Eirouvine
Daf 16b
משנה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם מוּקֶּפֶת גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמִירָה אוֹ בֵית דִּירָה אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.
Traduction
Celui-ci dit aussi: si un jardin ou un parc a un espace de 70 coudées et un excédant carré, entouré d’une haie haute de 10 palmes, on pourra, le samedi, y déplacer les objets, à condition qu’il s’y trouve une guérite de gardien, ou un pavillon d’habitation, ou que ce soit une place voisine de la ville.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא. משום דשמעינן מיניה לעיל גבי פסין חדא לחומרא שאין עושין אותן אלא לבאר הרבים קתני הכא ועוד דאמר נמי מילתא אחריתא לחומרא דס''ל בגינה וקרפף אפילו מוקפין לדירה הן לא שרי אלא כשיעור בית סאתים שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ומעט פחות מבית סאתים כדמפרש בגמרא:
שומירה. סוכת שומרים או בית דירה ואפ''ה בית סאתים היא דשרי טפי לא. וזהו לחומרא:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵינָהּ מוּחְלֶפֶת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. דִּי סְבַר כְּרַב יְהוּדָה. דָּמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר בִּמְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סְמִיךְ לְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כֵּיצַד מַתִּירִין רְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֶחִי מִיכָּן וְלֶחִי מִיכָּן. קוֹרָה מִיכָּן וְקוֹרָה מִיכָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. וְיַעֲשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִיכָּן. וָכָא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּעֶשֶׂר. וְכָאן בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. 16b מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. רִבִּי אָחָא אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה שָׁאַל לְאַבָּא. כַּמָּה תְהֵא פִירְצַת הַמָּבוֹי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. דְּרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. תַּמָּן עוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. בְּרַם הָכָא. פָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד.
Traduction
R. Yohanan dit: l’opinion exprimée ici (§ 4) par R. Juda, est en contradiction avec ce qu’il dit plus loin (9, 4): ''Sous des ponts dont les arches sont accessibles des 2 côtés, il est permis de transporter des objets le samedi, selon R. Juda; mais les autres sages l’interdisent''. -Non, dit R. Eliézer, il n’y a pas de contradiction selon l’explication de R. Jérémie que R. Eliézer adopte l’avis de R. Juda; car l’autorisation exprimée plus loin par ce dernier, s’applique aux arches des ponts qui s’ouvrent sur des vallées (places intermédiaires), mais il l’interdit aussi, si elles ouvrent sur la voie publique, comme ici pour l’enclos de planches. Mais, objecta R. Yossa, puisqu’en tous lieux R. Eliézer se fonde sur l’opinion de R. Hiya le Grand, comment se fait-il qu’ici il soit en opposition avec lui? Or, il a enseigné que, pour libérer les ruelles aboutissant à la voie publique, il suffit, selon R. Juda, de placer une latte de chaque côté, ou une poutre; selon les autres sages, il faut les deux additions d’un côté, et le simulacre d’une porte à l’autre extrémité; comment donc se fait-il qu’ici, selon R. Eliézer, R. Juda se range à l’avis plus sévère des autres sages? C’est que, fut-il répondu, pour les ruelles percées, il ne s’agit que d’une ouverture de 10 coudées (et un indice d’addition suffit); tandis que pour l’enclos du puits, dont l’accès va jusqu’à 13 coudées, le transport est seulement autorisé si l’enclos aboutit à une vallée, non au-delà. – L’opinion précitée (que, pour les ruelles, on suppose une ouverture ayant 10 coudées au plus) est contestée par d’autres rabbins, savoir R. Aha, au nom de R Oshia, qui demanda à son père quelle est au plus, selon R. Juda, la mesure de la brèche d’une ruelle: elle sera au maximum de 13 coudées, lui répondit-il. Comment donc se fait-il qu’ici il la réduit à 10 coudées? Il n’y a pas de contradiction, répondent les rabbins de Césarée: pour les arches percées aux 2 bouts, ce qui subsiste dépasse le vide de la rupture (et un indice d’addition suffit), tandis qu’ici il y a, au contraire, plus de vide que de partie debout.
