הלכה: מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. לָכֵן צְרִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. וְעַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְעוֹזְבֵי י֨י יִכְלֽוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכן צריכה. לכך צריך עוד למיתני לזה כהדא דתני וכו' ואם התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן אעפ''י כן גומר הוא וכן אין עוברין וכו' ומהו דתימא ה''א דה''נ כהתחלה דמיא במה שפרסו את השמע בעשרה ואעפ''י שהלכו מקצתן מהן עובר לפני התיבה דכגמר דמי קמ''ל דהא דעוברין הן לפני תיבה התחלה הויא וצריך עשרה:
גמ' מכיון דתנינן אין פורסין את שרוע פחות מעשרה וליידא מילה. ולאיזה דבר צריך עוד למיתני אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה הרי אלו שפורסין את שמע הן עוברין לפני התיבה להתפלל ולומר קדושה והרי הן עשרה:
משנה: אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה 30b וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואדם כיוצא בהן. אבל אם אמר דמי עלי שמן אותו כעבד העשוי למכור והיינו עבד עברי ומנינו לעבד דאיתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה דאע''ג דהאי קרא בעבד כנעני הוא דכתיב מ''מ שם עבד איתקש לקרקעות וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן הכי נמי באדם:
ובקרקעות תשעה וכהן. בקרקעות של הקדש הבא לפדותן צריך שיהו עשרה ואחד מהן כהן דעשרה כהנים כתיבי בפרשת הקדש שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וקרא דולכהן תהיה אחוזתו לאו במניינא הוא דלאו בשומא כתיב. ואמרינן חד לגופיה וחד למעוטי לישראל ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות ט' ישראלים ואחד מהן כהן:
ואין מזמנין על המזון בשם. כיון דבעו למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:
ואין אומרים ברכת אבלים וכו'. היא נקראת ברכת רחבה שהיו אומרים ברכה כנגד האבלים וכנגד המנחמים כדאיתא בפ''ק דכתובות ותנחומי חבלים שעומדים בשירה כשחוזרים מן הקבר ומנחמין את האבלים ואין שורה פחות מעשרה:
וחתנים. ברכת חתנים שבע ברכות שאומרים לחתן:
מתני' אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור ק''ש והן התפללו כל אחד בפני עצמו עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני ק''ש כך היו נוהגין פורסין לשון פרוסה כלומר חצי דבר שמשתי ברכות שלפני ק''ש אומר ברכה אחת:
ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור וי''מ דקאי נמי אבני אדם שפורסין על שמע דלאחר שסיימו ברכה ראשונה של ק''ש מתחיל לתפלה מעומד לפי שיש בה קדושה וקמ''ל דתפלה התחלה בפני עצמה היא דלא תימא אינה עכשיו אלא גמר וא''צ עשרה וכן משמע הכא בגמרא:
ואין נושאים את כפיהם. לברך ברכת כהנים:
ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. בצבור בפחות מעשרה דכל הני דברים שבקדושה הן וילפינן מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דכל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה דכתיב הכא בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת וגמרינן תוך תוך מה להלן עשרה שאין עדה פחותה מעשרה אף כאן עשרה:
ואין עושין מעמד ומושב. כשנושאין את המת לקברו היו יושבין שבע פעמים לכבוד המת ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמדו שבו יקרים שבו ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא למימר הכי:
אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין עושין מעמד ומושב וכו'. כדפרישית במתני':
אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵלִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאי כדון. ואלא מאי כל שבעה דקתני מה כאן משמח עמו כל שבעה ומזכירין ברכת חתנים בשעת סעודה שהיא שעת שמחה אף כאן מנחם עמו ומזכירין מעין ברכת אבלים בשעת תנחומין כל שבעה. וגרסינן להא לקמן בפ''ק דכתובות בהלכה א':
