Vayedaber

Beitsah

Daf 18a

משנה: אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי וְאֵין עוֹשִׂין פֶּיחָמִין וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵירוֹת:

Traduction

Il n’est pas permis de perforer un récipient de luminaire par une forme de potier, parce que cela équivaut à une fabrication d’ustensile, ni fabriquer du charbon, ni couper une mèche en deux. R. Juda dit: on peut la couper à la lumière (en l’allumant par le milieu), pour l’utiliser à deux luminaires.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין פוחתין את הנר. ליטול אחד מן הבצים של יוצר חרש ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר מפני שהוא עושה כלי. ונוסחת המשניות אין פותחין וכך הוא נוסחת הרמב''ם ופירש שני כוסות או שתי נרות שהן מחוברין בתחלת עשייתן אין פותחין אותן לשנים מפני שהוא כמתקן כלי:

ואין עושין פחמין. דאינהו נמי כלי לצורפי זהב:

ואין חותכין וכו'. דפתילה נמי כלי הוא להדלקה שצריכה עשייה ותיקון:

ואין חותכין אותה לשנים. לפי שהוא מתקן כלי ולמעכה ביד שתהא חלקה מותר:

חותכה באור לשתי נרות. שנותן שני ראשי הפתיל' בפי שתי נרות שצריך להדליקן כאחת ומדליק באמצע ונמצאת הפתילה נחלקת בפי שתי נרות. והלכה כר' יהודה:

הלכה: תַּנִּי. לָפַּסִּים סְתוּמוֹת. עֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. לֹא יִפְתַּחֵם בְּיוֹם טוֹב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמַכְשִׁיר כֶּלִי בְיוֹם טוֹב.

Traduction

On a enseigné: il n’est pas permis d’ouvrir en ce jour des écuelles lopa'' fermées, préparées dès la veille de la fête (qu’il reste à fendre en 2 pour s’en servir), parce qu’en cela consiste l’appropriation de cet ustensile.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ג:

אין פותחין לפסין סתומין ורשב''ג מתיר. לפסים כלי חרס סתומות והן עשויין כמין כדור חלול מבפנים ולאחר שמלבנים אותן בכבשן פותחין אותן באמצע ונעשין שני כלים:

תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל לְפָסִין אִרוֹנִיּוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר אַף בְּמַשָּׂא הַזָּב טְהוֹרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן׃ אַתְיָא דִיחִידָאָה דְהָכָא כִּסְתוּמָה דְתַמָּן. וְדִיחִידָייָה דְתַמָּן כִּסְתוּמָה דְהָכָא.

Traduction

On a dit ailleurs (94)(Eduyot 2, 5).: ces sortes de vases restent purs même dans la pièce où se trouve un mort (étant encore fermés), mais si l’homme atteint de gonorrhée les prend, il les rendrait impurs en les portant (à cause de leur appropriation future); selon R. Eliézer b. R. Çadoq, elles échappent même à cette dernière contamination. L’avis contraire isolé de notre premier enseignement (qui permet d’ouvrir un tel vase le jour de fête) est conforme à l’avis anonyme professé ailleurs au sujet de l’impureté communicative d’un gonorrhéén (tous deux tiennent compte de l’appropriation future); l’avis isolé au sujet de ce dernier point (celui de R. Eliézer, qui n’admet pas la contagion impure) est conforme à l’avis anonyme du premier enseignement (que c’est un vase inachevé).

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ב דעדיות:

ג' דברים אמרו לפני ר' ישמעאל וכו' ועל לפסים ארוניות. כמו ערוניות שמשתמשין בהן בעיירות ועשויין כדלעיל:

שהן טהורות באהל המת. כל זמן שלא פתחו אותן דכלי חרס אינו מטמא מגבו אלא מאוירו דכתיב וכל כלי פתוח זה כלי חרס שהטומאה מקדמת לפתחו לפי שאינו מיטמא אלא דרך פתחו ואינו מיטמא מגבו וכלים אלו אין להן אויר:

וטמאות במשא הזב. בטומא' היסט שאם ניטלטלו או נתנענעו במשא הזב טמאים אע''פ שאין להן אויר:

מפני שלא נגמרה מלאכתן. דס''ל מה שחותכין אותן זו היא גמר מלאכתן ועד שלא נחתכו לשנים לא נגמרו:

אתייא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן. יחידאה דהתוספתא דהכא והוא רשב''ג דמתיר דס''ל דשם כלי עליו אע''פ שעדיין לא נפתח ולפיכך מתיר הוא לפתחו בי''ט דאין כאן מתקן מנא וזהו כסתמא דהתם ת''ק דעדיות דמטמא במשא הזב דנגמרה מלאכתן חשיב ליה מאחר שכבר נתלבנו בכבשן:

ודיחידאה דתמן. ר''א בר' צדוק דלא משוי להו כלי עד שיפתחו זהו כסתמא דהכא והוא ת''ק דהתוספ':

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. בְּקַעַת סוֹמְכָהּ לַכּוֹתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְכַסְכֵּס. תַּנֵּי: אֵין מְכַבִּין אֶת הַבְּקַעַת בִּשְׁבִיל לָחוּס עָלֶיהָ. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תָעַשֵּׁן אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַקְּדֵירָה. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בְּשֶׁאֵין שָׁם אֲוִיר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם אֲוִיר מַשְׁלִיכָהּ לָמֲוִיר וְדַייוֹ. אָמַר רִבִּי נָסָא. וְיֵאוּת. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. הָדָא קִילוּרִיתָה שָׁרֵי מִישׁוֹף וּמִיכְחוֹל מִינָהּ בְּיָמָא טָבָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן לְשִׁימּוּר כָּאן לִרְפוּאָה.

Traduction

R. Aba au nom de R. Juda permet, sitôt le foyer débarrassé, d’en enlever une bûche incandescente inutile, et de l’adosser à un mur où elle s’éteindra, pour que le fourneau n’éclate pas. On a enseigné: il n’est pas permis d’éteindre une bûche pour la ménager, mais c’est permis pour ne pas enfumer toute la maison, ou une marmite pleine. Toutefois, dit R. Hanania, c’est seulement vrai lorsqu’il n’y a pas là d’espace vide pour y jeter la bûche brûlante; mais s’il y en a, on l’y jettera, et on la laissera s’éteindre seule. Mais, demanda R. Nassa, cet enseignement est-il fondé? Est-il permis de même de s’oindre le bord de l’oeil avec un collyre (collyrium) le jour de fête, pour que le collyre pénètre spontanément? (N’est-il pas évidemment défendu?) Il y a une distinction à établir, dit R. Mena, en ce que, pour préserver la bûche, il suffit de la laisser s’éteindre; mais, en employant le collyre, on a pour but de se guérir (aussi, cet acte est réel et interdit).

Pnei Moshe non traduit

בקעת. בוערת שעל הכירה לאחר שנסתלקה הקדיר' ואינו יכול לכבותה סומכה לכותל שתהא נכבית מאליה ובשביל שלא תכסכס מחמת האש שבתוכה ותתפרק ותתקלקל:

תני. בתוספתא שם:

בשביל לחוס עליה. שלא תבער כולה:

בשאין שם אויר. כלומר שאין לו מקום להשליכה לחוץ על הרוח:

ודיו. כלומר והיא נכבית מחמת הרוח ואין כאן חשש:

א''ר נסא ויאות. בתמיה וכי כן אנן אמרין הדא קלוריתא וכו'. כלומר הרי זה דומה לקילורית של עין שאסור לכחול עינו ממנה בי''ט משום רפואה וכי תאמר בה שמשיף ממנה חוץ לעין וכדי שיכנס הכחול לתוך העין מאליו זה ודאי אסור וה''נ היכי נאמר שמשליכה לחוץ על הרוח שמא נכבית והרי זה כמכבה הוא:

א''ר מנא. לא דמי למשיף בכחול חוץ לעין לפי שכאן לשימור שאינו מתכוין אלא שתהא הבקעת משומרת לו לכשיצטרך ולא עביד מידי שהרי מאליה היא נכבית אבל כאן גבי קילורית אפי' אם משיף הוא בכחול חוץ לעין סוף סוף לרפואה הוא מתכוין שבודאי יכנס לתוך העין וכמאן דעביד רפואה בידים הוא:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. 18a מַמְתִּקִין אֶת הַחַרְדָּל בַּגַּחֶלֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מַמְתִּקִין. מָאן דְּאָמַר. מַמְתִּקִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַגַּחֶלֶת. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַמְתִּקִין. בְּשֶׁנָּתַן אֶת הַגַּחֶלֶת עָלָיו.

