Meguilah
Daf 25a
משנה: אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי אֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים לַמֶּרְחָץ וְלַבּוּרְסְקִי וְלַטְּבִילָה וּלְבֵית הַמַּיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה׃ וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב אֵין מַסְפִּידִין לְתוֹכוֹ וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ 25a קַפַּנְדַּרְיָא שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. קְדוּשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים לֹא יִתְלוֹשׁ מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ׃
Traduction
Il n’est pas permis de vendre une synagogue (bien communal) à un particulier, sauf en formulant la condition de pouvoir reprendre ce bien à volonté, tel est l’avis de R. Meir; les autres sages permettent de la vendre définitivement, à l’exclusion de 4 destinations: le bain, la tannerie, le bain légal, le lavoir; selon R. Juda, on pourra la vendre à titre de cour, et l’acquéreur en fera tout ce qu’il voudra. R. Juda dit encore: dans une synagogue ruinée, on ne prononcera pas d’oraison funèbre, on ne tendra pas de corde (dans un but peu convenable), on ne posera pas de pièges, on ne mettra pas sur son toit des fruits à sécher, on n’en fera pas un passage, compendiaria (via) comme il est dit (Lv 26, 31): Je dévasterai vos sanctuaires; ainsi, même ruinés, ce seront des saintetés; si des herbes y ont poussé, on ne les arrachera pas, afin que l’âme s’afflige de ce spectacle.
Pnei Moshe non traduit
אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי. ואפילו מרבים לרבים אוסר ר''מ מכירה חלוטה דדרך בזיון הוא:
וחכ''א וכו' ממכר עולם. אפי' ליחיד ולכל תשמישין:
חוץ מארבעה דברים. אלו למרחץ וכו' ולבית המים לכביסה:
רבי יהודה אומר וכו'. ואין הלכה אלא כחכמים:
גמ' אמר ר' יוחנן לית כאן. רישא דמתני' קשיא ליה ולית כאן לאוקמה דמה אנן קיימין אם כר''מ כדגריס במתני' קשיא הא ר''מ קאמר בסיפא אין מוכרין כלל לבה''כ אלא על תנאי ומשמע אפי' מרבים לרבים צריך תנאי והשתא אי רישא כר''מ היא מאי אריא מרבים ליחיד לא הא לרבים נמי תנאי בעינן ועוד מדקאמר מרבים ליחיד לא מפני שמורידו מקדושתו ומשמע הא מרבים לרבים מותר דבקדושתיה קאי וא''כ מה צורך להתנאי הרי בקדושתה עומדת ואי דלא גרסי' ר''מ בהרישא כמאן מוקמית לה אי כרבנן דר''מ דהסיפא הא לדידהו מוכרין אותו ממכר עולם וכו' וא''כ לשאר דברים מ''ש בין יחיד לרבים הא לא איכפת להו אם מורידו מקדושתו ופשיטא דכר' יהודה נמי לא אתיא וא''כ לית כאן וסמי הרישא דכמאן מוקמית לה:
תיפתר בס''ת. דברישא לא קתני בה''כ ומפרש לה דבס''ת מיירי ואין מוכרין מרבים ליחיד דמורידו מקדושתו שהיו רבים קורין בו ועכשיו הרי היא ליחיד ולפי שאין קורין אלא בעשרה:
מתני' ועוד אמר יהודה. משום דקאמר במתני' דלעיל מוכרין אותו לשם חצר והיינו שמוכרו בפי' לשם חצר אבל אם מוכרו בסתם הרי הוא בקדושתו הלכך קאמר ועוד אמר ר' יהודה בקדושת בה''כ:
אין מספידין לתוכו. דוקא הספד של יחיד אבל הספד של רבים כגון ת''ח שמת צריכין להתאסף ולהספידו בבה''כ שהוא גדול וראוי לכך מותר:
ואין מפשילין. גודלין ומפתילין וה''ה לכל שאר מלאכות אלא לפי שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים והוא גדול וראוי לכך נקיט לה ולכה''ג:
ואין עושין אותו קפנדריא. לקצר הילוכו דרך בה''כ. לשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני מקיף שורות בתים אקצר דרכי להכנס ולצאת כאן:
מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בניינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו או יבקשו עליו רחמים שיזכו לבנותו לפיכך אין אסור אלא לתלוש ולהאכיל לבהמה או לאבדם לגמרי אבל לתלוש ולהניחם במקומם מותר דאיכא עגמת נפש:
משנה: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.
