Eirouvine
Daf 15b
משנה: מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ בִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מוּתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַרְבֶּה בַפַּסִּים:
Traduction
Il est permis d’adopter cet enclos près du puits, à condition que la vache au moment de s’abreuver, se trouve avoir la tête et la majeure partie du corps à l’intérieur. On peut aussi le placer à un certain éloignement du puits, pourvu que l’on augmente en ce cas les planches de l’enclos.
Pnei Moshe non traduit
מותר להקריב. הפסין לבאר ולעשות היקף קצר ביניהן ובלבד שיהא שם ריוח בכדי שתהא פרה ראשה ורובה בפנים מן הפסין ושותה אבל בציר מהכי לא דחיישינן שמא ימשך אחריה ויוציא הדלי מחוץ לפסין:
ומותר להרחיק. הפסין כל שהוא רוצה לעשות ההיקף גדול:
ובלבד שירבה בפסין. פשוטין בכל רוח ורוח בכדי שלא יהא בין פס לחבירו יותר מי''ג אמה ושליש לר' יהודה שהלכה כמותו וכן לר''מ למאי דאית ליה:
חָצֵר שֶׁהִיא פְתוּחָה לְפַסִּים מְטַלְטְלִין מִן הֶחָצֵר לַפַּסִּים אֲבָל לֹא מִן הַפַּסִּים לֶחָצֵר. הָא שְׁתַּיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי בָּא. לֹא סוֹף דָּבָר שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. אֶלָּא אֲפִילוּ חָצֵר אַחַת וּבָהּ שְׁנֵי בָתִּים. סָֽבְרִין מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא עִירֵיבוּ. הָא אִם עִירֵיבוּ מוּתָּרִין. רִבִּי דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דָּרַב קְטִינָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אֲפִילוּ עִירֵיבוּ אֲסוּרוֹת. שֶׁאֵין עֵירוּב עוֹשֶׂה אוֹתָן אַחַת. רַב חוּנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. מָבוֹי שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד גּוֹי וְצִידּוֹ אֶחָד יִשְׂרָאֵל. רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב אָמַר. 15b אִם עִירִיבוּ דֶּרֶךְ פְּתָחִים הַגּוֹי אוֹסֵר עֲלֵיהֶן. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ עִירֵיבוּ דֶּרֶךְ חֲלוֹנוֹת אֵין הַגּוֹי אוֹסֵר עֲלֵיהֶן. וַאֲפִילו דְּיִסְבּוֹר רַב חוּנָא כְרִבִּי יוּחָנָן. תַּמָּן מוּתָּר. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא אֲסוּר. תַּמָּן שֶׁמָּא לְמָחָר תֶּחֱרָב הַבְּאֵר. אַף הוּא סָבוּר לוֹמַר. שֶׁמָּא עֵירוּב מוֹעִיל בְּפַסֵּי בֵּירָאוֹת. וְאִין מוֹעִיל עִירוּב בְּפַסֵּי בֵירָיוֹת.
Traduction
Lorsqu’une cour ouvre sur un enclos de planches, il est permis de transporter de la cour à l’enclos et vice versa; mais entre 2 cours différentes, quoiqu’aboutissant au même enclos, c’est interdit. En réalité, dit R. Aba, ce n’est pas seulement entre 2 cours que le transport est interdit, mais même entre 2 maisons jointes par une même cour et aboutissant à un tel enclos. Les compagnons d’étude ont supposé que l’interdit a lieu à défaut d’eruv; mais, si cette jonction a été accomplie, ce serait permis. -Non, dit R. Daniel, fils de R. Qetina, au nom de R. Houna, même au cas où la jonction par l’eruv aurait eu lieu, l’interdit subsiste; car l’eruv n’empêche pas que ce soient 2 emplacements divers. R. Houna, en ce point, est conforme à son opinion exprimée dans la discussion suivante (50)Ci-après, (6, 7).: lorsqu’il se trouve qu’une ruelle sépare la propriété d’un païen de celle d’un juif, cette participation du païen au passage, dit R. Houna au nom de Rav, provoque l’interdit malgré l’eruv, qui est disposé entre les maisons juives ouvrant aussi sur la partie juive de la ruelle; selon Aba b. Hana au nom de R. Yohanan, on ne provoquera pas d’interdit de cette sorte, y eut-il seulement un eruv applicable au transport d’une fenêtre de maison juive à l’autre. En admettant même que R. Houna adopte l’avis de R. Yohanan et autorise alors le transport, en cas d’eruv, il déclarerait pourtant qu’ici (pour l’enclos de planches) c’est toujours interdit; car, ici, il peut arriver que demain le puits soit ruiné, et l’on supposerait que l’eruv par l’enclos de planches suffit, sans l’eruv des cours: ce qui est contraire à l’avis de tous.
