Vayedaber

Moed katane

Daf 15b

הֲרֵי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בָּרֶגֶל. לֹא הִסְפִּיקוּ יְמֵי הָרֶגֶל לָצֵאת עַד שֶׁשָּֽׁלְמוּ לֹו שְׁלֹשִׁים. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים מוֹנֶה שִׁבְעָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַבֵּל כְּמִי שֶׁשָּׁמַע לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. [וְ]אֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי אִידִי דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּאָת לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַשַּׁבָּת. קוֹרֵעַ לְמָחָר וּמִתְאַבֵּל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. אֵינוֹ מִתְאַבֵּל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. וְיֵשׁ קְרִיעָה בְלֹא אֵיבוּל. שֶׁכֵּן עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה חַייָב לִקְרוֹעַ. רִבִּי אַבְּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טְפֵילָה לַטְּפֵילָה אָסוּר בְּתִגְלַחַת. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא הֲוָה בְקַיְסָרִין. שֶׁמַע דִּדְמָךְ בַּר בְּרֵיהּ וַאֲזַל וּסְפַד. אָֽמְרוּן לֵיהּ. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. אֲפִילוּ טְפֵילָה לַטְּפֵילָה אָסוּר בְּתִגְלַחַת. אֲמַר לוֹן. בְּאִינּוּן דַּהֲווֹן גַּבֵּיהּ. אֲנָן לָא הֲוִינָן גַּבֵּיהּ. רִבִּי אֶבודַמִי בַּר טוֹבִי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ טְפֵילָה לַטְּפֵילָה חַייָב לִקְרוֹעַ. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הֵאָנֵ֣ק ׀ דּוֹם מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְצַווֵחַ. מֵתִים֙ אֵ֣בֶל לֹֽא תַֽעֲשֶׂ֔ה. מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל. פְּאֵֽרְךָ֙ חֲב֣וֹשׁ עָלֶ֔יךָ. אִית דְּבָאֵי מֵימַר. אֵילּוּ הַתְּפִילִּין. אִית דְּבָאֵי מֵימַר. זֶה הַגִּיהוּץ. 15b מָאן דְּאָמַר. אֵילּוּ הַתְּפִילִּין. אִי מַה תְפִילִּין לִשְׁנֵי יָמִים. אַף הָאֵבֶל לִשְׁנֵי יָמִים. מָאן דְּאָמַר. זֶה הַגִּיהוּץ. אִי מַה הַגִּיהוּץ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אַף הָאֵבֶל שְׁלֹשִׁים. וּנְעָלֶי֖ךָ תָּשִׂ֣ים בְּרַגְלֶי֑ךָ. מִיכָּן שֶׁהוּא אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדַּל. וְלֹ֤א תַעְטֶה֙ עַל שָׂפָ֔ם. מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת פִּיו. וִיכַסֶּינָּה מִלְרַע. אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּלָא יְהַווּן אָֽמְרִין. פּוּמֵיהּ הוּא חֲשַׁשׁ. וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ מִיכָּן שֶׁהַקְּטַנִּים הוֹלְכִין אֶצֶל הַגְּדוֹלִים. וּמְנַיִין שֶׁהַגְּדוֹלִים הוֹלְכִין אֶצֶל הַקְּטַנִּים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כָּתוּב כִּֽי כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר י֨י אַל תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וג'.

Traduction

Samuel dit: 3 objets (95)Le texte désigne l'ensemble par un mot mnémonique, comprenant les initiales hébraïques de chacun des sujets qui suivent. sont obligatoires le samedi pour l’homme en deuil, et 3 autres sont permis. Il est tenu de se découvrir la tête, de retourner la déchirure (pour qu’on ne la voie pas), de redresser son lit; il lui est loisible de se chausser, d’avoir des relations, de se baigner. Cependant, comme un disciple de Samuel eut de ces relations, son maître, en l’apprenant, fut irrité contre lui, et le disciple mourut. Quoique ce fait soit permis en théorie, dit Samuel, en pratique on doit s’abstenir. Selon Rav, 2 objets sont prescrits et 2 autres permis: On est tenu de retourner la déchirure et de redresser le lit; il est loisible de se découvrir la tête et de se chausser. Lorsque les 2 fils de Rabbi sortirent (le samedi de leur semaine de deuil), l’un eut la tête découverte sans chaussure (selon l’avis de Samuel ); l’autre se couvrit la tête et mit des chaussures (se conformant à Rav ). R. Yona, étant allé visiter R. Gorion, le vit sortir chaussé (en un tel cas). Ne crois pas, lui dit-il, que ton exemple serve de règle; on ne la déduit pas du fait d’un homme peu important.