Traduction
Lorsque la néoménie d’Adar survient un samedi, on lira officiellement ce jour la section des sicles offerts au Temple (Ex 30, 11-16); si elle survient au milieu de la semaine, on avancera cette lecture au samedi précédent, puis aura lieu une interruption (de façon à lire la section d’Amalek (Dt 25, 17-19) juste au samedi qui précède Purim).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר''ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. פ' כי תשא להודיע שיביאו שקליהם באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וזהו ניסן כדאמרינן בפ''ק דר''ה דגמרינן שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לכל חדשי השנה:
מקדימין לשעבר. קורין בפרשת שקלים בשבת שלפני ר''ח ואפילו חל ר''ח אדר בערב שבת מקדימין לשבת שעברה:
ומפסיקין לשבת אחרת. בשבת הבאה מפסיקין לקרות פרשת זכור עד שבת של אחריה כדי שתקרא פרשת זכור סמוך לפורים לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:
הלכה: רִבִּי לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקְדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
Traduction
R. Levi dit au nom de R. Simon b. Lakish (136)Cf. ci-dessus, 1, 5 (7), p. 207.: Dieu a prévu qu’un jour Aman le cruel voudra, par son argent, l’emporter sur Israël, et il dit: mieux vaut que l’argent de mes enfants précède celui de cet impie; voilà pourquoi avant la fête d’Esther on a soin de lire la section biblique des sicles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' צפה הקדוש ברוך הוא וכו'. לעיל בפרק קמא בהלכה ד':
הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְרַבִּים אֶפִילוּ בָּנוּי אָסוּר. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מֵיקַל לַנַּשְׁייָא דְּשָֽׁטְחָן בִּגְדֵּיהוֹן עַל אֲוִירָא דְּבֵי מִדְרָשָׁא.
Traduction
Les interdits qui viennent d’être énoncés sont applicables à la synagogue d’un particulier ( non si celle-ci est bien édifiée); mais pour une synagogue communale, même bien construite, les dites défenses subsistent toujours. R. Hiya b. Aba raconte que R. Yohanan blâmait les femmes qui étendaient leur linge à l’air libre (134)V. casuistique Peér ha-dor, nº 70. devant la salle d’études (c’est inconvenant).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר. בית הכנסת שחרב אין עושין בתוכו דברים הללו ומשמע דבחרב הוא דקפדינן שלא יעשה אותו קפנדריא וכיוצא בו שלא יהא נראה כמזלזל בקדושתו הואיל וחרב הוא ובבנוי ליכא קפידא כל כך דיודעין הן שאינו מזלזל בו אלא לפי שעה הצריכה לכך הוא עושה והיינו בבה''כ של יחיד דמיהת איכא ביה צד קדושה אבל בבה''כ של רבים אפילו הוא בנוי ויודעין שאינו עושה זה לזלזל בו אעפ''כ אסור דאית ביה קדושה טפי ואין להשתמש בו תשמישי הדיוט:
מיקל לנשייא. היה מקלל להנשים השוטחות בגדיהן על מקום אויר דבי מדרשא לפי שנראה כמבזה קדושתיה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. נִכְנַס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ קַפַּנְדָּרִיָא מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפַּנְדָּרִיָא. תַּנֵּי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ. לָא אוֹכְלִין וְלֹא שׁוֹתִין בָּהֶן וְלֹא מְטַייְלִין בָּהֶן וְלֹא יְשֵׁינִים בָּהֶן וְלֹא נִכְנָסִין בָּהֶן לֹא בַחַמָּה בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִגְשָׁמִים בִּמוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. רִבִּי חִייָה רִבִּי יָסָא מִיקְבָּלִין בְּגַו כְּנִישְׁתָּא. רִבִּי אִימִּי מְפַקַּד לַסַּפְרָייָא. אִין אֲתַא בַּר נַשׁ מְלֻכְלַךְ בְּאוֹרַיִתָא [לְגַבְּכוֹן] תְּהֲווֹן מְקַבְּלִין לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ וְּמָנוֹי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה אֲזַל לִכְנִישְׁתָּא דְבֵית שְׁאָן. חֲמָא בַּר נַשׁ מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרַגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. לְמָחָר חַמְתֵּא הַהוּא גַבְרָא מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרַגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לָךְ שָׁרֵי וְלִי אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. הָהֵן פַּרְווּרָה מָהוּ מִיעֲבוֹר בְּגַוָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר בְּפַּרְווּרָה. מַה דְשָׁרֵי. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. סַפְרָא הֲוָה אֵימָתָן וְאִין לָא הֲוָה רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר לָא הֲוָה מְפַנֵּי טַלְייָא.