Pnei Moshe non traduit
חצר שהיא פתוחה לפסים וכו'. תוספתא היא בסוף פ''ק וגריס שם מותר לטלטל מחצר לפסין ומפסין לחצר וט''ס היא כאן:
היו שתים אסור. שהיו שתי חצרות זו אצל זו ומחיצה ביניהם ושתיהן ראשן בין הפסין ואוסרות זו על זו. לא סוף דבר שתי חצרות ופתוחות לבין הפסין אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים אוסרין זה על זה וכדמסיים ואזיל דסברין מימר בשלא עירבו החצרות ביניהן מיירי וא''כ אף בחצר אחת ובה שני בתים ולא ערבו אוסרין זה על זה לטלטל אף בין הפסין הא אם עירבו מותרין אף בשתי חצרות:
רב הונא. אמר אפי' עירבו החצרות אסורין שאין עירוב עושה אותן אחת לענין טלטול לבין הפסין:
רב הונא כדעתיה. מי נימא דרב הונא לשיטתיה הוא דאזיל:
דאיתפלגון. לקמן בפ''ו במבוי שצדו אחד דר בו עכו''ם וצדו אחד ישראל וכלומר שיש בו ישראל הדרין בו:
אם עירבו דרך פתחים. אם ישראלים הדרים בבתים שבחצרות עירבו דרך הפתחים העכו''ם אוסר עליהם משום שחצירו ג''כ פתוח להמבוי ודירת העכו''ם אוסר עד שישכיר רשותו ואם עירבו דרך החלונות הפתוחות מבית לבית בהא ס''ל לרב הונא בשם רב דמכ''ש דאוסר עליהן בחצר שאע''פ שהן מותרין להוציא מבית לבית דרך החלונות שהרי עירבו מ''מ דרך הפתחים הן אסורין:
אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן. קאמר אפילו עירבו דרך חלונות ולא עירבו דרך הפתחים אין העכו''ם אוסר עליהן דקסבר דירת עכו''ם לא שמה דירה לאסור לטלטל בחצר ומכיון שהם מותרין מבית לבית שהעירוב עושה אותן אחד מותרין לטלטל בחצר ואע''פ שחצירו של העכו''ם ג''כ פתוח להמבוי אין העכו''ם אוסר עליהן וטעמא משום דקי''ל כר''א בן יעקב דאין העכו''ם אוסר אלא בשיש שם שני ישראלים ומכיון שעירבו אפי' דרך חלונות הוי להו כלהו כחד ואין העכו''ם אוסר במקום חד ישראל. ורב הונא בשם רב ס''ל שאין רבים נעשים ע''י עירוב כיחיד במקום עכו''ם ושמעינן מיהת דרב הונא מחמיר בעירוב וה''ה הכא וא''כ רב הונא כדעתי':
ואפי' דיסבור וכו'. ודחי לה הש''ס דלא היא דאפי' אם יסבור רב הונא כר' יוחנן דתמן דמותר הוא מודה הוא הכא דמטעמא אחרינא אוסר הוא הכא כדמסיק ואזיל:
תמן. כלומר בדין חצר שנכנסת לבין הפסין היינו טעמא דאוסר אפילו עירבו דשמא למחר תחרב הבאר קודם השבת וחיישינן שמא יהא סבור לומר דעירוב מועיל בפסי ביראות ויטלטל שם על סמך העירוב ובאמת אין העירוב מועיל בפסי ביראות אלא כל זמן שהמים בבאר התירו למלאות בין הפסין:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא הִתִּירוּ פַסֵּי בִּירִיּוֹת אֶלָּא לְמַלְאוֹת בָּהֵן מַיִם בִּלְבַד. בָּאוּ מַיִם בַּשַּׁבָּת. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּאִיסּוּר. חָֽרְבָה הַבְּאֵר כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּהֵיתֵר. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי נָסָא שָׁאַל. מָהוּ לְטַלְטֵל בֵּין הַפַּסִּים. נֵימַר. אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּאַסְקוּפָּה אֲסוּרָה. וְאִם לָאו כְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת. מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף.