Pnei Moshe non traduit
גמ' א''ר יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. קשיא דידיה אדידיה:
דתנינן תמן. סוף פרק כל גגות וכן גשרים המפולשין וכו' אלמא לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא. וה''ה דקשיא דרבנן אדרבנן דהתם אוסרין והכא קאמרי א''צ וא''כ מחולפת השיטה היא:
א''ר אלעזר אינה מוחלפת. כדמפרש ר' ירמיה דר''א סבר כהאי דמחלק רב יהודה אליבא דרבי יהודה דאמר הדא דתימר דמתיר ר' יהודה בגשרים המפולשין דוקא במפולשין לבקעה שהיא כרמלית. הואיל ואין כאן איסור דאורייתא אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור ואכתי דרבנן אדרבנן לא מתרצא לר' אלעזר אלא דעדיפא מינה פריך ר' יוסי לקמן:
בכל אתר ר' אלעזר סמיך לר' חייא רובא. כלומר שהוא סומך על דבריו בכל מקום ותני ר' חייה כיצד מתירין רשות הרבים וכו' אלמא דר' יהודה ס''ל אפילו בר''ה סגי בב' מחיצות מדאורייתא ולחי או קורה מדרבנן בעלמא הוא והכא אמר הכין בתמיה דר' יהודה אוסר במפולשין לר''ה:
כאן בעשר. גבי הא דתני ר' חייה בשאין במפולש אלא בעשר מיירי וכאן בפסי ביראות בשלש עשרה כדס''ל לר' יהודה במתני' דלעיל הלכך אוסר אם דרך הרבים מפסיקתן:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגי על הא דקאמר לחלק במבוי המפולש לר''ה בין עשר לשלש עשרה דר' אחא אמר וכו' כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יהודה בשנפרץ לר''ה והשיב לו משלש עשרה כדשמעינן אליביה גבי פסי ביראות והכא אמר הכין לחלק כדלעיל א''כ פליגי הני רבנן ר' אחא ואבוה שהשיב כן לר' הושעיה:
דרבנן דקסרין אמרין. כלומר והכי נמי שמעינן מרבנן דקסרין דלא ס''ל לחלק גבי מבוי בין עשר לשלש עשרה אליבא דר' יהודה והא דקשיא מהאי דתני ר''ח אמתני' ואליבא דר' יהודה הכי הוא דשנינן:
תמן. גבי מבוי עומד רבה על הפרוץ שהרי יש לו שתי מחיצות מעלייתא ברם הכא בפסי ביראות פרוץ רבה על העומד והשתא ליתא נמי הא דרמינן דר' יהודה אדר' יהודה לעיל מההיא דפרק כל גגות דשאני התם דעומד מרובה הוא דאיכא שתי מחיצות מעלייתא ודרבנן אדרבנן נמי ל''ק דהכא בפסי ביראות מיהת איכא שם ארבע מחיצות:
פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ כול'. מַה בֵין בּוֹר הָרַבִּים וּמַה בֵין בּוֹר הַיָּחִיד. בּוֹר הָרַבִּים יֵשׁ לוֹ קוֹל. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין לוֹ קוֹל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לִבְאֵרוֹ. אֶלָּא בּוֹר הָרַבִּים מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת.
Traduction
Quelle est (selon R. aqiba) le motif de distinction entre la citerne publique et celle qui est privée? Pour celle qui est publique, le bruit de l’adaptation d’un enclos est bientôt répandu; ce qui n’a pas lieu pour le bien privé. S’il en est ainsi, l’érection des planches auprès d’un puits particulier devrait être interdite? En effet, il y a une autre raison: c’est que, pour le puits public, dès que l’eau y fait défaut, tous le savent, et l’on ne s’y rend pas; tandis que si cela arrive au puits d’un particulier, on l’ignore (et il se peut que l’on y transporte des objets indûment).
