Meguilah
Daf 24b
[אִית מִילִּין דְּאִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס וְאִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 24b מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אַנְטוֹלִינוּס אָמַר לְרִבִּי מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִוְיָתָן לְעָֽלְמָא דַאֲתִי אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִוְיָתָן אַתְּ מֵייכִיל לִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ כֵּיוָן דִּשְׁמַע מִינֵיהּ כֵּן אֲזַל וּגְזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִיָּמַיי אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. [וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו.] הָדָא אָֽמְרָה דְּאִתְגַּייֵר אַנְטוֹלִינוּס. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. (דְּלֹא) אִיִתְגַּייֵר אַנְטוֹלִינוּס. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשָׁם.
Traduction
vide
מָהוּ מִיכְתּוֹב תְּרֵיי תְלַת מִילִּין מִן פְּסוּקָא. מַר עוּקְבָּא מִישְׁלַח כְּתַב לְרֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה דְמִיךְ וְקָאִים בְּזִימְרִין. אַל תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל גִּיל֙. רִבִּי אָחָא כָתַב זֵיכֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה. רִבִּי זְעוּרָה כָתַב וְלֹֽא זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ. רִבִּי יִרְמְיָה מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי יוּדָן נִשִׂייָא. לִשְׂנוֹא אֶת אֹֽהֲבֶ֑יךָ לְאַֽהֲבָה֙ אֶת שׂוֹנְאֶיךָ. רִבִּי חִייָה רִבִּי יָסָי רִבִּי אִימִּי דָנוּן לְתָמָר. אַזִלַת וּקְרָבַת עֲלֵיהוֹן לָאַנְטִיפּוֹטָה דְקַיְסָרִין. שָֽׁלְחוּן וְכָֽתְבוּן לְרִבִּי אַבָּהוּ. שָׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְכָתַב לְהוֹן. (תְּרֵי) [כְּבָר] פִּיַּסְנוּ לִשְׁלֹשָׁה לֵיטוֹרִין. לְטוֹב יֻלָּד לְטוֹב לָמַד וְתַרְשִׁישׁ. אֶבְדּוֹקִיס אֶבמַסִיס תַלַתסִס. אֶבָל תָּמָר תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת וּבִיקַּשְׁנוּ לְמָתְקָהּ וְלַשָּׁוְא צָרַ֣ף צָר֔וֹף. רִבִּי מָנָא מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי. רֵאשִֽׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר מְאֹד תִּסְגֶּא אַֽחֲרִֽיתְךָ׃
Traduction
Est-il permis, dans une correspondance, d’intercaler 2 ou 3 mots d’un verset biblique? Mar Ouqba envoya une lettre au chef de la captivité (130)V. Grætz, 4, 488., devant lequel on chantait à son lever et à son coucher, en retournant ce verset (Os 9, 1): Israël, ne te réjouis pas au milieu des nations; ne sois pas joyeux (il était donc d’avis de ne pas citer plus de 2 mots d’un verset). R. Aha écrivait (Pr 10, 7): le souvenir du juste est cité on bénédiction (il autorisait 3 mots, pas plus). R. Zeira écrivait (2Ch 24, 22): Le roi Joas ne se souvint pas (il autorisait jusqu’à 4 mots). R. Jérémie envoya à R. Judan un écrit avec ces mots (2S 19, 7): de haïr ceux qui t’aiment et d’aimer ceux qui te haissent (renversant aussi les 2 deux propositions). R. Hiya, R. Yossé et R. Imi avaient condamné une nommée Tamar (surprise à mal faire); elle alla se plaindre auprès du proconsul anqupato'' de Césarée. Les rabbins, inquiets de ce côté, s’adressèrent à R. Abahou (pour qu’il intercède en leur faveur). Il envoya une lettre disant: nous avons déjà pu obvier aux maux qu’ont voulu nous susciter 3 méchants (delatores), nommés: bien né, bien formé (ou: bien instruit) et Tarsis (131)Pour ce dernier, dit J. Lévy, s. 5., on peut songer soit au port espagnol Tartessus, soit à la pierre fine de la couleur d'eau de mer, et toutes deux rappellent [239]. (marin), soit en grec Eutoco'', Eumouso'' Qalassio'' mais Tamar reste amère dans son amertume (132)Jeu de mots entre [239] et son homonyme Tamar.; nous avons cherché à l’adoucir, mais en vain le fondeur a fondu (Jr 6, 29). R. Mena envoya à R. Oshia b. R. Saméi une lettre, où il y avait (Jb 8, 7): ton commencement est petit, ta fin sera grande (ces derniers mots en arménien, pour n’avoir pas plus de 2 mots du texte hébreu).
