Eirouvine
Daf 6b
משנה: הֶכְשֵׁר הַמָּבוֹי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין לֶחִי וְקוֹרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִם. מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע שֶׁהוּא אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל רוֹחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ׃
Traduction
Pour adapter à une ruelle la faculté de transport le samedi, il faut, selon Shammaï, apposer une latte perpendiculaire à une poutre horizontale (simulacre de porte); selon Hillel, une des deux suffit; R. Eliézer exige 2 lattes (une de chaque côté). Au nom de R. Ismaël, un de ses disciples s’est exprimé ainsi devant R. aqiba: l’école de Shammaï et celle de Hillel s’accordent à dire que lorsqu’une ruelle à moins de 4 coudées en largeur, on peut rendre son accès permis, soit par une latte, soit par une poutre; elles ne diffèrent d’avis que pour une largeur allant de 4 à 10 coudées: selon Shammaï, il faut en ce cas une latte et une poutre; selon Hillel, l’une des 2 suffit. R. aqiba ajoute qu’il y a divergence d’avis entre ces 2 écoles pour l’un et l’autre cas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו שיהיה מותר להשתמש בו אחר שנשתתפו:
לחי וקורה. דקסברי ב''ש ד' מחיצות בעינן לענין היתר טלטול מדרבנן לפיכך הצריכו לחי וקורה שיהיה נחשב כמחיצה רביעית ומבוי דהאי מתני' במבוי סתום איירי שיש לו ג' מחיצות שלימות ואינו פתוח אלא מצד רביעית:
וב''ה אומרים או לחי או קורה. דכיון דמדאורייתא מותר לטלטל בתוכו דג' מחיצות וראש אחד פתוח לר''ה ככרמלית מיחשבא. ורבנן הוא דתקון לעשות היכר דלא ליתי לאיחלופי בר''ה הלכך די או בלחי או בקורה ושאר חילוקי דיני מבוי פירשתי במתניתין דלעיל:
ר''א אומר לחיים. צריך לחי מכאן ולחי מכאן ואין הלכה כמותו:
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא. כל מקום שאתה מוצא כך אינו אלא ר''מ ששימש את ר' ישמעאל ואת ר''ע:
שהוא פחות מארבע אמות. ברחב פתחו:
אמר ר''ע על זה ועל זה נחלקו. התם בגמרא פריך היינו ת''ק איכא בינייהו הא דקאמר ר' אחלי שם עד ארבעה טפחים ובפחות מזה א''צ תיקון דחד מינייהו אית ליה הא דרב אחלי ולא נחלקו ב''ש וב''ה אלא במבוי שהוא מארבעה טפחים ולמעלה וחד מינייהו לית ליה הא דרב אחלי ולא מסיימי:
הלכה: הֶכְשֵׁר מָבוֹי כול'. מַה לְחָיַיִם. לְחָיַיִם וְקוֹרָה כְבֵית שַׁמַּי. לְחָיַיִם וְלֹא קוֹרָה כְבֵית הִלֵּל. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶצֶל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרוֹרָה תַלְמִידוֹ לְאוֹבְלִין. וְהַרְאֵהוּ מָבוֹי אֶחָד. וְלֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא לֶחִי אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר לוֹ. עֲשֵׂה לוֹ לְחָיַיִם. אָמַר לוֹ. מַה. אַתְּ אָמַר לִי לְסוֹתְמוֹ. אָמַר לוֹ. יִסָּתֵם. וְכִי מַה רְאָייָה רְשׁוּת לְשַׁבָּת לָבוֹא לְכָאן. הָדָא אָֽמְרָה. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. אִין תֵּימַר. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִן. כָּל שֶׁהוּא סוֹתֵּם.