Pnei Moshe non traduit
פיסקא. אחד באר הרבים וכו'. מה בין בור הרבים וכו' בור הרבים יש לו קול. אם נפסקו המים ומדכרי אהדדי שלא לסמוך על הפסין אבל של יחיד אין לו קול ואתי לידי תקלה:
מעתה אפילו לבארו. של יחיד נמי ליחוש:
אלא בור הרבים אין מימיו מצויין לכלות בור היחיד מימיו מצויין לכלות. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות. כלומר רבים משגיחין על זה שיהא שם תמיד מים אבל היחיד אינו משגיח ושמא יפסקו המים והשתא ל''ק מבאר היחיד דמים חיים לא שכיחי דפסקי:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא עַמְרָם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה בֶּן בָּבָא. אָמַר רִבִּי יוּדָה אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. מַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן. עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. וְלֹא לְבוֹרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין לְבוֹר הָרַבִּים. וְדִכְווָתָהּ עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. לַבְּאֵר הָרַבִּים.
Traduction
R. Jacob b. Aha Amram, ou R. Juda, au nom de Samuel, dit que l’avis de R. Juda b. Bava sert de règle. En effet, dit R. Juda père de R. Matnia, il y a un enseignement qui dit expressément: on établit un enclos autour des citernes, non des puits. Mais notre Mishna ne dit-elle pas: ''Pour le puits particulier, la hauteur devra être de 10 p., selon R. aqiba''? N’en résulte-t-il pas que la restriction s’applique seulement aux puits particuliers? -Non: voici la déduction à tirer de la Mishna: il y avait lieu d’autoriser l’enclos autour des citernes et puits publics; du défaut de cette expression, on déduit qu’il est seulement permis d’ériger l’enclos pour la citerne publique.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמרה כן. דקתני עושין פסין לביראות משמע אבל לא לבורות אפי' הן של רבים:
והא תנן אבל לבור היחיד וכו' דברי ר''ע. כלומר והרי בבור היחיד לא פליגי ר''ע ור' יהודה בן בבא דלכולי עלמא במחיצה דוקא וקא סלקא דעתין דמדמדייק לביראות דלא מיירי אלא בבארות אם כן אבאר לחוד הוא דקפיד ואפי' הוא של יחיד ניתר בפסין. והשתא מנא לך דמתני' כר' יהודה בן בבא הא אפי' באר היחיד נמי בכלל:
אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. כלומר אבור הרבים דקאמר ר' יהודה בן בבא דאינו ניתר בפסין הוא דמדייקינן וה''ק ודכוותה עושין פסין לביראות דקתני במתני' היינו לבאר הרבים בדוקא אבל לבאר היחיד לא. וא''כ מתני' כר' יהודה בן בבא מיתוקמא:
Eirouvine
Daf 17a
הלכה: פיס'. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כול'. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מֵחֲצַר הַמִּשְׁכָּן לָֽמְדוּ. אוֹרֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרוֹחַב חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים. וְחַמְשִׁין זִימְנִין מִן מֵאָה הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִין. שׁוּבְעִין מִן שׁוּבְעִין הָא חֲמִשָּׁה אַלְפִיץ פָּרָא מֵאָה. וְתַנִּינָן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים. וְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. אַמָּה וּשְׁנֵי 17a שְׁלִישֵׁי אַמָּה שָׁנוּ. שׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין וְשׁוּבְעִין זִימְנִין מִן תְּרֵין תְּלַתוֹתִין דְּעָֽבְדִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין מֵאָה וְאַרְבָּעִים תְּלַתוֹתִין שֶׁהֵן תִּשְׁעִים וְשָׁלשׁ אַמָּה וּשְׁלִישׁ. צֵא מֵהֶן אַרְבָּעָה תִשּׁוּעִין לְאַרְבַּע רוּחוֹת. נִשְׁתַּייֵר שָׁם תִּשְׁעָה עָשָׂר תְּלַתוֹתִין חָסֵר תִּשּׁוּעַ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יֵשׁ כָּאן דָּבָר קַל וְלֹא יָֽכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.