Pnei Moshe non traduit
מהו מיכתב תריי תלת מילין מן פסוקא. בתוך כתב איגרת לחבירו ומפני שאין כותבין שלש תיבות בלא שרטוט ולפיכך בעי אם מותר לכתוב תוך אגרת:
דהוה דמיך וכו'. רגיל היה להיות מזמרין לפניו בשכבו ובקומו וכתב לו המקרא הזה מסורס אל תשמת וגו' דס''ל דאף בתוך האגרת אין כותבין הפסוק כצורתו וכסדרו:
ר' אחא וכו'. דס''ל דבתוך האגרת מותר וכתבו כסדרו:
רבי ירמיה וכו'. כתבו מסורס דבמקרא כך הוא לאהבה את שונאיך ולשנוא את אוהביך:
דנין לתמר. אשה אחת מרשעת ושמה תמר והיו דנין אותה במשפט והלכה וקיבלה עליהם לאנטיפוטה הוא השר הממונה בקיסרין והם היו יושבים תחת ממשכתו ג''כ ושלחו וכתבו לר' אבהו שהיה יושב בקסרון והיה קרוב למלכות והשיב להן וכתב כבר פייסני לשלשה דילטורין אחרים שהיו נקראים טוב ילד כו' אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת במרדה ובקשיות ערפה ובקשנו למתקה ולפייסה ולשוא צרף צורף שלא העלנו כלום. ושלשה תיבות אלו הם בקרא דירמיה וכתב כסדרן. א''נ צורף גרסי' דבקרא כתוב צרף צרוף והוא כתב צורף ולא רצה לכתוב כדכתיב וכמ''ד דאף בתוך האגרת אסור וכן רבי מנא כתב המקרא ראשיתך מצער וגו' מהופך סיפיה דקרא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן. מָה אֶנָן קַייָמִין. אִם כְּרִבִּי מֵאִיר אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי. אִם כְּרַבָּנִן. מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
Traduction
– R. Yohanan dit (133)L'édit. de Venise fait commencer ici le 3, et le comment. Pné Mosché l'adopte aussi.: on ne saurait maintenir les termes de la Mishna, de ne pas vendre à un particulier un bien communal. D’après qui cet avis est-il dit? Ce ne saurait être d’après R. Méir, puisqu’il défend seulement (plus loin, § 3) une vente à condition; ni d’après les autres sages, qui autorisent une vente définitive au particulier, sauf pour 4 objets? Il peut s’agir, répond R. Hiya au nom de R. Yohanan, d’un rouleau de la Loi appartenant à la communauté (ce serait descendre de sa sainteté, même selon R. Méir, de le céder).
Meguilah
Daf 25a
משנה: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.