Traduction
Qu’entend-on par les 2 lattes qu’exige R. Eliézer? Est-ce 2 lattes outre la poutre, selon l’avis de Shammaï, ou sans la poutre, selon l’avis de Hillel? Et, de plus, faut-il qu’elles aient 3 palmes en largeur, comme l’exige R. Yossé plus loin, ou suffit-il qu’elles soient d’une largeur minime, selon l’avis des autres sages? On peut répondre à ces questions par le fait suivant: il arriva à R. Eliézer de se rendre auprès de R. Yossé b. Yossé b. Préda, son élève, à Oublin (12)Neubauer, p. 260. C'est peut être Ibelin, des croisés (selon Rappoport).; il remarqua qu’une ruelle était pourvue seulement d’une latte, et il lui dit d’en ajouter une seconde. Est-ce pour m’engager à la fermer, demanda R. Yossé? - -Oui, répondit R. Eliézer. Est-ce à dire que, par cette légère modification, on acquiert pour le samedi l’autorisation d’y aller et de venir? Certes, et il en résulte la déduction qu’il faut une largeur de 3 palmes, comme le veut R. Yossé; car, si une largeur minime suffisait, comme l’admettent les autres sages, on ne pourrait pas supposer qu’elle serve de clôture.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה לחיים. דקאמר ר' אליעזר אי כבית שמאי סבירא להו דצריך גם כן קורה או דבהא סבירא להו כבית הלל דלא בעי קורה ואינו מוסיף על בית הלל אלא בחד לחי:
שלשה כר' יוסי. והא נמי מיבעיא לן אליבא דר''א אי ס''ל בשיעור רוחב הלחיים כר' יוסי לקמן בפרקין שצריך שיהא ברוחב הלחי שלשה טפחים או כרבנן דמכשרי ברוחב כל שהוא:
נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא ריש מכלתין:
לאובלין. שם מקום:
וכי מה ראיה רשות לשבת לבוא לכאן. כלומר ומה זה שאת אומר לי אם אני אומר לך לסותמו יסתם ומה בכך ומה איכפת זה לענין רשות לשבת:
הדא אמרה שלשה כר' יוסי. כלומר נהי דבעיא ראשונה לא אפשיטא דאיכא למימר דלעולם לא בעי קורה וה''ק וכי לסותמו בלחיים צריך מ''מ בעיא שניה הוא דאיפשיטא דכר' יוסי ס''ל דבעי רוחב שלשה טפחים:
דאין תימר כל שהוא כרבנן. וכי כל שהוא סותם בתמיה ולא הוי ליה למימר לסותמו ואפילו בלחיים של כל שהוא:
רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. כְּהֵיידָא אַסְקוּפָּה. כְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת אוֹ כְאַיסְקוּפָּה אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי זֵירָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן אִיצטָֽרְכַת לִי. וְכַד סְלִיקִת לְהָכָא שְׁמָעִית רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַיסְקוּפָּה הַגְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן. וּבִלָבַד שֶׁלֹּא 6b יַחֲלִיף. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. חֲמִי מָה אָמַר. לֹא אָמַר אֶלָּא בְּשֶׁאֵין שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲסוּרָה. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא הִיא אַמְלַתֵּרָה. אִילּוּ מְלַתֵּרָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מוּתֶּרֶת. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתָּר. הַכֹּל מוֹדִין עַל בֵּין לְחָיַיִם שֶׁאָסוּר. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי הֶעָשׂוּי לְחָיַיִם לְחָיַיִם. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן. וְאִם לָאו. מְטַלְטְלִין עַד הַפְּנִימִי. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְשֵׁם רִבִּי עוּקְבָּה. בְּשֶׁאֵין הַחִיצוֹן עוֹדֵף. אֲבָל אִם הָיָה הַחִיצוֹן עוֹדֵף מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן.