Traduction
La mesure adoptée par la Mishna, dit R. Samuel b. Nahman, au nom de R. Yonathan, a été déduite de celle qu’avait la cour du Tabernacle, comme il est dit (Ex 27, 18): la cour avait en longueur 100 coudées et en largeur 50. Or, si l’on divise le parallélogramme de 100 coudées par 50 bandes d’une coudée de large, on a près de 5000; car 70X70=4900, soit 5000 moins 100; aussi la Mishna adopte le carré de 70 plus une fraction, pour parfaire le décompte par défaut. Ce supplément, dit Samuel, sera de 2/3 de coudée (ou 4 p.). Le carré, ayant 70 coudées et 2/3 dans chaque sens donne deux bandes de 140/3 (ou ensemble 280/3), soit en coudées: 93 et 1/3; en retranchant 4/9 pour les 4 angles de jonction des bandes, il restera 19/3 sur la longueur d’une coudée (6 et 1/3), moins 1/9. C’est à ce sujet qu’un enseignement dit: il s’agit d’un détail infime en fait de résidu, pour lequel les sages n’ont pas cru devoir appliquer l’interdit.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מחצר המשכן למדו. הא דאמרו להתיר בית סאתים על בית סאתים גבי שבת ילפינן מדכתיב בחצר המשכן אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים והאי בחמשים מיותר אלא ה''ק קרא טול חמשים וסבב חמשים לשער בהן הלכות שבת והולך וחושב הש''ס כמה הוא החשבון אם אתה חושב לשער כשיעור בית סאתים על בית סאתים וממנו תדע כמה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים פחות מעט מזה כדלקמן:
וחמשין זימנין מן מאה הא חמשה אלפין. חשבון של בית סאתים על בית סאתים כשתסבב בחמשים המאה ותאמר חמשה פעמים מאה הן עולין לחמשה אלפים:
שובעין מן שובעין הא חמשה אלפין פרא מאה. כלומר וכשתחשוב השבעים על שבעים בתחלה תמצא ד' אלפים תת''ק שהן מאה פחות מחמשה אלפים שכך הוא החשבון בהכאה כשתכפול ותאמר שבעים פעמים שבעים:
ותנינן שבעים ושיריים ותני שמואל אמה ושני שלישי אמה שנו. כלומר הא דתנינן שבעים אמה ושיריים מפרש שמואל דכל אמה ואמה יש בה אמה ושני שלישי אמה והיינו שיריים. וא''כ צרוך אתה לחשוב ג''כ השני שלישין מכל אמה כמה הן:
שובעין זימנין מן תרין תלתותין ושובעין זימנין וכו'. כלומר מתחלה צריך אתה לחשוב שני פעמים שבעים פעמים על שני שלישים לפי שיש כאן שבעים באורך ושבעים ברוחב ואח''כ נחלקן לד' רוחות וא''כ חשוב שבעים פעמים שני שלישים הן עושין מאה וארבעים שלישים ועוד שבעים פעמים שני שלישים והן מאה וארבעי' תצרפם והן מאתים ושמוני' שלישים שהן עושין תשעי' אמה ושלש אמה ושליש שהרי כשתחלק התשעים אמה לשלישים הן מאתים ושבעים שכך הוא החשבון של שלשה פעמי' תשעי' ושלש אמה ושליש שהן עשרה שלישין הרי מאתים ושמונים תצרפם עם החשבון של האמות שהן הכל ביחד ד' אלפים תתקצ''ג אבל עדיין צריך אתה לחלקם לתשעיות כדי שתדע אם האמות כולן מכוונות תו יש איזה חלקי תשעיות יותר כמו שיבוא:
צא מהן ארבעה תשועין לד' רוחות. תשועין היינו מחלקי תשעיות שצריך אתה לחלקן להשלישיות כולן כדי שנדע החשבון מכוון וכיצד בתחלה צריך אתה לחלק לכל השבעים אמה עם השיריים לשלישים ושבעים אמה לשלישים עושין מאתים ועשרה שלישים שכך הוא החשבון של שלשה פעמים שבעים ותצרף השיריים שהן שני שלישי אמה א''כ הם רי''ב שלישים ועכשיו צריך אתה לחשוב לפי חשבון הכפול באלו הרי''ב שהרי בכל אמה ואמה יש שיריים שני שלישים א''כ חשוב רי''ב פעמים רי''ב ותמצא מ''ד אלפים ותשעה מאות וארבעים וארבעה שלישים וזה פשוט וידוע ועכשיו תרצה לידע כמה אמות שלימות הן ואם יש עוד איזה דבר יותר מהאמות השלימות צריך אתה בתחלה ליקח חשבון תשעה מפני שבכל שליש ושליש יש שלשה תשעיות וג' שלישים שהן אמה שלימה יש בה ג' על ג' שהן תשעה תשעיות ועכשיו קח תשעה וחשוב לפי דרך חשבון החילוק הידוע בחכמת המספר ואמור כמה פעמים חלקי תשעה תמצא בסך המ''ד אלפים ותשעה מאות וארבעים וארבעה ותמצא ד' אלפים ותתקצ''ג אמות שלימות שהן כל אחד וא' תשעה תשעיות כמוזכר ועוד נוסף ז' חלקי תשעיות יותר מסך אלו השלימות צא וחשוב ותמצא כך. והיינו דקאמר צא מהן ארבעה תשועין לד' רוחות. שאע''פ שהיה יכול לחלוק הרפ''ה שלישים בעצמן לד' רוחות של השבעים שכך צריך לחלקן לפי שהן שבעים על שבעים וא''כ גם השיריים והן השלישים צריך אתה לחלקן ולסבבן בד' רוחות של השבעים וד' פעמים שבעים הן הן ר''פ מכל מקום צריך אתה לחלק הכל לשלישים ולחשוב כמה מהשלמים יש בכל שבעים ושיריים על שבעים ושיריים כדי שתמצא החשבון מכוון ומה שיש יותר מהשלימים והן השבעה תשעיות שאמרנו וא''כ אלו הצ''ג ושליש וז' תשעיות והן נקראין תשועין כלומר שנתחשבו לחלקי תשיעיות כאמור כשתחלק אותם לד' רוחות השבעים נשלם החשבון של שבעים ושיריים על שבעים ושיריים:
נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע. השתא מסיים ומפרש כמה החשבון החסר דבר מועט של שבעים ושיריים על שבעים ושיריים במה שהוא פחות מסאתים על סאתים והן י''ט שלישים חסר תשוע שהרי אמרנו שחשבון שבעים ושיריים על שבעים ושיריים עולין ד' אלפים ותתקצ''ג שלימות ועוד שבע תשיעיות ובלתי השבע תשעיות היו פחותין שבעה מחמשה אלפים שהן סאתים על סאתים ושבעה הן כ''א שלישים. עכשיו תצרף השבע תשעיות עליהן ששה תשעיות הן שני שלישים ועוד חלק תשיעי וצא וחשוב שהחשבון מכוון שחסר מה' אלפים תשעה עשר שלישים חסר חלק תשיעי אחד:
כהדא דתני וכו'. והיינו דתנינן שיש כאן דבר קל בשבעים ושיריים על שבעים ושיריים במה שהוא פחות מסאתים על סאתים ולא יכלו חכמים לעמוד עליו ולהשלים לאלו הי''ט שלישים חסר תשוע עד שיחלק להד' רוחות שהן דבר מועט ביותר:
קַרְפֵּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִידַּת סְאָתַיִם אֵינוֹ מוּתָּר לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיוּ שְׁנַיִם. בָּזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה חָסֵר אַרְבַּע אָמּוֹת. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְטַלְטְלִין בִּשְׁנֵי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְטַלְטְלִין בַּשֵּׁנִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מוֹדֶה רִבִּי לָא שֶׁאִם הָיוּ שְׁלשָׁה. בָּזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה וּבָזֶּה בֵית סְאָה. מוֹדִין שֶׁמְטַלְטְלִין בַּשֵּׁנִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן.
