tailler des pierres pour un sépulcre (26)Ou même pour les bières, selon Ben-Chanania, Forschungen d. wissenschaftl. Talmud-Vereins, 1867, n° 14, p. 191.. Lorsqu’elles sont déjà extraites de la carrière, mais non encore équarries, ce sera le sujet de la discussion entre R. Juda (qui le défend) et des autres sages (qui le permettent).
Pnei Moshe non traduit
הכל מודים שלא יקוץ לו ארזים. ממחובר במועד וכן לא יחצוב לו אבנים מן הקרקע:
היו חצובות. מכבר בזה היא תפלוגתא דר' יהודה ורבנן במתני':
תַּנֵּי. הַמַּעֲבִיר אָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי אָחָא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּאָרוֹן שֶׁלְאֶבֶן. אֲבָל בְּאָרוֹן שֶׁלְעֵץ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לִיקוּט עֲצָמוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְאֲפִילוּ תֵימַר בְּאָרוֹן שֶׁלְעֵץ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקוּט עֲצָמוֹת. אֵי זֶהוּ לִיקוּט עֲצָמוֹת. מַעֲבִירָן בָּאֶפִּיקַרֵסִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְתַנֵּי כֵן. לִיקוּט עֲצָמוֹת מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם מִשֶׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת כִּשְׁמוּעָן. תַּנֵּי. אֵין שְׁמוּעָה לְלִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. וְהוּא שֶׁשָּׁמַע לְמָחָר. אֲבָל אִם שָׁמַע בּוֹ בַיּוֹם יֵשׁ שְׁמוּעָה לְלִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. וְיֵשׁ שִׁיעוּר לְלִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. תַּנָּא נִיקוֹמַכַי קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. אֵין שִׁיעוּר לְלִיקוּט עֲצָמוֹת. כְהָדָא רִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל דְּכִיפְרָא 5b לִקרוֹעַ וּלְהִתְאַבֵּל כְּרִבִּי אָחָא. שֶׁלֹּא לְהִיטַּמְּאוֹת כְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּנֵּי. לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן קִינִּים וָנֶהִי. אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן לֹא בִרְכַת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֵילּוּ הֵן בִּרְכֹת אֲבֵלִים. מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִים בַּשּׁוּרָה. תַּנֵּי. אֲבָל אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן דְּבָרִים. מָהוּ דְבָרִים. רַבָּנִן אָֽמְרֵי. קִילּוּסִין.
Traduction
On ne devra pas déplorer le mort,'' est-il dit. Cet acte consiste à en rappeler le souvenir parmi d’autres morts. ''Ni lui faire d’oraison funèbre''; et par là on entend une oraison spéciale au défunt. Toutefois, c’est interdit seulement pour un décès ancien; mais pour un décès récent, c’est permis. On appelle décès nouveau celui qui a eu lieu dans les 30 jours (24)V. Casuistique dite Beth-Ephraïm, section Yoré Déa, n° 78.; et ancien, celui qui remonte à plus d’un mois. On a enseigné: une femme ne doit pas aux jours de demi-fête, éveiller le souvenir de la mort de son mari. C’est conforme, dit R. Nahman au nom de R. Mena, à ce qui dit ce verset (Jb 3, 8): ceux qui, à l’avenir, rappelleront le Léviathan (25)Jeu de mots entre ce terme et celui de Leviya, époux (littéral.: conjoint).. On a enseigné aussi: un homme ne doit pas épouser une femme qui a eu des fils, fussent-ils enterrés (morts); c’est, dit R. Yassa, à cause d’un fait survenu (qu’une femme exhuma un enfant qu’elle avait eu d’un premier lit et qu’elle soupçonna son mari d’avoir tué).
