Eirouvine
Daf 59a
רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר. הַנּוֹתֵן תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בְּעַשֵּׂה. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁמַרְתָּ֛ אֶת הַֽחוּקָּה הַזֹּ֭את מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה: יָמִים וְלֹא לֵילוֹת. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב וּמַתְנֵי בְּרַמְשָׁא וּתְפִילִּין עֲלוֹי. מִצְדְדִין הָיוּ כְמִין פיקרין הָיוּ בְיָדוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. לֹא מַר אֶלָּא. הַנּוֹתֵן. אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מִצְוָתָן עַד שֶׁתְּכַלֶּה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. אִית דְּבָעֵי 59a נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְהָיוּ לְךָ֙ לְא֝וֹת. מִי שֶׁצְּרִיכִין אוֹת. יָֽצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵן גּוּפָן אוֹת. וְלֹא כְבָר כָּתוּב מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִילָּה דְלָא מְחוּוְרָא מְסַמְּכִין לֵיהּ מִן אַתְרִין סַגִּין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
הנותן תפילין בלילה. עליו:
עובר בעשה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת. וקסבר חוקה זו בתפילין הכתוב מדבר וכתיב מימים ימימה ימים ולא לילות ולאו הבא מכלל עשה עשה היא. וגרסי' להאי סוגיא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה ג':
והא ר' אבהו יתיב וכו'. ומשני מצדדין היו שלא במקום הנחת תפילין אלא מן הצד וכמין פקדון היו בידו לשומרן ולא הניחן לשם מצוה:
אית דבעי מימר. דהיינו טעמיה דר' אבהו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמר עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה:
ואית דבעי מימר מצותן עד שיכלה רגל מן השוק. אפי' למ''ד אין זמן תפילין בלילה והא דר' אבהו היה מקודם זמן הזה ובברכות שם לא גריס להא על דר' אבהו:
אית דבעי מימר נישמעינה מן הדא. התם קאמר לעיל מינה ימים ולא לילות ימימה פרט לשבתות וי''ט ועלה קאי דאית בעי מימר דמהכא נפקא לן פרט לשבתות ויו''ט דכתיב והיה לך לאות ימים שצריכין אות יצאו שבתות ויו''ט שהן גופן אות שאסורין בעשיית מלאכה:
ולא כבר כתיב מימים ימימה. וכדרשא דלעיל מימימה ודרשא דלך לאות למה לי:
לית לך. לשנויי להאי מילתא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש להמיעוט אלא דאסמכינן לה אדרשא מאסמכתות מסמכין לה מן אתרין סגין ול''ק כל הני למה לי שאינם אלא אסמכתות:
נָשִׁים מְנַיִין. וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת בְּנֵיכֶם֭. וְלֹא בְנוֹתֵיכֶם. הַחַייָב בַּתּוֹרָה חַייָב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵין חַייָבוֹת בַּתּוֹרָה אֵין חַייָבוֹת בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן. הֲרֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל הָֽוְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. אֵשֶׁת יוֹנָה הָֽיְתָה עוֹלָה לְרֶגֶל. וְלֹא מִיחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אִשְׁתּוֹ שֶׁלְיוֹנָה הִיאשְׁבָּה. מִיכַל בַּת שָׁאוּל מִיחוּ בָהּ חֲכָמִים.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נשים מניין. למעט מתפילין ואמתני' דהתם קאי והכא מייתי לה אגב כדרך הש''ס הזה:
ולמדתם בניכם. כתיב ולא בנותיכם ומקיש תפילין לת''ת החייב בתורה וכו':
התיבון הרי מיכל בת שאול וכו'. וקאמר ר' אבהו דבאמת אשתו של יונה הישבה שהחזירוה חכמים שלא יקבע הדבר לפי שהנשים פטורות מראייה וכן למיכל בת שאול מיחו חכמים בידה:
הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן אֵין מְחוּוָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחוּוָּר. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. עַד מָקוֹם שֶׁגָּבְהוֹ שֶׁל רֹאשׁ מַחֲזִיק. וְכַמָּה מַחֲזִיק. שְׁתַּיִם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בַחוֹל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִין בָּעֵי מֵיתַב. יְהָבוֹ. אָמַר רִבִּי זְרִיקָא. אַסְבְּרִי רַב הַמְנוּנָא. עַד מָקוֹם שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁל תִּינּוֹק רוֹפֵף. תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל תַּרְנְגוֹל שֶׁנִּסְקַל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. רָאָה רֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינּוֹק רוֹפֵף. הָלַךְ וְנִיקְרוֹ.
