Moed katane
Daf 14a
אָבֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִילִּין. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי הוּא נוֹתֵן תְּפִילִּין. אִם בָּאוּ פָנִים חֲדָשׁוֹת חוֹלְצָן כָּל שִׁבְעָה. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁינִי אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִילִּין. בַּשְּׁלִישִׁי הוּא נוֹתֵן תְּפִילִּין. אִם בָּאוּ פָנִים חֲדָשׁוֹת אֵינוֹ חוֹלְצָן. אִם בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִילִּין. צוֹרְכָה מֵימַר מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטַּל לְפַנָיו. אֶלָּא בְגִין דְתַנָּא דָא תַנָּא דָא. רִבִּי זְעוּרָה מַר עוּקְּבָּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. רִבִּי זְעוּרָה רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר בִּנְתִינָה וּכְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלִיצָה. רִבִּי זְעוּרָה בָּעֵי. אִם וָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי כְּרִבִּי לִיעֶזֶר מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה רִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא לַחֲלוֹץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 14a וְכֵינִי. אִם נָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי כְּרִבִּי לִיעֶזֶר נַעֲשֶׂה רִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא לַחֲלוֹץ. אִין כֵּינִי נֹאמַר. הֲלָכָה כֵרִבִּי לִיעֶזֶר.
Traduction
Même si l’on n’a rien à manger, ni le premier jour, ni le 2e de la demi-fête, on ne devra pas travailler; au 3e jour, on travaillera à l’écart pour se nourrir; cependant l’on a dit que ses voisins méritent la malédiction pour l’avoir obligé d’en venir là. Bar Kappara dit: même le 3e jour, un tel homme ne devra pas travailler du tout (82)Rabba à Gn ch. 100.. Ce docteur se conforme à ce qu’il a dit ailleurs: l’affliction est à son apogée pendant les trois premiers jours (donc, il ne distingue pas les 2 premiers du 3e). R. Aba, fils de R. Papi, ou R. Josué de Sikhnin dit au nom de R. Levi (83)J., (Yebamot 10, 3).: pendant les trois jours, l’âme plane pour ainsi dire sur le corps, et il lui semble devoir y rentrer; lorsqu’elle voit que le visage a changé d’aspect, elle le laisse et s’en va. Au bout de 3 jours, le ventre se fend jusqu’au visage et semble lui dire: vois ce que tu as enlevé et ravi, pour me le donner. R. Hagaï au nom de R. Oshia déduit la même règle (la conformité des 3 jours), de ce qu’il est dit (Ml 2, 3): je leur jetterai le voile (84)Littéral.: des excréments. Jeu de mots sur le double sens de Péresch, qui signifie: fumier, et séparation. à la face; c.-à-d. si même la fête s’étend comme un voile en ce moment, on devra s’arrêter, ainsi qu’en vertu de ces mots (Jb 14, 22): seulement sa chair lui fera mal, et son âme en sera affligée. Les jardiniers, les fermiers et les ouvriers à forfait peuvent travailler pour un propriétaire (en deuil); ses laboureurs, ses marins, ses chameliers ne devront pas travailler. S’il a une vache louée à d’autres pour vendre du lait en ville, on pourra la traire. Toutefois, dit R. Yossa, c’est seulement vrai, lorsque cette location a précédé le deuil, et que le propriétaire doit le montant de la vache; mais il ne serait pas permis de commencer, à ce moment du deuil, un tel commerce.
