Eirouvine
Daf 30b
משנה: כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיוֹת גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה טְפָחִים וְכֵן גְּשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה מוֹצִיאִין אֶת הַמִּידָּה כְנֶגְדָּה וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבֻּלָא מְרוּבַּעַת כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת׃
Traduction
Comment joint-on symboliquement les villes? S’il y a une maison rentrant dans la ligne du niveau et une autre qui en sort, ou si une ruine (lacune) rentre et une sort, ou s’il y a des pans de mur hauts de 10 palmes qui dépassent le niveau, ou des ponts habités, ou des cimetières pourvus de maisons habitées, on les prend pour point de départ du métrage; on fixe là une sorte de table carrée ayant cette surface pour base (au lieu de rayons), de façon à gagner les angles.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד מעברין את הערים. בגמרא מפרש לשון אשה עוברה ויש עיבור לעיר כדתנן לקמן הנותן עירובו בעיבורה של עיר ומפרש השתא כיצד יש לה עיבור:
בית נכנס בית יוצא. אם יש בתים הסמוכין ומחוברים והן עשוים לחומת העיר שאינה מוקפת חומה חלקה ואינם שוים אלא בית אחד נכנס לתוך העיר יותר מחבירו ונראית כניסתו כפגום ובית בולט ויוצא לחוץ יותר מחבירו או פגום נכנס ופגום יוצא שהעיר מוקפת חומה ויש מגדלים בולטים בחומה ויש שהן בולטים לפנים ויש שהן בולטין לחוץ או שהיה שם לאחת מקרנות העיר גדודיות והן שברי חומה וגבוהות עשרה טפחים וכן גשרים או נפשות והן בנין שעושין על הקבר ויש בהן בית דירה וכגון שהן בתוך שבעים אמה ושיריים להעיר:
מוציאין את המידה כנגדה. שאם הבליטות הללו בקרן מזרחית צפונית רואין כאלו יש עוד בליטה כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד הוא תחומי העיר מן החוט ולחוץ בכדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה ארוך מקצה אחד וקצר מקצה האחר:
ועושין אותה. את העיר כטבלא מרובעת כדי שיהא גם התחומין מרובעין ויהיה נשכר את הזויות ואם היא מרובעת או ארוכה הואיל ויש לה ד' זויות שוות מניחין אותה כמות שהיא ומודדין לה אלפים אמה לכל רוח מד' רוחותיה אלא שאם היתה עגולה עושין לה זויות ומרבעין אותה כאלו היא מרובעת וכן אם היתה משולשת או שיש לה צלעות רבות מרבעין אותה ואח''כ מודדין חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח וכשמרבעין את העיר מרבעה בריבוע העולם כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה:
הלכה: פיס'. מִי שֶׁיָצָא חוּץ לַתְּחוּם כול'. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא וְרַב חַסְדַּיי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. לֹא מַר אֶלָּא שְׁתַּיִם. הָא שְׁתַּיִם וְכָל שֶׁהוּא יִכָּנֵס. דְּהוּא דְּרִבִּי לָעְזָר. דְּרִבִּי לָעְזָר אָמַר. שְׁתַּיִם יִכָּנֵס. שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה. אָֽמְרִין דְּבַתְרָהּ. שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס. הָא שָׁלֹשׁ פָּחוּת כָּל שֶׁהוּא יִכָּנֵס. 30b הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מַה דָמַר רִבִּי לָעְזָר בְּיוֹצֵא. הָא בְמַחְשִׁיךְ לֹא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. הִיא אָדָא הִיא אָדָא. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מַה דָמַר רִבִּי שִׁמָעוֹן בְּמַחְשִׁיךְ. הָא בְיוֹצֵא לֹא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. הִיא אָדָא הִיא אָדָא.