Traduction
D’après l’avis des autres sages, il n’est pas légalement interdit, le samedi de porter des phylactères (ce n’est qu’une prescription rabbinique); selon R. Gamliel, c’est une défense légale (216)Aussi permet-il, à titre d'ornement, de rapporter 2 paires en ce jour.. R. Jérémie au nom de R. Samuel dit que R. Gamliel admet aussi l’autorisation légale de les porter le samedi; seulement, il permet ce transport par une autre raison, c’est que l’on a mesuré la capacité de contenance du sommet de la tête, qui peut recevoir 2 phylactères. S’il en est ainsi, pourquoi ne pas permettre en semaine de porter 2 paires réunies? En effet, dit R. Hagaï, si l’on veut porter 2 paires, c’est permis. R. Zeriqa, au contraire, dit: R. Hamnona m’a enseigné que la place des phylactères va jusqu’à l’endroit où le crâne de l’enfant est mou (217)''Le comment. a: Fontène ; ce mot roman, nous dit M. D., indique la partie molle du crâne.''. On a enseigné ailleurs (218)(Eduyot 6, 1).: R. Juda b. Bava témoigna qu’un coq fut lapidé pour avoir causé la mort d’un enfant, en lui perforant le crâne dont il avait piqué la partie molle.
Pnei Moshe non traduit
הוון. בני הישיבה בעיי מימר דבהאי סברא דקאמר ר' יוחנן מילא דלא מחוורא פליגי ר''ג ורבנן דעל דעתן דרבנן אין מחוור הדרש למעט שבתות וי''ט וקסברי שבת זמן תפילין ולפיכך לובשן זוג זוג ולא יותר כדי שלא יעבור על בל תוסיף ולר''ג הדרש מחוור הוא ושבת לאו זמן תפילין הוא ומכיון שלובשן כדי להצילן מניחן עליו שנים שנים:
אמר ר' ירמיה בשם ר' שמואל. דאפ''ה בעי טעמא לר''ג דמכיון שהתירו דרך מלביש להצילן שנים שנים א''כ אפילו טפי נמי אלא משים ששיערו לומר הנחת תפילין עד מקום שגובהו של ראש מחזיק וכו' הלכך טפי לא:
מעתה אפילו בחול נמי. יניח שנים שנים ואמר ר' חגיי אם בעי מיתב שנים שנים יתיב עליו לפי שיש מקום לכך:
אסברא. לי רב המנונא למקום הנחת תפילין עד מקום שמוחו של תינוק רופף ולדידיה אין מקום בראש להניח שני תפילין:
תמן אנינן. ברפ''ו דעדיות ר' יהודה בן בבא העיד חמשה דברים שממאנים את הקטנות וכו' ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש דאחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף במשמע ומפרש היאך הרג ראה ראשו של תינוק רופף ומתנענע וניקר את מוחו ואיידי דאיירי לעיל במקום תפילין מייתי להא:
Eirouvine
Daf 59b
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וּבִלְבַד עַל יְדֵי שְׁנַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וַאֲפִילוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם. הֲווּ בָעֵי מֵימַר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן אֵין מְחוּוָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָחָא מְחוּוָּר. וִיבִיאֵם בְּיָדוֹ. מוּטָּב לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ וְלֹא דֶּרֶךְ מַשּׂוּי. 59b מוּטָּב לִדְחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת פַּעַם אַחַת וְלֹא שְׁנֵי פְעָמִים.