Pnei Moshe non traduit
אבל ביום הראשון אינו נותן תפלין. גרסי' להא לעיל בברכות פ''ג בהלכה א' ומשום הקושיא דמקשה על המתני' דהתם וכדמייתי נמי הכא לקמן:
ביום הראשון אינו נותן תפלין. עליו וילפינן מדקאמר ליה הקב''ה ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דלכ''ע אסיר וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד:
אם באו פנים חדשות מן המנחמין חולצן כל שבעה. כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולצן כשיבאו משילכו מניחן:
ר' יהושע. ס''ל דשני ימים אסור להניחן והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות היא דהוי חד יומא אבל אבלות שני ימים הוון:
אם באו פנים חדשות. משלישי ואילך אין צריך לחולצן:
אם ביום השני וכו'. ופריך על המתני' דקתני התם מי שמתו מוטל לפניו פטור מן הק''ש ומן התפלין ואם אפי' ביום השני של אבילות אסור להניח תפלין לר' יהושע צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטיר מן התפלין בתמיה:
אלא בגין דתנא דא. דתני ק''ש במתניתין תני נמי תפלין ואע''ג דמשנה דלא צריכא היא:
הלכה כר' אליעזר בנתינה. דביום השני הוא מניח תפלין:
וכר' יהושע בחליצה. דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות:
ר' זעירה בעי אם נתן ביום השני כר''א. דהלכתא כוותיה בהא ומיבעיא לן מהו שיעשה ר''א כר' יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שנעשה בדיניה דר''א כסברת ר' יהיושע בחליצה והיינו ביום השני אם איני צריך לחולצן כשבאו פנים חדשות דאלו לר''א הא ס''ל לדידיה דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי''ל כר''א בחליצה אלא כר' יהושע ולר' יהושע משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני סבירא ליה דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני לדידן אי נהגינן ביה כסברת ר' יהושע בחליצה של יום השלישי ואינו חולץ לדידן גם ביום השני אפי' באו פנים חדשות:
אמר ר' ייסי בר' בון וכיני. כך הוא הדין באמת דכר''א בנתינה בלחוד הוא דקי''ל אבל לא בחליצה וא''כ אם נתן בשני כדיניה דר''א אינו צריך לחולצן אפי' אם באו פנים חדשות דהא בענין חליצה הלכה כר' יהושע דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אף בשבאו פנים חדשות:
אין כיני נאמר הלכה כר' אליעזר. הש''ס הוא דמתמה עלה דאם כך הוא שאפי' ביום השני אינו חולצן כלל א''כ לאיזה ענין איצטריך ליה לרב למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן ואם אנן נהגינן אף ביום השני שלא לחלוץ אף כשבאו פנים חדשות לא לימא אלא הלכה כר''א בנתינה בלחוד וממילא ידעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן אפי' באו פנים חדשות ולא משני מידי:
הֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה לוֹכַל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁינִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה. בַּשְּׁלִישִׁי הוּא עוֹשֶׂה בְצִינְעָה. אֲבָל אָֽמְרוּ. תָּבוֹא מְאֵירָה לִשְׁכֵינָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לָכַךְ. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֲפִילוּ בַשְּׁלִישִׁי לֹא יַעֲשֶׂה כָל עִיקָּר. בַּר קַפָּרָא כְּדַעְתֵּיהּ. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר. אֵין תּוֹקְפוֹ שֶׁלְאֵבֶל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי אבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טַייְסָא עַל גּוּפָא. סְבִירָה דְהִיא חָֽזְרָה לְגַבֵּיהּ. כֵּיוָן דְּהִיא חַמְייָא דְּאִישְׁתַּנֵּי זִיוֵיהוֹן דְּאַפּוֹי הִיא שָֽׁבְקָא לֵיהּ וְאָֽזְלָה לָהּ. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הַכֶּרֶס נִבְקַעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶדֶת לָהּ. הֵא [לָךְ] מַה שֶׁגָּזְלְתָּה וְחָמַסְתָּה וְנַתַתָּה בִי. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָה מַייְתֵי לָהּ מִן הָכָא. וְזֵרִ֤יתִי פֶ֨רֶשׁ֙ עַל פְּנֵיכֶ֔ם וַאֲפִילוּ פֶּרֶ֭שׁ חַגֵּיכֶ֑ם. בְּאוֹתַהּ שָׁעָה אַךְ בְּ֭שָׂרוֹ עָלָי֣ו יִכְאָ֑ב וְ֜נַפְשׁ֗וֹ עָלָי֥ו תֶּאֱבָֽל׃ אָרִיסָיו וַחֲכִירָיו וְקַבָּלָיו הֲרֵי אֵילּוּ עוֹשִׂין. אִיכָּרָיו וְסַפָּנָיו וְגַמּיָּלָיו אֵינָן עוֹשִׂין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָֽיְתָה לוֹ פָרָה מְגַמֶּלֶת בָּעִיר הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דַתְּ אֲמַר בָּהוּא דְחַייָב לֵיהּ. הָא בַתְּחִילָּה אָסוּר.