Traduction
R. Yossé b. R. Aboun dit: on n’a permis de profiter de l’enclos du puits que pour tirer de l’eau. Si, dans le puits qui était à sec le vendredi, il est tombé de l’eau (s’il a plu), celle-ci est arrivée à l’état d’interdit subsistant depuis la venue du samedi; si, au contraire, il s’est desséché en ce jour, le commencement du samedi a présidé à l’autorisation de transport, qui sera maintenue. Selon R. Yona, R. Nassa demanda si entre les planches de bordure d’un puits formant juste la limite entre la voie publique et un bien privé, il est permis aussi de transporter, ou non. Voici la règle: au cas où l’intervalle est de 4 p., il est considéré comme un seuil interdit; s’il est moindre, ce seuil est permis, et l’on pourra transporter de chaque côté, à condition de ne pas l’utiliser comme lieu de transition entre la voie publique et un bien privé.
Pnei Moshe non traduit
לא התירו פסי ביראות. לטלטל בהן אלא למלאות בהן מים בלבד ולהשקות שם בהמתו:
באו מים בשבת כבר נכנסה שבת באיסור. שלא היה שם מים מקודם ואסור דקסבר מחיצה הנעשית בשבת לאו שמה מחיצה:
חרבה הבאר. שיבשו המים בשבת כבר נכנסה שבת בהיתר ושבת הואיל והותרה הותרה:
רבי נסא שאל. מה דפשיטא ליה לר' יוסי בי ר' בון מספקא ליה:
מהו לטלטל בין הפסין. מי נימא הואיל והותר למלאות הותר נמי לטלטל ביניהן:
נימר. דכך הוא אם יש בין הפסין ארבעה טפחים בין זה לזה וכלומר שיש ביניהן פרוץ הרבה עד ארבעה טפחים שהוא מקום חשוב:
כאסקופה אסורה היא. שאע''פ שלמלאות מים מותר לר''מ עד עשר אמות ולר' יהודה עד י''ג ושליש לענין טלטול אסור:
ואם לאו. שאין ביניהן ארבעה שהאריך הפסין עד שאין ביניהן ד' כאיסקופה מותרת היא שדינה מותר לכאן וכו' כדאמרינן בפ''ק סוף הלכה א' וה''נ מותר לטלטל ביניהן:
תַּנֵּי. יֵשְׁנָן כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וּכְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה פָּרָא. אַמָּה מֶחֱצָה וְאַמָּה בֵּינַיִין.
Traduction
–On a enseigné: 6 bœufs attelés représentent 10 coudées, selon R. Meir; R. Juda dit: c’est un espace variant entre 13 et 14 coudées (à cause du plus ou moins d’alignement dans la marche), car, chaque vache représente une mesure d’une coudée et 1/2, plus une coudée d’intervalle entre chaque paire.
Pnei Moshe non traduit
תני ישנן כעשר אמות דברי ר''מ וכו'. כך הוא שנוי בתוספתא פרק קמא ומפרש האי וכארבע עשרה לר' יהודה פרא אמה מחצה ואמה בנין וכלומר דלאו דוקא ארבע עשרה אלא אותה האמה הי''ד היא פחותה ואין כאן אמה שיש בה איזה בניין ואיזה חצוייה לפי ששתי רבקות של ד' ד' הן י''ג אמות ושליש כדפרישית במתני':
Eirouvine
Daf 16a
משנה: אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ יְסַלָּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּים. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין פַּסִּים אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבָד. וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים:
Traduction
R. Juda dit: Si un chemin public traverse cet enclos, il faudra le déplacer sur les côtés; selon les autres sages, c’est inutile. Soit pour une citerne publique, soit pour un puits public ou privé, ou peut adapter des planches; seulement, pour le puits particulier, la clôture devra être haute de 10 palmes, selon R. aqiba. R. Juda b. Bava dit: on n’établit de planches que pour les puits publics, tandis que pour les autres, il suffit d’un treillis haut de 10 palmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר' יהודה אומר אם היתה דרך הרבי' מפסקת. שהיה דרך שרבים בוקעי' בה מפסקת בין הפסים:
יסלקנה. להדרך לצדדין חוץ מן הפסין דס''ל בקיעת הרבי' מבטלי מחיצתא. וחכ''א א''צ והל' כחכמי':
אחד באר הרבי'. באר הוא מים חיים דלא פסקי ובור הוא מן המים המכונסין ועיקר היתר פסי ביראות בשביל המים הוא שיהיו מצויין לבהמו' עולי רגלים. וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה ומכיון דשל רבים הן התירו אף בבור מים המכונסין דעבידי דפסקי הואיל ומדכרי אהדדי ובאר היחיד נמי שרי דלא פסקו מיא אבל לבור היחיד לא התירו פסין וצריך לעשות לו מחיצה גבוה י' טפחים:
אין עושין פסין אלא לבאר הרבי' בלבד. דאיכא תרתי למעליותא וכן הלכה ולא התירו פסי ביראות אלא לעולי הרגלים ובא''י דוקא ולהשקות בהמתן אבל אדם צריך שירד לבאר וישתה או יעשה לו מחיצה גבוה י' טפחים סביב ויעמוד בתוכה וידלה וישתה ואם היה הבאר רחב הרבה שאינו יכול להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בו מותר לו לדלות ולשתות בין הפסין:
משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא אָֽמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא בַגִּנָּה וּבַקַּרְפֵּף. אֲבָל אִם הָיָה דִיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר אֲפִילוּ בֵית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין אֲפִילוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין מוּתָּר וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַרְבֶּה בַפַּסִּין:
Traduction
R. Juda dit: l’espace aura au plus la contenance de 2 saas de semences (51)(Sheviit 1, 5).. On n’a fixé cette étendue, fut-il répliqué, que pour les jardins, ou les parcs boisés; mais si c’est une étable, ou un enclos, ou un cellier, ou une cour, l’espace pourra avoir une contenance de 5 cours, ou même de 10 cours. On peut aussi le placer à un certain éloignement du puits, pourvu que l’on augmente en ce cas les planches de l’enclos.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי יהודה אומר עד בית סאתים. יכול הוא לעשות ההיקף סביב הבאר ולא יותר:
לא אמרו בית סאתים. דוקא אלא בגינה ובקרפף שאין הקיפן לדירה:
קרפף. הוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:
דיר. הוא של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבל בגללי הבהמות:
סהר. הוא היקף מחיצות לבהמות העיר:
מוקצה. רחבה שאחורי הבתים וחצר הוא המקום שלפני הבתים וכל אלו הקיפן לדירה:
ואפילו בית חמשת כורין וכו'. וכן הני פסי ביראות הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הן:
ובלבד שירבה בפסין. פשוטין וכן הלכה:
הלכה: עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּאֵר מָהוּ שֶׁתַּעֲלֶה מִמִּידַּת סְאָתַיִם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִידַּת סְאָתַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְלֹא רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁלְפָּרָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַבְּאֵר עוֹלָה מִמִּידַּת סְאָתַיִם.
Traduction
Est-ce que, dans l’enclos de planches (qui, selon R.Juda, au § 3, ne devra pas dépasser la contenance de 2 saas), l’espace vide occupé par le puits est à défalquer de la mesure, ou non? On peut résoudre cette question d’après ce qui suit: R. Simon b. Eléazar dit qu’entre un puits d’une contenance de 2 saas et l’enclos de 2 planches, il nepourra rester qu’un interstice suffisant juste à laisser passer la tête et la majeure partie du corps d’une vache; cela prouve que l’espace occupé par le puits fait partie de la mesure totale.
Pnei Moshe non traduit
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק על דברי ר' יהודה. רשב''א אומר באר שיש בה מידת סאתים אין מותר להרחיק ממנה וכו'. כך היא הגירסא בתוספתא וא''כ ש''מ שהבאר עצמה עולה ממידת סאתים:
הלכה: מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יֶצְחָק. וְהוּא שִׁיעוּרָא. כְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גָמָל כּוּלּוֹ מִבַּחוּץ מוּתָּר. פָּחוּת מִכְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גְדִי כּוּלּוֹ מִבִּפְנִים אָסוּר. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלֹא גָמָל וְגַמָּלוֹ. מַה וּפְלִיג. כָּל מַה שֶׁהַפָּרָה פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ הַגָּמָל עוֹקֵם צַוָּארוֹ. מָה אַתְּ בָּעֵי. וְאֵין הַפָּרָה עוֹמֶדֶת 16a בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאוֹכֶלֶת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן בָּהוּא דְּמַפְסִיק לֵיהּ. בְּרַם הָכָא בְּאוֹכֶלֶת מֵאֵילֶיהָ.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: dès que la mesure adoptée pour une vache est constatée, il est permis d’y avoir recours même pour un chameau, dont la longueur du cou fait que tout le corps reste au dehors; il serait défendu d’admettre au puits même un chevreau, dont tout le corps peut se maintenir dans l’enclos. On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit: il faut assez d’espace entre les planches et le puits pour l’accès du chameau et de son conducteur. Est-ce à dire qu’il s’oppose à l’avis de la Mishna, qui assigne une mesure moindre? -Non, dans le même espace où la vache peut étendre le cou, le chameau se tient en se rétrécissant. Pourquoi la Mishna exige-t-elle que la majeure partie de la vache soit à l’intérieur? Ne lui arrive-t-il pas souvent, en étant placée au dehors, de manger ou boire dans un lieu privé? Dans le présent cas, répond R. Yossé, il arrive que l’on tend le seau à la bête pour l’abreuver (et il y a à craindre un transport interdit), tandis qu’il n’y a pas de crainte si elle mange seule.
