תַּמָּן תַּנִּינָן. חֲצִי לוֹג יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְכֵן לְעֵירוּב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. הָדָא דְתֵימַר בְּיַיִן. אֲבָל לֹא בְשֶׁמֶן. מְעָֽרְבִין מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. תַּנֵּי. מְעָֽרְבִין בְּחוֹמֵץ מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. תַּנֵּי. מְעָֽרְבִין בְּשֶׁמֶן מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּדֵי לְטַבֵּל יָרָק הַנֶּאֱגַד מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. רִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מִשּׁוּם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. אֲפוּנִים חַייִם מְעָֽרְבִין בָּהֶן. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהֵן מַסְרִיחִין אֶת הַפֶּה אֵין מְעָֽרְבִין בָּהֶן. דָּג מְלִיחַ מְעָֽרְבִין בּוֹ. בָּשָׂר מְלִיחַ מְעָֽרְבִין בּוֹ. בָּשָׂר חַי מְעָֽרְבִין בּוֹ. דְּתַנִּינָן. הַבַּבְלִיִּים אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי. מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה׃ רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. הָדָא כלבודא הוֹאִיל וְאִילֵּין כּוּתָאֵי אֲכָלִין מִינָּהּ חַייָא מְעָֽרְבִין בָּהּ. שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם רַב. פַּעֲפּוּעִין וְגֻדְגָּנִיּוֹת וַחֶלֲוּגְלוּגוֹת מְעָֽרְבִין בָּהֶן. בָּעוּן קוֹמוֹי. אִילֵּין אִינּוּן. אֲמַר לוֹן. קַקּוּלֵי וְהִנְדָּקוּקֵי וּפַרְפָּחִינֵיה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר לון קקולי. כך קורין בלשון ארמי לפעפועין יודליש בלע''ז ולגודגדניות קורין הנדקוקי אליינדרא בלע''ז ולחלוגלוגות קורין פרפחינ''י פולפל''י בלע''ז:
בעון קומוי היידן אילין אינון. כך הוא בפיאה שם ששאלו אותו מה הן אלו אינון דקאמרת:
הדא בלבודא. ובפיאה גריס בלקורא והוא מין עשב ונקרא אובלא דדנא ואין דרך כל בני אדם לאכול אותו חי ומכיון דאמרת מערבין בבשר חי דאיכא אינשי דאכלי א''כ העשב הזה דאילין כיתאי דאכלין חי מיניה יהא ג''כ מותר לערב בו:
בשר חי מערבין בו. שיש שאוכלין אותו חי כדתנינן במנחות פ' שתי הלחם חל יוה''כ להיות ע''ש שעיר של יה''כ והוא של מוסף שנאכל הוא לכהנים נאכל הוא לערב ואעפ''י שאין יכולין לבשלו לא בשבת ולא ביוה''כ הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה שאינם קצים לאכול בשר חי:
למי נצרכה. הא דר' ינאי שמערבין באפונין חיין לר''מ הוא דנצרכה. דס''ל לעיל דדבר שהוא נאכל חי כמות שהוא בעינן ושלא תאמר אפונין חיין הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן קמ''ל:
כדי לטבל. הא דקתני בחומץ מפרש משום דבהך ברייתא דמייתי הכא סתמא קתני בחומץ מזון שתי סעודות ובתוספתא שלפנינו מפורשת היא:
הדא דתימר ביין. ר' חנינא ס''ל דביין דוקא שיעורו לערב בחצי לוג כשיעור במעשר עני אבל בשמן צריך שיהא כדי לאכול בו מזון שתי סעודות וכדתני בתוספתא פ''ו והכי תנינן שם היין כדי לשתות בו מזון שתי סעודות והשמן כדי לאכול בו מזון שתי סעודות והחומץ כדי לטבול בו מזון שתי סעודות. וחצי לוג יין היינו כדי לשתות בו מזון שתי סעודות רביעית לכל סעודה:
תמן תנינן. בפיאה פ''ח וגרסינן להאי סוגיא שם בהלכה ה' על המתני' אין פוחתין לענים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים וכו' חצי לוג יין ר''ע אומר רביעית רביעית שמן ר''ע אומר שמינית:
וכן לעירוב. באלו השיעורים:
בַּכֹּל מְעָֽרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. אָמַר רִבִּי יָסָא. לְפִי שֶׁאֵין הַגּוּף נִיזוֹן מֵהֶן. אָמַר רִבִּי לִוֵי. שֶׁהֵן מִין קְלָלָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. 19a עֲשָׂאָן מֵי מֶלַח נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי מִיַישְּׁא. וְהוּא שֶׁנָּתַן בְּתוֹכוֹ שֶׁמֶן. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. מֵעַתָּה לֹא יֶעֱרַב אֶלָּא לְפִי חֶשְׂבּוֹן שֶׁבָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא שנתן לתוכו שמן ור' יוסי הקשה על זה דא''כ מעתה לא יערב בהן אלא לפי חשבון השמן שעירב בהן דאם אתה הולך אחר השמן דווקא הא בעינן שיעורא בשמן כדלקמן:
נלקחין בכסף מעשר. והוא הדין דמערבין בהן כדלקמן:
עשאן מי מלח. שעירב המים עם המלח:
שהן מין קללה. כלומר דאשכחן בהו קללה מים במבול שהיו לשחת הארץ ומלח כדכתיב גפרית ומלח שרפה כל ארצה:
א''ר יוסי טעמא שאין מערבין במים ומלח לפי שאין הגוף ניזון מהם ואנן מידי דאוכל ומזון בעינן בעירוב:
נָדַר מִן הַכִּכָּר מְעָֽרְבִין בּוֹ. הִקְדִּישׁוֹ אֵין מְעָֽרְבִין בּוֹ. נָדַר מִן הַכִּכָּר מְעָֽרְבִין בּוֹ. שֶׁכֵּן אַחֵר רָאוּי לְאוֹכְלוֹ. הִקְדִּישׁוֹ אֵין מְעָֽרְבִין בּוֹ. שֶׁלֹּא הוּא וְלֹא אַחֵר רְאוּיִין לְאוֹכְלוֹ. רִבִּי אָחָא בָעֵי. וְאֵין אָדָם נִשְׁאַל עַל הֶקְדֵּישׁוֹ. רִבִּי אָחָא אָמַר. רִבִּי מִייָשָׁא בָעֵי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ לֶחִי לְמָבוֹי מַתֶּרֶת אֶת הַמָּבוֹי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. תַּמָּן מִכָּל מָקוֹם נִסְתָּם הַמָּבוֹי. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. מְעָֽרְבִין לַנָּזִיר בַּיַיִן. שֶׁכֵּן אַחֵר רָאוּי לִשְׁתוֹתוֹ. וּלְיִשְׂרָאֵל בַּתְּרוּמָה. שֶׁכֵּן כֹּהֵן רָאוּי לְאוֹכְלָהּ. וְלַכֹּהֵן בְּבֵית הַפְּרַס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נדר מן הככר. שאסר על עצמו בקונם מערבין בו כדמפרש טעמא שכן אחר ראוי לאוכלו אבל אם הקדישו אסור אכולי עלמא:
ר' אחא בעי. עלה וכי אין אדם נשאל על הקדישו והרי הוא כיין לנזיר דלכ''ע מערבין בו ואפי' לסומכוס ומשום דיכול לשאול עליו לחכם ויתיר לו:
ר' מיישא בעי. עלה בענין אחר תמן גבי תיקון מבוי אמר ר''ש וכו' אפי' עשה הלחי מע''ז כגון מעצי אשרה מתרת את המבוי ואע''ג דאסור בהנאה לכולי עלמא והכא את אמר הכין דהקדישו אין מערבין בו:
אמר ר' אלעזר. הא לא קשיא דתמן מכל מקום נסתם המבוי שהרי אין שיעור ללחי ברחבו ולא בעינן שיהא ראוי לו ליהנות ממנו אלא כשנסתם נסתם אבל הכא מה אית לך למימר הא בעינן שיהא ראוי לכל הפחות לאחרים:
מערבין לנזיר וכו'. וכדפרישית במתני':
ולכהן בבית הפרס מתני' דב''ש. בתמיה כלומר הא דבעינן דוקא בבית הפרס ולא בבית הקברות להת''ק לא אתיא אלא כב''ש דסברי אין מערבין לו לאדם אא''כ היה כלי תשמישו שם שיכול להלך ולהשתמש במקום עירובו והלכך דוקא בבית הפרס שיכול להלך שם על ידי נפוח:
אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן אָכַל חֲלִיטִין וְאָמַר. לֹא טְעָמִית מִידִי בְּהַהוּא יוֹמָא. וְתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בַּמַּיִם וּמֶלַח. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה. דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. וּמְנַיֵין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן. רִבִּי אָחָא בֵּירִבִּי עוּלָא אָמַר. וְעֶ֣שֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּמָזוֹן. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אכל חליטין. מיני חלוט ברותחין אמר שלא טעם מידי בהאי יומא א''נ פירות גינוסר היו ומתוקין הן כמיני חליטין בדבש:
והתנינן הנודר וכו'. ובכל מילי אסור הוא אלמא דאיקרו מזון:
פתר לה. ר' יוחנן להאי מתני' כר' יאשיה דהולכין אחר לשון תורה וכל מיני מזון מיקרו:
מה ת''ל מזון. דהא כתיב בר ולחם אלא מכאן שכל הדברים ואפי' פירות קרויין מזון:
פיס'. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בַּמַּיִם וּבַמֶּלַח. תַּמָּן תַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. שֶׁהַשָׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. דְּתַנִּינָן. הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. וְקַרְייָא אָמַר שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. שֶׁנֶּאֱמַר וַֽיְבַשְּׁל֥וּ אֶת הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ. אִין תֵּימַר. 19b שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַייָה אָמַר כַּמִּשְׁפָּ֑ט. מַתְנִיתָא שֶׁהַשָׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְקַרְייָא אָמַר שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַָּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם בַּחַג. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה מוּתָּר. אוֹף רִבִּי יֹאשַׁיָּה מוֹדֶה שֶׁהוּא אָסוּר. לֹא אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה אֶלָּא לְחוֹמָרִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה נפק ביניהון וכו'. דקס''ד דר' יאשיה ס''ל בין לקולא בין לחומרא הולכין בנדרים אחר לשון תורה והלכך הא נמי איכא בינייהו שאם אמר קונם יין שאני טועם בחג דלר' יוחנן אסור ביו''ט האחרון של חג דבלשון בני אדם בכלל חג הוא ולר' יאשיה מותר דבלשון התורה חג העצרת מיקרי ורגל בפני עצמו הוא. ודחי לה הש''ס שאף ר' יאשיה מודה בזה שאסור ולא אמר הולכין בנדרים אחר לשון תורה אלא לחומרא:
ר' יאשיה. פליג אמתני' דנדרים דקסבר הלכו בנדרים אחר לשון תורה ואסור בצלי ובשלוק:
אמר ר' יוחנן. לא קשיא שהילכו בנדרים אחר לשון ב''א ואין דרך לקרות לצלי ושלוק מבושל:
מתני' וכו'. כלומר והשתא דממתני' דנזיר שמעינן שהשלוק קרוי מבושל ומהמקרא שמענו שהצלי קרוי מבושל א''כ קשיא אהא דתנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק:
וקריא אמר. ובמקרא מצינו שאף הצלוי קרוי מבושל כדכתיב ויבשלו את הפסח ואין תימר שלא כהלכה עשו הא ליתא דכמשפט כתיב התם כדאמר ר' יונה בוצרייה:
מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. הא ממתניתא אחריתא שמעינן דקרוי הוא מבושל דתנינן פ''ו דנזיר היה מבשל את השלמים או שולקן ובקרא כתיב הזרוע בשלה אלמא דמתניתין קרא לשלוק מבושל:
תמן תנינן. ריש פ''ו דנדרים הנודר מן המבושל וכו' וגרסינן להסוגיא שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source