Traduction
R. Aha au nom de R. Hinena et R. Hisda disent tous deux: R. Eliézer permet de rentrer lorsqu’on a seulement dépassé la limite de 2 coudées; mais si on l’a dépassée d’un peu plus, c’est interdit, d’après ce que l’on peut conclure des paroles de R. Eliézer, qui permet de rentrer pour 2 coudées, non pour 3. -Non, dit R. Yossé, car on peut tirer une déduction analogue, à l’inverse:puisqu’il est dit à la fin qu’en dépassant de 3 coudées on ne peut plus y rentrer, c’est qu’à un peu moins de 3, le retour est permis. Ses compagnons d’étude avaient d’abord supposé que la permission de R. Eliézer se rapporte au cas de sortie de la limite shabatique, non à celui qui s’est trouvé au dehors à la nuit (au moment de la constitution officielle du domicile); mais on a trouvé un enseignement qui établit l’analogie formelle entre ces cas. On a supposé ensuite que l’avis de R. Simon, qui permet le retour, même si l’on s’est éloigné de 15 coudées, est seulement applicable à celui qui s’est trouvé au dehors la nuit (cas de force majeure), non à celui qui aurait dépassé la limite de plein gré; mais on a trouvé un enseignement qui établit l’analogie formelle entre les deux cas.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תריהון אמרין. לדייק לישנא דמתני' אליבא דר''א דלא אמר אלא שתים יכנס הא שתים וכל שהוא לא יכנס. כצ''ל:
דהוא דר''א וכו'. כלומ' הכי דייקינן אליביה דהא דקאמר שתים דוקא הוא דקאמר:
אמר לו ר' יוסי אמרין דבתרה. אמור הסיפא דקאמר שלש לא יכנס משמע הא ג' פחות כל שהוא יכנס וקשיא דיוקי אהדדי וע''כ דחדא מינייהו לאו דוקא ואימא לך דשתים לאו דוקא אליביה דר''א או הסיפא לאו דוקא אליביה ומיהו לא תידוק דלא אמר אלא שתים לדוקא:
הוון. בני הישיבה מעיקרא בעיין מימר דמה דאמר רבי אליעזר דווקא ביצא חוץ לתחום הוא דקאמר אבל במחשיך לא פליג את''ק והדר אשכח ברייתא דתני היא הדא היא הדא דשניהן שוין הן אליבא דרבי אליעזר דפליג ביוצא וה''ה במחשיך וכך הוא לרבי שמעון דהיא הדא היא הדא דפליג במחשיך וה''ה ביוצא:
הדרן עלך פרק מי שהוציאוהו
הלכה: כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים כול'. בַּיִת נִכְנָס. מוֹצִיאִין אוֹתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר. פָּגוּם יוֹצֵא. מוֹצִיאִין אֶת הָעִיר כְּנֶגְדּוֹ.
Traduction
S’il y a une maison rentrant dans la ligne du niveau, on la prend pour point de départ du métrage (jusqu’au côté opposé pourvu de maisons); s’il y a une ruine qui en sort, on compte à partir de là l’extrémité de la ville – (106)Suit un passage traduit au (Berakhot 8, 6)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר. כלומר לעולם רואין בתחלה שיהא שוה לאותו הרוח ואם בית נכנס בזוית אחד יותר לפנים מן בליטת העיר בזוית שכנגדה מוצאין אותו כנגד העיר רואין כאלו הבית שוה עם בליטת העיר שכנגדו ואם פגום יוצא בזוית אחד ולחוץ יותר מבליטת העיר שכנגדו מוציאין את העיר כנגדו עד שיהא שוה וה''ה בבית יוצא ופגום נכנס וחדא מגווני נקט:
רַב אָמַר. מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. מְעַבְּרִין. מָאן דָּמַר. מְאַבְּרִין. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מָאן דָּמַר. מְעַבְּרִין. כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁייֵאוֹתוּ לְאוֹרוֹ: רַב אָמַר. יֵאוֹתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יֵעוֹתוּ. מָאן דָּמַר. יֵאוֹתוּ. אַךְ בְּזֹ֭את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם. מָאן דָּמַר. יֵעוֹתוּ. לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת יָעִ֖ף דָּבָ֑ר. תַּמָּן תַּנִּינָן. לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁלְגּוֹיִם. רַב תַּנֵּי. אֵידֵיהֶן. וּשְׁמוּאֵל תַּנֵּי. עֵידֵיהֶן. מָאן דָּמַר. אֵידֵיהֶן. כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם. וּמָאן דָּמַר. עֵידֵיהֶן. וְעֵֽדֵיהֶ֣ם הֵ֗מָּה וגו'. מַה מְקַייֵם שְׁמוּאֵל טַעֲמֵיהּ דְּרַב. וְעֵֽדֵיהֶ֣ם הֵ֗מָּה. שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַייֵשׁ עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רב אמר מאברין וכו'. גרסינן להא בפ''ח דברכות ובפ''ב דע''ז:
לדעת לעות וגו'. ולעות מלשון עת כלומר שהעת בא שצריך לאור:
Eirouvine
Daf 31a
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. 31a תָּלָה עֵינוֹי וְאִיסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. צְרַךְ לָךְ צְחַק לָךְ. לָא צְרַךְ לָךְ הִפְלִיג עָלֶיךָ. תְּלַת עֶשֶׂר שְׁנִין עֲבַר עֲלֵיל קוֹמֵיהּ רַבֵּיהּ דְּלָא צְרִיךְ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אִילוּלֵא דַייוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה מְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ. שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּתִיב וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת הָאֹ֜הֶל וגו'. כַּמָּה הָיָה רְחִיק. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. מִיל. וְהָיָה֙ כָּל מְבַקֵּ֣שׁ מֹשֶׁה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וְהָיָה֙ כָּל מְבַקֵּ֣שׁ יְי. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב. כְּתִיב וַיֹּאמֶר֩ אַלִיָּ֙הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י וגו'. וַהֲלֹא אַלִיָּהוּ טִירוֹנִין לנְּבִיאִים הָיָה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲמִידוֹת שֶׁעָמַד לִפְנִי אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רַבּוֹ כִּילּוּ עָמַד לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ בָּשֵׁם אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה. אֲפִילוּ אֵלִיָּהוּ מְבַקֵּשׁ מַיִם לְפָנָיו הָיָה אֱלִישָׁע נוֹתֵן עַל יָדָיו. מַה טַעֲמוֹ. פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אֲשֶׁר יָ֥צַק מַיִ֭ם עַל יְדֵ֥י אֵֽלִיָּֽהוּ׃ כְּתִיב וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת יְי לִפְנֵ֣י עֵלִי֑. וַהֲלֹא לֹא מְשָׁרֵת אֶלָּא לִפְנֵי עֵלִי. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל שֵׂירוּת שֶׁשָּׁרַת לִפְנֵי עֵלִי רַבּוֹ כִּילּוּ שָׁרַת לִפְנֵי שְׁכִינָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַיָּבֹ֨א אַֽהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכוֹל לֶ֛חֶם עִם חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָֽאֱלֹהִֽים: וְכִי לִפְנֵי הָֽאֱלֹהִים אָֽכְלוּ. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכָּל הַמְקַבֵּיל פְּנֵי חֲבֵירוֹ כִּילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.
Traduction
R. Yohanan dit devant R. Oshia qu’à titre d’équilibre on imagine la présence d’un appendice à l’angle opposé (pour mesurer à partir de là). R. Oshia leva les yeux sur lui et le regarda ironiquement. A quoi bon me regarder ainsi, dit R. Yohanan; tu te moques de celui dont tu as besoin (comme de moi), tandis que tu exaltes d’autres dont tu ne te sers pas. Au bout de 13 ans, R. Yohanan se présenta devant son maître, bien que n’ayant rien à lui demander. Cet acte seul, dit R. Samuel au nom de R. Zeira, d’avoir tenu à se présenter devant son maître, est méritoire (107)''Bereshit Rabba, ch. 63 ; Jér., (Sanhedrin 11, 6) ( 30b).''; car ce fait équivaut à la présentation devant la Providence même. R. Berakhia ou R. Jérémie dit aussi au nom de R. Hiya b. Aba: comme il est