Pnei Moshe non traduit
תני המעביר ארון וכו'. זה כתיב לעיל בפרק ח' דבפסחים בהלכה עד רבנן אמרי קילוסין וע''ש:
לֹא יְעוֹרֵר אָדָם עַל מֵתוֹ. אֵי זְהוּ הָעֵירוּר. מַזְכִּירָתוֹ בֵּין הַמֵּתִים. וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ. אֵי זֶהוּ הֶסְפֵּד. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ הֶסְפֵּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּיָשָׁן. אֲבָל בְּחָדָשׁ מוּתָּר. אֵי זְהוּ חָדָשׁ וְאֵי זְהוּ יָשָׁן. חָדָשׁ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. יָשָׁן לָאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. תַּנֵּי. לֹא תָעוֹרֵר אִשָּׁה לִיוִייָתָהּ בְּמוֹעֵד. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא אָמַר. לְוִייָתָהּ כְּמַה דְתֵימַר הָֽ֝עֲתִידִ֗ים עוֹרֵר לִיוְיָתָן׃ תַּנֵּי. לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים אֲפִילוּ בַקֶּבֶר. אָמַר רִבִּי יָסָא. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ולא יעורר וכו'. כדפרישית במתניתין:
הדא דאת אמר לא יספידנו בישן שהוא לאחר שלשים יום:
לא תעורר אשה לויתה במועד. בעלה חיבור שלה כדרב נחמן וכו' מלשון העתידים עורר לויתן שעורר עצמו להיות בוכה על החיבור שנפרדו זו מזו:
אפי' בקבר. שכבר מתו והן בקבר מפני מעשה שאירע שהוציאה אחד מבניה מהקבר להיות מבקשת עלילה על בעלה שהמית אותו:
Moed katane
Daf 6a
הלכה: אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד. 6a שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי בִיטּוּל פִּרְייָה וְרִבְייָה. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יָסָה. הָעֶבֶד מָהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַמּוֹעֵד. אָמַר לוֹן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וְאָמַר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי בִיטּוּל פִּרְייָה וְרִבְייָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהָעֶבֶד מְצוּוֶה עַל פִּרְייָה וְרִבְייָה. וְכָל שֶׁהוּא מְצוּוֶה עַל פִּרְייָה וְרִבְייָה אָסוּר לוֹ לִישָּׂא בַמּוֹעֵד.
Traduction
Simon b. Aba au nom de R. Yohanan (27)J., en (Gitin 4, 5) ( 40a). que les mariages sont interdits à ce moment, afin de ne pas nuire à la multiplication de l’espèce humaine (si c’était permis alors, on ajournerait tous les mariages à la demi-fête). On demanda en présence de R. Yossa, si un esclave peut se marier à cette époque? On déduit la réponse, dit R. Yossa, de ce qu’il est dit (ib.): Si un esclave est à moitié libre, il faut l’affranchir (et régler sa situation), afin de lui permettre, dit Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, de se marier. Cela prouve qu’un tel devoir lui incombe, et dès lors il ne devra pas épouser de femme à la demi-fête.
Pnei Moshe non traduit
גמ' משום ביטול פריה ורביה. שאם אתה אומר נושאין נשים במועד ימתינו הכל ויצפו לישא במועד שיהו עושין סעודה אחת למועד ולנשואין ואין אדם נושא אשה כל השנה כולה. וגרסי' להא בפ''ד דגיטין בהלכה ה':
נישמעינה מן הדא. דתנינן שם מי שחציו עבד וכו' וקתני ליבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה וכו' וכל שהיא מצווה וכו' ומטעמא דאמרן:
רִבִּי אִילָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. עַל שֵׁם שֶׂאֵין מְעָֽרְבִין שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה. רִבִּי לָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא כִּ֣י ׀ חֲנוּכַּת הַמִּזְבֵּ֗חַ עָשׂוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְהֶחָ֖ג שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא מַלֵּ֖א שְׁבוּעַ זֹ֑את. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. תַּנֵּי אֲבָל מִתְכַּוֵּין הוּא וְנוֹשֵׂא מֵעֶרֶב הָרֶגֶל. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי חֲנִינָה לֵית הִיא פְלִיגָא. אָמַר רִבִּי בָּא. עֲלַת כַּלְּתָא נַפְקַת טִרְחוּתָא.
