Vayedaber

Meguilah

Daf 30a

משנה: זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב קוֹרִין אַרְבָּעָה. בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שִׁשָּׁה. בְּשַׁבָּת שִׁבְעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ׃

Traduction

En règle générale, chaque fois qu’il y a un moussaf (prière additionnelle représentant un sacrifice) sans que ce soit un jour de grande fête, on fait lire 4 personnes; au jour de fête, on appellera 5; au jour du grand pardon, 6; le samedi, 7; pas moins, mais on peut ajouter à ce nombre en ces jours solennels, et de plus on dira une haftarah tirée des Prophètes. Celui qui commence la lecture et celui qui l’achève disent, l’un la formule initiale, l’autre la finale.

הלכה: וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שִׁשָּׁה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שִׁבְעָה. מָאן דְּאָמַר. שִׁשָּׁה. מִפְּנֵי הַתְּפִילָּה. מָאן דְּאָמַר. שִׁבְעָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת מְמַהֲרִים לָבוֹא וּמְמַהֲרִין לָצֵאת. בְּיוֹם טוֹב מְאַחֲרִין לָבוֹא וּמְמַהֲרִין לָצֵאת. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְמַהֲרִין לָבוֹא וּמְאַחֲרִין לָצֵאת.

Traduction

''Au jour du grand pardon (Kippour), on appelle 6 personnes'', est-il dit Selon d’autres, c’est 7. Le 1er avis a pour motif de ne pas trop prolonger l’office; le 2e se fonde sur ce qu’il a été enseigne: le samedi, on se hâte de venir et l’on quitte de bonne heure; aux: jours de fête, on tarde à venir, et l’on quitte bientôt (ce qui fait un peu moins de temps); enfin le jour du grand pardon, on vient tôt et l’on quitte tard (on a donc tout le temps voulu).

Pnei Moshe non traduit

מאן דאמר ששה. ולא יותר מפני התפלה שמוסיפין להתפלל ד' תפלות ולפיכך אין פנאי לקרות בו אלא ששה ומ''ד שבעה דלא חששו לכך דבלאו הכי מאחרין לצאת מבה''כ כהדא דתני וכו':

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. [וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְייָא. רִבִּי אִידִי אוֹמֵר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסִּי. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָא אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. וּמָן דָּמַר. חוֹתֵךְ. וַֽיְהִי עֶ֥רֶב וַֽיְהִי בֹ֖קֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ וְיִקָּווּ הַמַּיִם. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. וּמָן דָּמַר. חוֹתֵךְ. אֶפִילוּ חוֹתֵךְ אֵין בּוֹ. הוֹתֵיב רִבִּי פִלִּיפִּי בַּר פְּרוֹטָה קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלְק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהִיא סִידּוּרָהּ שֶׁלְיוֹם.] הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר בַּר מְרוֹם. וְהָא תַאנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא 30a לֹא יִּפְחוֹתּ מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים. וְיִהְיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. תְּלָתָא עֲשָׂרָה וּתְלָתָא עֲשָׂרָה וְחַד שְׁלֹשָׁה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' שלשה קרויות שבתורה וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ד דתענית בהלכה ג' עד וחד שלשה וע''ש:

הַלּוֹעֲזוֹת לָא נָהֲגוּ כֵן. אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא כָל הַפָּרָשָׁה כוּלָּהּ. הָיָה יוֹדֵעַ אֶחָד אֶת הַפָּרָשָׁה קוֹרֵא אֶת כּוּלָּהּ. שִׁבְעָה יוֹדִעִין שְׁלֹשָׁה פְסוּקִין כּוּלְּהוֹן קְרָאֵיי. אֶחָד יוֹדֵעַ שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים קָרִי וַחֲזַר קָרִי. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעֶבֶד עוֹלֶה לְמִוְייָן שִׁבְעָה. וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקֵּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. אָסוּר לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תוֹרָה. תִּיפְתָּר. שֶׁלָּמַד מֵאֵילָיו אוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ רַבּוֹ כְטָבִי.

Traduction

Chez les Juifs habitant à l’étranger (ayant perdu l’usage do l’hébreu), on n’agit pas de même: un seul (l’officiant) lit toute la section biblique; si un seul sait lire le texte, il lira le tout; s’il y a 7 personnes ne lisant que 3 versets chacune, elles les liront; si un seul ne peut lire que 3 versets, il les lira 7 fois. R. Zeira dit au nom de R. Jérémie: même un esclave (étranger) sera admis au nombre des 7 appelés; et le verset (fréquent) l’Eternel parla à Moïse en ces termes peut compter pour l’un des 3 versets à lire. Mais R. Hama b. Ouqba n’a-t-il pas dit au nom de R. Yossé b. Hanina (162)'''''' J., (Ketubot 2, 10) ( 26d); B., ib., 28a.'''''', qu’il est interdit d’enseigner la Loi à son esclave? En supposant ici un esclave instruit, il peut s’agir de quelqu’un qui a appris seul (sans maître), ou de quelqu’un qui a suivi les leçons du maître à l’instar de l’esclave Tobie (présent au cours).

