Vayedaber

Meguilah

Daf 21b

משנה: 21b כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר וְלִנְטִילַת לוּלָב וְלִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין לְוִידּוּי פָרִים וּלְוִידּוּי מַעֲשֵׁר וּלְוִידּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים. לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה לִתְנוּפָה וּלְהַגָּשָׁה לִקְמִיצָה לְהַקְטָרָה לִמְלִיקָה לְקַבָּלָה לְהַזָּייָה וּלְהַשְׁקָיַית סוֹטָה וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּלְטַהֲרַת הַמְצוֹרָע׃

Traduction

Toute la journée est valable pour lire la Megila, ou le Hallel (psaumes spéciaux), ou pour sonner du Shofar, ou prendre le loulab, ou dire la prère de moussaf (additionnelle, des fêtes), ou offrir le sacrifice des victimes additionnelles, ou dire la confession qui accompagne les taureaux d’expiation, ou la confession en offrant la 2e dîme, ou celle du grand pardon, ou l’imposition des mains, ou l’égorgement, ou la présentation en agitant, ou l’apport simple, ou la prise d’une pincée de farine, ou l’encensement, ou l’action de tordre le cou (d’un oiseau), ou la réception (du sang d’une victime), ou l’aspersion, ou l’acte de faire boire une femme soupçonnée d’adultère, ou celui de briser la nuque d’une génisse (en cas d’assassinat), ou la purification d’un lépreux guéri.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל היום. משתנץ החמה כשר לקריאת המגילה וכו':

לוידוי פרים. פר כהן המשיח ופר העלם דבר של ציבור שמתודים עליהם חטאם שמביאין עליהן:

ולוידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית:

ולוידוי יוה''כ. דכפרה ביממא הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם:

לסמיכה. דכתיב וסמך ושחט וכתיב ביום זבחכם:

לתנופה ולהגשה. עיקר התנופה בבעלים והכהן מניח ידו תחת יד הבעלים בשעת התנופה ומקבל הכהן ממנו ומגיש את המנחה לקרן מערבית דרומית של המזבח וקומץ. דכתיב בתנופה וביום הניפכם את העומר והגשה איתקוש לתנופה דכתיב והניף והקריב:

לקמיצה ולהקטרה. הקטרת קומץ קאמר שהיא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים ואינה כשירה אלא ביום אבל הקטר לחלבים ואברים כשר כל הלילה כדתנן לקמן וכן למליקה לקבלה להדם במזרק ולהזייה הזיית דם פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות וזריקת דם על המזבח נמי בכלל הזייה וכולן ביום דכתיב ביום צוותו:

להשקיית סוטה. דיליף תורה תורה דכתיב בה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף כאן ביום:

ולעריפת העגלה. כפרה כתיב בה:

ולטהרת מצורע. דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:

משנה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעוֹמֶר לְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם. וּשֶׁמִּצְווָתוֹ בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה׃

Traduction

Toute la nuit, il est permis de cueillir la gerbe d’omer (prémice de la moisson), ou faire fumer à l’autel les graisses et membres à brûler des offrandes. En règle générale, tout précepte à accomplir le jour pourra l’être toute la journée, et ce que l’on doit faire la nuit pourra être exécuté toute la nuit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל הלילה כשר לקצירת העומר. שמצותו של עומר לקוצרו בלילה כדתנן בפ''י דמנחות וכל הלילה כשר לכך וכן להקטר חלבים ואברים של תמיד בין הערבים שנתותרו וכן מכל הקרבנות שנזרק דמן ביום והן עולות מקטירין חלבים ואיברין שלהן כל הלילה שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:

זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין שעל לחם הפנים וכר' יוסי בפי''א דמנחות דס''ל סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום ומה אני מקיים לפני ה' תמיד שלא יהא השולחן לילה בלא לחם אבל לרבנן טפחו של זה מסדר כנגד טפחו של מסלק:

ושמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:

הלכה: כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. דִּכְתִיב בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם. לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. דִּכְתִיב זֶה הַ֭יּוֹם עָשָׂה י֨י נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃ לִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דִּכְתִיב י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ לִנְטִילַת לוּלָב דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן. לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין. דִּכְתִיב בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וגו'.