Traduction
Lorsque la néoménie d’Adar survient un samedi, on lira officiellement ce jour la section des sicles offerts au Temple (Ex 30, 11-16); si elle survient au milieu de la semaine, on avancera cette lecture au samedi précédent, puis aura lieu une interruption (de façon à lire la section d’Amalek (Dt 25, 17-19) juste au samedi qui précède Purim).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר''ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. פ' כי תשא להודיע שיביאו שקליהם באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וזהו ניסן כדאמרינן בפ''ק דר''ה דגמרינן שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לכל חדשי השנה:
מקדימין לשעבר. קורין בפרשת שקלים בשבת שלפני ר''ח ואפילו חל ר''ח אדר בערב שבת מקדימין לשבת שעברה:
ומפסיקין לשבת אחרת. בשבת הבאה מפסיקין לקרות פרשת זכור עד שבת של אחריה כדי שתקרא פרשת זכור סמוך לפורים לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:
משנה: אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי אֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים לַמֶּרְחָץ וְלַבּוּרְסְקִי וְלַטְּבִילָה וּלְבֵית הַמַּיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה׃ וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב אֵין מַסְפִּידִין לְתוֹכוֹ וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ 25a קַפַּנְדַּרְיָא שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. קְדוּשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים לֹא יִתְלוֹשׁ מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ׃
Traduction
Il n’est pas permis de vendre une synagogue (bien communal) à un particulier, sauf en formulant la condition de pouvoir reprendre ce bien à volonté, tel est l’avis de R. Meir; les autres sages permettent de la vendre définitivement, à l’exclusion de 4 destinations: le bain, la tannerie, le bain légal, le lavoir; selon R. Juda, on pourra la vendre à titre de cour, et l’acquéreur en fera tout ce qu’il voudra. R. Juda dit encore: dans une synagogue ruinée, on ne prononcera pas d’oraison funèbre, on ne tendra pas de corde (dans un but peu convenable), on ne posera pas de pièges, on ne mettra pas sur son toit des fruits à sécher, on n’en fera pas un passage, compendiaria (via) comme il est dit (Lv 26, 31): Je dévasterai vos sanctuaires; ainsi, même ruinés, ce seront des saintetés; si des herbes y ont poussé, on ne les arrachera pas, afin que l’âme s’afflige de ce spectacle.
Pnei Moshe non traduit
אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי. ואפילו מרבים לרבים אוסר ר''מ מכירה חלוטה דדרך בזיון הוא:
וחכ''א וכו' ממכר עולם. אפי' ליחיד ולכל תשמישין:
חוץ מארבעה דברים. אלו למרחץ וכו' ולבית המים לכביסה:
רבי יהודה אומר וכו'. ואין הלכה אלא כחכמים:
גמ' אמר ר' יוחנן לית כאן. רישא דמתני' קשיא ליה ולית כאן לאוקמה דמה אנן קיימין אם כר''מ כדגריס במתני' קשיא הא ר''מ קאמר בסיפא אין מוכרין כלל לבה''כ אלא על תנאי ומשמע אפי' מרבים לרבים צריך תנאי והשתא אי רישא כר''מ היא מאי אריא מרבים ליחיד לא הא לרבים נמי תנאי בעינן ועוד מדקאמר מרבים ליחיד לא מפני שמורידו מקדושתו ומשמע הא מרבים לרבים מותר דבקדושתיה קאי וא''כ מה צורך להתנאי הרי בקדושתה עומדת ואי דלא גרסי' ר''מ בהרישא כמאן מוקמית לה אי כרבנן דר''מ דהסיפא הא לדידהו מוכרין אותו ממכר עולם וכו' וא''כ לשאר דברים מ''ש בין יחיד לרבים הא לא איכפת להו אם מורידו מקדושתו ופשיטא דכר' יהודה נמי לא אתיא וא''כ לית כאן וסמי הרישא דכמאן מוקמית לה:
תיפתר בס''ת. דברישא לא קתני בה''כ ומפרש לה דבס''ת מיירי ואין מוכרין מרבים ליחיד דמורידו מקדושתו שהיו רבים קורין בו ועכשיו הרי היא ליחיד ולפי שאין קורין אלא בעשרה:
מתני' ועוד אמר יהודה. משום דקאמר במתני' דלעיל מוכרין אותו לשם חצר והיינו שמוכרו בפי' לשם חצר אבל אם מוכרו בסתם הרי הוא בקדושתו הלכך קאמר ועוד אמר ר' יהודה בקדושת בה''כ:
אין מספידין לתוכו. דוקא הספד של יחיד אבל הספד של רבים כגון ת''ח שמת צריכין להתאסף ולהספידו בבה''כ שהוא גדול וראוי לכך מותר:
ואין מפשילין. גודלין ומפתילין וה''ה לכל שאר מלאכות אלא לפי שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים והוא גדול וראוי לכך נקיט לה ולכה''ג:
ואין עושין אותו קפנדריא. לקצר הילוכו דרך בה''כ. לשון קפנדריא אדמקיפנא דרי איעול בהא כלומר בעוד שאני מקיף שורות בתים אקצר דרכי להכנס ולצאת כאן:
מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בניינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו או יבקשו עליו רחמים שיזכו לבנותו לפיכך אין אסור אלא לתלוש ולהאכיל לבהמה או לאבדם לגמרי אבל לתלוש ולהניחם במקומם מותר דאיכא עגמת נפש:
הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְרַבִּים אֶפִילוּ בָּנוּי אָסוּר. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מֵיקַל לַנַּשְׁייָא דְּשָֽׁטְחָן בִּגְדֵּיהוֹן עַל אֲוִירָא דְּבֵי מִדְרָשָׁא.