Traduction
Samuel dit: si l’on est entré dans cette synagogue ruinée, sans vouloir en faire un passage (dans un but spécial), il est permis de sortir de l’autre côté. On a enseigné: on ne doit se conduire légèrement ni dans les synagogues, ni dans les salles d’études, ne pas y manger ou boire, ni s’y promener, ni dormir, ni venir s’y abriter contre le soleil en été, ni contre la pluie en hiver, mais seulement y étudier et se livrer à l’exégèse de la Bible. R. Josué b. Levi dit: ces constructions sont faites pour les sages et leurs élèves (pour tous leurs besoins, même profanes). R. Hiya et R. Yassa recevaient les étrangers dans la synagogue (les hébergeaient là). Ainsi R. Imi recommandait aux maîtres d’école: s’il arrive auprès de vous (à la salle d’étude) un homme ayant seulement une teinte d’étude de la Loi, recevez-le là, lui, et son âne, avec ses bagages. R. Berakhia étant allé à la synagogue de Bet-Sean vit un homme se laver les mains et les pieds dans une amphore (135)Ou: Lavabo, selon Fleischer, Nachträge au Dictionn. de J. Lévy, 1, pp. 437-8., gourna; et le lui défendit. Le lendemain, ce même homme vit R. Berakhia faire ses ablutions dans la dite eau. —Quoi, lui dit-il, ce serait permis à toi, et non à moi? —C’est vrai, dit le rabbin, et il en est ainsi conformément à l’avis de R. Josué b. Levi, que les synagogues et les salles d’études sont destinées au service des sages et de leurs élèves. Est-il permis d’employer comme passage l’avant-cour libre, autour de ces salles? R. Abahou passa par une telle place; mais cela ne prouve rien en général, car, dit R. Zakharie, le gendre de R. Levi était un maître très redouté (sévère), et si R. Abahou n’avait pas passé, il n’aurait sans doute pas laissé aller les enfants (par égard pour lui, le maître n’a rien dit).
Pnei Moshe non traduit
נכנס. לבה''כ על מנת שלא לעשותו קפדריא אלא להתפלל ולקרות ולשנות בתוכו מותר לעשותו בקפנדריא ולצאת בפתח המקצר הלוכו:
תני. בתוספתא ספ''ב:
לחכמים ולתלמידיהם. שעושין בהן תשמישי צרכן:
מיקבלין בגו כנישתא. יהיו נוהגין לקבל אורחים ולהניחם בבה''כ וכהאי דר' אימי דלקמיה:
לספרייא. מלמדי תינוקות שהם יושבים בבה''כ אם יבא אצליכם בר נש מלכלך באורייתא כלומר אפילו אינו בעל תורה הרבה אלא כמי שהוא מוטבל במקצת ויודע מעט בתורה תהיו מקבלין אותו אצליכם לו ולחמריה ולבגדיו לפי שמותר לכם כל תשמישי הדיוט בו ולפיכך תוכלו לקבל אף להיודע מעט ויכול ללמוד שם מה שיודע:
משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה. היה מכבס ידיו ורגליו ממקום קיבוץ המים שבחצר הבה''כ. גורנה מקום האסיפה שאוספין בו מים כעין אסיפת הגורן וא''ל אסור לך שדבר הזה תשמיש הדיוט הוא ולמחר ראה אותו האיש לר' ברכיה שעושה כן וא''ל רבי לך שרי ולי אסור והשיב לו הן כדאמר ריב''ל:
ההן פרוורה. זהו החדר שבחצר לפני הבה''כ ודבוק בבניינו. בסוף מסכת חלה כקונה בפרוור שבירושלים. ומהו מיעבר בגווה ולעשות קפנדריא דרך שם:
מה דשרי. מה הדבר אם מותר הוא הואיל ור' אבהו עשה כן וקאמר ר' זכריה לא היא דמדר' אבהו אין ראיה דהאי ספרא שישב שם עם התינוקות. אימתן הוה מטיל אימה על התינוקות ולא היה רוצה שיצאו משם ואם לא היה ר' אבוהו עובר דרך שם לא היה מניח להתנוקות להפנות ולצאת ומפני כבודו של רבי אבהו פינה אותם מלפניו לתת להם רשות ללכת לדרכם:
Meguilah
Daf 25b
משנה: בַּשְּׁנִייָה זָכוֹר. בַּשְּׁלִישִׁית פָּרָה אֲדוּמָּה. בָּֽרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
Traduction
Le 2e samedi (des quatre avant Pâques), on lira Zakhor (le souvenir d’Amalek); le 3e, le chapitre de la vache rousse (Nb 19,1); le 4e, le chapitre de la Pâque (Ex 12, 1): ce mois est pour vous, etc. A partir du 5e samedi, on reprend l’ordre habituel (140)'''''' Pour les Haftarôth, dit le comment. Pné-Mosché; car, pendant ces 4 samedis, on lit une haftarah spéciale.''''''. A toute fête, on interrompt l’ordre biblique des sections pour lire la partie spéciale à ces solennités, p. ex. aux jours de néoménie, de Hanuka, de Purim, ainsi qu’aux jours de jeûne, et pour la lecture faite par les représentants israélites des sections de service au Temple, comme au jour du grand-pardon.
Pnei Moshe non traduit
בשניה זכור. בין כשחל ר''ח אדר להיות בשבת ובין חל להיות בתוך השבת והאי כגווניה והאי כגווניה שאם חל להיות בשבת הוי האי שניה שניה ממש ואם חל להיות בתוך השבת האי שניה היינו שניה להפסקה שהשבת הבאה אחר ההפסקה קורין בה זכור:
בשלישית פרה אדומה. כדי להזהיר ישראל לטהר עצמם שיעשו פסחיהם בטהרה ואיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה וכשחל ר''ח ניסן להיות בשבת הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לר''ח ניסן כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסח:
ברביעית. החדש הזה לכם. שבת פרשת הפסח:
בחמישית חוזרין לכסדרן. היינו לסדר ההפטרות שעד הנה מפטירין מעין הד' פרשיות. בפ' שקלים בן שבע שנים יואש במלכו. בזכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. בפרה וזרקתי עליכם מים טהורים. בפרשת החדש בראשון באחד לחדש מכאן ואילך חוזרין להפטיר מעין פרשת היום:
לכל מפסיקין וכו'. כלומר לכל המועדות מפסיקין שמניחין פרשת היום וקורין בשל י''ט. וכן ביה''כ אבל בר''ח וחנוכה הך הפסקה להפטרה היא שמפטירין בשל ר''ח ובשל חנוכה:
הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פּוּרִים לְפָרָה. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פָּרָה לְהַחוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. סֵימָנֵיהוֹן דְּאִילֵּין פָּ‍ֽרְשָׁתָא. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה. בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה׃ רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּדִין הוּא שֶׁתִּקְדוֹם הַחוֹדֶשׁ לְפָרָה. שֶׁבְּאֶחָד לַנִּיסָן הוּקָם הַמִּשְׁכָּן וּבַשֵּׁינִי נִשְׂרְפָה הַפָּרָה. וְלָמָּה פָרָה קוֹדֶמֶת. שֶׁהִיא טָהָרָתָן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.
