Eirouvine
Daf 52a
פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתֵיהּ. לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בְּפֶתַח שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין מִן הַבַּיִת שֶׁבּוֹ שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. לָזֶה בִזְרִיקָה וְלָזֶה בְשִׁלְשׁוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. שִׁלְשׁוּל מוּתָּר שֶׁהוּא כְדַרְכּוֹ. וּזְרִיקְה אֲסוּרָה שֶׁאֵינְהּ כְּדַרְכָּהּ. 52a רַב אָמַר. לֹא עָשָׂה כְלוּם. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רַב. כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים לַמַּרְפֶּסֶת. פָּחוּת מִכָּן לֶחָצֵר. לֹא לָזֶה בִזְרִיקָה וְלֹא לָזֶה בְשִׁלְשׁוּל הִיא מַתְנִיתָא. בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה טְפָחִים לָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לַתַּחְתּוֹנָה. מַה פְלִיגִין רַב וּשְׁמוּאֵל. בְּשָׁווֶה.
Traduction
Il est évident pour nous que si, pour arriver à une propriété située entre 2 cours, l’accès est facile par une porte de chaque côté, le transport d’un point à l’autre sera interdit, à défaut de l’eruv des cours. Il s’agit seulement de savoir si un tel domaine entre 2 cours est interdit lorsque, dans une cour située à 10 p. plus haut, l’on jette un objet, ou si dans l’autre l’on descend au-dessous de 10 p. du sol? Samuel répond que ce dernier acte seul est permis, parce qu’il est d’usage d’agir ainsi, non le précédent, qui n’est pas usuel. Rav interdit les 2 actions (elles sont incommodes). La Mishna est contraire à l’avis de Rav, puisqu’elle dit: ''la pierre haute de 10 p. appartient à la galerie''; or, selon ce texte, on adjoint à la galerie même ce qui lui est inférieure et se trouve dans la cour, bien que le défaut de niveau soit cause qu’on jette l’objet de la pierre sur la galerie, ou qu’on le descende de celle-ci sur l’autre, contrairement à Rav qui l’interdit. -Non, fut-il répliqué, la Mishna parle du cas où l’on atteint à une distance de 3 p. près de la galerie, en se trouvant au-dessus de 10 p. du sol inférieur ou de la cour (voilà pourquoi l’adjonction a lieu). La discussion n’a lieu entre Rav et Samuel que s’il y a une égale distance de 10 p. tant en hauteur qu’en profondeur (de sorte que, par un côté, il faille jeté en l’air, et, par l’autre, descendre l’objet).
Pnei Moshe non traduit
פשיטא הדא מילתא אם לזה בפתח ולזה בפתח. כגון רשות אחת שהיא בין שתי חצירות ולשתיהן נוח להשתמש בה כמו אם היה פתח לזה ופתח לזה לתוך אותה הרשות כך תשמיש שניהם שוה בה זה פשיטא ששתיהן אסורות להשתמש בו מן הבתים שלהן וכן מן הבתים שבו באותו רשות עד שיערבו יחד החצירות וכי קא מיבעיא לן בשתי חצירות ורשות אחת ביניהן לזה בזריקה ולזה בשילשול כגון שיש איזה תל וכיוצא בו ביניהן וחצר אחת היא גבוה ממנו עשרה ותשמיש שלה על ידי שלשול הוא והחצר האחרת היא נמוכה ממנו עשרה וא''כ תשמיש שלה בו על ידי זריקה הוא מאי מי אמרינן דתשמיש שילשול יותר בנחת הוא מתשמיש ע''י זריקה למעלה ונותנין הרשות לזה שתשמישו בשילשול או דילמא מכיון שמיהת אין תשמיש שתיהן בנחת ממש הוי כמי שלזה בקשה ולזה בקשה ורשות שתיהן שולטות בו מפני שזהו כללו של דבר כל שתשמישן שוה הוא לזה בנחת ולזה בנחת או לזה בקשה ולזה בקשה שניהן אסורין בו עד שיערבו ומהו וקאמר דפלוגתא דרב ושמואל היא דלשמואל נותנין אותו לזה שבשילשול שהוא יותר תשמיש כדרכה מלזה שע''י זריקה ורב אמר לא עשה כלום דהוי כמי שלשניהן בקשה הוא ושניהן אסורין בו עד שיערבו זה עם זה:
מתניתא פליגא על רב. דהא קתני כל שגבוה עשרה למרפסת וקס''ד שאפילו אותו התל או עמוד הוא עשרה מהמרפסת אלא שגבוה עשרה מן החצר וכי לא לזה בזריקה ולזה בשילשול היא מתני' ואפ''ה נותנין אותו להמרפסת וקשיא לרב:
בתוך שלשה טפחים לעליונה וכו'. כלומר לא כדס''ד אלא דהמתניתא מיירי שגבוה עשרה והוא מגיע בתוך שלשה לבני העליונה שהן בני המרפסת ותשמישן בנחת הוא והוא למעלה מעשרה מבני חצר התחתונה ואין תשמישן בו אלא על ידי זריקה ולפיכך נותנין אותו להמרפסת:
מה פליגין רב ושמואל בשוה. כלומר וכי פליגי כשהוא שוה בעשרה לשניהן לזה הוא גבוה עשרה ולזה הוא נמוך עשרה וכדאמרן דהוי לזה בשילשול ולזה בזריקה:
הָיָה שָׁם חוּרְבָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נוֹתֵן חוּרְבָה לְבַעֲלֶיהָ. עַד כְּדוֹן בְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּרְבָה דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ. הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּרְבָה דֶּרֶךְ חַלּוֹן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כֵן נוֹתֵן חוּרְבָה לְבַעֲלֶיהָ.
Traduction
Si entre les 2 cours il y a une ruine, il faut, selon R. Yohanan, l’attribuer au propriétaire, qui pourra en user. Il le permet toutefois lorsque le maître peut y arriver par une porte; mais s’il ne peut l’atteindre que par une ouverture, tandis que le voisin l’atteint par une porte, sera-t-il loisible à ce dernier d’en user, ou est-ce au premier? En dépit de l’accès indirect, répond R. Aha au nom de R. Jonathan, la ruine reste acquise à son maître, qui pourra seul en user.
Pnei Moshe non traduit
היה שם חורבה. בין שתי החצירות:
נותן החורבה לבעליה. למי שהחורבה שלו ומיירי שהוא יכול להשתמש בה בנחת ולא פליג על הא דר' יודן דלעיל דהתם איירי שאין לראובן תשמיש בנחת בה כמו לשמעון שעומדת בתוך חצירו אבל הכא מכיון שהיא בין שתי החצירות ונוח להבעלים להשתמש בה נותנין אותה לבעליה אף על פי שחבירו ג''כ יכול להשתמש בה דאי לא מאי קמ''ל:
עד כדון במשתמש. בעליה דרך פתחו שפתוח להחורבה אבל אם לא היה לו פתח שפתוח לתוכה אלא שהיה משתמש בה דרך חלון ביתו מאי וקאמר ר' אחא שאפי' כן נותן חורבה לבעליה שהרי מיהת משתמש בה ורשות שלו היא:
רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. הָיוּ שָׁלֹשׁ. זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּרְבָה דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ וְזֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּרְבָה דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ. וְהָאֶמְצָעִית אֲסוּרָה. אֵימָתַי. שֶׁהָאֶמְצָעִית שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל אִם הָֽיְתָה אֶמְצָעִית לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק. זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַחַת וְזֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַחַת וּבַשֵּׁינִית.
Traduction
R. Eliézer b. R. Simon dit au nom de R. Oshia: si entre 2 cours il y a 3 murs en ruines, offrant un passage de l’un à l’autre, le maître de chaque cour pourra atteindre la ruine la plus voisine par la porte qui se trouve de son côté;mais celle du milieu reste interdire à tous (180)Comme pour une maison sise entre 2 cours, chacun des deux maîtres la rend interdite au voisin.. C’est vrai toutefois lorsque celle du milieu est commune aux 2 propriétaires; mais lorsque celle-ci appartient à quelqu’un du dehors, il n’y a plus de cause d’interdit réciproque, et chacun peut user d’abord de la ruine voisine, puis de la médiale.