Pnei Moshe non traduit

הלעוזות. היושבים במדינות לועזים לא נהגו כן כדקתני במתני':

בשבת שבעה. דמשמע דלעולם קורין בו שבעה ואפי' הן אינן יודעין לקרות בעצמן מקרין לפניהם עד שיעלו למנין שבעה והלועזות אינן נוהגין כן אלא אם אחד בלבד יש כאן שיודע לקרות כל הפרשה קורא הוא את הפרשה כולה ואם יש כאן שבעה שכל א' וא' יודע לקרות שלשה פסוקים ולא יותר כולהון קוראין כל א' וא' מה שיודע לקרות ואם אין כאן אלא אחד ואינו יודע לקרות אלא שלשה פסוקים בלבד קרי וחזר וקרי אותן הג' פסוקים עד שיעלה למנין שבעה:

העבד. כנעני עולה למנין שבעה. ועוד אמר ר''ז שוידבר עולה למנין ג' פסוקים. וגרסינן להא בפ''ב דכתובות בהלכה. ופריך לא כן אמר ר' חמא וכו' שם אסור ללמד את עבדו תורה והיכי שרי למיקרי בתורה אם לא למד:

תיפתר שלמד מאיליו. מפי השמועה או שלימדו רבו כטבי עבדו של ר''ג שהיה ת''ח ואפי' כן היה מחזיק אותו לעבד דבכה''ג לא חששו ללמדו תורה כדאמרינן שם:

רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי מַתָּנָה שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם רַב. שִׁבְעָה חוּץ מִן הַמַּפְטִיר. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן פָּזִי. וְהַתַנִּינָן. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹתּ מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִין. הוּא אָֽמְרָהּ וְאָמַר טַעַם. בְּשֶׁאֵין שָׁם תּוּרְגְּמָן. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם תּוּרְגְּמָן קֹרְאִים שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. קָֽרְאֵיי תְּלָתָה. אָמַר לֵיהּ. [וְ]לֹא (הוּא) [יְהֵא] רִבִּי יוֹחָנָן כְּתוּרְגְּמָן.

Traduction

R. Helbo, R. Matna, ou Samuel b. Shilath, dit au nom de Rav: dans les 7 appelés n’est pas compris celui qui dit la Haftarah. Mais, objecta R. Hanania b. Pazi, n’a-t-on pas enseigné que celui qui se charge de dire la haftarah devra lire au moins 21 versets (soit 3 pour chacun des 7 appelés et non 24)? Rav, qui a énoncé la règle précitée, l’a aussi justifiée ainsi: la haftarah se composera d’au moins 21 versets, lorsqu’il n’y a pas eu d’interprète (expliquant au public le texte de la Loi); mais lorsqu’il y en a un (qui a déjà pris du temps), il peut suffire de lire 3 versets comme haftarah (celle-ci n’a donc pas de gravité). R. Helbo raconta devant R. Abahou qu’en présence de R. Yohanan on se contenta de lire 3 versets pour la Haftarah (au lieu de 21). Cela s’explique, dit R. Abahou, car certes R. Yohanan a fait office d’interprète pour l’assistance.

Pnei Moshe non traduit

שבעה שאמרו חוץ מן המפטיר. שאינו עולה למנין שבעה:

התיב ר' חנניה בן פזי והתנינן. בברייתא המפטיר בנביא לא יפחות בו מכ''א פסוקים כנגד שבעה שקראו בתורה ג' פסוקים כנגד כל א' ואחד ואם איתא דמפטיר אינו עולה למנין שבעה א''כ הוו להו שמונה ועשרים וארבעה הוויין:

הוא אמרה. רב בעצמו אמרה ואמר נמי בה טעמא דהא דאמרי' לא יפחות מאחד ועשרים פסוקים דוקא בשאין שם תורגמן אבל אם יש שם מן המפרש להעם מה שקוראין ואיכא טירחא דצבורא אם יקראו בנביא כל כך ויתרגם אותן קוראין שלשה מנביא ודי בכך וכיון דאותן אחד ועשרים פסוקים עצמן אין בהן חיוב שהרי לפעמים אין קורין אלא שלשה פסוקים לא תיקנו לקרוא ג''כ כנגד המפטיר ונמי משום טירחא דצבורא:

אמר ר' חלבו. לפני ר' אבהו והרי לפני ר' יוחנן קראו לכתחלה שלשה פסוקים מנביא בלבד:

א''ל ולא יהא ר''י כתורגמן. כלומר דמסתמא ר''י היה דורש לפניהם ממה שקראו בנביא וה''ז כמתורגמן:

Meguilah

Daf 30b

משנה: אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה 30b וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן׃

Traduction

Pour moins de dix personnes arrivant en retard à l’office de la synagogue, on ne reprendra pas la section de bénédiction servant de préambule au shema, on ne se rendra pas à l’estrade pour officier en public (mais isolément); les prêtres n’étendront pas à nouveau les mains pour la bénédiction sacerdotale, on ne relira pas la Loi en Public, ni la haftarah tirée des Prophètes; à moins de dix on ne fera pas la cérémonie de s’asseoir et de se lever pendant le transport d’un défunt, on ne dira pas la bénédiction des affligés, ni celle des fiancés; on n’adressera pas l’avis de dire en commun la prière du repas par le nom divin; pour l’échange des terres, il faudra sur dix personnes au moins un prêtre, ainsi qu’à l’égard d’un homme à racheter (s’il s’était consacré).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור ק''ש והן התפללו כל אחד בפני עצמו עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני ק''ש כך היו נוהגין פורסין לשון פרוסה כלומר חצי דבר שמשתי ברכות שלפני ק''ש אומר ברכה אחת:

ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור וי''מ דקאי נמי אבני אדם שפורסין על שמע דלאחר שסיימו ברכה ראשונה של ק''ש מתחיל לתפלה מעומד לפי שיש בה קדושה וקמ''ל דתפלה התחלה בפני עצמה היא דלא תימא אינה עכשיו אלא גמר וא''צ עשרה וכן משמע הכא בגמרא:

ואין נושאים את כפיהם. לברך ברכת כהנים:

ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. בצבור בפחות מעשרה דכל הני דברים שבקדושה הן וילפינן מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דכל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה דכתיב הכא בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת וגמרינן תוך תוך מה להלן עשרה שאין עדה פחותה מעשרה אף כאן עשרה:

ואין עושין מעמד ומושב. כשנושאין את המת לקברו היו יושבין שבע פעמים לכבוד המת ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמדו שבו יקרים שבו ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא למימר הכי:

ואין אומרים ברכת אבלים וכו'. היא נקראת ברכת רחבה שהיו אומרים ברכה כנגד האבלים וכנגד המנחמים כדאיתא בפ''ק דכתובות ותנחומי חבלים שעומדים בשירה כשחוזרים מן הקבר ומנחמין את האבלים ואין שורה פחות מעשרה:

וחתנים. ברכת חתנים שבע ברכות שאומרים לחתן:

ואין מזמנין על המזון בשם. כיון דבעו למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

ובקרקעות תשעה וכהן. בקרקעות של הקדש הבא לפדותן צריך שיהו עשרה ואחד מהן כהן דעשרה כהנים כתיבי בפרשת הקדש שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וקרא דולכהן תהיה אחוזתו לאו במניינא הוא דלאו בשומא כתיב. ואמרינן חד לגופיה וחד למעוטי לישראל ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות ט' ישראלים ואחד מהן כהן:

ואדם כיוצא בהן. אבל אם אמר דמי עלי שמן אותו כעבד העשוי למכור והיינו עבד עברי ומנינו לעבד דאיתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה דאע''ג דהאי קרא בעבד כנעני הוא דכתיב מ''מ שם עבד איתקש לקרקעות וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן הכי נמי באדם:

הלכה: מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. לָכֵן צְרִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָֽלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. וְעַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְעוֹזְבֵי י֨י יִכְלֽוּ׃

Traduction

Puisqu’il a été enseigné qu’à moins de dix personnes on ne reprend pas le préambule du shema, à quoi bon ajouter qu’en ce cas l’on ne se rendra pas non plus à l’estrade? Il a fallu le dire pour le cas analogue à celui de cet enseignement: On ne dira pas le préambule du shema à moins de dix hommes; et si après avoir commencé avec un tel nombre, les assistants ont quitté en partie, on achèvera comme auparavant; on ne passera pas à l’estrade pour officier à moins de dix, et si l’on a commencé en étant dix, dont quelques-uns sont ensuite partis, on achèvera comme auparavant; la bénédiction sacerdotale ne sera pas prononcée à moins de dix, et si après avoir commencé avec ce nombre, quelques-uns d’entr’eux sont partis, on achèvera de même; on ne fera pas la lecture officielle de la Loi à moins de dix, et si après avoir commencé en étant dix, quelques-uns sont partis, on achèvera de même; on ne lira pas de section tirée des prophètes. à moins de dix, et si après avoir commencé avec ce nombre, quelques-uns partent, on achèvera comme auparavant. De tous ceux qui quittent au milieu de l’office, il est dit (Is 1, 28): Ceux; qui abandonnent Dieu périront. –

