Vayedaber

Eirouvine

Daf 17b

משנה: 17b רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵילּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם.

Traduction

R. Juda dit: Si même il n’y a qu’une citerne, ou un puits, ou une grotte, il est permis d’y transporter. R. aqiba permet le transport, même s’il n’y a aucune de ces derniers objets, à condition que ce soit un espace carré de 70 coudées et une fraction.

Pnei Moshe non traduit

אלא בור וכו'. כלומר אחד מהן כבית דירה חשיבא:

ר''ע אומר אפי' אין בה וכו'. ולא הוקף לדירה שרי עד בית סאתים אבל בהוקף לדירה אפילו טובא נמי שרי ות''ק דאמרו לו במתני' דלעיל נמי כוותיה ס''ל בהוקף לדירה אלא בשלא הוקף לדירה דת''ק שרי בית סאתים ור''ע לא שרי אלא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים ואיכא בינייהו דבר מועט מה ששבעים ושיריים וכו' פחות הוא מבית סאתים והלכה כת''ק בהא דעד בית סאתים שרי בשלא הוקף לדירה דמחצר המשכן ילפינן כדמפרשינן בגמ':

משנה: רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אוֹרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר אֲפִילוּ אוֹרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרוֹחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה:

Traduction

R. Eliézer dit: si l’étendue est plus longue que large, n’y eut-il qu’une différence d’une coudée, le transport est interdit. R. Yossé le permet, si même la longueur dépasse 2 fois la largeur.

Pnei Moshe non traduit

ר''א אומר אם היה אורכה וכו'. דס''ל דדוקא במרובע הוא דשרו רבנן בית סאתים בשלא הוקף לדירה ור' יוסי ס''ל אפילו אורכה כשנים ברחבה שרי כשהיא בשיעור בית סאתים על בית סאתים ולא בעינן מרובעת ארכה כרחבה דוקא והלכה כר' יוסי. אבל אם היה ארכה יתר על שנים כרחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בה אלא בד' אמות דבית סאתים שלא הוקף לדירה שמותר לטלטל בכולו מחצר המשכן ילפינן ולא היה אלא ארכו כשנים ברחבו:

משנה: אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילוּ הִיא כְבֵית כּוֹר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא לוֹ אֲבָל לָהֶן מּוּתָּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיוֹצְאִין בְּעַקְרְבָנִין בַּפֶּסַח וְחִיזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִיקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי:

Traduction

R. Elaï dit avoir entendu formuler par R. Eliézer l’avis qu’il pourra y avoir une étendue telle, qu’elle contienne l’équivalent d’un cour de semences. Je lui ai entendu dire aussi: si l’un des habitants d’une cour commune a oublié d’y poser le symbole de réunion par l’eruv, il lui est interdit de rien porter de là dans sa maison, ni d’en sortir nul objet, mais ce sera permis aux habitants. Je lui ai encore entendu dire: à Pâques, il est permis de remplir le devoir de manger une plante amère en employant de la scolopendre, (53)''V.. (Sheviit 7, 2). Maïmonide rapproche du terme hébreu 'aqrab l'homonyme arabe, dont le sens habituel est '''' scorpion '''' et qui désigne ici une plante médicale, ou la scolopendre. C'est ce que dit formellement Ibn-Beithar (aux termes d'un très grand vieux ms. Arabe de la B.N., dépourvu des points diacritiques, que M. Fagnan a bien voulu consulter pour nous). V.. trad. Sontheimer, 2, 202, qui le rend par: Asplenium Ceterach.''. Cependant, je me suis enquis à ce sujet auprès de tous ses disciples pour que l’un d’eux confirmât cet avis, et je n’ai trouvé personne.

Pnei Moshe non traduit

מתני' א''ר אילעאי שמעתי מר''א. בגינה וקרפף דלעיל אפי' היא כבית כור:

וכן שמעתי ממני אנשי חצר וכו'. וביטל רשות חצרו להן וקסבר המבטל רשות חצרו רשות ביתו נמי ביטל והרי הוא כאורח אצלם והלכך להם מותר אף רשות ביתו אבל לו אסור להכניס ולהוציא מביתו ואע''ג דהוי כאורח לגבייהו מפרש בגמרא הכא דמשום קנס הוא:

בעקרבנין בפסח. משום מרור והוא סיב עבה הגדל סביב הדקל ונכרך ועולה ובו טעם מרור:

ובקשתי לי חבר. אם שמע איזה מהן לג' דברים הללו ולא מצאתי ואין הלכה בכל אלו ג' דברים דגבי גינה וקרפף שלא הוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים ובאנשי חצר אסור ביתו אף להם וערקבנין לאו מרור הוא ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:

הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף. כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבִיד לָהּ רִבִּי יוּדָה.