Pnei Moshe non traduit
היו שלש. חורבות ביניהן זה משתמש בחורבה הסמוכה לו דרך פתחו וזה משתמש דרך פתחו בחורבה הסמוכה לו דלכל אחד ואחד החורבה הסמוכה לו תשמישה יותר בנחת היא לו ולפיכך אינן אוסרין זה על זה אבל האמצעית שתשמישה הוא שלא בנחת לשניהן אסורה היא לשניהן וכדלעיל:
אימתי בזמן שהאמצעית של שניהן. היא דמכיון שהיא של שניהם ותשמיש שניהן שוין בה אוסרין זה על זה אבל אם היתה האמצעית לאחד מן השוק:
זה משתמש. באחת וכו'. כלומר כל א' וא' משתמש באחת הסמוכה לו ובשנית שהיא האמצעית דכיון שאין רשות שניהן שולטין בה אינן אוסרין זה על זה וזה אחד מן השוק אינו אוסר עליהן מכיון דלא דייר בה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין לְאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. עַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד שֶׁכָּאן וְעוֹמֵד שֶׁכָּאן רָבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. פְּשִׁיטָא לְרִבִּי זְעִירָא שֶׁאֵין הָעוֹמֵד מִצַּד אֶחָד מִצְטָרֵף. פְּשִׁיטָא לֵיהּ שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד מִצַּד אֶחָד רָבָה. לֹא צְרִיכָה דְלֹא אֲפִילוּ עוֹמֵד הַשֵּׁינִי.
Traduction
–R. Yohanan dit (181)''(Shabat 11, 2) ; et ci-dessus, (1, 3) et 9.'': la partie restée debout et celle qui est ouverte peuvent être jointes pour constituer un espace de 4 p., à condition que la 1re l’emporte en quantité sur l’autre. R. Zeira demanda: faut-il que la partie conservée soit, de chaque côté, en majorité sur l’espace vide, ou est-ce seulement l’ensemble? -Non, dit R. Yossé, il est évident, même selon R. Zeira, que l’on ne joint pas les parties restées de chaque côté pour constituer la majeure part exigible, qu’un côté isolé devra être assez grand pour constituer cet excédant; il demande seulement si chacun des 2 côtés devra être aussi étendu? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן העומד והחלל וכו'. גרסינן להא לעיל בשבת פרק הזורק בהלכה ב'. ועיקרא דמילתא הכא היא דשייכא והתם איידי דאיירי בחולית הבור והסלע הוא דמייתי לה כדפרישית שם בלשון הב' והוא העיקר:
העומד וכו'. על הא דקתני במתני' במופלגת ארבעה היא דקאי שהעומד והוא החוליא מצטרף עמו החלל של הבור לארבעה שיהא נקרא מופלגת מן המרפסת ונחשבת להחצר:
והוא שיהא העומד. של החוליא רבה על החלל שאז מצטרף עמו החלל להשלימו לד':
ר' זעירא בעי. מהו עד שיהא העומד רבה דקאמר ר' יוחנן אי בעינן עד שיהא העומד שמכאן ומכאן בשני צדדי הבור רבה על החלל וכדמפרש לה לקמיה להבעיא דר' זעירא:
א''ר יוסי פשיטא ליה לר' זעירא וכו' פשיטא ליה שאין עומד מצד אחד רבה. כצ''ל וכך היא בשבת שם כלומר דר' יוסי מתמה על דר' זעירא דמאי האי דקמבעיא ליה וכי פשיטא ליה להא שאין העומד מצד אחד מצטרף כלומר דלא מהני מצד אחד ולמימר עד שיהא עומד מכאן ומכאן וכ''ת דס''ל דאפשר דבעי' דוקא עד שיהא עומד מכאן ומכאן אכתי קשיא וכי פשיטא ליה שאין העומד מצד אחד רבה בתמיה וכלומר דלא תהני אם הוא רבה מצד אחד בלבד ואמאי לא דמכיון שהיא רבה היא רבה ומהיכי תיתי לומר עד שיהא העומד רבה משני הצדדין:
לא צריכה דלא אפי' העומד השני. כלומר לא כדס''ד בפירושא דהבעיא דר' זעירא דלא צריכה ליה למיבעיא אלא בכה''ג אם אפי' העומד השני מהני אם הוא רבה וכגון שלא היה בתחלה אלא עומד מצד אחד ולא היה רבה על החלל דאילו היה רבה תו לא בעינן טפי אלא שלא היה רבה ואח''כ בא לו עומד השני שעשה לו מצד אחר והכי הוא דקמבעיא ליה מי אמרינן עד שיהא העומד שמכאן או שמכאן רבה בתחילה שאז מצטרף הוא עם החלל ולאפוקי אם לא היה רבה מאיזה צד בתחלה ושוב עשה אח''כ לצד השני דלא מהני אפי' הוא רבה ומטעמא דכיון שבתחילה לא היה בו שיעור צירוף תו לא מהני מה שמוסיף בו אח''כ או שעשאו מצד השני או דילמא מכיון דמיהת השתא איכא עומד שהוא רבה מצטרף הוא עם החלל:
Eirouvine
Daf 52b
משנה: הַנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר בְּאֶכְסֶדְרָה וּמַרְפֶּסֶת אֵינוֹ עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו. בְּבֵית הַתֶּבֶן בְּבֵית הַבָּקָר בְּבֵית הָעֵצִים בְּבֵית הָאוֹצָרוֹת הֲרֵי זֶה עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם תְּפוּסַת יָד שֶׁל בַעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו:
Traduction
Si l’on place l’eruv des cours sur une poterne (182)Selon J. Lévy: place devant la porte intérieure (seuil)., ou une avant-cour, exedra, ou une galerie, il reste sans valeur; et si quelqu’un y demeure accidentellement, sa présence ne servira pas à interdire la cour. Si on le place dans le magasin de paille, ou à l’étable ou dans l’emplacement du bois, ou au grenier du blé, l’eruv sera valable; et si par hasard on y séjour, on cause ainsi l’interdit. R. Juda dit: si le propriétaire s’y est réservé une place pour déposer ses outils, le séjour provisoire ne pourra pas l’en priver.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנותן את עירובו בבית שער. עירובי חצירות שנתנו בבית שער והוא מקום סמוך לשער החצר ולפני הבתים שיושב שם השומר למנוע רגלי הרבים מחצר או נתנו באכסדרא או במרפסת שלפני הבתים דכל אלו אינן מקום דירה לפיכך אינו עירוב דעירוב במקום דירה בעי':
והדר שם אינו אוסר עליו. אינו אוסר על בני החצר ובבית שער אם הוא של רבים אינו אוסר דכיון שרבים דורסין בו אינו מקום מיוחד ולאו דירה היא אבל אם הוא בית שער של יחיד כגון שני בתים זה לפנים מזה בחצר דהחיצון הוא בית שער של יחיד הואיל ואין רבים דורסין בו אלא יחיד אוסר עליו עד שיתן עירובו אבל לענין הנחת העירוב אפילו בבית שער של יחיד אינו עירוב משום דמיהת יש להיחיד דריסה עליו ובהנחת העירוב מקום מיוחד לרשותו בלבד הוא דבעינן:
בבית התבן וכו'. שהשאיל לו בעל החצר מקום לאלו ה''ז עירוב וכו':
אם יש שם תפיסת יד של בעה''ב. שהניח הבעה''ב לעצמו מקום שם להניח כליו להצניען אינו אוסר עליו זה שהוא דר שם לפי שכשיש להבעה''ב תפיסת יד שם חשיבו הני כאורחים לגביה דבעה''ב ואינם אוסרין על הבעה''ב ודוקא שהניח שם הבעה''ב דבר שאסור לטלטל בשבת כגון טבל ועששיות וכיוצא בהן אבל אם הן מדברים הנטלין בשבת הואיל ואפשר שיוציאם היום ולא ישאר שם תפיסת יד הרי אלו אוסרין עליו עד שיערבו וכן הלכה:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הָדָא דְאַתָּ מַר בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְרַבִּים הֲרֵי זֶה עֵירובּ וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלֶיךָ.