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכיון דתנינן אין פורסין את שרוע פחות מעשרה וליידא מילה. ולאיזה דבר צריך עוד למיתני אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה הרי אלו שפורסין את שמע הן עוברין לפני התיבה להתפלל ולומר קדושה והרי הן עשרה:

לכן צריכה. לכך צריך עוד למיתני לזה כהדא דתני וכו' ואם התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן אעפ''י כן גומר הוא וכן אין עוברין וכו' ומהו דתימא ה''א דה''נ כהתחלה דמיא במה שפרסו את השמע בעשרה ואעפ''י שהלכו מקצתן מהן עובר לפני התיבה דכגמר דמי קמ''ל דהא דעוברין הן לפני תיבה התחלה הויא וצריך עשרה:

אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.

Traduction

''On ne fera pas la cérémonie funèbre de se lever et de s’asseoir'', ( à moins de dix), à laquelle on prie les plus importants de l’assistance tantôt de se lever, tantôt de s’asseoir, et ce 7 fois.

Pnei Moshe non traduit

אין עושין מעמד ומושב וכו'. כדפרישית במתני':

אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵלִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.

Traduction

''On ne dira pas la bénédiction des affligés (à moins de dix), ni celle des fiancés''; cette dernière se dit aux 7 premiers jours du mariage (163)Cf. J., (Ketubot 1, 1) ( 25a).. R. Jérémie supposait par là que tous les 7 jours on conduisait la fiancée sous le dais. —Non, lui dit R. Yossa, car R. Hiya dit d’une façon analogue de réciter la prière des affliges tous les 7 jours de deuil, sans que l’on procède à l’inhumation tous les 7 jours. En quoi donc consiste cette récitation suivie? Comme pour les fiancés c’est un acte de réjouissance (à réciter après le repas), de même pour les affliges ce sera un acte de consolation; pour les uns et les autres, ce sera un sujet de mention pendant les prières.

Pnei Moshe non traduit

תני וכו' ר' ירמיה. הוה סבר מימר דהא דתני כל שבעה היינו שמוציאין להכלה להחופה כל שבעה ואומרים ברכת חתנים א''ל ר' יוסה וכו' וכי אית לך למימר שמוצאין את המת כל שבעה בתמיה:

מאי כדון. ואלא מאי כל שבעה דקתני מה כאן משמח עמו כל שבעה ומזכירין ברכת חתנים בשעת סעודה שהיא שעת שמחה אף כאן מנחם עמו ומזכירין מעין ברכת אבלים בשעת תנחומין כל שבעה. וגרסינן להא לקמן בפ''ק דכתובות בהלכה א':

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵילִים עוֹלִים מִן הַמִּנְייָן.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.

Traduction

Selon les uns, les affligés ne sont pas compris dans le nombre de dix hommes exigible pour l’office; selon d’autres, ils peuvent faire partie de ce nombre. R. Abouna explique ces 2 avis (il dit qu’ils ne sont pas opposés entre eux): selon les premiers, il s’agit de ceux qui déplorent un décès dont l’assistance les console; selon d’autres, il s’agit d’affligés par suite d’un autre décès. Contre cette explication, on peut citer l’enseignement qui dit (164)B., Moed Qatan 21b.: l’affligé sort parfois pour recevoir des consolations, non pour en donner (il ne peut donc pas être adjoint une réunion disant la prière pour d’autres affligés).

Pnei Moshe non traduit

מאן דאמר אין אבלים עולין מן המנין. עשרה באבילי אותו המת שהן המתנחמים ואומרים להן ברכת אבלים צריך עשרה לבד מהם ומ''ד עולין מן המנין באבילי מת אחר והן בתוך שבעה מצטרפין הן למנין עשרה ולא פליגי הני ברייתות ומדחי לה הש''ס והא תני יוצא האבל מביתו בתוך שבעה כדי להתנחם וכגון לברכת רחבה ולקבל תנחומים אבל אינו יוצא כדי לנחם אחרים וא''כ לא משכחת לה באבילי מת אחר וע''כ דפליגי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source