Traduction
Comme quelle sorte de seuil, demanda R. Zeira, la considère-t-on? Est-ce comme celle qui est d’un usage permis, ou comme celle qui est interdite? Lorsque j’étais encore à Babylone, répondit-il, j’avais des doutes; mais en arrivant ici (en Palestine), j’ai su qu’il s’agit de l’espèce permise. R. Yossa dit au nom de R. Yohanan (11)Ci-dessus, (Shabat 1, 1).: lorsqu’un seuil est élevé de 10 palmes, mais moins large que quatre, il s’annule vis-à-vis des 2 places qui le bornent et devient d’un usage permis, à condition toutefois de ne pas servir de transition entre le bien privé et la voie publique. Songe bien, dit R. Mena en présence de R. Yossé, à ce que dit R. Yohanan: il permet d’user de ce petit espace s’il a moins de 4 palmes en largeur; mais dès qu’il a une largeur de 4 palmes, il devient interdit. -Non, répliqua son interlocuteur, on peut comparer cet espace à celui qui se trouve au-dessous d’une traverse, qui certes reste toujours permis. R. Zeira dit que c’est un point en discussion entre Samuel et R. Yohanan: Samuel défend de rien transporter au-dessous de la poutre de jonction; R. Yohanan le permet; mais tous s’accordent à interdire l’espace situé au-dessous des lattes que l’on aurait posées pour la jonction (c’est trop léger). On a enseigné en effet: lorsqu’une ruelle se trouve reliée dans toute sa longueur par des lattes (disposées de distance en distance), il est permis de transporter jusqu’à la limite extérieure lorsqu’un intervalle de 4 palmes les sépare l’une de l’autre; lorsqu’il y a moins d’intervalle, on ne transportera que jusqu’à l’avant-dernière latte vers l’intérieur (les imaginant toutes unies); il en résulte donc qu’entre celle-ci et la dernière, l’espace est interdit. Toutefois, disent les rabbins de Césarée au nom de R. Oukba, cette restriction d’interdit est applicable lorsque la dernière latte ne dépasse pas un peu la précédente en largeur; mais, au cas contraire, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל היה לי הספק הזה וכשעליתי לכאן לא''י שמעתי לר' יסא דאמר משמיה דר''י כזאת האסקופה וכו' דכיון שאינה רחבה ד' הוי מקום פטור לבני רה''י ולבני ר''ה להשתמש עליה ובלבד שלא יחליף חפץ של זה לזה דלא ליחזי כמוציא מרה''י לרה''ר להדיא:
חמי מה אמר. ראה ותדקדק היאך אמר רבי יוחנן דלא אמר אלא בשאין שם רחב ד' דאי ברחב ד' אסורה דהוי רשות בפני עצמה מכיון דגבוה י' ורחבה ד' וה''ה לקורה אם רחבה ד' אסור להשתמש תחתיה:
א''ל והדא היא אמלתרא. כלומר ומאי מדמית לה תחת הקורה לאיסקופה ולא תהא אלא כאמלתרא ושמא אינה מותרת להשתמש תחתיה:
מבוי העשוי לחיים. שרצפו בלחיים מראשו ולפנים:
ארבעה טפחים. דאז לכ''ע לא אמרי' לבוד:
מטלטלין עד החיצון. משום דאין מקום לצרפן ולמחשבינהו כמבוי בפ''ע שיהא צריך לחי אחר להתירו ואם לאו רואין אותו כמצורף והוי כמבוי אחר ואין מטלטלין אלא עד הפנימי:
בשאין החיצון עודף. על הלחיים האחרים אבל אם הוא עודף אזלינן בתריה ולעולם מטלטלין עד החיצון שהוא העיקר וניכר שהוא נעשה להיתר המבוי:
Eirouvine
Daf 7a
משנה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵינָה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים דַּייָהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאוֹרְכּוֹ׃
Traduction
La poutre en question ici doit être assez large pour que l’on puisse y adapter une latte longitudinale, et celle-ci devra être équivalente à une demi-brique de 3 palmes (en long et en large); donc, il suffit que la poutre ait un palme de large, afin de pouvoir supporter la latte en longueur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קורה שאמרו. צריכה שתהיה רחבה כדי לקבל אריח וכדמפרש ואזיל שהאריח הוא חצי לבנה של שלשה טפחים. ואם כן האריח הוא טפח ומחצה ודייה לקורה שתהא רחבה טפח ואותו חצי טפח שהאריח רחב ביותר ממרח בטיט אצבע מכאן להקורה ואצבע מכאן ועכשיו יכולה לקבל אריח לרחבו. כך היא הגירסא בהמשנה דבבלי. ולגי' דהכא לקבל אריח לארכו כלומר שאפי' אין ברחבה אלא טפח. אפשר הוא שיתקיים עליה אריח שיהיה על אורך הקורה:
הלכה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְאוֹרְכוֹ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְרוֹחְבוֹ. מַה בֵּינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי שִׁיָּן. בְּרִייוּת בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן. אַרְבָּעִין אָרִחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עֶשְׂרִין אָרִחִין.