Traduction
Les interdits qui viennent d’être énoncés sont applicables à la synagogue d’un particulier ( non si celle-ci est bien édifiée); mais pour une synagogue communale, même bien construite, les dites défenses subsistent toujours. R. Hiya b. Aba raconte que R. Yohanan blâmait les femmes qui étendaient leur linge à l’air libre (134)V. casuistique Peér ha-dor, nº 70. devant la salle d’études (c’est inconvenant).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר. בית הכנסת שחרב אין עושין בתוכו דברים הללו ומשמע דבחרב הוא דקפדינן שלא יעשה אותו קפנדריא וכיוצא בו שלא יהא נראה כמזלזל בקדושתו הואיל וחרב הוא ובבנוי ליכא קפידא כל כך דיודעין הן שאינו מזלזל בו אלא לפי שעה הצריכה לכך הוא עושה והיינו בבה''כ של יחיד דמיהת איכא ביה צד קדושה אבל בבה''כ של רבים אפילו הוא בנוי ויודעין שאינו עושה זה לזלזל בו אעפ''כ אסור דאית ביה קדושה טפי ואין להשתמש בו תשמישי הדיוט:
מיקל לנשייא. היה מקלל להנשים השוטחות בגדיהן על מקום אויר דבי מדרשא לפי שנראה כמבזה קדושתיה:
הלכה: רִבִּי לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקְדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
Traduction
R. Levi dit au nom de R. Simon b. Lakish (136)Cf. ci-dessus, 1, 5 (7), p. 207.: Dieu a prévu qu’un jour Aman le cruel voudra, par son argent, l’emporter sur Israël, et il dit: mieux vaut que l’argent de mes enfants précède celui de cet impie; voilà pourquoi avant la fête d’Esther on a soin de lire la section biblique des sicles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' צפה הקדוש ברוך הוא וכו'. לעיל בפרק קמא בהלכה ד':
שְׁמוּאֵל אָמַר. נִכְנַס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ קַפַּנְדָּרִיָא מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפַּנְדָּרִיָא. תַּנֵּי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ. לָא אוֹכְלִין וְלֹא שׁוֹתִין בָּהֶן וְלֹא מְטַייְלִין בָּהֶן וְלֹא יְשֵׁינִים בָּהֶן וְלֹא נִכְנָסִין בָּהֶן לֹא בַחַמָּה בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִגְשָׁמִים בִּמוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. רִבִּי חִייָה רִבִּי יָסָא מִיקְבָּלִין בְּגַו כְּנִישְׁתָּא. רִבִּי אִימִּי מְפַקַּד לַסַּפְרָייָא. אִין אֲתַא בַּר נַשׁ מְלֻכְלַךְ בְּאוֹרַיִתָא [לְגַבְּכוֹן] תְּהֲווֹן מְקַבְּלִין לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ וְּמָנוֹי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה אֲזַל לִכְנִישְׁתָּא דְבֵית שְׁאָן. חֲמָא בַּר נַשׁ מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרַגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. לְמָחָר חַמְתֵּא הַהוּא גַבְרָא מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרַגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לָךְ שָׁרֵי וְלִי אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. הָהֵן פַּרְווּרָה מָהוּ מִיעֲבוֹר בְּגַוָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר בְּפַּרְווּרָה. מַה דְשָׁרֵי. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. סַפְרָא הֲוָה אֵימָתָן וְאִין לָא הֲוָה רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר לָא הֲוָה מְפַנֵּי טַלְייָא.