Traduction
R. Yossé dit qu’il faut compléter la Mishna en ces termes: R. Gamliel autorise le transport à condition qu’il y ait 2 personnes (dont l’une atteste la trouvaille, pour ne pas le soupçonner de les avoir mis en ce jour). Au contraire, selon R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Aha, il permet ce transport même pour 2 paires (et loin d’être plus sévère que le préopinant, il émet un avis plus facile à suivre). On avait cru pouvoir déduire, que, selon l’explication des sages (savoir R. Yossé, qui attribue à R. Gamliel un avis plus sévère que le préopinant), la question de ne pas porter les phylactères le samedi n’est pas une défense formelle de la Loi, mais seulement rabbinique; selon l’explication de R. Aha, c’est interdit formellement (aussi permet-il de porter même 2 paires, ce jour, comme un ornement). Pourquoi, s’il en est ainsi, ne pas autoriser de rapporter à la main une telle trouvaille? Il vaut mieux les transporter comme un vêtement (sur soi) et ne transgresser qu’une fois le samedi par cette mise, non 2 fois.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא ובלבד ע''י שנים. כן צריך לפרש להא דר''ג במתני' דדוקא שנים שנים קאמר משום דס''ל מקום יש בראש ובזרוע להניח שני תפילין הלכך צריך שישים עליו שנים שנים כדי להצילן:
ר' יוסי בר' בון בשם רבי אחא. קאמר דאפי' שנים שנים סבירא ליה לר''ג שמותר להכניסן וה''ה זוג זוג ומפרש הש''ס דפלוגתייהו תליא בהאי הוין בעין מימר דלעיל דמפרשי לפלוגתייהו דר''ג ורבנן דפליגי בשבת זמן תפילין דלדעתייהו דרבנן אין מחוור הדרש דלעיל למעט שבת וי''ט מתפילין וזמן תפילין הן מד''ת אלא דרבנן גזרו שלא להניחן שמא תפסוק לו רצועה ויביאן בידו והלכך דוקא זוג זוג התירו חכמים משום דדרך מלבוש הוא כמו בחול וטפי לא דבל תוסיף הוא והויא עליה כמשא ולר''ג מחוור הוא הדרש כדלעיל והשתא על דעתיה דר' אחא ואליבא דר''ג מחוור הוא הדרש ומכיון דס''ל לר''ג שבת לאו זמן תפילין ומשום הצלה הוא דהתירו א''כ אפילו שנים שנים מותר קאמר דאלו לר' יוסי דמפרש ובלבד ע''י שנים קאמר ע''כ דלית ליה האי אוקמתא בפלוגתא דידהו דאי ר''ג ס''ל שבת לאו זמן תפילין מהיכי תיתי לן למימר דדוקא שנים שנים:
ויביאם בידו. לר' אחא אליבא דר''ג דסבירא ליה שבת לאו זמן תפילין אם כן יביאם בידו דמ''ש אם הן מונחין עליו או שמביאם בידו ומשני אעפ''כ מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאו בידו. ופריך עלה אדרבה דנימא מוטב לדחות את השבת פעם אחת שמביאן הכל כאחד ולא שני פעמים בזה אחר זה דרך מלבוש וכל למעט בהילוכא טפי עדיף:
תַּנֵּי. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מְחוּוָּר הוּא. נִיחָא. מָאן דָּמַר. אֵינוֹ מְחוּוָּר. לֹא יְהֵא מְחוּוָּר אֶצֶל הָאִישׁ וִיהֵא מְחוּוָּר אֶצֶל הָאִשָּׁה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן תַּנָּא. אִשָּׁה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל. דָּתַנֵּי. טָבִי עֶבֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נוֹתֵן תְּפִילִּין וְלֹא מִיחוּ בְיָדוֹ חֲכָמִים. וָכָא מִיחוּ בְיָדוֹ. הוּא עֶבֶד הִיא אִשָּׁה.