Traduction
Selon R. Ila, ou R. Eléazar au nom de R. Hanania, c’est pour ne pas entremêler une joie avec l’autre (28)V. Rabba à (Gn 70).; ce que R. Ila constate d’après ce verset (2Ch 7, 9): car ils ont procédé à l’inauguration de l’autel pendant 7 jours, et la fête dura ensuite 7 jours (on les sépare donc). R. Jacob b. Aha déduit la même règle de ce qu’il est dit (Gn 29, 27): Accomplis encore cette septaine (le même espace de temps n’a pas été admis pour les deux (29)V. Casuistique dite Hatham Sôpher, section Yoré Déa, n° 331.. Selon R. Abahou au nom de R. Eléazar, c’est pour éviter un surcroît d’occupation pendant la fête. On a enseigné que, toutefois, il est permis de s’arranger de façon à se marier la veille de la fête (et les 7 jours de repas joyeux seront englobés dans la fête); cet avis n’est pas en contradiction avec celui de R. Eléazar (comme il s’agit d’un jour, on ne tient pas compte de la fatigue), ni avec celui de R. Yohanan (30)Pour un jour, on ne nuit pas à la reproduction de l'espèce., ni même avec celui de R. Hanania (31)Ce n'est pas mêler les joies, la principale ayant lieu le 1er jour du mariage.. En effet, dit R. Aba, une fois que la fiancée est entrée, la fatigue est partie.
Pnei Moshe non traduit
ר' לא. הוה שמע לה שאין מערבין שמחה בשמחה מן הדא דכתיב גבי שלמה:
מפני הטורח. במועד:
אבל מתכוין הוא. להמתין ונושא בערב הרגל. לית הדא פליגא על ר' אלעזר. דקאמר מפני הטורח דמשום חד יומא ליכא למיחש כדקאמר לקמן עלת כלתא נפקת טרחות'. כשיכנסה הכלה לחופה כבר יצאת הטירחא דעיקר טירחא חד יומא היא הלכך בערב הרגל מותר וכן לית הדא פליגא על ר' יוחנן דקאמר מפני ביטול פריה ורביה משום דמפני חד יומא לא משהי אינש לנפשיה להמתין עד הערב דדילמא לא מתרמי ליה לישא בהאי יומא. ואפי' על רבי חנניה לא פליגא. דקאמר לפישאין מערבין שמחה בשמחה משום דעיקר שמחה חד יומא הוא ושאר יומי דרגל לא חשיב שמחה בשמחה:
אמר ר' בא עלת כלתא וכו'. אדלא פליגא על ר' אלעזר קאי וכדפרישית. אבל מן האירוסין אסור. להחזיר גרושתו דאכתי חדשה היא לו:
אֲבָל מַחֲזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. מִפְּנֵי (שֶׁשִּׂמְחָה) [שֶׁאֵינָהּ שִׂמְחָה] הִיא לוֹ. הָדָא דַתּ אֲמַר מִן הַנִּישּׂוּאִין. אֲבָל מִן הָאֵירוּסִין אָסוּר.
Traduction
– ''On peut reprendre en ces jours une femme répudiée'', est-il dit; car ce n’est plus une joie. Ce n’est vrai toutefois que si c’était une femme déjà épousée, mais non si l’on a été seulement fiancé avec elle.
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד. וְאֵילּוּ הֵן תַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה. גּוֹדֶלֶת וְכוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת וְנוֹטֶלֶת אֶת שְׂעָרָהּ וְאֶת צִיפָּרְנֶיהָ וּמְעֲבֶרְת כְּלִי חָדָשׁ עַל פָּנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. בְּלָשׁוֹן נָקִי הִיא מַתְנִיתָה.