תני וכו' ר' ירמיה. הוה סבר מימר דהא דתני כל שבעה היינו שמוציאין להכלה להחופה כל שבעה ואומרים ברכת חתנים א''ל ר' יוסה וכו' וכי אית לך למימר שמוצאין את המת כל שבעה בתמיה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵילִים עוֹלִים מִן הַמִּנְייָן.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאן דאמר אין אבלים עולין מן המנין. עשרה באבילי אותו המת שהן המתנחמים ואומרים להן ברכת אבלים צריך עשרה לבד מהם ומ''ד עולין מן המנין באבילי מת אחר והן בתוך שבעה מצטרפין הן למנין עשרה ולא פליגי הני ברייתות ומדחי לה הש''ס והא תני יוצא האבל מביתו בתוך שבעה כדי להתנחם וכגון לברכת רחבה ולקבל תנחומים אבל אינו יוצא כדי לנחם אחרים וא''כ לא משכחת לה באבילי מת אחר וע''כ דפליגי:
משנה: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְלֹא יִקְרָא לַמְתוּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת קוֹרִין אֶחָד אֶחָד. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. כנגד תורה ונביאים וכתובים:
ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. שלא יטעה המתורגמן שהוא מתרגם בעל פה:
ובנביא. יכול לקרות למתורגמן שלשה פסוקים אם רוצה דלא איכפת לן אם יטעה דלא נפקא הוראה מינייהו:
ואם היו שלשתן שלשה פרשיות. כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם וגו'. כי אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה וגו' ועתה מה לי פה נאום ה' וגו'. אלו שלשה פסוקים רצופים זה אחר זה היה בספרים שלהם נחלקין לשלש פרשיות וקורין אחד אחד להיכרא:
מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין:
ואין מדלגין בתורה. בשני עניינים שהשומע להדולג ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע אבל בענין אחד מדלגין כמו שהיה הכ''ג קורא ביה''כ באחרי מות ומדלג וקורא אך בעשור:
ועד כמה הוא מדלג. בתורה בענין אחד ובנביא אפי' בשני עניינים:
עד כדי שלא יפסוק התורגמן. לא ישהה יותר אלא בכדי שישלים המתורגמן לתרגם מה שהוא צריך לתרגם שאין כבוד לצבור לעמוד שם בשתיקה. היה קורא בתורה ונשתתק וכו'. גרסינן להא בפ''ה דברכות בהלכה ג':
תַּנֵּי. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין אֵין לָהֶם אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. מָהוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. אַכְרָזָה. עוּלָּה בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עֲבָדִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. שְׁטָרוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא יִיגָּנֵבוּ. רִבִּי בָּא בַר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעֲבָדִים נִיפְדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר לֵיהּ. אָדָם דְּהָכָא בֶּן חוֹרִין הוּא. חִינְנָה בַר שֶׁלֶמְיָה בְּשֵׁם רַב. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּרַבָּנִן. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן פְּרָטָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן פְּרָטָא. רִבִּי. לֹא כֵן לִימַדְתָּנוּ בִשֵׁם זְקֵינֶיךָ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּקּוֹרֶת. וַחֲזַר בֵּיהּ וַעֲבֲד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני העבדים והשפחות וכו' אין להם איגרת בקורת. כדמפרש ר' יודה בר פזי שאין להם אכרזה כשרוצין ב''ד למכרן אין מכריזין עליהן כדקאמר טעמא עבדים ושפחות שלא יברחו ושטרות ומטלטלין כדי שלא יגנבו מהרבים הנאספים לראותן כדי ללוקחן. וגרסינן להא פי''א דכתובות בהלכה ו':
לית הדא אמרה. וכי לאו שמע מינה מהכא שעבדים נפדין בשלשה אם הקדישן ובא לפדאן מן ההקדש אין צריך אלא שלשה כשאר מטלטלין כדי שלא לפרסם הדבר וישמעו ויברחו וא''ל אין כן הוא הדבר שהעבד נפדה בשלשה:
והא תנינן וכו' ואדם כיוצא בהן. וצריך עשרה:
א''ל אדם דהכא בן חורין הוא. אם הקדיש בן חורין מיירי אבל עבד נפדה בשלשה:
אתא עובדא קומי רבי ובעא מיעבד עובדא כרבנן. התם בכתובות קאי ואיידי דהאי דלעיל מייתי לה הכא כדרך הש''ס הזה. דאמרינן התם במתני' שום הדיינין שפחתו או הותירו שתות מכרן בטל וכשלא עשו אגרת בקורות:
לא כך לימדתנו משום זקניך. רשב''ג דפליג על רבנן התם וקאמר דלרבנן דוקא אלא א''כ עשו איגרת בקורת דאז מכרן קיים אבל לדידיה לעולם מכרן קיים דא''כ מה כח ב''ד יפה וחזר ביה רבי ועבד עובדא כרבן שמעון בן גמליאל זקינו:
וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹהֲנִים הָאָמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. וְיִהְיוּ כוּלָּם כֹּהֲנִים. רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי לְמָעֵט. וְיִהְיוּ כוּלָּן יִשְׂרָאֵל. אֵין הַפָּרָשָׁה יוֹצְאָה בְלֹא כֹהֵן. עַד כְּדוֹן. בַּמַּקְדִּישׁ גּוּפָהּ שֶׁלְשָׂדֶה. אָמַר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עֲרָכִים הַמִּיטַּלְטְלִין בִּשְׁלשָׁה. וְיֵשׁ עֲרָכִים שֶׁאֵינָן מִיטַּלְטְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. וּבָא לְסַדֵּר מִן הַקַּרְקַע. שָׁמִין לוֹ בָעֲשָׂרָה. מִן הַמִּיטַּלְטְלִין. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. אֵינוֹ כָאוֹמֵר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָה לַהֶקְדֵּשׁ. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. לִכְיַעֲשִׁיר. נִידוֹן בְּהֶשֶׂג יָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכשיעשיר. כלומר והיינו שאם אין לו ממה לשלם ממתינין לו לכשיעשיר ועכשיו נידון הוא בהשג יד:
אבל אם אמר הרי עלי וכו'. כלומר ודוקא באומר דמי שדי עלי אבל האומר הרי עלי מנה להקדש ה''ז מטלטלין ושמין לו לגבות ממנו הסך שהקדיש בשלשה:
האומר הרי ערכי עלי וכו'. כלומר ומעתה נפשטה הבעיא שהרי האומר ערכי עלי וכי אינו כאומר דמי שדי עלי דמאי שנא זה מזה דכשאומר דמי ערך שדי עלי הוי כאומר ערכי עלי וא''כ הדין שוה בשניהם שאם בא הגזבר לגבות מן המטלטלין בשלשה ומן הקרקעות בי':
ר' יעקב וכו'. מפרש לה דה''ק האומר הרי ערכי עלי ובא הגזבר לסדרו ממה לגבות ממנו הדין הוא כך אם גובה מן הקרקע שמין לו בעשרה ואם מן המטלטלין שמין לו בשלשה:
נישמעינה. לזה מן הדא מתני' דתנינן בפ''ק דסנהדרין בהלכה ב' ההקדשות בשלשה הערכין המטלטלין בשלשה ומעיקרא מפרש להמתני' דמדקתני ערכין המטלטלין משמע שיש ערכין שאינן מטלטלין וקשיא וכי יש ערכין שאינן מטלטלין כלומר ומאי נינהו הני אי קרקעות הא תני להו בהדיא נמי התם ובקרקעות תשעה וכהן והכי ה''ל למיתני ערכין של מטלטלין ומאי האי דקאמר המטלטלין:
עד כדון במקדיש גופה של שדה. הא דתנינן בקרקעות תשעה וכהן עד כאן לא מיירי אלא במקדיש גופה של שדה לבדק הבית שבזה שמעינן שצריך להעריך אותה תשעה וכהן אבל אם אמר דמי שדי עלי מהו אם הויא כערכין המיטלטלין שהרי דמים הקדיש או כהקדש קרקע:
אין הפרשה יוצאה בלא כהן. דמיהת כהן הראשון האמור בפרשה לגופיה הוא דאתא דצריך חד כהן:
ויהיו כולם כהנים. ומשני ריבוי אחר ריבוי דכהן למעט מכהן ופריך וא''כ יהיו כולם ישראלים:
תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ אֶלָּא בַעֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמָר לְהַלָּן עַד מָתַ֗י לָעֵֽדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמָר לְהַלָּן וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבּוֹר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים. מַה תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אם מִתּוֹךְ 31a אַתְּ לָמֵד. סַגִּין אִינּוּן. [אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם מתוך את למד סגין אינון. דכתיבי תוך הבדלו מתוך העדה ועוד כתיב והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח והרבה מעשרה היו וא''כ אין ללמוד מג''ש דתוך תוך אלא בני ישראל מבני ישראל דהתם גמרינן:
אמר ר' סימון נאמר כאן תוך וכו'. זו כדקאמר בברכות שם מנין שאין מזכירין את השם אלא בעשרה נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן וכו' בתוך הבאים וכו':
נאמר כאן עדה וכו'. גריס להא בפ''ז דברכות בהלכה ג' ועיקרא דמילתא בפ''ק דסנהדרין בהלכה ד' על המתני' מנין לסנהדרי קטנה שהיא של כ''ג וכו' וקאמר נאמר כאן עדה ושפטו העדה וגו' ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת וכו':
תני שמואל אין קידוש החדש אלא בעשר'. בפ''ק דסנהדרין בהלכה ב' גריס להא על המתני' דהתם דקתני עיבור החודש בשלשה וקאמר הש''ס שם לית כאן עיבור החודש אלא קידוש החודש דבעבור החודש לא אמרו כלום שממילא מעובר הוא כשלא קדשוהו מאתמול ושמואל אמר דמתני' כפשטה ואין קידוש החדש אלא בעשרה כדי לפרסומי מילתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source