Traduction
Si à l’un de 2 frères, ou de 2 associés, ou de 2 bouchers d’un même étal, ou de 2 boutiquiers d’un magasin contigu, il est arrivé un cas de deuil, ils devront fermer leur boutique; mais leur associé et leurs ouvriers pourront débiter la marchandise ailleurs, d’une façon occulte – (85)Suit un passage traduit en (Berakhot 3, 1)..
Pnei Moshe non traduit
הרי שאין לו מה לאכול. כך. הדין ביום הראשון וכו':
שהצריכוהו לכך. ולא שלחו לו שלא יצטרך לעשות מלאכה בימי אבלו:
בר קפרא כדעתיה. לשיטתיה הוא דאזיל דאמר אין תוקפו של אבל וכו' וביום השלישי אכתי תוקפו הוא:
כל תלתא יומין וכו'. גרסינן להא לקמן ביבמות. פ' בתרא בהלכה ג':
אריסיו. שקבלו שדה מן האבל למחצה לשליש ולרביע. וחכיריו בכך וכך כורים לשנה וקבליו שקבלו בקיבולת על כלהמלאכה הרי אלו עושין אע''פ שנשלם הזמן מקודם משום דארעא לאריסותיה קיימא והוה ליה כמי שהיתה מושכרת מתחלה מכיון שזה היה אריסו מקודם לכן:
איכריו. שחופרין בשדהו וספניו וגמליו שהיו מושכרין אצל אחרים אינן עושין אם נשלם הזמן מקודם לפי שאלו מדרך בני אדם להחליף מזה לזה ונראה כמשכיר בימי אבלו:
היתה לו פרה. מושכרת ביד אחרים בגמלת חלב למכור ה''ז עושה בימי אבלו:
בהוא דחייב ליה. מקודם שהשכירה קודם ימי אבלו לכך הא בתחלה בימי אבלו אסור:
שְׁנֵי אַחִין שְׁנֵי שׁוּתָפִין שְׁנֵי טַבָּחִים שְׁנֵי חֶנְווָנִים שֶׁאִירַע לְאֲחָד מֵהֶן דָּבָר הֲרֵי אֵילּוּ נוֹעֲלִין אֶת חָנוּתָן. (וַחֲבֵירָיו וּפוֹעֲלִין) [וַחַמָּרָיו וּפוֹעֲלָיו] עוֹשִׂין בְּצִינְעָה בְמָקוֹם אַחֵר.
Traduction
Le premier samedi, l’homme en deuil ne va pas à la synagogue; au second il y va, sans s’asseoir encore à sa place habituelle; au 3e, il se rend à sa place ordinaire, sans parler à personne; enfin au 4e, il se conduit comme chacun. —Mais, objecta R. Juda, à quoi bon parler du premier samedi, puisque c’est le jour où un grand nombre de personnes viennent voir l’homme en deuil? En effet, le 2e est comme le premier; le 3e équivaut au 2e; le 4e au 3e. Selon R. Simon, dès le premier samedi, l’homme en deuil va à la synagogue, sans s’asseoir à sa place; au 2e il s’y asseoit sans parler; au 3e, il fait comme tout le monde. R. Josué b. Levi dit: l’avis de celui qui ajoute le plus de jours au deuil (le préopinant) sert de règle.
