Vayedaber

משנה: הֶכְשֵׁר הַמָּבוֹי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין לֶחִי וְקוֹרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִם. מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע שֶׁהוּא אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל רוֹחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר''ע על זה ועל זה נחלקו. התם בגמרא פריך היינו ת''ק איכא בינייהו הא דקאמר ר' אחלי שם עד ארבעה טפחים ובפחות מזה א''צ תיקון דחד מינייהו אית ליה הא דרב אחלי ולא נחלקו ב''ש וב''ה אלא במבוי שהוא מארבעה טפחים ולמעלה וחד מינייהו לית ליה הא דרב אחלי ולא מסיימי:

שהוא פחות מארבע אמות. ברחב פתחו:

משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא. כל מקום שאתה מוצא כך אינו אלא ר''מ ששימש את ר' ישמעאל ואת ר''ע:

ר''א אומר לחיים. צריך לחי מכאן ולחי מכאן ואין הלכה כמותו:

לחי וקורה. דקסברי ב''ש ד' מחיצות בעינן לענין היתר טלטול מדרבנן לפיכך הצריכו לחי וקורה שיהיה נחשב כמחיצה רביעית ומבוי דהאי מתני' במבוי סתום איירי שיש לו ג' מחיצות שלימות ואינו פתוח אלא מצד רביעית:

וב''ה אומרים או לחי או קורה. דכיון דמדאורייתא מותר לטלטל בתוכו דג' מחיצות וראש אחד פתוח לר''ה ככרמלית מיחשבא. ורבנן הוא דתקון לעשות היכר דלא ליתי לאיחלופי בר''ה הלכך די או בלחי או בקורה ושאר חילוקי דיני מבוי פירשתי במתניתין דלעיל:

מתני' הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו שיהיה מותר להשתמש בו אחר שנשתתפו:

רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. כְּהֵיידָא אַסְקוּפָּה. כְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת אוֹ כְאַיסְקוּפָּה אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי זֵירָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן אִיצטָֽרְכַת לִי. וְכַד סְלִיקִת לְהָכָא שְׁמָעִית רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַיסְקוּפָּה הַגְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן. וּבִלָבַד שֶׁלֹּא 6b יַחֲלִיף. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. חֲמִי מָה אָמַר. לֹא אָמַר אֶלָּא בְּשֶׁאֵין שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲסוּרָה. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא הִיא אַמְלַתֵּרָה. אִילּוּ מְלַתֵּרָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מוּתֶּרֶת. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתָּר. הַכֹּל מוֹדִין עַל בֵּין לְחָיַַיִם שֶׁאָסוּר. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי הֶעָשׂוּי לְחָיַיִם לְחָיַיִם. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן. וְאִם לָאו. מְטַלְטְלִין עַד הַפְּנִימִי. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְשֵׁם רִבִּי עוּקְבָּה. בְּשֶׁאֵין הַחִיצוֹן עוֹדֵף. אֲבָל אִם הָיָה הַחִיצוֹן עוֹדֵף מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל היה לי הספק הזה וכשעליתי לכאן לא''י שמעתי לר' יסא דאמר משמיה דר''י כזאת האסקופה וכו' דכיון שאינה רחבה ד' הוי מקום פטור לבני רה''י ולבני ר''ה להשתמש עליה ובלבד שלא יחליף חפץ של זה לזה דלא ליחזי כמוציא מרה''י לרה''ר להדיא:

חמי מה אמר. ראה ותדקדק היאך אמר רבי יוחנן דלא אמר אלא בשאין שם רחב ד' דאי ברחב ד' אסורה דהוי רשות בפני עצמה מכיון דגבוה י' ורחבה ד' וה''ה לקורה אם רחבה ד' אסור להשתמש תחתיה:

א''ל והדא היא אמלתרא. כלומר ומאי מדמית לה תחת הקורה לאיסקופה ולא תהא אלא כאמלתרא ושמא אינה מותרת להשתמש תחתיה:

מבוי העשוי לחיים. שרצפו בלחיים מראשו ולפנים:

ארבעה טפחים. דאז לכ''ע לא אמרי' לבוד:

מטלטלין עד החיצון. משום דאין מקום לצרפן ולמחשבינהו כמבוי בפ''ע שיהא צריך לחי אחר להתירו ואם לאו רואין אותו כמצורף והוי כמבוי אחר ואין מטלטלין אלא עד הפנימי:

בשאין החיצון עודף. על הלחיים האחרים אבל אם הוא עודף אזלינן בתריה ולעולם מטלטלין עד החיצון שהוא העיקר וניכר שהוא נעשה להיתר המבוי:

הלכה: הֶכְשֵׁר מָבוֹי כול'. מַה לְחָיַיִם. לְחָיַיִם וְקוֹרָה כְבֵית שַׁמַּי. לְחָיַיִם וְלֹא קוֹרָה כְבֵית הִלֵּל. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶצֶל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרוֹרָה תַלְמִידוֹ לְאוֹבְלִין. וְהַרְאֵהוּ מָבוֹי אֶחָד. וְלֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא לֶחִי אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר לוֹ. עֲשֵׂה לוֹ לְחָיַיִם. אָמַר לוֹ. מַה. אַתְּ אָמַר לִי לְסוֹתְמוֹ. אָמַר לוֹ. יִסָּתֵם. וְכִי מַה רְאָייָה רְשׁוּת לְשַׁבָּת לָבוֹא לְכָאן. הָדָא אָֽמְרָה. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. אִין תֵּימַר. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִן. כָּל שֶׁהוּא סוֹתֵּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דאין תימר כל שהוא כרבנן. וכי כל שהוא סותם בתמיה ולא הוי ליה למימר לסותמו ואפילו בלחיים של כל שהוא:

הדא אמרה שלשה כר' יוסי. כלומר נהי דבעיא ראשונה לא אפשיטא דאיכא למימר דלעולם לא בעי קורה וה''ק וכי לסותמו בלחיים צריך מ''מ בעיא שניה הוא דאיפשיטא דכר' יוסי ס''ל דבעי רוחב שלשה טפחים:

וכי מה ראיה רשות לשבת לבוא לכאן. כלומר ומה זה שאת אומר לי אם אני אומר לך לסותמו יסתם ומה בכך ומה איכפת זה לענין רשות לשבת:

לאובלין. שם מקום:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא ריש מכלתין:

שלשה כר' יוסי. והא נמי מיבעיא לן אליבא דר''א אי ס''ל בשיעור רוחב הלחיים כר' יוסי לקמן בפרקין שצריך שיהא ברוחב הלחי שלשה טפחים או כרבנן דמכשרי ברוחב כל שהוא:

גמ' מה לחיים. דקאמר ר' אליעזר אי כבית שמאי סבירא להו דצריך גם כן קורה או דבהא סבירא להו כבית הלל דלא בעי קורה ואינו מוסיף על בית הלל אלא בחד לחי:

שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ חֲצִי טֶפַח וּבְזוֹ חֲצִי טֶפַח. כַּמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חֲצִי טֶפַח. מַה בֵין חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וְחֲצִי טֶפַח בָּאֶמְצַע. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. טֶפַח. שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבְזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבֵינֵיהֶן פָּחוּת מִשְּׁלִישׁ. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְחֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין בָּאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יבוא. הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בשבת פ' הזורק גבי חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבע. שהעומד והחלל מצטרפין הן לרוחב ארבעה ובלבד שיהא העומד רבה על החלל כדפרישית שם. והכא נמי הואיל והעומדין רבו על החלל שביניהן מצטרפין לטפח ומחצה כדי רוחב האריח:

בזו שליש וכל שהו. של טפח ומחצה וכן בזו וביניהן פחות משליש ריוח:

תני ר' הושעיה טפח. צריך שיהא ריוח בין שתי הקורות. א''נ אפילו בריוח טפח ביניהם מכשיר ר' הושעיה שהרי יכול להניח האריח עליה כשם שהוא מניח על קורה אחת שרחבה טפח ומעט מחצי טפח מכאן על קורה זו וכן על קורה זו מכאן:

מה בין חצי טפח מכאן וכו'. כלומר דמפרש ואזיל לטעמא דסגי בריוח חצי טפח בין שתיהן שהרי אם קורה אחת היא כשנותן האריח עליה לרוחבו ולאורך הקורה מסתמא נותן האריח עליה באמצעו שלא יפול הנה והנה. וא''כ משער כחצי טפח מכאן כלומר לצד רוחב הקורה ולחוץ מעט וכן מכאן וחצי טפח באמצע כלומר החצי טפח של אמצע האריח מונח על פני הקורה ממש והשאר מעט מכאן ממנה ולחוץ וכן מכאן א''כ גבי שתי קורות של חצי טפח אם הריוח ביניהן חצי טפח ג''כ סגי:

חצי טפח. לפי שבין הכל הוא טפח ומחצה. ויכול ליתן האריח עליה לרחבו במשך האורך של הקורה:

כמה יהא ביניהם. אם נתנן רחוקים זו מזו עד כמה יהא הריוח ביניהם ותחשב לקורה אחת וכשיעורה לקבל אריח:

דברי חכמים. כלומר הא דאמרן זו דברי רשב''ג דקאמר דבפחות מד' טפחים א''צ כלום אבל דברי חכמים כהאי דאמר רב הונא בשם רב מבוי שהוא פחות מד''א א''צ כלום:

אלא בגין דתני. בתוספתא שם רשב''ג אומר וכו' ושם גריס כל מבוי שפחות מעשר אמות ה''ז א''צ כלום. ולגי' התוספתא מיתפרשא כפשטא דהשתא קמ''ל האי ברייתא הלכה כדברי התלמיד לאפוקי מהך דרשב''ג אלמא דמד' אמות ועד עשר פליגי. ולב''ה צריך מיהת לחי או קורה. ולגי' דהכא ה''פ אלא בגין דתני רשב''ג אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים א''צ תיקון ומשמע דלכ''ע קאמר רשב''ג הכי הלכך קמ''ל הלכה כדברי התלמיד דלא נחלקו במבוי שהוא פחות מד''א שתיקונו בלחי או בקורה. ומיהת לכ''ע צריך תיקון בפחות מד''א ופחות מד''ט גם כן בכלל ולאפוקי מרשב''ג:

תני והלכה כדברי התלמיד. שאמר לא נחלקו ב''ש על פחות מד' אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה. ופריך הש''ס ומאי קמ''ל בהאי הלכה דלא כן מה אנן אמרין כב''ש. בתמיה וכי יש הלכה כב''ש והרי לב''ה לעולם א''צ אלא לחי או קורה ומאי נפקא לן מידי בהא דקאמר הלכה כדברי התלמיד:

הלכה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְאוֹרְכוֹ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְרוֹחְבוֹ. מַה בֵּינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי שִׁיָּן. בְּרִייוּת בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן. אַרְבָּעִין אָרִחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עֶשְׂרִין אָרִחִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בריות ביניהן. כלומר איכא בינייהו כמה צריך הקורה שתהא בריאה לקבל האריחין. וה''ג על דעתיהן דרבנן עשרים ארחין על דעתיה דרשב''ג ארבעין ארחין בספרי הדפוס נתחלפו התיבות. וה''פ לפי שסתם לבנה היא שלשה טפחים על שלשה טפחים ואם כן כשנתחלקה לחצאין יהיה כל חלק שלשה טפחים אורך על טפח ומחצה רוחב. וכך הוא אריח. והשתא לכ''ע מסדרין האריחין על כל פני אורך הקורה. וזהו דקאמרי דימוס של אריחין והיינו שורה על כל אורך הקורה וכלומר שיעור בריאות הקורה משערין בערך אם היו מסדרין שורה של אריחין על גבה וסתם מבוי רחבו עשר אמות ונמצא הקורה שמונחת מכותל אל כותל ארכה עשר אמות וכל אמה בת ששה טפחים ואם כן אורך הקורה ששה טפחים. והשתא לרבנן דקאמרי לארכו כדמפרש רבי בא היינו שמסדרין האריחין לארכן על כל אורך הקורה. ואם כן יהיה עשרים אריחין שכל אריח ואריח ארכו שלשה טפחים. ולרבן שמעון בן גמליאל מסדרין האריחין לרחבן על כל אורך הקורה וכל אריח ואריח רחבו טפח ומחצה א''כ יהיו ארבעים אריחין והיינו דאיכא בינייהו הבריאות של הקורה דלמר אינה צריכה בריאות אלא כדי לקבל עשרים אריחין ולמר צריכה שתהא בריאה כדי לקבל ארבעים:

אמר רבי שיין. כך שמו:

תני רשב''ג אומר וכו' לרחבו. ומפרש מה ביניהן ומאי האי דמר קאמר לארכו ומר קאמר לרחבו:

גמ' אמר רבי בא. לפרש הא דקתני לקבל אריח לארכו היינו כדי לקבל עליו דימוס שורה של אריחין לארכו ולקמיה מפרש לה אם לארכו של הקורה או של האריח:

משנה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵינָה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים דַּייָהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאוֹרְכּוֹ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' קורה שאמרו. צריכה שתהיה רחבה כדי לקבל אריח וכדמפרש ואזיל שהאריח הוא חצי לבנה של שלשה טפחים. ואם כן האריח הוא טפח ומחצה ודייה לקורה שתהא רחבה טפח ואותו חצי טפח שהאריח רחב ביותר ממרח בטיט אצבע מכאן להקורה ואצבע מכאן ועכשיו יכולה לקבל אריח לרחבו. כך היא הגירסא בהמשנה דבבלי. ולגי' דהכא לקבל אריח לארכו כלומר שאפי' אין ברחבה אלא טפח. אפשר הוא שיתקיים עליה אריח שיהיה על אורך הקורה:

תַּנֵּי. וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּלֹ 7a כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. כְּבֵית שַׁמַּי. וְיֵשׁ הֲלָכָה כְבֵית שַׁמַּי וְלֹא כְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא בְגִין דְּתַנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים אֵינוֹ צָרִיךְ קוֹרָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בזו שליש וכל שהו. של טפח ומחצה וכן בזו וביניהן פחות משליש ריוח:

חצי טפח. לפי שבין הכל הוא טפח ומחצה. ויכול ליתן האריח עליה לרחבו במשך האורך של הקורה:

כמה יהא ביניהם. אם נתנן רחוקים זו מזו עד כמה יהא הריוח ביניהם ותחשב לקורה אחת וכשיעורה לקבל אריח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source