Traduction
Samuel dit: si l’on est entré dans cette synagogue ruinée, sans vouloir en faire un passage (dans un but spécial), il est permis de sortir de l’autre côté. On a enseigné: on ne doit se conduire légèrement ni dans les synagogues, ni dans les salles d’études, ne pas y manger ou boire, ni s’y promener, ni dormir, ni venir s’y abriter contre le soleil en été, ni contre la pluie en hiver, mais seulement y étudier et se livrer à l’exégèse de la Bible. R. Josué b. Levi dit: ces constructions sont faites pour les sages et leurs élèves (pour tous leurs besoins, même profanes). R. Hiya et R. Yassa recevaient les étrangers dans la synagogue (les hébergeaient là). Ainsi R. Imi recommandait aux maîtres d’école: s’il arrive auprès de vous (à la salle d’étude) un homme ayant seulement une teinte d’étude de la Loi, recevez-le là, lui, et son âne, avec ses bagages. R. Berakhia étant allé à la synagogue de Bet-Sean vit un homme se laver les mains et les pieds dans une amphore (135)Ou: Lavabo, selon Fleischer, Nachträge au Dictionn. de J. Lévy, 1, pp. 437-8., gourna; et le lui défendit. Le lendemain, ce même homme vit R. Berakhia faire ses ablutions dans la dite eau. —Quoi, lui dit-il, ce serait permis à toi, et non à moi? —C’est vrai, dit le rabbin, et il en est ainsi conformément à l’avis de R. Josué b. Levi, que les synagogues et les salles d’études sont destinées au service des sages et de leurs élèves. Est-il permis d’employer comme passage l’avant-cour libre, autour de ces salles? R. Abahou passa par une telle place; mais cela ne prouve rien en général, car, dit R. Zakharie, le gendre de R. Levi était un maître très redouté (sévère), et si R. Abahou n’avait pas passé, il n’aurait sans doute pas laissé aller les enfants (par égard pour lui, le maître n’a rien dit).
Pnei Moshe non traduit
נכנס. לבה''כ על מנת שלא לעשותו קפדריא אלא להתפלל ולקרות ולשנות בתוכו מותר לעשותו בקפנדריא ולצאת בפתח המקצר הלוכו:
תני. בתוספתא ספ''ב:
לחכמים ולתלמידיהם. שעושין בהן תשמישי צרכן:
מיקבלין בגו כנישתא. יהיו נוהגין לקבל אורחים ולהניחם בבה''כ וכהאי דר' אימי דלקמיה:
לספרייא. מלמדי תינוקות שהם יושבים בבה''כ אם יבא אצליכם בר נש מלכלך באורייתא כלומר אפילו אינו בעל תורה הרבה אלא כמי שהוא מוטבל במקצת ויודע מעט בתורה תהיו מקבלין אותו אצליכם לו ולחמריה ולבגדיו לפי שמותר לכם כל תשמישי הדיוט בו ולפיכך תוכלו לקבל אף להיודע מעט ויכול ללמוד שם מה שיודע:
משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה. היה מכבס ידיו ורגליו ממקום קיבוץ המים שבחצר הבה''כ. גורנה מקום האסיפה שאוספין בו מים כעין אסיפת הגורן וא''ל אסור לך שדבר הזה תשמיש הדיוט הוא ולמחר ראה אותו האיש לר' ברכיה שעושה כן וא''ל רבי לך שרי ולי אסור והשיב לו הן כדאמר ריב''ל:
ההן פרוורה. זהו החדר שבחצר לפני הבה''כ ודבוק בבניינו. בסוף מסכת חלה כקונה בפרוור שבירושלים. ומהו מיעבר בגווה ולעשות קפנדריא דרך שם:
מה דשרי. מה הדבר אם מותר הוא הואיל ור' אבהו עשה כן וקאמר ר' זכריה לא היא דמדר' אבהו אין ראיה דהאי ספרא שישב שם עם התינוקות. אימתן הוה מטיל אימה על התינוקות ולא היה רוצה שיצאו משם ואם לא היה ר' אבוהו עובר דרך שם לא היה מניח להתנוקות להפנות ולצאת ומפני כבודו של רבי אבהו פינה אותם מלפניו לתת להם רשות ללכת לדרכם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source