Traduction
R. Aba dit: la poutre susceptible de supporter la latte devra pouvoir recevoir une rangée (domus) de lattes en longueur. Selon R. Simon b. Gamliel, on devra pouvoir les ranger en largeur. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces 2 opinions? Il y en a une, répondit R. Shiin, c’est le plus ou moins de force exigible de la poutre: selon les autres sages, elle devra support 40 lattes (13)Dans une ruelle de dix coudées (= 60 palmes), les lattes, en raison d'1 p. _ de large chacune, pourront y figurer au nombre de 40, superposées en travers des poutres.; selon R. Simon b. Gamliel (14)''Il dit de poser les lattes dans la longueur qui est de 3 palmes ; ce qui permet de placer 20 dans l'espace de 60 p.'', seulement 20.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר רבי בא. לפרש הא דקתני לקבל אריח לארכו היינו כדי לקבל עליו דימוס שורה של אריחין לארכו ולקמיה מפרש לה אם לארכו של הקורה או של האריח:
תני רשב''ג אומר וכו' לרחבו. ומפרש מה ביניהן ומאי האי דמר קאמר לארכו ומר קאמר לרחבו:
אמר רבי שיין. כך שמו:
בריות ביניהן. כלומר איכא בינייהו כמה צריך הקורה שתהא בריאה לקבל האריחין. וה''ג על דעתיהן דרבנן עשרים ארחין על דעתיה דרשב''ג ארבעין ארחין בספרי הדפוס נתחלפו התיבות. וה''פ לפי שסתם לבנה היא שלשה טפחים על שלשה טפחים ואם כן כשנתחלקה לחצאין יהיה כל חלק שלשה טפחים אורך על טפח ומחצה רוחב. וכך הוא אריח. והשתא לכ''ע מסדרין האריחין על כל פני אורך הקורה. וזהו דקאמרי דימוס של אריחין והיינו שורה על כל אורך הקורה וכלומר שיעור בריאות הקורה משערין בערך אם היו מסדרין שורה של אריחין על גבה וסתם מבוי רחבו עשר אמות ונמצא הקורה שמונחת מכותל אל כותל ארכה עשר אמות וכל אמה בת ששה טפחים ואם כן אורך הקורה ששה טפחים. והשתא לרבנן דקאמרי לארכו כדמפרש רבי בא היינו שמסדרין האריחין לארכן על כל אורך הקורה. ואם כן יהיה עשרים אריחין שכל אריח ואריח ארכו שלשה טפחים. ולרבן שמעון בן גמליאל מסדרין האריחין לרחבן על כל אורך הקורה וכל אריח ואריח רחבו טפח ומחצה א''כ יהיו ארבעים אריחין והיינו דאיכא בינייהו הבריאות של הקורה דלמר אינה צריכה בריאות אלא כדי לקבל עשרים אריחין ולמר צריכה שתהא בריאה כדי לקבל ארבעים:
שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ חֲצִי טֶפַח וּבְזוֹ חֲצִי טֶפַח. כַּמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חֲצִי טֶפַח. מַה בֵין חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וְחֲצִי טֶפַח בָּאֶמְצַע. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. טֶפַח. שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבְזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבֵינֵיהֶן פָּחוּת מִשְּׁלִישׁ. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְחֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין בָּאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.
Traduction
S’il y a 2 poutres, chacune large de 1/2 p., à chaque côté, un 1/2 p. au milieu. R. Oshia dit que le vide aura en total 1 p., pas plus. S’il y a 2 poutres, ayant chacune 1/3 et une fraction de p. en large, séparées par un vide d’un peu moins que 1/3 (soit en total 1 p.), quelle sera la règle? On suivra à cet égard ce qu’a dit R. Yohanan (15)Ci-dessus, (Shabat 11, 2)., que l’on joint la partie pleine au vide pour constituer un ensemble (y compris l’épaisseur des murs) de 4 p., à condition que la partie construite dépasse le vide.