Traduction

Les uns permettent de déposer un charbon ardent dans la moutarde et de l’y laisser s’éteindre (pour enlever l’âcreté de la moutarde); d’autres le défendent. C’est que les uns parlent du cas où l’on met la moutarde sur les charbons (ce qui n’éteint pas tous les charbons); les autres parlent de l’opération inverse (interdite, parce qu’alors on éteint tout).

Pnei Moshe non traduit

ממתקין את החרדל בגחלת. שדרך לכבות את הגחלת או אבן ניסוקת לתוכו כדי למתקו:

בשנתנו על גבי הגחלת. מלמעלה ואין כל הגחלת נכבה:

בשנתן את הגחלת עליו. כלומר לתוכו דאז מכבה הוא:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שָׁפִין אֶת הַכֶּסֶף בְּקְרֶטִיקוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין שָׁפִין. מָאן דְּאָמַר. שָׁפִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין שָׁפִין. בְּשֶׁנְּתָנוֹ בְיוֹם טוֹב.

Traduction

Les uns permettent de nettoyer de l’argenterie avec de la craie (creticum), d’autres le défendent. C’est que les uns parlent du cas où l’on a apposé cet ingrédient sur l’argenterie avant la fête (il a eu le temps de s’amollir); d’autres parlent du cas où on l’appose en ce jour.

Pnei Moshe non traduit

שפין את הכסף בקרטיקין. גרטיקין הוא משמרי יין כשנתייבשו ונתקשו וחפין ושפין בו את הכלים לנקותו:

בשנתנו מערב י''ט. על כלי הכסף ונתרכך ואין כאן משום ממתק וכשנתנו בי''ט על הכלי ושף בו ועדיין קשה הוא הוה ליה ממחק:

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא פּוֹחֵת כַּתְּחִילָּה וְנוֹטֵל׃ רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וּבִלְבַד כְּנֶגֶד הַפְּחָת. וְהָא תַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִין לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְכִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין. אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין וְלֹא חוֹתְכִין. וּבַכֵּלִים בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

– ''R. Méir permet d’ouvrir spécialement la pièce pleine de fruits pour en prendre ce jour,'' dit la Mishna; à condition, dit R. Aba ou R. Juda au nom de Samuel, d’en prendre en face de cette ouverture, non de côté. – (93)'''''' Suit une phrase traduite (Shabat 16, 2); cf. ci-après, 5, 2 ( 63b).''''''.

Pnei Moshe non traduit

ר''מ אומר וכו' ובלבד כנגד הפתח. הוא נוטל אבל לא מן הצדדים שלא התיר ר''מ אלא מה שהוא צריך לכבוד יו''ט:

והא תני. בתוספתא פ''ג. והובאה לעיל בשבת פ' ואלו קשרים בהלכה א' ובסוף פ' תולין ולקמן בפ' משילין בהלכה ב'. וגי' דהכא עיקרית וכמו שכתובה באלו המקומות שציינתי ובגי' התוספתא יש ט''ס:

מודים חכמים לר''מ בחותמות שבקרקע. דברים שעשויים לסגור על מה שהוא בקרקע כגון דלתי פתחי בורות ומערות והן סגורים בקשרי חבלים:

שמפקפקין. מרככין ומפקיעין אותן בי''ט:

ומתירין את הקשר. דלאו קשר של קיימא הוא:

וחותכין. דקסבר האי תנא דאין סתירה בבנין שהוא בקרקע ומשום שמחת י''ט התירו:

בשבת מפקפקין התירו אבל לא מפקיעין וכו'. אבל שבכלים כגון תיבה סגורה על ידי קשר מותר הכל דאין בנין וסתירה בכלים קתני מיהת מודים חכמים לר''מ בחותמות שבקרקע מותר בי''ט ולא מחלקינן לענין מה שהוא נוטל אם כנגד המקום שחותך הקשר או אם מן הצדדים ומינה דלר''מ מה שהוא מתיר לפחות הבית וליטול נמי אין חילוק בין אם הוא נוטל ממה שכנגד הפתח או אם מן הצדדין וקשיא להא דקאמר לר''מ ובלבד שכנגד הפתח. ולא משני מידי:

Beitsah

Daf 18b

משנה: אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּייָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. אֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַייִם אֲבָל מְכַבְּשִׁין. אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה. אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵירָה בַבַּקַּעַת. וְכֵן הַדֶּלֶת. אֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

Pour rôtir en ce jour un poisson salé, on ne devra ni briser un vase d’argile (95)On met de ces morceaux sur le gril, les jours ordinaires, pour éviter de brûler le rôti., ni couper des bandes de papier (96)Autre opération dans le même but.. Il n’est pas permis de déblayer un poêle ou un four des gravois qui y seraient tombés, mais d’y tasser ce qui s’y trouve (pour ne pas nuire à la combustion). On ne doit pas adosser 2 tonneaux pour y mettre une marmite, et on ne soutiendra pas celle-ci à l’aide d’une bûche, ni une porte (tous actes considérés comme travaux). On ne mènera pas un animal domestique avec un bâton (comme à la vente); R. Eliézer b. Simon le permet.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין שוברין את החרס. כשצולין דגים על האסכלה חותכין קנים או קש או שוברין חרסית או חותכין נייר ושורין במים וסודרין אותן על גב האסכלה מפני שהמתכת מתתמם ושורף את הדג:

לצלות בו מליח. דג:

אין גורפין תנור וכיריים. אם נפל מתוכו מן הטפל והטיח אין גורפין אותו דמתקן מנא הוא וכרבנן דס''ל מכשירי אוכל נפש אסורי:

אבל מכבשין. משכיבין את האפר והעפר כדי שיהא חלק ומשווהו שלא יגע בפת שמדובקים בדפנותיו וישרפו ואם אי אפשר לאפות אא''כ גורפו מותר:

ואין מקיפין שתי חביות. אין מקרבין זו אצל זו. כמו אין מקיפין בריאה:

לשפות עליהן. לערוך ולהושיב את הקדירה משום דדמי לבנין:

ואין סומכין את הקדרה בבקעת. של עצים וכן הדלת אין סומכין אותה בבקעת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה ולשארי תשמישין עצים מוקצים הן:

אין מנהיגין את הבהמה במקל בי''ט. שנראה כמוליכה למכור בשוק:

משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נוֹטֵל אָדָם קִיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק:

Traduction

R. Eliézer permet de prendre un éclat de bois pour se curer les dents, de le ramasser même dans la cour (quoique paraissant rejeté), et on peut l’allumer, car tout ce qui est là n’est pas considéré comme rejeté. Selon les autres sages, on peut seulement ramasser ce que l’on a devant soi (à l’intérieur), ou le brûler.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו. כמו לחצוץ ליטול הבשר החוצץ בין שיניו ואף מן החצר נוטל הוא:

ומגבב מן החצר ומדליק. וכן אם רוצה להדליק מגבב הוא מכל החצר שכל מה שבחצר מוכן הוא:

וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק. דוקא משלפניו אבל לא מן החצר דאיכא טירחא יתירה ומאתמול לאו להכי קיימי וכן להדליק דוקא דלא ניתנו עצים אלא להסקה ולא לחצוץ בו שיניו ובתרתי פליגי וכן הלכה שאין מותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה ולא יחתכנו ולא יתקננו לכך אא''כ היה לח וראוי הוא למאכל בהמה שכל דבר הראוי למאכל בהמה מותר לחתכו בין בי''ט בין בשבת ואין בו משום תיקון כלי:

הלכה: הָדָא אָֽמְרָה. הָהֵן סִיקִירָה אֲסִיר מֵיעֲבֲד בְּיוֹמָא טָבָא. דְּהוּא מַקְטַע בְּגוּמֵיהּ.