écrit (Ex 33, 7): Moïse prit la tente etc., l’éloignement dont il s’agit là, dit R. Isaac (108)''Rabba sur (Ex 45) ; Tanhouma, dans Yalqout, n° 394 ; Midr. Hazith, à Ct 2, 5.'', est d’un mille. Or, il n’est pas dit là (ibid.): ''il arrivait que tous ceux qui cherchaient Moïse'', mais ''tous ceux qui cherchaient Dieu'', parce que les égards rendus à un maître équivalent à ceux qui l’on rend à Dieu. R. Helbo ou R. Houna au nom de Rav explique le verset (2R 3, 14) Elie le Tisbite dit etc., en ce sens que, bien qu’Elie était le chef turanno'' des prophètes, il n’avait été initié à la prophétie que par la voie habituelle du sommeil, et pourtant il a pu déclarer s’être tenu debout devant Dieu (ibid.); car chaque visite qu’il fit à son maître Ahia de Silon équivalait à une apparition devant la Divinité (et justifie son expression). R. Helbo dit au nom des rabbins de Bet-Shilo qu’ainsi, lorsqu’Elie demandait seulement de l’eau à son disciple Elisée, celui-ci s’empressait de la lui verser sur les mains, comme il est dit (ib. 11): Ici, Elisée fils de Shafat, etc.; or, on ne dit pas qu’il apprit de lui la Loi, mais qu’il versa l’eau sur les mains d’Elie. De même encore, il est dit (1S 3, 1): le jeune Samuel était serviteur de Dieu, devant Elie; cet enfant, il est vrai, ne servait qu’Elie; seulement, par extension de terme, on applique à Dieu tout le service rendu au maître Elie. On a enseigné que R. Ismaël explique le verset (Ex 18, 12): ''Aaron et tous les enfants d’Israël vinrent manger avec le beau-père de Moïse, devant Dieu''; en réalité, ils ont mangé, non devant Dieu, mais devant Moïse, et par cette manifestation de respect pour leur maître, ils semblaient jouir de l’éclat de la divinité (109)''Mekhilta sur la section Jethro, 1 ; B. Berakhot 64a.''.
Pnei Moshe non traduit
תלה עינוי. ר' הושעיה הגביה עיניו והסתכל בר' יוחנן בשעה שלמד ממנו דבר זה. ודוגמתו תמצא בפ' הנחנקין דסנהדרין בהלכה ד' ונשתנית הנוסחא קצת דגריס התם ר' יוחנן בשם ר' הושעיה אינו חייב עד שיורה בדבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים וקאמר התם זחלין אפי' דר' הושעיה כלומר שצהבו פניו ונתן עיניו להסתכל בר' יוחנן כד אמר שמעתתא משמיה וא''ל ר' יוחנן למה את מסתכל בי:
צריך לך צחק לך. אם אתה מצחק והנאך על זה שאני צריך לך ולשמעתתך:
לא צריך לך הפליג עליך. כלומר איני צריך לך ולשמועה שלך שכבר שמעתי זה מאחרי' ולא עוד אלא שהפליגו יותר עליך בשמועתן ושם בסנהדרין שייכא טפי הא דקאמר הפליג עליך דגריס שם לעיל מיניה ר' זעירא אמר לעולם אינו חייב עד שיכפור ויורה בדבר שעיקרו מד''ת ופירושו מד''ס והוא שיגרע ויוסיף ובדבר שהוא מגרע הוא מוסיף:
תלת עשר שנין. וקאמר הש''ס אע''פ שאומר לו ר' יוחנן כך מ''מ היה בא לפניו אח''כ י''ג שנה ואף שלא היה צריך לו ועל זה קאמר ר' שמואל דיו לו שכר בזה שהיה מקבל פני רבו בכל יום:
כתיב ומשה יקח את האוהל. איידי דקאמר מהקבל פני רבו מייתי להאי דרשה ולכל הני דאבתרה:
כמה הוה רחוק. מן המחנה:
מיל. כתיב הכא הרחק מן המחנה וכתיב התם ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה:
והלא אליהו טירונין לנביאים היה. כלומר לא היה מורגל בנביאות עד עכשיו שלא מצינו שנתנבא מקודם ולמה אמר חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אלא מלמד וכו':
אפילו אליהו מבקש מים לפניו. ואפילו שירות כזה עשה אלישע לו ולכך תלה הכתוב ואמר אשר יצק מים ולא אמר אשר למד תורה ממנו אלא שגדולה שימושה יותר מלימודה:
אלא שכל המקבל פני חבירו. לכבודו כאלו מקבל פני שכינה וכאן באו אהרן וכל זקני ישראל לכבוד יתרו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source