Traduction

Toute la journée est valable pour lire la Megila, selon le verset (précité): au ''Jour'' où les ennemis des juifs espéraient les dominer; ou lire le Hallel,'' selon ces mots (Ps 118, 24): voici le ''jour'' que l’Eternel a fait; soyons joyeux et réjouissons-nous en lui; ''ou sonner du Shofar, selon le verset (Nb 29, l): ce sera pour vous un ''jour'' de retentissement; ''ou prendre le lulav'', comme il est dit (Lv 23, 40): vous prendrez pour vous au 1er ''jour'' ''ou réciter les prières additionnelles, ou offrir les sacrifices additionnels'', comme il est dit (Lv 7, 38): au ''jour'' où il ordonna aux enfants d’Israël;

Pnei Moshe non traduit

גמ' דכתיב ביום אשר שיברו וגו'. וסתמא אין זמן מלחמה אלא ביום גלוי לכל והוא משתנץ החמה. כל מחוייבי טבילות וכו'. גרסי' להא לעיל בפ' במה מדליקין בהלכה א' עד סוף הלכה וע''ש:

גמ' כל היום וכו'. דכתיב ביום אשר שיברו. כל היום:

ולמוספין וכו' לסמיכה וכו'. דכתיב ביום צותו וס''ל דכולהו ילפינן מהאי קרא דכתיב ביה להקריב וכולהו שייכי להקרבן:

לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה לִתְנוּפָה לְהַגָּשָׁה לִקְמִיצָה לְהַקְטָרָה לִמְלִיקָה לְקַבָּלָה לְהַזָּייָה. דִּכְתִיב בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל.

Traduction

enfin ''l’imposition des mains, l’égorgement, la présentation en agitant, l’apport simple, la prise d’une pincée de farine, l’encensement, l’action de tordre le cou (d’un oiseau), la réception du sang, l’aspersion'', toutes ces opérations ont lieu tout le jour, en vertu du même verset: au jour ou il ordonna aux enfants d’Israël.

Meguilah

Daf 22a

הלכה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִסְפִירַת הָעוֹמֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְהָחֵל לִקְצוֹר תָּחֵל לִסְפּוֹר. מֵעַתָּה יֵצֵא לוֹ חוּץ 22a לִתְחוּם כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה יַתְחִיל לִקְצוֹר. אֵיפְשַׁר לוֹ לְכַווֵין. לְפִיכָךְ כָּל הַלַּיְלָה כָשֵׁר.

Traduction

Toute la nuit est propre pour compter l’omer (l’intervalle de Pâques à Pentecôte). Cet avis, dit R. Yohanan, doit émaner de R. Eliézer b. R. Simon, qui conclut (111)B., Menahot 66a. des termes bibliques (Dt 16, 9): au commencement de la moisson,... tu commenceras à compter, que ces 2 actes auront lieu ensemble. Aussi dès la fin du 1er jour de fête (de Pâques), on va à l’extrémité de la limite shabatique, afin d’en sortir dès la nuit et pouvoir aussitôt moissonner; or, il est impossible de connaître le moment initial précis de la nuit; voilà pourquoi il est déclaré que toute la nuit y est apte.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כל הלילה כשר לספירת העומר. כשם שקצירה כשר כל הלילה כך נמי ספירה וכדמוקי לה ר' יוחנן להמחני' כרבי אלעזר בר' שמעון דדריש לה לקרא מהחל חרמש בקמה תחל לספור מלמד שקצירה וספירה בלילה. והבאה ביום דכתיב מיום הביאכם והלכך קצירה וספירה שוין הן שיהו כשרין כל הלילה וכדמסיק ואזיל מעתה יצא לו חוץ לתחום וכו'. כלומר יצא לו מבעוד יום סמוך לתחום כדי שיכול לצאת חוץ לתחום מיד משחשיכה ויתחיל לקצור דהא מכיון דאמרת דעיקר מצות קצירה בלילה היא וזמן ספירה היא ג''כ בתחלת הלילה והואיל ואמרי' נמי דזמניהם שוין הן מעתה מנא לך דכשר כל הלילה דלמא מצותו להקדים ג''כ לקצירה בתחלת הלילה ויחשיך סמוך לחוץ לתחום כדי שיתחיל לקצור משחשיכה מיד:

אפשר לו לכוין. בתמיה וכי היאך אפשר לכוין ולצמצם השעה בתחלת משחשיכה ולפיכך אמרו חכמים כל הלילה כשר לקצירה ולספירה ובלבד שלא יהא ביום דזהו נקצר שלא כמצותו וס''ל לר''א בר' שמעון דפסול כדלקמן בברייתא:

הָיָה מַקְרִיב מִנְחַת הָעוֹמֶר וְנִטְמֵאת בְּיָדוֹ. אוֹמֵר וּמְבִיאִין לוֹ אֲחֶרֶת. וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לְעוֹלָם אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. שֶׁאֵין עוֹמֶר שֶׁנִּקְצַר שֶׁלֹּא לְמִצְוָתוֹ כָּשֵׁר. סָבַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הָעֲלִייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ שֶׁלְאָבִיב. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה. כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכָל מְלָאכָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לְהֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת׃ וְהָא תַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.