Pnei Moshe non traduit
כמה יהא ביניהם. אם נתנן רחוקים זו מזו עד כמה יהא הריוח ביניהם ותחשב לקורה אחת וכשיעורה לקבל אריח:
חצי טפח. לפי שבין הכל הוא טפח ומחצה. ויכול ליתן האריח עליה לרחבו במשך האורך של הקורה:
מה בין חצי טפח מכאן וכו'. כלומר דמפרש ואזיל לטעמא דסגי בריוח חצי טפח בין שתיהן שהרי אם קורה אחת היא כשנותן האריח עליה לרוחבו ולאורך הקורה מסתמא נותן האריח עליה באמצעו שלא יפול הנה והנה. וא''כ משער כחצי טפח מכאן כלומר לצד רוחב הקורה ולחוץ מעט וכן מכאן וחצי טפח באמצע כלומר החצי טפח של אמצע האריח מונח על פני הקורה ממש והשאר מעט מכאן ממנה ולחוץ וכן מכאן א''כ גבי שתי קורות של חצי טפח אם הריוח ביניהן חצי טפח ג''כ סגי:
תני ר' הושעיה טפח. צריך שיהא ריוח בין שתי הקורות. א''נ אפילו בריוח טפח ביניהם מכשיר ר' הושעיה שהרי יכול להניח האריח עליה כשם שהוא מניח על קורה אחת שרחבה טפח ומעט מחצי טפח מכאן על קורה זו וכן על קורה זו מכאן:
בזו שליש וכל שהו. של טפח ומחצה וכן בזו וביניהן פחות משליש ריוח:
יבוא. הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בשבת פ' הזורק גבי חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבע. שהעומד והחלל מצטרפין הן לרוחב ארבעה ובלבד שיהא העומד רבה על החלל כדפרישית שם. והכא נמי הואיל והעומדין רבו על החלל שביניהן מצטרפין לטפח ומחצה כדי רוחב האריח:
תַּנֵּי. וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּלֹ 7a כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. כְּבֵית שַׁמַּי. וְיֵשׁ הֲלָכָה כְבֵית שַׁמַּי וְלֹא כְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא בְגִין דְּתַנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים אֵינוֹ צָרִיךְ קוֹרָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם.
Traduction
On a enseigné que l’avis de l’élève (de R. Yossé b. Préda) sert de règle, et une latte suffit en ce cas. Est-ce à dire que, sans cet enseignement, l’avis de Shammaï l’emporterait, même contre Hillel? Comme il a été enseigné que, selon R. Simon b. Gamliel, dans une ruelle d’une largeur au-dessous de 4 palmes, il n’est pas besoin d’ajouter de poutre selon l’avis des sages (une latte suffit); et selon R. Houna au nom de Rav, il n’est besoin de rien ajouter du tout en ce cas; il a donc fallu prévenir que l’avis de l’élève prédomine et qu’une addition est exigible.
Pnei Moshe non traduit
תני והלכה כדברי התלמיד. שאמר לא נחלקו ב''ש על פחות מד' אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה. ופריך הש''ס ומאי קמ''ל בהאי הלכה דלא כן מה אנן אמרין כב''ש. בתמיה וכי יש הלכה כב''ש והרי לב''ה לעולם א''צ אלא לחי או קורה ומאי נפקא לן מידי בהא דקאמר הלכה כדברי התלמיד:
אלא בגין דתני. בתוספתא שם רשב''ג אומר וכו' ושם גריס כל מבוי שפחות מעשר אמות ה''ז א''צ כלום. ולגי' התוספתא מיתפרשא כפשטא דהשתא קמ''ל האי ברייתא הלכה כדברי התלמיד לאפוקי מהך דרשב''ג אלמא דמד' אמות ועד עשר פליגי. ולב''ה צריך מיהת לחי או קורה. ולגי' דהכא ה''פ אלא בגין דתני רשב''ג אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים א''צ תיקון ומשמע דלכ''ע קאמר רשב''ג הכי הלכך קמ''ל הלכה כדברי התלמיד דלא נחלקו במבוי שהוא פחות מד''א שתיקונו בלחי או בקורה. ומיהת לכ''ע צריך תיקון בפחות מד''א ופחות מד''ט גם כן בכלל ולאפוקי מרשב''ג:
דברי חכמים. כלומר הא דאמרן זו דברי רשב''ג דקאמר דבפחות מד' טפחים א''צ כלום אבל דברי חכמים כהאי דאמר רב הונא בשם רב מבוי שהוא פחות מד''א א''צ כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source