Traduction
R. Juda dit au nom de Rav: l’avis de la Mishna, interdisant un eruv placé sur une poterne, s’applique à celle d’un particulier, non à celle qui est publique (183)Cf. ci-dessus, (5, 6); en raison de la fréquentation d’un tel passage, il sera bien gardé et pourra servir de dépôt, ainsi que le séjour d’un habitant provoque pour autrui l’interdit de cette place (constituant alors un domaine à part).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר בבית שער של יחיד וכו'. כדקאמר לעיל פרק הדר בהלכה ה':
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה 52b הִיא מַתְנִיתָה. פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אַרְבָּעָה אֲפִילוּ פָחוּת מֵעֶשֶׂר אָסוּר. אֶלָּא אֲנָן קַייָמִין מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה.
Traduction
–R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: lorsque la Mishna dit qu’une pierre haute de 10 p. appartient à la galerie, c’est qu’elle sera large de 3 à 4 p.; mais si elle a moins de 3 p. de largeur, eut-elle plus de 10 en hauteur, il sera permis aux gens de la cour de s’en servir (c’est un endroit nul); si elle a plus de 4 p. de large, eut-elle moins de 10 p. en hauteur, elle reste interdite: il faut qu’elle ait plus de 3 p. et moins de 4.
Pnei Moshe non traduit
משלשה ועד ארבעה היא מתניתא. מילתא באנפי נפשה היא ואדקתני איזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים קאי דמפרש לה היינו שהוא יותר מג' ועד ארבעה שאם היא סמוכה למרפסת פחות מג' אפי' הוא יותר מעשר במשך הגובה מן המרפסת מותר בני המרפסת להשתמש בה דכל פחות מג' כלבוד דמי וכאילו דבוק למרפסת ורשות אחת היא ואם רחוקה ארבעה אפי' המרפסת פחות מעשר במשך הגובה ממנה אסור דמופלגת היא אלא כן אנן קיימין שהיא סמוכה מיותר (או) מג' ועד ד' ולא ד' בכלל:
כְּשֶׁאֵין שָׁם תִּקְרָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם תִּקְרָה אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה שֶׁלְּתַחְתּוֹנִים הִיא. אָמַר רִבִּי. בְּשֶׁאֵין שָׁם נֶקֶב. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם נֶקֵב מִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב.
Traduction
L’adjonction a lieu si l’endroit n’est pas couvert par un plafond; mais, s’il y en a un, quelque grande que soit la hauteur de la pierre, on la compte comme au niveau du sol. De plus, l’adjonction à la galerie a lieu si la pierre n’est pas pourvue de trou (ou cavité); mais s’il y en a, les habitants de la cour peuvent en tirer parti, et il sera défendu d’en profiter sans un eruv préalable.
Pnei Moshe non traduit
בשאין שם תקרה. שאין כיסוי מתקרה על פי הבור אבל אם יש מכסה על פני הבור אפי' גבוה כמה מהחצר של תחתיני' בני החצר היא ולא למרפסת משום שבני החצר יכולין להשתמש בו ע''י שיפתחו ויסירו הכיסוי אבל בני המרפסת אין יכולין להשתמש מלמעלה מפני שהוא מכוסה וצריכין הן לירד ולפתוח והוי להו תשמישן בקשה:
בשאין שם נקב. והא דאמרן שאם תקרה על גביו של תחתונים היא בשאין שם נקב בהתקרה אבל אם יש שם נקב יכולין בני המרפסת להשתמש למעלה דרך הנקב בבור והדר דינא אם היא גבוה עשרה וסמוכה הרי היא למרפסת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source