Traduction
Dans un parc ayant une contenance équivalent à 2 saas (paraissant dépasser cette mesure), il n’est pas permis de transporter au-delà de 4 coudées; si 2 parcs se touchent, dont l’un a une contenance d’un saa et l’autre est d’un saa moins 4 coudées (soit, en total, moins de 2 saas), R. Zeira au nom de R. Yohanan permet de transporter dans le second espace, comme complément du premier; R. Ila au nom de R. Yohanan le défend (de crainte d’extension à un 3e parc). R. Zeira dit: R. Ila reconnaît (quoiqu’il parle de 2 parcs voisins) qu’en présence de 3 parcs ayant chacun un saa de contenance, il est permis de transporter de l’un à l’autre.
Pnei Moshe non traduit
קרפף שיש בו מידת סאתים וכו'. אם לא הוקף לדירה והאי אזלא כר' יהודה בן בבא דמתני' דבעי מוקף לדירה אפי' אין בו אלא בית סאתים והלכך אין מטלטלין בו אלא בד' אמות:
היו שנים בזה בית סאה כו'. וכגון שנפרצו זה לתוך זה:
מטלטלין בשני תשלומין לראשון. כלומר דמכיון שנפרצו זה לתוך זה הוי כקרפף אחד שאין בו בית סאתים שהרי השני בית סאה חסר אמה אחת ואפי' הוא משלים לראשון אין כאן שיעור בית סאתים הלכך מותר לטלטל מזה לזה בכולו ור' אילא בשם ר' יוחנן קאמר אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון דהואיל וכל אחד ואחד בפ''ע הוא אע''פ שנפרצו זה לתוך זה לא אמרינן דליהוי השני משלים לראשון ולטלטל מזה לזה וחסר אמה אחת לרבותא אליבא דרבי אילא בשם רבי יוחנן נקט שאפי' אם תצרף אותם להיות שניהן כאחד אין כאן שיעור בית סאתים מ''מ מכיון שבתחלה הוקף כל אחד בפני עצמו אין זה משלים לזה להיות מותר לטלטל מזה לזה:
מודה רבי לא שאם היו שלשה בזה בית סאה וכו'. כלומר דאע''ג דבשנים זה אצל זה פליג ר' אילא מ''מ אשכחן גוונא שאפי' בשלשה מותר לטלטל מזה לזה עד תשלום השיעור בית סאתים וכגון שהיו שנים זה אצל זה והשלישי עומד כנגד שניהן כחצובה זו שיש לה ג' רגלים ופתוח הוא לשניהן נמצא השלישי הוא לכל אחד כשני להשלים השיעור בית סאתים ומותר לטלטל מהראשון שבצד זה להשני שהוא אצלו וכנגדו והוא שלישי בחשבון וכן מן זה שבצד זה להשלישי ולפי שהוא לכל אחד מהצדדים כשני משלים לראשון נקרא שני תשלומין לראשון:
קַרְפֵּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַד בֵית סְאָתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לַתִּיר עַל יְדֵי שְׁייָרָה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. חַייָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָעֵי. (לֹא לִכְשֶׁתַּתִּירֶנּוּ) [לִכְשֶׁתִּירְצוּ] שְׁייָרָה. לֶאֱסוֹר אָסוּר. הָא חַייָב חַטָּאת אֵין כָּאן. מֵעַתָּה מָבוֹי שֶׁקּוֹרָתוֹ לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים. הוֹאִיל וְהוּא כָשֵׁר עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. וְחַייָב. מָבוֹי שֶׁנִּפְרָץ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. הוֹאִיל וּפִירְצַת הַמָּבוֹי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מִשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. חַייָב.