Pnei Moshe non traduit
שאירע לאחד מהן דבר. אבלות נועלין את חנותן שהוא דבר של פרהסיא והכל יודעין שיש לאבל שותפות בו:
עושין בצינעה במקום אחר. ולא בבית האבל:
אָבֵל כָּל זְמַן שֶׁמֵּתוֹ מוּטַּל לְפָנָיו אוֹכֵל אֶצֶל חֲבֵירוֹ. אֵין לוֹ חֶבֵר אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר. אֵין לוֹ בַיִת אַחֵר עוֹשֶׂה מְחִיצָה וְאוֹכֵל. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו כְּנֶגֶד הַכּוֹתֶל וְאוֹכֵל. וְאֵינוֹ לֹא מֵיסַב וְאוֹכֵל. וְלֹא אוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ. וְלֹא שׁוֹתֶה כָל צוֹרְכוֹ. וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן. וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ אֵינוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּחוֹל. אֲבָל בַּשַּׁבָּת מֵיסַב וְאוֹכֵל. וְאוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ. וְשׁוֹתֶה כָל צוֹרְכוֹ. וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הוֹאִיל וְהִיתַּרְתָּה לוֹ אֶת כָּל אֵילּוּ חִייְבֵיהוּ בִּשְׁאַר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. חַיֵּי שָׁעָה הִיתַּרְתָּה לוֹ חַיֵּי עוֹלָם לֹא כָל שֶׁכֵּן. רִבִּי יּודָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. נִמְסַר לָרַבִּים אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. נִמְסַר לַכַּתָּפִים כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לָרַבִּים.
Traduction
Si quelqu’un arrivant de voyage trouve chez lui un cas de deuil, si c’est le 2e ou le 3e jour, il achèvera la semaine avec les siens sans sortir; si c’est le 4e jour, il devra compter une semaine à part; selon R. Simon, même au 4e jour, il pourra achever la semaine avec les autres. R. Josué b. Levi dit que l’avis de R. Simon sert de règle s’il n’est pas le chef de la famille; mais il devra compter la semaine à part. C’est aussi ce qu’enseigna R. Mena à R. Armania, de compter à part en ce cas, parce qu’il est le chef de la famille. La règle d’avoir à compter une semaine à part, si l’affligé rentre chez lui 3 jours après l’enterrement, est applicable au cas où il n’a pas reçu de suite les visites de condoléance; mais s’il les trouve en rentrant, il pourra prendre un bain dès la fin de la semaine de deuil pour tous. C’est aussi ce qu’à enseigné R. Houna au frère de R. Juda b. Zabdi, qui se trouvait en ce dernier cas.
Pnei Moshe non traduit
אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו וכו'. כל זה בברכות פ''ג בהלכה א' עד כמי שנמסר לרבים:
Moed katane
Daf 14b
אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בַּשְּׁנִייָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁלִישִּׁית יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בָּרְבִיעִית שׁוֹוֶה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵיפְשַׁר לוֹמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָרַבִּים מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ. אֶלָּא הַשְּׁנִייָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁלִישִּׁית הִיא הַשְּׁנִייָה. הָרְבִיעִית הִיא הַשְּׁלִישִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁנִייָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בַּשְּׁלִישִּׁית שׁוֶֹה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי 14b שֶׁהוּא מוֹסִיף יָמִים.