Pnei Moshe non traduit

אמר לון רבי יוסי. דלא היא אלא מכיון ששמע בשעה שאינו יכול להתאבל ברגל כמי ששמע לאחר שלשים לפי שאחר הרגל נעשית שמועה רחוקה הלכך אין לו אלא יום אחד בלבד:

ויש קריעה בלא איבול. בתמיה והשיב לו ר' חנינא שכן מצינו שעל אביו ואמו אפי' למחר כמה שהוא אחר זמן האבילות ואפ''ה חייב לקרוע:

אפי' טפילה לטפילה. שהוא נטפל לו באבלות כגון שמת בן בנו והבן הוא האבל ונטפל הזקן עמו ואסור בתגלחת:

ואזל וספר. גילח וא''ל לא כן אלפן רבי אפי' טפילה בטפילה אסור בתגלחת ואמר לון ההיא באינון דהוון גביה בשנעשה אבל ואנן לא הוינן גביה:

ואפי' טפילה לטפילה. חייב ג''כ לקרוע כשהיה אצלו:

דאמר ר' אבהו. על מנהג אבילות קאי דמדקאמר הקב''ה ליחזקאל אל תנהג מנהג אבלים שמע מינה לדרך האבלים ומדא''ל האנק דום מכאן שהאבל צריך לצווח שישמעו צערו ומדא''ל מתים אבל לא תעשה מכאן שצריך להתאבל ומדא''ל פארך חבוש עליך וכו':

זה הגיהוץ. שאסור לאבל ללבוש בגד מגוהץ:

מאן דאמר אלו התפלין. למדנו אי מה התפלין שני ימים הראשונים אף עיקר האבל שני ימים הראשונים וכמ''ד לעיל ימי שנים:

לכסות את פיו. שיתעטף בסודרו עד שיכסה את פיו:

ויכסינה מלרע. יכסה פיו מלמטה:

דלא יהוון אמרין פומיה הוא חשש. ומכסה מפני הכאב ואינו ניכר שהיא משום אבלות:

מכאן שהקטנים הולכין אצל הגדולים. להביא לו לחם להברותו דאנשים שהביאו ליחזקאל הן קטנים לנגדו:

אל תבא בית מרזח. וירמיה כשיבא אל בית האבל הרי גדולים אצל הקטנים:

תַּנֵּי. אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאָבֵל אָסוּר בָּהֶן כָּל שִׁבְעָה. בִּרְחִיצָה בְסִיכָה בִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה מִלְּסַפֵּר וּמִלְכַבֵּס מִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה ומִלְּשַׁנּוֹת מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת מִשְּׁאֵילַת שָׁלוֹם וּמִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה. מָאן תַּנָּא. אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי נָתָן. רִבִּי אִמִּי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יוֹסֵה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח לְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. רִבִּי אִמִּי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. וְשָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. אָמַר לֵיהּ. וְדִילְמָא תְּרֵין עוֹבְדִין אִינּוּן. אֲנָן אָֽמְרִין לָהּ עַל דְּרִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא וְאַתּוֹן אָֽמְרִין לָהּ עַל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְעוֹד מִן הָדָא. רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁאִל לְרַבָּנִן וְאָֽסְרִין. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הֵיידָן רַבָּנִן. רַבָּנִן דְּהָכָא [אוֹ] רַבָּנִן מִדְּרוֹמָא. אִין תֵּימַר רַבָּנִן דְּהָכָא. נִיחָא. אִין תֵּימַר רַבָּנִן דִּדְרוֹמָא. רַבְרְבַייָא קוֹמוֹי וְהוּא שְׁאִיל לִזְעִירַייָא. אִין תֵּימַר רַבָּנִן דְּהָכָא. נִיחָא. אִין תֵּימַר רַבָּנִן דִּדְרוֹמָא. אַתּוֹן שָֽׁרְייָן וְאֵינּוּן אָֽסְרִין. דְּתַנֵּי. מְקוֹם שְׁנָּהֲגוּ לִרְחוֹץ אַחַר הַמִּיטָּה מַרְחִיצִין. וּבְדָרוֹם מַרְחִיצִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָֽרְחִיצָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִייָה. הָדָא דְּאַתָּ מַר בִּרְחִיצָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג. אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עָלוּ בוֹ חַטָּטִין. אֶתוֹן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי יָסָא. מָהוּ דְּיַסְחֵי. אֲמַר לוֹן. וְאִין לָא סְחִי מַייִת הוּא. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי יוֹסֶי בֶן חֲנִינָה רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל. אִין לְקֵירוּיָיו לָא יָֽדְעִין וְאִין לְהַקֵּר גּוּפוֹ שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנִין רְחִיצָה לָא יָֽדְעִין. הוֹרֵי רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן כָּהֵן תַּנָּייָא.