Traduction
(141)Toute la Guemara de ce § est traduite (Taanit 4, 2), fin, ci-dessus, p. 180.. R. Aba dit au nom de R. Hiya b. Ashé: entre le samedi consacré à rappeler le souvenir de Purim et celui de la vache rousse, il n’y aura pas d’interruption. R. Levi dit au nom de R. Hama b. Hanina: on ne s’interrompra pas entre le samedi consacré à lire le chapitre de la ''vache rousse'' et celui du mois de la Pâques (ch. 12). R. Levi donne, comme indice de la règle à suivre pour les interruptions, la règle des 4 coupes; or, entre celles-ci aussi il est permis de boire (en dehors du vin officiel), sauf entre la 3e et la 4e coupe. R. Levi dit aussi au nom de R. Hama b. Hanina: il serait juste que la lecture du chapitre du mois (pascal) précède celle du chap. de la vache rousse, car le sanctuaire a été érigé le 1er Nissan, et la vache rousse a été brûlée le 2 de ce mois; cependant, cette dernière lecture sera faite auparavant, parce qu’il s’agit là de la purification d’Israël en entier.–
Pnei Moshe non traduit
שהיא טהרתן של ישראל. ומה שנשרפה הפרה בשני בניסן מפני שאז לא היה אפשר להקדימה דכתיב בה אל נכח פני אהל מועד ובאחד בניסן היא שהוקם המשכן:
25b חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. קוֹרִין לָשֶׁעָבַר. רִבִּי אִילָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹרִין לָבֹא. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אֲנָא אֲמַר לָךְ מִן שְׁמוּעָה וְאַתְּ אֲמַר מִן דִּיעָה וְאַתִּ מִסְתַּכֵּל בִּי. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לדֵין וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לדֵין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לרִבִּי זְעוּרָה. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה. כָּל שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְאָדָר לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל מְסַייְעָא לרִבִּי אִילָא. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הַשְּׁנִייָה. כָּל שֶׁחָל הַפּוּרִים לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. וַאֲפִילוּ עֶרֶב שַׁבָּת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לִקְרוֹת בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. וְיִקְרְאוּ זָכוֹר. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רַב. וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַֽעֲשִׂ֜ים. שֶׁתְּהֵא אַזְכָּרָתָן קוֹדֶם לַעֲשִׂייָתָן. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁקָֽדְמָה אַזְכָּרָתָן לַעֲשִׂייָתָן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כְבָר אִיתְתָבָת דְּלֵית אֶיפְשַׁר. וְאִם אֶיפְשַׁר אִיחוּר הוּא לָעַייָרוֹת.
Traduction
Si cette fête survient un vendredi, que fera-t-on (137)Devra-t-on lire ce chapitre le samedi précédent, ou le suivant?? Selon R. Zeira, on fera cette lecture le samedi précédent; selon R. Ila ou R. Abahou au nom de R. Yohanan, on fera la lecture le samedi suivant. R. Zeira (étonné de cet avis) regardait son interlocuteur. —Que me regardes-tu, demanda R. Ila? Moi, j’émets un avis basé sur une tradition, tandis que le tien émane de toi seul; tu n’as donc pas lieu de t’étonner. Il y a un enseignement à l’appui de chacun de ces 2 avis. Dans l’enseignement à invoquer en faveur de R. Zeira, il est dit: On nomme première semaine (sur 4) celle où survient la néoménie d’Adar, fût-ce le vendredi. Samuel a enseigné à l’appui de l’avis de R. Ila: On nomme 2e semaine celle qui contient la fête de Purim, fût-ce un vendredi (donc, en ce cas la dite section sera lue le 2e samedi du mois, ou après la néoménie). R. Nahman b. Jacob fit une objection: S’il était possible d’admettre que le 15 Adar survienne un samedi, il ne serait pas permis de lire le récit d’Esther avant l’heure de vêpres, vu qu’auparavant on ne doit pas lire des Hagiographes (138)B., (Shabat 16, 1).; comment donc supposer que la lecture de la section du souvenir (Dt 25, 17-19) serait lue au samedi qui, pour les gens de la campagne, suit le Purim (qui lisent au 14)? En effet, fût-il répondu, Rav déduit du verset (Est 9, 28), ces jours seront rappelés et exécutés, que le souvenir doit précéder la célébration effective (il est entendu que si le 15 est un vendredi, on lit Esther partout le 14, et on lira le chapitre du souvenir le samedi:précédant Purim). R. Aba, fils de R. Papi, objecta: mais si le 14 Adar survient un samedi, les habitants des villes fortes liront le récit d’Esther le lendemain dimanche 15; n’est-ce pas qu’en ce cas le rappel précède la célébration effective (pourquoi alors l’avancer d’un samedi)? Il a déjà été exposé (139)Ci-dessus, 1, 2., fut-il répliqué, que cette hypothèse est inadmissible (en raison des inconvénients pour le grand-pardon qui arriverait de même); et si même c’était possible, il faudrait avancer la lecture même dans les grandes villes (donc, le rappel se fera toujours le samedi précédent).