Traduction
Lorsqu’on conduit un mort d’une ville à l’autre, comme pour ceux qui portent leurs défunts à Bet-Sharé, quand le deuil commence-t-il? Il y a deux versions à ce sujet: selon les uns, ceux qui restent dans la ville mortuaire comptent à partir du jour où le mort est parti; et ceux qui l’accompagnent comptent depuis le moment où le sépulcre est fermé. Selon l’autre version, tous comptent depuis le moment de la fermeture du sépulcre. R. Simon dit au nom de R. Josué b. Levi: tout dépend du chef de la famille. Selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Assi, on suivra cet avis en ce qu’il a de plus sévère, ce que l’on entend ainsi: Si le chef de famille reste dans la maison mortuaire, ceux qui sont auprès de lui comptent à partir du départ du défunt, et ceux qui suivent ce dernier au sépulcre comptent depuis la fermeture; lorsqu’au contraire le chef de famille suit le mort au lieu de sépulture, tous comptent depuis la fermeture du sépulcre. Ainsi, lorsque Gamliel Zouga perdit sa sœur (enterrée au loin), le frère aîné l’accompagna. R. Mena lui dit: puisque tu es le chef de la famille, lorsque tu seras arrivé auprès de tes frères, retire tes sandales (à ce moment là le deuil commencera pour tous).
Pnei Moshe non traduit
איפשר לומר בשבת הראשונה. של שבעה דאיצטריך ליה לומר אינו הולך לבהכ''נ בתמיה שהרי רבים מתעסקין עמו להראות לו פנים כדלעיל אלא השנייה שהיא לאחר שבעה היא הראשונה ועלה אמרו שאינו הולך לבה''כ והשלישית שהיא שבת שלאחריה היא השנייה שאמרו הולך ואינו יושב במקומו והרביעית היא השלישית שאמרו יושב במקומו ואינו מדבר:
הֲרֵי שֶׁבָּא וּמַצָא אֵבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. בַּשֵּׁינִי וּבַשְּׁלִישִׁי מַשְׁלִים עַמָּהֶן. בָּרְבִיעֵי מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ (בַּשִּׁישִׁי) [בָּרְבִיעִי] מַשְׁלִים עַמָּהֶן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֶׁאֵינוֹ גְדוֹל מִשְׁפָּחָה. אֲבָל אִם הָיָה גְדוֹל מִשְׁפָּחָה מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְרִבִּי אַרְמֵנִייָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה מְנֵה לְעַצְמָךְ. בְּשֶׁלֹּא הוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים. אֲבָל אִם הוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ. כְּהָדָא רַב הוּנָא הוֹרֵי לַאֲחוֹי דֵּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי. מִכֵּיוָן שֶׁהוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ.
Traduction
Lorsqu’on exhume un cadavre pour l’enterrer ailleurs, quand le deuil commence-t-il? Selon les uns, dès que l’on ferme le premier sépulcre; selon les autres, dès qu’on a fermé le second. Lorsqu’un cas de ce genre survint à R. Yossa, il consulta R. Hanania, le compagnon des rabbins, qui lui dit de commencer à compter le deuil depuis la fermeture du premier. Lorsque le même cas arriva à R. Jérémie, il consulta R. Zeira et R. Amé, qui lui dirent de compter depuis la fermeture du 2e sépulcre. A l’arrivée de R. Jérémie chez R. Hanania, celui-ci lui dit: c’est au point de vue de l’aggravation que R. Zeira et R. Amé t’ont enseigné leur avis (en droit strict, on compte depuis la première). R. Yona et R. Yossa disent tous deux que la discussion précédente a seulement lieu au cas où l’exhumation est accomplie dans la 1re semaine de deuil; mais si c’est pendant le reste du mois, le deuil capital est déjà passé (et tous sont d’avis de compter alors depuis la fermeture du premier sépulcre); ou encore si dès la première inhumation on projetait d’exhumer le mort pour le déplacer, les uns sont d’avis de compter depuis l’inhumation définitive; sans quoi, on compte depuis la première fermeture. Ainsi à la mort de Gamliel de Kounteh, les gens de Koursa chez qui il se trouvait, l’enterrèrent près d’eux. Au bout de trois jours, réflexion faite, ils se proposèrent de le placer dans un caveau de sa famille, et ils consultèrent à ce sujet R. Simon qui leur répondit au nom de R. Josué b. Levi: puisque vous n’avez pas eu en principe le projet de l’exhumer plus tard, comptez depuis la clôture du premier tombeau. A Jésus, frère de Dorus, un cas analogue survint; il consulta R. Abahou pour savoir de quel moment part le deuil? C’est depuis la clôture du 2e sépulcre, lui répondit ce rabbin. J’étais avec toi, lui répliqua R. Jacob b. Aha, lorsque cette question fut adressée à R. Abdima de Hipa, qui dit de compter depuis la clôture du 1er sépulcre. Je ne l’ai pas entendu ainsi, dit R. Aha; mais si tu es certain, va et professe cet avis.