Traduction

Et de lire la Loi,'' est-il dit. C’est que, dit R. Yohanan, il est écrit (Jb 2, 13): on ne lui adressa pas la parole, même une parole de la Loi. C’était un tort, observa R. Simon b. Lakish; lui-même, s’il avait toujours étudié, ne serait pas mort (la Loi préserve du mal). Quant à ce verset, il l’explique, comme l’a fait R. Juda b. Pazi au nom de R. Yohanan, que ses amis ne savaient pas par quoi commencer pour le consoler, à parler de son corps, ou de son argent, ou de la vie de ses fils et de ses filles. Ainsi, un disciple de R. Hisda étant tombé gravement malade, celui-ci envoya deux élèves chargés d’étudier avec lui (et le préserver); il leur apparut alors une image de serpent, et les élèves présents s’étant interrompus de frayeur, le malade mourut. Un disciple de b. Pidiah étant malade, celui-ci envoya de même des compagnons pour étudier avec lui: une comète leur apparut; ils s’arrêtèrent effrayés, et le malade expira. On a enseigné (96)B., Taanith ( 31c).: l’affligé peut étudier ce qui ne lui est pas habituel. Ainsi, R. Yassa étant en deuil, R. Yohanan lui envoya 2 disciples chargés d’étudier avec lui. On ignorait si c’est qu’il est permis d’étudier la Loi, ou il s’agissait d’un passage non habituel. —Mais y a-t-il un texte quelconque qui pour R. Yassa n’était pas familier? Certes, non; on veut seulement rappeler la manière des rabbins, qui, en présence d’une question qu’on leur adresserait, feignent de n’avoir pas le sujet présent à la mémoire (pour réfléchir). Lorsque R. Yossé b. Petrus, premier gendre de R. Josué b. Levi, eut un cas de deuil, Bar Kappara lui envoya 2 disciples, chargés d’étudier avec lui; on ne savait pas si c’est que cette étude est permise, ou que son âme avait l’ardeur de connaître la Loi; car on a enseigné: si cette étude devient une passion, il est permis de s’y livrer pendant le deuil.

Pnei Moshe non traduit

מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה ז' ומקצת בפ' בתרא דיומא ובפ''ק דתענית ע''ש עד נעצב המלך על בנו:

הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בַּבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֶיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ לָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִינּוּר. תַּנֵּי. מְקוֹם שְׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל בְשָׁלוֹם אֲבֵילִים בַּשַּׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבַדָּרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּא אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא אָבֵילַייָא בְשׁוּבְתָא וּשְׁאַל בּוֹן. אֲמַר. אֲנִי אֵינִי יוֹדֲעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֶלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲלַפְתָּא הֲוָה מְשַׁבֵּחַ בְּירִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאִיי. אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צְנוּעַ. חַד זְמַן חֲמָא אָבֵילַייָא וּשְׁאַל בּוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. רִבִּי. אָהֶנּוּ דְאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אֲמַר לוֹן. מָה עֲבַד. אָֽמְרוּ לֵיהּ. חֲמָא אָבֵילַייָא בְשׁוּבְתָא וּשְׁאַל בּוֹן. אֲמַר לוֹן. בָּעֵיי אַתּוֹן מֵידַע מָהוּ חֵיילֵיהּ. בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת. דִּבְתִיב בִּרְכַּ֣ת י֨י הִ֣יא תַֽעֲשִׁ֑יר. זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת. וְלֹֽא יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃ זוֹ אֲבֵילוּת. כְּמַה דַתְּ אֲמַר נֶעֱצַ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל בְּנֽוֹ׃