Traduction
Le parc dont parle la Mishna pourra avoir jusqu’à 2 saas. R. Abahou ajoute: puisqu’en cas d’excédant, on rend le transport permis (comme dans un bien privé), on serait coupable d’y jeter un objet de la voie publique. Mais, demanda R. Samuel b. R. Isaac, on comprend cet interdit en principe, s’il y a un léger excédant (constituant la privauté du bien); mais y a-t-il assez de gravité pour que la transgression entraîne un sacrifice de péché En outre, s'il en est ainsi, au cas où la poutre de traverse au-dessus d’une ruelle se trouve sise à plus de 20 coudées de hauteur, devrait-on être coupable si l’on y jette un objet de la rue, par suite de la possibilité de réduire la ruelle en bien privé, en abaissant un peu la poutre? De même, on ne saurait admettre la culpabilité, si l’on a jeté un objet dans une ruelle dont la brèche a plus de 10 coudées, sous le prétexte que R. Juda admet qu’elle peut avoir jusqu’à 13 coudées.
Pnei Moshe non traduit
הואיל והוא ראוי להתיר על ידי שיירא. כלומר הואיל והוא נעשה רה''י בשיירא שהתירו בה כדתנן בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה הלכך יש לו דין רה''י גמור והזורק מר''ה לתוכו חייב:
בעי. הקשה על זה לכשייתרצו שיירא. כלומר והאיך אתה משוה אותו רה''י משום הואיל ומותר בשיירא הרי אין כאן שיירא ולכשיתרצו לעשות כאן שיירא אז הוא דהוי כרה''י:
לאסור אסור וכו'. כלומר אלא לאו מילתא היא דלאסור לזרוק ולהוציא מר''ה לתוכו הוא דאסור מדרבנן הא חיוב חטאת אין כאן כדמסיים ואזיל:
מעתה מבוי וכו'. ול''ג כאן משלש עשרה ואגב שיטפא דלקמיה היא כלומר דלדידך תאמר גם במבוי שקורתו למעלה מכ' שהוא כשר לדעתיה דר' יהודה בריש מכלתין שאם זרק מר''ה לתוכו שהוא חייב בתמיה דלא אמר ר' יהודה אלא שלמעלה מכ' נמי כשר והרי הוא כשאר מבוי שתיקונו בקורה והזורק מר''ה לתוכו פטור כדאמרינן בפ''ק וכן במבוי שנפרץ דלדעתיה דר' יהודה פירצה יותר מעשר כשר עד שיהא נפרץ משלש עשרה כדאמרינן לעיל בהלכה ב' אליבא דר' יהודה ואם זרק מר''ה לתוכו חייב בתמיה אלא דהא ליתא:
חָצֵר שֶׁהִיא פְתוּחָה לְקַרָפֵּף. מְטַלְטְלִין מִן הֶחָצֵר לְקַרָפֵּף. אֲבָל לֹא מִן הַקַּרְפֵּף לֶחָצֵר. רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹדְרַיָּא שָׁאַל. מָהוּ לְטַלְטֵל מִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף דָּרָךְ חָצֵר.
Traduction
–Lorsqu’une cour est ouverte (rompue) sur un parc, on peut porter de la cour au parc, non à l’inverse. R. Juda d’Antodrya (Antarudya? ) demande s’il est permis de porter d’un parc à un autre, en passant par une cour commune? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
חצר שהיא פתוחה לקרפף וכו'. כגון שהקרפף נפרץ במילואו לחצר ונשתיירו גיפופי בחצר מכאן ומכאן:
מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר. שהחצר היא באמצע בין ב' קרפיפים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source