Pnei Moshe non traduit
מותר להקריב וכו' והוא שיעורא כשיעור הזה. כלומר ואם יש כאן השיעור הזה שהוא כדי שתהא פרה רובה בפנים ושותה מותר אפילו לגמל שהוא כולו מבחוץ ואינו יכול להכנס ואם פחות מכשיעור הזה אסור אפילו לגדי שיכול להכנס שם כולו דלא פלוג רבנן בשיעור:
מלא גמל וגמלו. אם מכניס שם גמל צריך שיהא כל כך כמלא גמל עם הגמל שלו שהוא האדם ההולך אחריו ומאכילו ומשקה אותו:
מה ופליג. כלומר ומה ס''ל לרשב''א אם פליג אשיעורא דמתני':
כל מה שהפרה פושטת וכו'. סיומא דמילתא היא וכלומר דמשום הכי פליג לפי שבשיעור שהפרה יכולה לפשוט צוארה והוא כדי שתכנס ראשה ורובה שם הגמל עוקם צוארו שצוארו ארוך ולפיכך ס''ל דהכל לפי הבהמה שהיא:
מה את בעי. כלומר דמתמה הש''ס ומה את רוצה בזה דיהבת האי טעמא לרשב''א בגמל וכי אין הפרה עומדת ברה''ר ואוכלת כלומר שותה ברה''י שהרי כשאין שם אלא כדי שתכנס ראשה ורובה בלבד סגי ואע''פ שעומדת היא בר''ה אפ''ה לא גזרו שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הכלי למקום שהיא עומדת ואם כן מה בכך שהגמל עוקם צוארו לחוץ לא יהא אלא כפרה זו שגם כן עומדת בר''ה:
א''ר יוסי בהוא דמפסיק ליה. כמו דמספק ליה וכלומר דר' יוסי קאמר דלא דמיא כלל דהתם בדברי רשב''א גבי גמל מיירי בהגמל שלו והוא האדם הוא שמספק ונותן לו לשתות והלכך שפיר גזרינן שלא יוציא הכלי וצריך שיהא כמלא גמל וגמלו אבל הכא גבי פרה מיירי באוכלת ושותה מאליה ואם יש כדי ראשה ורובה תו ליכא למגזר מידי והשתא דאתית להכי איכא למימר דרשב''א לא פליג אשיעורא דמתני':
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דְּיוֹמְדִין פְּשׁוּטִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דִּיוֹמְדִין אֲבָל לֹא פְשׁוּטִין.
Traduction
–Lorsqu’il est question d’ ''augmenter'', il faut ajouter des planches doubles et d’autres droites, selon R. Meir; mais, selon R. Juda, les premières seules suffisent.
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דר''מ וכו'. כלומר דקמ''ל דר''מ אינו מודה לר' יהודה ולא ר' יהודה לר''מ בכל מקום כדאמרינן לעיל דלר''מ אם יש כאן יותר מי' אמות בין הפסין צריך פשוטין ולא סגי בהארכת הדיומדין ולר' יהודה לעולם דיומדין אבל לא פשוטין שאם יש כאן יותר מי''ג אמה ושליש מתקנו בהארכת דיומדין ולא בפשוטין:
גמ' על דעתיה דר' יהודה. דס''ל לא התירו בפסי ביראות אלא עד סאתים כדקתני במתני' דלקמן באר עצמה מהו שתעלה ממדת סאתים או דנימא סאתים סביב הבאר ואין הבאר בכלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source