Traduction

Dans les divers cas pour lesquels la Bible a permis au cohen de se rendre impur (Lv 21, 1-3), le simple israélite devra porter le deuil; à ce cas, les rabbins ont ajouté le décès d’un frère (d’un autre lit), ou d’une sœur par la mère, soit célibataire, soit mariée; pour eux, l’israélite sera en deuil et subira les lois de l’ônân (deuil avant l’enterrement), mais le cohen ne se rendra pas impur pour eux; pour le décès d’une fiancée, il n’y aura ni deuil, ni impureté. On a enseigné: on s’associe au deuil de tous ceux pour qui on le porte (pour un grand-père ou un petit-fils). Lorsque la sœur de Rav mourut, celui-ci recommanda à son fils Hiya de retirer ses sandales lorsqu’il serait chez lui, Rav (mais pas en dehors). R. Mena perdit ses neveux, fils de R. Hanina son frère; il fit demander à R. Yossé s’il fallait renverser le lit (en signe de deuil)? C’est inutile, dit-il. Faut-il dormir sur un tel lit? —Non plus, répondit-il. Est-il permis de réciter le shema en ce cas et dire la prière de l’amida? On peut résoudre cette question de ce qu’il est dit (97)J., (Berakhot 2, 3).: Si l’on est occupé à enterrer un mort et qu’arrive le moment de réciter le shema, on se retirera dans un endroit pur, on revêtira les phylactères, on lira le shema, et l’on se mettra à prier (dire l’amida).

Moed katane

Daf 16a

שְׁמוּאֵל אָמַר. פח''ז חוֹבָה. נת''ר רְשׁוּת. פְּרִיעַת רֹאשׁ חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. נְעִילַת סַנְדָּל תַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה רְחִיצָה רְשׁוּת. חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁימֵּשׁ מִיטָּתוֹ. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּד עָלָיו וָמִית. אֲמַר. לַהֲלָכָה אִיתְאֲמָרַת. דִּילְמָא לְמַעֲשֶׂה. רַב אָמַר. ח''ז חוֹבָה. פ''ן רְשׁוּת. חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. פְּרִיעַת רֹאשׁ נְעִילַת סַנְדָּל רְשׁוּת. 16a תְּרֵין בְּנוֹי דְרִבִּי נַפְקוּן. חַד רֵישֵׁיהּ מְגַלֵּי וּשְׁלִיח סַנְדָּלוֹי. חַד רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי וּלְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. רִבִּי יוֹנָה סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי גוֹרְיוֹן. נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ סְבַר דְּיַלְפִינָן עוֹבְדָא מִמָּךְ. לָא יָֽלְפִין עוֹבְדָא מִן בַּר נַשׁ זְעִיר.

Traduction

Si l’homme en deuil déclare ne pas vouloir renverser le lit, parce qu’il veut dormir sur un siège, on ne l’écoutera pas, en raison de son refus de se conformer à l’usage; mais s’il déclare vouloir le faire, cela suffit (et il lui est loisible de dormir où il veut). —Mais n’y a-t-il pas une Mishna opposée à cet avis, en disant (99)'''''' Mishna 5, (Sanhedrin 2, 2); V. J., ib. ( 20a).'''''': ''Pendant que l’on offre le repas funèbre, tout le peuple est assis à terre formant le rond, et lui sera assis dans un fauteuil'', coutume applicable seulement au pontife, non à un simple prêtre; et encore n’est-il permis au grand prêtre d’être assis de cette façon qu’en public, non s’il est seul, et en réalité ils ne s’asseyent pas ainsi, mais à terre.