Traduction
Les femmes, est-il dit, peuvent vaquer aux soins de la toilette'', laquelle comprend: la coiffure, la teinture des yeux (au Kohl), la disposition des cheveux sous le voile, l’action de s’épiler, de se couper les ongles, de se passer un tesson sur le bas du visage (pour enlever les poils). Selon R. Judan, père de R. Matnia, la Mishna s’exprime d’une façon décente (pour désigner d’autres poils).
Pnei Moshe non traduit
ואלו הן תכשיטי אשה וכו' בלשון נקי היא מתניתא. דעל פניה שלמטה קאמר שמעברת כלי חרס להעביר השער וברייתא לשון נקי נקט:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ׃ תְּרֵין אֲמוֹרִין רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּסִיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְרִבִּי יוֹדָה כְדַעִתֵּיהּ. כְּמַה דְרִבִּי יוּדָה אָמַר תַּמָּן. צָרַת שָׁעָה צָרָה. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא. נִיווּל שָׁעָה נִיווּל. הֲוֵי דוּ אָמַר. בְּסִיד שֶׁהוּא מַתָּרָתוֹ בְתוֹךְ הַמּוֹעֵד נֶחְלְקוּ. אֲבָל בַּסִּיד שֶׁהִיא מַתָּרָתוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר.
Traduction
– ''Selon R. Juda, est-il dit, les femmes ne doivent pas s’enduire de chaux.'' Il y a 2 avis à ce sujet, ceux de R. Hanania et de R. Mena (32)J., en (Avoda Zara 1, 1).: d’après l’un, au sujet de la chaux que la femme enlèvera pendant la demi-fête, la discussion a lieu; mais tous défendent la chaux que l’on enlèvera seulement après la fête; d’après l’autre, la discussion porte sur la chaux que l’on enlèvera après la fête, tous admettant qu’il est permis d’user de celle que l’on enlèvera pendant la demi-fête. On ne savait à qui attribuer chacune de ces opinions; mais de ce que R. Hanina ou R. Yossa a dit au nom de R. Yohanan que R. Juda est conforme à son avis, savoir comme là (ib.) R. Juda est d’avis qu’une angoisse momentanée compte comme telle (malgré la satisfaction de l’avenir); de même ici il tient compte de la laideur du moment, bien qu’à l’avenir il en résulte une beauté. C’est donc lui qui est d’avis que la discussion porte sur le cas d’une chaux à enlever pendant la fête, et tous s’accordent à interdire la chaux qui sera seulement enlevée après la fête.
Pnei Moshe non traduit
תרין אמורין. תרי אמוראי פליגי במה נחלקו ר' יהודה וחכמים. וגרסי' להא בפ''ק דע''ז בהלכה א'. בסיד שהיא מתירתן בתוך המועד נחלקו. שהיא נוטלתו מעל פניה לאחר יום ויומים ובתוך המועד בהא הוא דנחלקו דת''ק שרי מכיון דאית לה הנאה במועד גופיה ור' יהודה אוסר שלפי שעה היא מצטערת במועד כל זמן שהיא על פניה. ד''ה אסור. מכיון דבמועד אין לה הנאה כ''א ניוול:
וחורנה. ואחרינא אמר דלא פליגי אלא בסיד שאינה מתירתו עד לאחר המועד ובהא הוא דר' יהודה אוסר ולת''ק אפי' בכה''ג שרי מפני ששמחה הוא לאחר זמן:
ולא ידעין. אנחנו מאן מינייהו דר' קנניה ור' מנא אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר ר''ח וכו' ר' יהודה כדעתיה. דאמר בע''ז שם נפרעין מהן בימים שלפני אידיהן מפני שהוא מיצר לו ולשיטתיה אזיל ר' יהודה במה דקרי תמן צרת שעה צרה כן נמי קרא הכא ניוול שעה ניוול הוי דהוא אמר וכו' ש''מ דר' חנניה הוא דמוקי פלוגתייהו בסיד שהיא מתירתו בתוך המועד נחלקו ור' יהודה אוסר משום דס''ל ניוול שעה הוי ניוול בשעה שמניחתו על פניה במועד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source