Traduction

Si au moment d’apporter l’offre de la 1re gerbe, elle devient impure entre les mains, on dira à cet homme d’en offrir une autre; s’il n’en a pas d’autre, on lui dira d’avoir l’habileté de se taire (au besoin, elle sera valable), selon l’avis de Rabbi; R. Eliézer b. R. Simon est toujours d’avis (en cas d’impureté) d’accepter la gerbe coupée en premier lieu, car celle qui n’aurait pas été coupée selon les règles exigibles (avant le jour) serait impropre, et il est d’avis de ne pas pouvoir prendre de gerbe au grenier (prête d’avance) pour l’omer. Rabbi dit: cet avis de R. Eliézer b. R. Simon est conforme à celui de R. aqiba, le maître de son père, car il a été enseigné ailleurs (112)(Shabat 19, 1).: En règle générale, selon R. aqiba, pour tout travail que l’on a pu faire la veille du samedi, on n’interrompt pas le repos shabatique; au cas contraire, on le rompt. Mais n’a-t-on pas dit d’autre part (113)(Rosh Hashana 1, 5), ci-dessus, p. 68. que lorsqu’il arriva à plus de 40 couples (de témoins) de venir attester la néoménie, R. aqiba les arrêta à Lod? (N’est-ce pas une preuve du respect shabatique, bien que l’on n’ait pas pu faire ce travail la veille?) -Non, c’est parce qu’il y avait 40 couples (inutiles); mais il n’aurait pas arrêté un couple seul (utile).

Pnei Moshe non traduit

היה מקריב וכו' ומביאין לו אחרת. אפי' היא עדיין במחובר קוצרין וטוחנין אותה ביום ומביאין שלא יאמרו מותר להקריב מנחה טמאה ואפי' דיחיד:

שאין העומר בא מן מה שיש לו בעלייה. שצריך שיהא נקצר כמצותו בלילה דוקא אתיא דר''א בר''ש בשיטת ר''ע רבו של אביו וכו'. דאמר בפ' ר''א דמילה כל מלאכה וכו' וכיון דקי''ל קצירת העומר דוחה את השבת ע''כ נמי דנקצר ביום פסול דאי כשר א''כ אפשר לעשותה מע''ש ואמאי דחיא שבת והא תנינן פ''ק דר''ה מעשה וכו' ועיכבן ר''ע בלוד וקס''ד משום חילול שבת בלחוד הוא דעוכבן לפי שהעדים מחללין את השבת מהלך יום ולילה להעיד על החדש והאי נמי א''א לעשות מע''ש היא ואמאי עיכבן ר''ע:

מפני שהיו מ' זוג. עיכבן שלא יחללו כולן שבת דשלא לצורך הוא בכולן ומיירי שבאו כולן זה אחר זה וכדפרישית בר''ה שם שאם באו כולן כאחד לא היה מעכבן משום דאפשר שלא ימצאו עדותן מכוונת אלא בזוג אחד מהן וכדמסיים ואזיל אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבן וכן נמי אם היה באין כולן כאחד ומטעמא דאמרן:

קְצִירַת הַיּוֹם מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה אוֹ כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אִין תֵּימַר. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. הָדָא פַלְגּוּ בִּין רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אִין תֵּימַר. כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. תַּרְתֵּין פַּלְגָּווָן בִּין רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרֵי. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה כָּשֵׁר. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה פָּסוּל.

Traduction

Si la gerbe d’omer a été accueillie le jour, comment est-elle considérée? Est-elle aussi valable que si elle a été coupée la nuit, ou est-ce comme si elle venait du grenier? Or, la différence réside en ceci: si elle ressemble à une gerbe coupée la nuit, on trouvera que la discussion entre R. Eliézer b. R. Simon et les autres sages réside en ce que ces derniers assimilent la coupe faite le jour à celle de la nuit, ce que R. Eliézer b. R. Simon n’admet pas; si au contraire on considère cette gerbe comme prise au grenier, on trouvera deux points de litige entre R. Eliézer b. R. Simon et les autres sages, d’abord la question d’assimilation d’une coupe faite le jour à celle de la nuit; puis, au sujet de la prise du grenier, les rabbins l’admettent comme valable, et R. Eliézer b. R. Simon la repousse comme impropre – (114)Suit un passage traduit (Rosh Hashana 1, 8), ci-dessus, p. 72..

Pnei Moshe non traduit

קצירת היום. בעומר:

מה אתעבד לה. אם כשירה בדיעבד כקצירת הלילה לכתחלה או את עביד לה שהוא כבא מן העליה:

אין תימר וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דמאי נ''מ בזה דבין כך ובין כך תליא בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן דאם תאמר כקצירת הלילה היא בדיעבד א''כ הדא פליגו ה''ז בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן כדלעיל ואם תאמר שהוא כבא מן העלייה. א''כ אשכחת אמר תרתין פלגוין וכו' דאשכחן דבתרתי פליגי כדאמרינן לעיל סבר ר''א בר''ש שאין העומר בא מן העליה. וא''נ אפשר לומר דזה הכל מן הבעיא היא אם בדיעבד נמי פסול מן העלייה לר''א בר''ש כקצירת היום אליביה וא''כ אשכחת אמר דבתרתי פליגי והיינו הך וכדאמרן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source