Pnei Moshe non traduit

שמואל אמר וכו'. אשבת שבתוך שבעה קאי:

פריעת ראש. שמגלח האבל ראשו בשבת ואינו מתעטף:

אמר להלכה איתאמרת. האי מילתא דילמא למעשה בתמיה:

רב אמר וכו'. דסבירא ליה עיטוף הראש נוהג גם בשבת וכן איסור תשמיש המטה דהוו דברים שבצינעא ונוהג אף בשבת:

תרין בנוי דרבי נפקין. בשבת שבתוך שבעה:

חד רישיה מגלי ושליח סנדלוי. דסבירא ליה כשמואל ופריעת הראש חובה ושלף סנדליה שהוא רשות:

וחד רישיה מכסי. דסבירא ליה כרב:

ולבוש סנדלוי. שהיא לכ''ע רשות:

אמר ליה מה את סבר שעשית כך אם להראות לילף עובדא מינך אין למדין מן בר נש זעיר כמוך:

וּמִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְאֵין וְאֵֽין דּוֹבֵר אֵלָיו֨ דָּבָ֔ר. וַאֲפִילוּ דָבָר שֶׁלְתּוֹרַה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל גַּרְמֵיהּ אִילּוּ תַנָּא לֹא הֲוָה מַיִית. מַאי כְדוֹן. כַּיי דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין בְּמַה לִפְתּוֹחַ לוֹ. אִם בְּגוּפוֹ אִם בְּמָמוֹנוֹ אִם בְּנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַב חִסְדָּא אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִיו דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין חִיוִי וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. חַד תַּלְמִיד מִן דְּבַר פְּדָיָה אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין (כּוֹסְבָא) [כּוֹכְבָא] וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. תַּנֵּי. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. כְּהָדָא רִבִּי יָסָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין מִשּׁוּם דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם דְּלָא רָגִיל לָא יָֽדְעִין. וְרִבִּי יָסָא לֹא רָגִיל. אֶלָּא כְגוֹן אִילֵּין מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן דְּבַר נַשׁ מִישְׁתָּאִיל בְּהוֹן וְקַיַים לֵיהּ כְּמָאן דְלָא רָגִיל. רִבִּי יוֹסֵי בַּר פֵּיטְרֻס חָמוֹי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קַדְמַייָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ בַּר קַפָּרָא תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם שְׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה לָא יָֽדְעִין. וְתַנֵּי כֵן. אִם הָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה מוּתָּר.

Traduction

Tantôt le lit sera renversé 6 jours (100)Semahot ch. 11., tantôt 5, tantôt 4, tantôt 3: Si le décès a eu lieu un vendredi, on renversera le lit 6 jours (en défalquant le samedi de la semaine); si c’est un vendredi près de la nuit (qui compte comme journée, mais il est trop tard pour déplacer le lit), ce sera de 5 jours; si dans la semaine de deuil il y a un jour de fête au lendemain du Shabat, ce ne fera que quatre jours; si enfin dans cet espace de temps il y a les 2 jours de la fête du nouvel an, il ne restera que 3 jours. Un disciple de R. Mena a enseigné à l’un des proches parents du Nassi que lorsqu’il est arrivé de redresser le lit (pour le Shabat, ou une fête), il n’est plus besoin de le renverser. Combien de jours de deuil l’affligé avait-il déjà observés lorsqu’il reçut avis de cette règle? Selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Yossa, il y avait deux jours; selon R. Aba, R. Amé, ou R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Isaac, il y avait 3 jours. R. Hanina b. Papa enseigna qu’il faut de nouveau renverser le lit, ne resterait-il qu’un jour de deuil à observer; et en songe lui apparut ce verset (1R 13, 21): Parce que tu t’es révolté etc. (le blâmant de son opposition). On a enseigné: celui qui demeure dans une auberge n’est pas tenu de renverser le lit, pour qu’on ne l’accuse pas de faire de la sorcellerie.

Pnei Moshe non traduit

ואין דובר אליו דבר. בכל שבעת הימים ומדכתיב דבר מיותר דריש ואפי' דבר של תורה:

א''ל ר''ש בן לקיש. כל עצמו אלו היה שונה תמיד לא הוה מיית שלא היה יכיל מלאך המות לשלוט בו כהני עובדי דלקמן:

ומאי כדון. מאי האי דכתיב ואין דובר אליו דבר כהאי דאמר וכו'. מפני שלא היו חבריו יודעין באיזה דבר שאירע לו לפתוח לו ולנחמו אם בגופו וכו':

איבאש. חלה ומסוכן:

דיתנון עמיה. ואין לו רשות למלאך המות:

ואיתעביד קמיהון כמין חיוי ונבעתו והפסיקו מלשנות ונפטר אותו התלמיד:

כמין כוכבא. להבעיתם:

אין משום דשרי וכי' ולא ידעין. הטעם אי משום דס''ל דאבל מותר לקרות בתורה או משום דלא רגיל. ופריך ור' יסא לא רגיל בתורה בכל מקום אלא כגון מיליהון דרבנן כך הוא דרכם דאם בר נש נשאל בהם באיזו שאלה עושין עצמן כאלו לא רגיל ולעיין בדבר:

ואין משום שהיה להוט אחר התורה. נפשו חשקה ודביקה בתורה לשנות תמיד וכגון זה מותר:

עַל כָּל דָּבָר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כֹּהֵן מִיטַּמֵּא יִשְׁרָאֵל מִתְאַבֵּל. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה מִתְאַבֵּל וְאוֹנֵן אֲבָל לֹא מִיטַּמֵּא. אָרוּסָתוֹ לֹא מִתְאַבֵּל וְלֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא. תַּנֵּי. כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ. רַב דָּֽמְכַת אַחְתֵּיהּ. וּפְקִיד לְחִייָה בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּי סְלִיק לְגַבִּיי הֲוֵי שְׁלַח סַנְדַּלַךְ. רִבִּי מָנָא הֲווֹן בְּנוֹיי דְרִבִּי חֲנִינָה אָחוֹי מֵייתִין. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי יוֹסֵי. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִישָׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּייָה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לוֹן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. פּוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Traduction

Si quelqu’un a perdu son gendre ou sa bru, ou un parent du côté de sa femme (par alliance), il n’est pas tenu de renverser le lit, sans user de la teinture des yeux (Kohl), ni du fard (fucus); il observera le degré de deuil pratiqué par celle-ci. De même, pour la femme, si elle a perdu son gendre ou sa bru, ou un des parents de son mari, elle ne devra ni se teindre les yeux, ni se farder, et elle observera le deuil au même degré que lui. Selon Samuel, c’est vrai seulement pour le gendre, ou la bru, non pour un autre proche parent. R. Aba b. Cohen dit en présence de R. Yossé, ou R. Juda b. Pazi au nom de R. Yohanan, que cette participation au deuil a lieu si le gendre ou la bru a demeuré dans la même maison. R. Yossé se leva alors avec R. Juda b. Pazi et dit: Est-ce toi qui as entendu exprimer ainsi cet avis par ton père? —Non, dit-il, mon père ne s’est pas exprimé ainsi, mais son frère. Lorsque la femme du fils de Néhémie mourut, on vint demander à Néhémie s’il fallait renverser le lit? Ce n’est pas nécessaire, dit-il. Est-il permis de réciter le shema et de dire la prière de l’amida pendant les préparatifs funèbres? On peut résoudre cette question de ce qu’il est dit (101)Cf. ci-dessus, p. 336.: Si l’on est occupé à enterrer un mort et qu’arrive le moment de réciter le shema, on se retirera dans un endroit pur, on revêtira les phylactères, on lira le shema, et l’on se mettra à prier (à dire l’amida).

Pnei Moshe non traduit

הוסיפו עליהם וכו'. אע''פ שאין הכהן מיטמא לאלו מתאבלין עליהן:

רב דמכת אחתיה. נפטרה אחותו וציוה לחייה בריה וא''ל כד תהא סליק לגבאי אז הוי שלח סנדלך לנהוג איזו אבלות ושלא בפניו אין אתה צריך לכך:

מהו לכפות את המטה. בביתו של ר' מנא:

מהו לישן. ר' מנא ע''ג מטה כפויה:

מהו לקרות את שמע. בעוד שהן עסוקין במת:

נישמעינה וכו'. לעיל בברכות פ''ב בהלכה:

מֵאֵימָתַי כוֹפִין אֶת הַמִּיטּוֹת. מִשֶּׁיָּצָא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מִשֶׂיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הֶחָצֵר אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. וּכְשֶׁנּסְתָּם הַגּוֹלָל אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּבָר כָּפִינוּם עַל פִּי זָקֵן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִיטּוֹתָיו. בְּמּוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כוֹפָן. תַּנֵּי. דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִיכְפֵּית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. שׁוֹמֵט אַת הַקְּלַמֶנְטָרִין שֶׁלָּהּ וְדַייוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִיטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עִמָּהּ שׁוֹמְטָן וְדַייוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מאימתי כופין את המטות. שם בפ''ג בהלכה א' עד ונזכר שהוא אבל וע''ש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source