Traduction
On a enseigné que la femme, aussi bien que l’homme, peut rapporter en ce jour des phylactères trouvés. On a cru, à ce sujet, devoir remarquer ceci: d’après celui qui déclare le transport des phylactères défendu le samedi avec certitude, on comprend que cet objet soit traité comme un ornement, et qu’il n’y ait pas de distinction entre l’homme et la femme (ne devant emporter qu’une paire à la fois); mais, d’après celui qui n’admet pas la défense comme formelle (de sorte que, le port des phylactères étant autorisé en ce jour, on ne pourra porter qu’une paire), cette restriction est applicable à l’homme, pouvant accomplir ce précepte; mais comment l’approprier à la femme? En effet, répond R. Eléazar, il n’est question de la femme que selon R. Gamliel, puisqu’il a enseigné (219)Jér., (Suka 2, 1) ( 52d).: Tobie, le serviteur de R. Gamliel, mettait des phylactères et les sages ne l’en ont pas empêché; or, il est évident que l’on n’en détournerait pas davantage la femme, qui est au moins au niveau du serviteur pour l’accomplissement des préceptes religieux (elle ne pourra donc porter qu’une paire).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ח אחד האיש ואחד האשה שוין הן בדינא דהמוצא תפילין בשבת דקתני במתני':
הוון בעיי מימר. לדקדק על האי ברייתא דלא אתיא אלא כר''ג דמתני' דאיהו ס''ל דמחוור דרש המיעוט לשבתו' ויו''ט כדלעיל וניחא לדידיה דכיון דשבת לאו זמן תפילין אחד האיש ואחד האשה שוין הן אלא למ''ד אינו מחוור הדרש ושבת זמן תפילין א''כ לא יהא מחוור אצל האיש אבל יהא מחוור אצל האשה כלומר דהרי האשה ודאי לעולם אין זמן תפילין אצלה ואמאי התירו להאשה להכניסן הלא אין זה דרך מלבוש לה:
מאן תנא אשה ר''ג. דאין הכי נמי דלא אתיא אלא כר''ג כדתני טבי עבד של ר''ג וכו' ולא מיחו בידו והכא הא אמרינן לעיל גבי מיכל בת שאול שמיחו בידה חכמים והיא העבד היא האשה דשניהן לא שייכין הן במ''ע שהזמן גרמא ולר''ג ניחא:
בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּיְשָׁנוֹת. אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת מוּתָּר. לָמָּה. יְשָׁנוֹת בְּדוּקוֹת חֲדָשׁוֹת אֵין בְּדוּקוֹת. תַּנֵּי. תְּפִילִּין צָרִיךְ לָבוֹדְקָן אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת בְּדִיקָה. הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר. אֵילּוּ מֵאֲבִי אִמָּה הֵן. מָצָא שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה צְבָתִין בּוֹדֵק זוּג רִאשׁוֹן מִצְּבַת רִאשׁוֹן. וְכֵן בַּשֵּׁינִי וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁי. יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר שָׁאַל. אֶחָד חֲזָקָה לְכוּלָּם אוֹ כָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אִין תֵּימַר. אֶחָד חֲזָקָה לְכוּלָּן. בּוֹדֵק זוּג רִאשׁוֹן מִצְּבַת רִאשׁוֹן. אִין תֵּימַר. כָל אֶחָד וְאֶחָד חֲזָקָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בּוֹדֵק שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת מִכָּל צְבָת וּצְבָת.