Traduction

Est-ce que l’avis exprimé ici par R. Juda (au sujet de l’emplacement d’un parc) contredit ce qu’il dit ailleurs (52)Ci-dessus, (1, 4), et (Betsa 4, 2). qu’un parc, considéré comme tel, devra être situé près d’une ville? -Non, dit R. Mena; car la présence d’un puits, ou d’une citerne, exigible ici, tient lieu de maison d’habitation.

Pnei Moshe non traduit

מחלפא שיטתיה דר' יהודה. על הא דקאמר ר' יהודה במתני' אפילו אין בה אלא בור וכו' קאי דקס''ד דר' יהודה פליג נמי אסמוכה לעיר דמתיר ר' יהודה בן בבא וקאמר איהו דבור או שיח וכו' מתירין את הגינה והקרפף אבל לא סמוך לעיר והא תמן לקמן בפ''ד דביצה קאמר איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר והכא הוא אמר הכין בתמיה:

כבית דירה עביד לה ר' יהודה. לא דפליג על סמוך לעיר אלא למאי דקאמר ר' יהודה בן בבא ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה עלה הוא דקאמר בור ושיח וכו' נמי סגי דעביד לה כבית דירה:

הלכה: פיס'. אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בְּמִתְלַקֶּטֶת סְאָתַיִם מִבֵּית כּוֹר הִיא מַתְנִיתָא.

Traduction

Selon R. Abahou au nom de R. Eliézer, la discussion de la Mishna a lieu pour une étendue de 2 saas équivalent à la contenance d’un cour (en ce cas, R. Eliézer permet aussi le transport dans le parc).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' אבהו בשם ר' אלעזר במתלקטת סאתים מבית כור הוא מתניתא. כלומר דלאו בית כור ממש התיר אלא במתלקט מקום בית סאתים מתוך בית כור שהיה הבית כור כמדרון ומתלקט מתוכה כשיעור בית סאתים בפ''ע מקום מישור:

הלכה: פיס'. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר כול'. תַּנֵּי. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אָרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ. וְהָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹנָתָן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה׃ הָדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָתָן. וְהָא תַנֵּי. כִּלְאַיִם בְּרוֹבַה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ.

Traduction

Dans notre Mishna, R. Eliézer dit: ''Si la longueur dépasse la largeur, fût-ce d’une coudée, on ne peut rien emporter de là''. Cette opinion de R. Eliézer prouve qu’il n’adopte pas l’avis émis plus haut par R. Yonathan (que l’on déduit la mesure adoptée pour le parc, de celle qui est usitée pour la cour du tabernacle). ''R. Yossé permet le transport, est-il dit, si même la longueur dépasse 2 fois la largeur''. Cette opinion confirme ce qu’a dit R. Yonathan (et le carré n’est pas exigible). On a enseigné en effet: au sujet d’un carré ayant 10 coudées _ en tous sens, R. Yossé dit que la longueur pourra avoir le double de la largeur, sans préjudice d’autorisation.

Pnei Moshe non traduit

פיסקא ר' אליעזר אומר וכו'. תני ר''א אומר וכו' והדא פליגא על דר' יונתן. כלומר למאי דס''ל לר''א א''כ פליג הוא על הא דרבי יונתן דקאמר לעיל מחצר המשכן למדו:

ור' יוסי וכו' הדא מסייעא לר' יונתן. דחצר המשכן ארכו כשנים ברחבו:

והא תני. בניחותא תניא בכלאים נמי הכי ותוספתא היא בכלאים פ''ב כמה היא מידת בית רובע שאמרו בכלאים עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעת ר' יוסי אומר אפילו ארכה כשנים ברחבה:

Eirouvine

Daf 18a

משנה: בַּכֹּל מְעָֽרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. וְהַכֹּל נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בַּמַּיִם וָמֶּלַח. מְעָֽרְבִין לַנָּזִיר בַּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בַּתְּרוּמָה. סוּמַכוּס אוֹמֵר אַף בַּחוּלִין לַכֹּהֵן בְּבֵית הַפְּרַס. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ בֵין הַקְּבָרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לַחוֹץ וְלוֹכַל׃

Traduction

On peut poser l’eruv et former l’association avec tout aliment, sauf de l’eau ou du sel. On peut acheter aussi tout aliment avec de l’argent provenant de la 2e dîme, sauf de l’eau ou du sel. De même, celui qui s’est interdit par vœu de n’accepter aucune nourriture peut prendre de l’eau ou du sel. Même le naziréen peut prendre du vin pour l’eruv, ainsi qu’un simple israélite peut user de l’oblation sacerdotale; Somkos n’autorise que le profane, et le cohen pourra poser l’eruv dans un champ funéraire (54)Où il n'y a plus de cadavre.. Selon R. Juda, c’est permis dans un cimetière en exercice, puis que le cohen pourrait l’enlever de là au besoin (55)S'il y a un mur de clôture. et le manger au dehors.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בכל מערבין. עירובי תחומין אבל עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת שלימה בלבד:

ומשתתפין. שיתוף מבואות בין בפת בין בשאר אוכלין:

חוץ מן המים. בפני עצמו ומן המלח בפ''ע אבל אם עירב מים עם מלח נעשה כמורייס ומשתתפין ואמרינן התם בגמרא דהאי בכל לאו דוקא שאין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ דהכא תנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח ואיכא נמי כמהין ופטריות שאין מערבין. ומשתתפין בהן דלא חשיבי אוכלין:

והכל נלקח בכסף מעשר. כדכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך:

חוץ מן המים ומן המלח. לפי שאינן גידולי קרקע ואימעוט מפרט המפורש בתירה בבקר ובצאן ביין ובשכר שהן אוכל ופירי מפירי וגידולי קרקע שהבקר והצאן נזונין וגדילין מן הקרקע הן יצאו מים ומלח שאינן גידילי קרקע:

הנודר מן המזון. סתם מזון חמשת המינין הוא דנקרא דזייני וסעדי והכא מיירי באומר כל הזן עלי הלכך אסור בכל מיני דזייני לפי שעה חוץ מן המים ומן המלח דלא זייני כלל:

מערבין לנזיר ביין. דאע''ג דלדידיה לא חזי לאחריני מיהת חזי וכן לישראל בתרומה משום דחזי לכהן:

סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס. לפי נוסחא דהכא וכדקאמר הכא נמי בגמרא א''כ סומכוס מוסיף הוא אדברי ת''ק ולא פליג אהא דקאמר לישראל בתרומה אלא דמילתא אחריתא קאמר וקמ''ל דאפי' לכהן מערבין בבית הפרס והוא שדה שנחרש בה קבר ומדבריהם גזרו בה טומאה והקילו בה שיהא יכול ליכנס לשם ע''י ניפוח שמנפח לפני רגליו ליזהר שלא יגע בעצם כשעורה שאינו מטמא אלא במגע הלכך מותר להניח עירובו של תחומין שם שהרי יכול הוא ליכנס במקום עירובו והרי הוא ועירובו במקום אחד וחולין דנקט משום דתרומה אסור לכתחלה להכניסה שם ואפי' ע''י בדיקה כדתנן בפרק י''א דאהלות בודקין לעושי פסח ואין בודקין לתרומה אלמא דבתרומה החמירו בה. אבל בנוסחת הבבלי לא גריס הכי אלא גריס סומכוס אומר בחולין ופליג את''ק דקאמר לישראל בתרומה משום דסבירא ליה לסומכוס דמידי דחזי לדידיה בעינן והא דלא פליג אלנזיר ביין משום דאפשר דמיתשיל אנזירותיה ויהא יין ראוי לו אבל תרומה אי מיתשיל עלה הדרא לטיבלה ואי אפשר לו לתקן בשבת ואפילו בין השמשות דאע''ג שאינו אלא משום שבות קסבר סומכוס דכל דבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות:

ולכהן בבית הפרס. מילתא אחריתא היא וסתמא דמתני' היא ולאו סומכוס קאמר לה וטעמא כדפרישית:

רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות מפני שיכול לחוץ ולוכל. כלומר שיכול לילך שם ע''י מחיצה בינו לבין הקבר שלא יאהיל כגון שיכנס בשידה תיבה ומגדל דקסבר אוהל זרוק שמיה אוהל וחוצץ בפני הטומאה. ולמסקנא דהתם בפלוגתייהו דר' יהודה ורבנן מסיק הכי דכ''ע סברי אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו ואפי' במצות דרבנן והכא דטעמא דאין מניחין עירוב בבית הקברות משום דקניית עירוב כקניית בית הוא ובית הקברות אסור בהנאה הוא וכהן דנקט לאו דוקא אלא הוא הדין דבישראל פליגי ולהודיעך כחו דר' יהודה דאפילו בכהן שרי ובהא קמיפלגי דר' יהודה סבר דאע''ג דאסור להשתמש וליהנות בבית הקברות מותר להניח עירובו שם משום דמצות לאו ליהנות ניתנו ואעפ''י שקניית עירוב בין השמשות הוא והעירוב משתמר שם כל יום השבת. וא''כ משתמש באיסור הנאה הוא שלא במקום מצוה שהרי כבר נעשית המצוה בין השמשות משום דקסבר ר' יהודה דלא איכפת ליה בהאי נטירותא ואינו חושש אם יאבד או יגנב העירוב לאחר שקנה לו בין השמשות הלכך לא מיקרי הנאה ורבנן סברי דניחא ליה בנטירותא שישתמר שם ומכיון שכבר נעשית המצוה בין השמשות נמצא נהנה הוא במה שמשתמר שם אח''כ והרי זה משתמש באיסורי הנאה שלא במקום מצוה ואין הלכה לא כסומכוס ולא כר' יהודה אלא כחכמים:

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ. אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב. בֵּיתוֹ אָסוּר. תַּמָּן רַבָּנִן. בְּרַם הָכָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבָּנִן אָֽמְרֵי. אָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְאֵין אָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתוֹ כָּךְ מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר יֵיעָשֶׂה כְאַכְסְנַאי וִיהֵא מוּתָּר. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. קְנָס קְנָסוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. 18a רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶן קוֹנְסִין לוֹ בְשׁוֹגֵג כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי בָעֵי. אָמַר. הֲרֵינִי מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתִי. אוֹף רַבָּנִן מוֹדֵיי. אָמַר. הֲרֵינִי מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירִי. אוֹף רִבִּי לִיעֶזֶר מוֹדֵיי.

Traduction

–''Je lui ai entendu dire aussi, ajoute la Mishna, que si l’un des habitants d’une cour commune a oublié d’y poser l’eruv, il lui est interdit de rien porter de là chez lui''; et ce n’est pas en contradiction avec une autre Mishna (6, 3), car plus loin c’est l’avis d’autres sages, tandis qu’ici c’est l’avis de R. Eliézer. Les rabbins disent que l’homme peut annuler la propriété de sa cour (de façon à la rendre accessible à tous), non celle de la maison (qui, à titre privé, reste interdite); R. Eliézer permet aussi bien d’annuler la privauté de la maison que celle de la cour. Mais, selon R. Eliézer, après l’annulation de la maison, le maître devrait être traité au moins comme un hôte et être autorisé à y porter? C’est que, répond R. Hiya b. Ada au nom de R. Simon b. Lakish, c’est une sorte d’amende que R. Eliézer lui a imposée par cet interdit (pour le punir de n’avoir pas participé à l’eruv commun). Mais, objecta R. Siméï, est-ce que, pour la transgression involontaire d’un précepte rabbinique, on impose l’amende (c’est donc inadmissible). R. Aba fils de R. Papi demanda: est-ce qu’au cas où le propriétaire aurait déclaré expressément qu’il annule son droit sur la maison, les rabbins admettent comme R. Eliézer l’interdit du transport, et de même, en cas d’annulation formelle des droits sur la cour seule (non de la maison), R. Eliézer partage-t-il l’avis des autres sages, que le transport reste permis? (question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

ביתו אסור וכו' תמן רבנן. כלומר דהא דתנינן לקמן בפ''ו שאסור ביתו להן רבנן היא דקסברי המבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו ברם הכא אליבא דר''א הוא דאמרינן ומפרש טעם פלוגתייהו:

רבנן אמרי אדם מבטל רשות ביתו וכו'. כלומר אם ביטל רשות ביתו בפירוש ביטל אבל אין אדם מבטל רשות חצירו להיות גם רשות ביתו בטל דמה שביטל ביטל ומה שלא ביטל לא ביטל ור''א ס''ל כשם וכו' כך מבטל רשות חצירו להיות בטל גם רשות ביתו דבביטל רשות חצירו את הכל ביטל:

על דעתיה דר''א. דמבטל הוא רשות ביתו א''כ יעשה כאכסנאי ויהא מותר מביתו שהרי עכשיו ביתו כבתיהם:

קנס קנסו ר''א. מפני ששכח ולא עירב:

ר' שמי בעי. הקשה על האי טעמא עיקר עירוב דבר מדבריהם הוא וקונסין לו בשוגג לר''א שהרי שכח הוא:

אמר הריני מבטל רשות ביתי. אם אוף רבנן מודי. או דילמא לאו כל כמיניה לסלק נפשיה מביתיה וכן לר''א אם אמר בפירוש הריני מבטל רשות חצרי בלבד אי אמרינן לאו כל כמיניה משום דביתן בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי:

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיוֹצְאִין בְּעַקְרְבָנִין בַּפֶּסַח. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. בְּעַקְרְבָנִין. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. עַל כּוּלְּהוֹן.

Traduction

–On avait supposé que l’observation de R. Ilaï, de n’avoir trouvé aucun compagnon confirmant son avis, se rapportait seulement au fait d’employer de la scolopendre à Pâques; mais on trouva un enseignement disant que rien de ce qu’avait dit R. Ilaï n’a été confirmé par d’autres.

Pnei Moshe non traduit

הויין סברי מימר בערקבנין. בלחוד הוא דקאמר בקשתי לי חבר ולא מצאתי והדר אשכחן ברייתא דתני על כולהון מהני ג' דברים הוא דקאמר:

הדרן עלך עושין פסין

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source