Pnei Moshe non traduit
רבי שמעון אומר וכו' הלכה כדברי שהוא מוסיף ימים. להיות שוה לכל אדם וזהו כר''ש דהלכה כדברי המיקל באבל:
ברביעי מונה לעצמו. בתחלה:
רבי שמעון אומר וכו' הלכה כר''ש בשאינו גדול משפחה. זה שבא מן הדרך ומצא אבילות בתוך ביתו אבל אם היה גדול משפחה ובא ברביעי מונה לעצמו:
בשלא הוראו לו רוב פנים. הא דתמרינן שאם בא לאחר שלשה מונה לעצמו דוקא בשלא הוראו לו רוב מהמנחמין פנים כלומר שלא מצא מנחמין אצל זה שהוא בבית אבל אם הוראו לו פנים מרוב המנחמין שמצא מנחמין אצלו. נוטלו למרחץ. כלומר אפי' בא בשביעי ימצא מנחמין אצלו כבר כלו ימי שבעה דמקצת היום ככולו ומותר ברחיצה מדינא וזה שהוא כאן נוטלו לוה שבא עמו והולכין למרחץ וכלומר דכמו שכלו שבעה לזה כך כלו לזה דהואיל ומצא מנחמין מונה עמהן לעולם:
הֲרֵי שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. כְּגוֹן אִילֵּין דְּקָֽבְרִין בְּבֵית שָׁרֵיי. אִת תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵילּוּ שֶׁכָּן מוֹנִין מִשֶּׁיָצָא הַמֵּת. וְאֵילּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר גְּדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסּי. לְחוֹמָרִין. מָהוּ חוֹמָרִין. אִם הָיָה גְדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה כָאן. אֵילּוּ כָאן מוֹנִין מִשֶּׁיָצָא הַמֵּת וְאֵילּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִּיסָתֵם הַגּוֹלֵל. אִם הָיָה גְדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה שָׁם. אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֵוּגָא דָמְכַת אַחְתֵּיהּ. סְלַק הִילֵּל אַחֲוֵהּ עִימֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה כַּד תְּהֵא סְלַק גַּב אָחוּךְ הֲוֵי שְׁלַף סַנְדָּלָךְ.
Traduction
Comment sait-on, de par la Loi, que le deuil officiel est de 7 jours (86)Rabba à (Gn 100)? De ce qu’il est écrit (Gn 50, 10): il fit à son père un deuil de 7 jours. —Mais peut-on déduire un règle d’un fait antérieur à la promulgation de la Loi? Aussi, R. Jacob b. Aha au nom de R. Zeira la déduit de ce verset (Lv 8, 35): vous resterez à la porte de la tente d’assignation jour et nuit, pendant 7 jours, et vous garderez l’observance (87)Mot détourné ici de son sens habituel pour les besoins de l'exégète. de la demeure de l’Eternel; ce qui veut dire: comme le Très-Saint a veillé sur le monde 7 jours (de la création), de même vous garderez 7 jours à la mort de vos frères. D’où sait-on que Dieu a tenu 7 jours de deuil pour le monde? De ce qu’il est dit (Gn 7, 10): il arriva au bout de 7 jours que les eaux du déluge furent sur la terre. —Mais s’afflige-t-on avant le décès d’un mort? En effet, le mortel qui ignore l’avenir ne s’afflige qu’après le décès accompli; mais Dieu, qui prévoit l’avenir, a pleuré le monde avant sa perte. Selon une version (88)B., Sanhedrin 108b., par les termes ''au bout de 7 jours'', il est fait allusion aux 7 jours de deuil observés pour Mathuselah le juste (89)B., ibid.. R. Oshia interprète les mots (Lv 10, 7): car l’huile de l’onction divine est sur vous; comme vous vous êtes imprégnés de l’huile d’onction pendant 7 jours, de