Traduction
Il faut, dit la Mishna, rapporter le samedi, les phylactères vieux; mais on peut laisser au champ les neufs, parce que les premiers ont été déjà examinés et sont certes valables pour les offices, non les neufs. On a enseigné (220)Mekhilta sur Ex. section Bô, ch. 17, fin.: il faut examiner les phylactères une fois par an, selon l’avis de Rabbi; R. Simon b. Gamliel dit qu’il n’est jamais besoin de les examiner, car Hillel l’ancien disait tenir les siens de son grand-père maternel, sans qu’ils aient été ouverts depuis lors. Si l’on en trouve 2 ou 3 tas, on examinera la 1re paire du 1er tas, agissant de même pour le 2e et le 3e. Isaac b. Eliézer demanda: est-ce que l’examen d’une seule paire, trouvée bonne, suffit à constituer une présomption favorable pour tout le reste, ou faut-il réviser chacune à part? Or, la différence consiste en ceci: si la présomption acquise par une paire suffit pour tout le reste, il n’y aura qu’à examiner la 1re paire de chaque tas; au cas contraire, il faudra examiner 3 paires de chaque tas.
Pnei Moshe non traduit
בד''א וכו' אבל בחדשות מותר. להניחן כך ופטור מלהכניסן ולמה מפני שהישינות בדוקות הן אצלו שאין בהן פסול וחדשות אין בדוקות ולאו בחזקת כשירות הן והויין משאוי:
אילו מאבי אמה הן. ולא בדקתי אותן מעולם:
מצאן. ביד אחר שנים וכו' ואליבא דת''ק היא:
יצחק בן אלעזר שאל. האי בודק וכו' וכן בשני וכן בשלישי היכי דמי אם בכל צבת וצבת בודק הוא זוג ראשון ולא יותר ואחד חזקה לכולם שבאותו צבת וכן בצבת שני וכן בצבת שלישי או דילמא כל א' וא' מהצבתים בפ''ע צריך חזקה בג' וכן בשני וכן בשלישי דקאמר על הזוגות שבצבתים קאי וכדמפרש ואזיל דאין תימר אחד חזקת לכולם א''כ בודק זוג ראשון מצבת ראשון וכן בצבת שני וכן בהשלישי אבל אין תימר כל א' וא' וכו' ולא פשיט מידי:
וּבַסָּכָּנָה מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ: אִם הָיָה עוֹנַת גְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה מְעַטֵּף בְּעוֹר וּמְכַסָּן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. הָדָא דְתֵימַר בְּרַךְ. אֲבָל בְּקָשֶׁה כְמַשּׂוּי הוּא. בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם מִנְדְּרָן. אֲבָל לֹא הָיָה הַמָּקוֹם מִנְדְּרָן לֹא בְדָא.
Traduction
–''S’il y a danger à les surveiller, est-il dit, il suffira de les couvrir avant de les quitter''. Si c’est la saison des pluies, il faudra s’envelopper d’une peau (221)Ce mode de transport est permis à titre de vêtement. Tossefta, ch. 8., puis les couvrir avec elle. Celle-ci toutefois, dit R. Aha, au nom de R. Aba, devra être tendre, servant aisément de couverture; mais, si elle est dure, c’est une charge évidente, et elle est interdite. En outre, il devra s’agir d’un emplacement à l’écart; sans quoi, s’il est visible à tous, cela ne sert à rien de les couvrir.
Pnei Moshe non traduit
ובסכנה וכו' אם היה עונת גשמים וכו'. תוספתא היא בפ''ח והש''ס קיצר בהעתקה והכי תני שם המוצא ספר בשדה יושב ומשמרו ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו ובסכנה מניחו והולך לו אם היו גשמים יורדין הרי זה מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו כלו' שמתעטף עצמו בהעור של הס''ת ובמקום הכתב לנגדו וחוזר ומכסה עד שיהא מעוטף בו ונכנס בו דהוי דרך מלבוש:
הדא דתימר ברך. שהיה העור רך ונוח להתעטף בו אבל בקשה נראה כמשוי הוא:
בשהיה. המקום שמצא אותו מונדרן דכיון דמקום מדרון הוא יתאספו הגשמים שם ויקלקלו את הספר אבל לא היה מקום מונדרן אלא שמונח בארץ מישור לא בדא התירו להכניסו אלא מכסהו במקומו ומניחו והולך לו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source