Pnei Moshe non traduit
חל. ראש חודש אדר להיות בערב שבת במה קורין כלומר באיזו שבת קורין שקלים אם בשבת שלעבר או בשבת שאחר ראש חודש ופליגי בה:
מסתכל ביה. כמתמיה על דבריו וא''ל מה את מסתכל בי אני אומר מפי השמועה ששמעתי מר' אבהו בשם רבי יוחנן ואת אמרת מן דיעה שלך ואתה מתמיה ומסתכל בי:
מתניתא מסייעא לדין וכו'. תרוייהו ברייתות בתוספתא פ''ג:
כל שחל הפורים להיות בתוכה וכו'. וא''כ קראו בזכור בשבת שלפניה שהיא שניה לשבת ראשונה של אחר ר''ח שקראו בה שקלים וזהו כר' אילא:
הגע עצמך שחל חמשה עשר. שהוא זמן קריאת מוקפין להיות בשבת וא''כ לקרות במגילת אסתר אין את יכול בשבת שהרי אין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה כדאמרי' לעיל בשבת בר''פ כל כתבי והשתא קשיא ויקראו זכור בשבת זו שהוא לאחר פורים של העיירות:
א''ל כן אמר רב וכו' שתהא אזכרתן קודם לעשייתן. שלעולם צריך לקרות פ' זכור קודם קריאת המגילה שהיא ביום עשיית פורים ואם יקראו זכור בט''ו שחל בשבת הרי שקדמה קריאת המגילה לזכירה דהא תנינן בריש מכלתין כשחל י''ד בע''ש דהויא ט''ו בשבת קירין המוקפין עם העיירות בע''ש והשתא אי אפשר להן לקרות זכור בשבת שהוא ט''ו אלא מקדימין לשבת שלפני י''ד:
הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת. שקורין המוקפין למגילה למחר והרי שפיר שקדמה זכירה לעשייה שלהן וא''כ יקראו זכור באותה שבת:
ולא כבר איתותבת. המתני' בריש מכילתין בבבא זו דחל י''ד להיות בשבת דלית אפשר שתהא י''ד בשבת דא''כ צומא רבא בערובתא דשבת ואם אפשר והיינו אפילו אי אמרינן דבזמן שהיו מקדשין ע''פ הראיה לא היו משגיחין על הדחיות כדאמרינן שם מ''מ אין לקרות זכור באותה שבת דאכתי איחור הוא לעיירות שהן מקדימין וקורין המגילה עם הכפרים ביום הכניסה כדתנן שם כשחל י''ד בשבת ותהיה הזכירה מאוחרת לעשיה והלכך אין לקרות זכור אלא בשבת שלפניה:
אין מפסיקין בין פורים לפרה. אלא בשבת שלאחר הפורים קורין בפרה:
אמר ר' לוי. משמיה דנפשיה דלא כהאי דר' בא בשם ר' חייה בר אשי דקאמר אין מפסיקין בין פורים לפרה אלא סימניהון דאילין ד' פרשתא כהאי דתנינן בד' כוסות של פסח בין הכוסות הללו וכו' בין השלישי לרביעי לא ישתה שלא יפסיק בכוס אחר ביניהן כך בין פרשה שלישית שהוא פרה לבין הרביעית שהוא פרשת החדש לא יפסיק ביניהן בשבת אחרת אבל בין הראשונה לשניה ובין שניה לשלישית מפסיקין לפעמים לפי היום שחל ר''ח להיות בו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source