même vous observerez pour le décès de vos frères 7 jours complets (à la mort de Nadab et Abihu). R. Abahou au nom de Yohanan explique ces mots (Nb 12, 12-13): Ne sois donc pas comme un mort... Qu’elle soit séquestrée 7 jours etc.; comme cette séquestration dura 7 jours, le deuil pour un mort sera d’autant (90)J., (Nazir 7, 3) ( 56c).. Un disciple de l’école de Rabbi redit cette déduction de R. Yohanan devant R. Simon b. Lakish, qui ne l’accueillit pas (ne la trouvant pas fondée), et dit: je ne m’explique pas qu’ici il compare les 7 jours du deuil pour un mort à la séquestration de Miriam, tandis qu’ailleurs il déduit de ce même verset une comparaison relative à l’isolement, puisque R. Yohanan a dit au nom de R. Yanaï: des mots ''ne sois pas comme un mort'', on tire cette conclusion: aussi bien que les jours de deuil ne comptent pas pour le mois de naziréat (ils sont à défalquer), de même ceux de l’isolement ne comptent pas dans ce mois. R. Jérémie et R. Hiya au nom de R. Simon b. Lakish, ou R. Abahou et R. Yossé b. Hanina au nom du même interprètent ces mots (Dt 34, 8): les jours de pleurs du deuil pour Moïse furent achevés; le mot jours vise la première semaine d’affliction; les pleurs durent 2 jours, et le deuil comprend le reste du mois; d’autres renversent cet ordre et disent: le mot jours vise les deux premiers, le mot pleurs la semaine, et le mot deuil le reste du mois. R. Yossé ou R. Hiya au nom de R. Simon b. Lakish, ou R. Yona, R. Hiya et R. Simon b. Lakish au nom de R. Juda Nassi expliquent ces mots (Am 8, 10): je convertirai vos fêtes en deuil; comme les jours de la fête des tentes (sans la clôture) sont au nombre de 7, ceux du deuil seront d’autant. R. Amé dit à R. Hiya b. Aba: si on lui compare les jours de cette fête, le deuil devrait être de 8 jours, selon le nombre des jours de la fête? C’est que le 8e jour compte à part (91)Ci-dessus,(Hagiga, 1, 6).. Pourquoi ne pas déduire de cette fête ayant un seul jour, comme aussi la Pentecôte, que le deuil sera d’un seul jour? On en tire la déduction qu’en recevant l’avis d’un décès ayant eu lieu au loin, on n’observera le deuil qu’un jour.
Pnei Moshe non traduit
הרי שמוליכין אותו. אם מוליכין את המת ממקם למקום לקוברו שם וכגון אילין דקברין בבית שריי שמוליכין למקום בית שערים וקוברין מתיהן מאימתי מתחיל האבלות. ופליגי תנאי בהא אית תניי וכו'. אלו אבלים שנשארו כאן מונין משיצא המת מהעיר ואלו ההולכין לשם מונין משיסתום הגולל:
ואית תניי תני וכו'. הכל הולך אחר גדול המשפחה. כדמפרש ואזיל לחומרין שאם גדול המשפחה נשאר כאן אז הוא דאמרינן כהך תניא קמייתא שאלו שהן כאן מונין משיצא המת וכו' אבל אם הגדול משפחה הולך ללוות את המת לשם ונשארו שאר כאן בהא הוא לחומרא דבין אלו ובין אלו מונין שבעה ושלשים משיסתום הגולל ולא מקודם:
כהדא גמליאל זוגא. כך שמו. נפטרה אחותו כאן והעלה אותה לקברה במקום אחר וסליק הלל אחיו עמו אח''כ וא''ל ר' מנא להלל מכיון שאתה גדול המשפחה הכל נגררין אחריך וכשתעלה גבי אחיך שהם שמה אז הוי שליף סנדלך וכלומר לכשיתחיל האבילות שלך וזהו משיסתום הגולל תחלוץ הסנדל עם שאר האחים בזמן א' שהכל הולך אחר גדול המשפחה:
הֲרֵי שֶׁמְפַנִּין אוֹתוֹ מִקֶּבֶר לְקֶבֶר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִשֶּׁיִסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹנָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָה. שָׁאַל לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁאַל לְרִבִּי זְעוּרָה. שָׁאַל רִבִּי זְעוּרָה לְרִבִּי אִמִּי. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לְחוּמָרָא הוֹרִי לָךְ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הָדָא דַתְּ אָמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעָה. אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה כְּבָר עָבַר הָאֵבֶל. בְּשֶּׁנָּֽתְנוּ דַּעְתָּן לְפַנּוֹתוֹ. אֲבָל אִם לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. כְּהָדָא. (גַּמְלִייֵל) [גַּמְלִיאֵל] דִּיקוֹנְתִּיָּה קָֽבְרוּנֵיהּ בּוּרְסָאיֵי גַּבּוֹן. בָּתָר תְּלָתָא יוֹמִין אִימְלְכוֹן מְחַזְרָא יָתֵיהּ. אֲתוֹן וּשְׁאָלוֹן לְרִבִּי סִימוֹן. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַתֶּם דַּעְתְּכֶם לַפַנּוֹתוֹ מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. יֵישׁוּעַ אֲחוֹי דְדוֹרַיי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְ הָיִיתִי וּשְׁאַלְתִּינָהּ לְרִבִּי אֶבְוּדַּמָא דְמִן חֵיפָה. אָמַר. מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא לָא שְׁמָעִית. אִין שָׁמַעַת פּוּק וְהוֹרִי.
Traduction
On a effet enseigné: pour la mauvaise nouvelle d’une mort proche, on observe le deuil de la semaine et celui du mois; mais pour une mort lointaine, on n’observe ni l’une ni l’autre. Selon les uns, une nouvelle est proche si elle est annoncée dans le courant du mois qui a suivi le décès, et elle est lointaine si elle est annoncée après ce délai. Selon d’autres, elle est proche si elle est annoncée dans le courant de l’année; elle est lointaine, passé ce délai. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan que le premier avis doit être adopté comme règle.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני משיסתום גולל הראשון. חל האבלות מיד ואע''פ שלאחר כך מפנין אותו לקבר השני ואית תניי תני וכו':
אתא לגביה. כשבא ר' ירמיה אצל ר' חנניה וא''ל לחומרא הורו לך דמדינא מתחיל למנות משיסתום גולל הראשון:
הדא דאת אמר. דפליגי בהא דוקא אם מפנה אותו בתוך ז' משמת אבל לאחר ז' כבר עבר האבל ולכ''ע מונין השלשים משיסתום גולל הראשון:
בשנתן דעתו. בתחלה לפנותו מקבר לקבר בהא הוא דס''ל הך תנא בתרא משיסתום גולל השני אבל אם בתחלה לא היה דעתו ע''מ לפנותו לקבר אחר ואח''כ נמלך ופינה אותו לדברי הכל מונין משיסתום הגולל הראשון:
גמליאל דיקונתיה. ממקום קונתיה ונפטר במקום בורסא וקברו בורסאי אצלן ולאחר שלשה ימים נמלכו לפנותו ולהחזירו לקברות מקימו ושאלו לר' סימין ואמר להם מכיון שלא נתתם דעתיכם בתחלה לפנותו תמנו משיסתום הגולל הראשון:
א''ל ר' יעקב לר' אבהו עמך הייתי כשנשאל שאלה זו לר' אבודמא ואמר משיסתום גולל הראשון. וא''ל אני לא שמעתי זה מר' אבודמא ואם אתה שמעת פוק והורי כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source