Traduction

Cet interdit de briser l’argile pour garnir un gril prouve qu’il est aussi défendu en ce jour de préparer du ciment rouge, parce qu’en rangeant les pierres qui le fournissent on les tasse sur le sol en nivelant les aspérités (acte interdit).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא אמרה. מדקתני אין שוברין את החרס וכו' אלמא דכל כה''ג תקוני מנא הוא ואע''פ שא''צ לתיקון החרס אלא כדי להניחו על האסכלא בשביל שלא ישרף את הדג וכן בגריפת התנור וכיריים אינו אלא בשביל שלא ישרף הפת מ''מ כתיקון כלי הוא א''כ ש''מ מכאן:

ההן סיקורה אסור מיעבד ביומא טבא. סיקירה הוא אבן מאבני הצבע כמו ששנינו בסם ובסיקרא וסודרן אבנים אלו זו אצל זו למלאכתן. ונזכר זה לעיל פ' כלל גדול בהלכה ב' דקחשיב שם כמה חטאות הוא חייב עד גמר מלאכה. ההן סיקורא וכו' כד מקטע בגומא משום מחתך וכו' והכא לענין סידורן בלבד הוא דקאמר שאף לסדרן אסור בי''ט משום דהוא מקטע בגומין כשמסדרן ודוחקן להיות מונחין בשוה מקטע הגומין והחידודין היוצאין מהן וזה אסור בי''ט דומיא דשבירת כלי חרס וגריפת תנור וכיריים דמתני':

הלכה: מַה בֵינֵיהֶן. לַעֲשׂוֹת צִיבּוּר בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עוֹשִׂין צִיבּוּרּ. כַל דַּעִתִּהוֹן דְּרַבָּנִן. אֵין עוֹשִׂין צִיבּוּרּ.

Traduction

La discussion roule sur le point de savoir s’il permis d’amasser de petits tas dans la cour avec les objets à prendre, ou non: R. Eliézer le permet; les autres sages le défendent:

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה ביניהון. במאי קא מיפלגי:

לעשות ציבור ביניהון. אם יכול לעשות ציבורין צבורין בחצר דעל דעתיה דר''א מותר דקסבר דאין חוששין שלא יהא נראה כמכין למחר ועל דעתייהו דרבנן אין עושין ציבור משום דמיחזו כמכין אותן למחר:

בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּה אֲתַת מֵיפָה גַּו תַּנּוּרָא. אַשְׁכַּחַת כִּיפָּה בַגַוֵּיהּ. אֲתַת שְׁאָלַת לַאֲבוּהָא. אֲמַר לָהּ. אִיזְלִין גָּֽרְפִין. אָֽמְרָה. לֵינָה יָֽכְלָה. אֲמַר לָהּ. אִיזְלִין כָּֽבְשִׁין. יָֽדְעָה הֲווָת. אֶלָּא דַהֲווָת בְּעָיָא מִישְׁמַע מִן אָבוּהּ.

Traduction

La fille de R. Hiya le grand, au moment de cuire du pain au four, y trouva une motte de terre, et alla demander à son père ce qu’il fallait faire. — Va déblayer le four, lui dit-il. —C’est impossible, lui répondit-elle (je sais bien que c’est défendu en ce jour). — Va le tasser, lui dit-il. Elle le savait aussi; seulement, elle avait voulu l’entendre formuler par son père.

Pnei Moshe non traduit

אתת מיפה גו תנורא. היתה רוצה לאפות בהתנור בי''ט:

ואשכחת כיפה של עפר. בתוכו ובאת ושאלה לאביה וא''ל בתחלה איזלין גרפין התנור ולנסותה בא אם יודעת היא שאסור וכשאמרה לו לית אנא יכלה לפי שאסור זה בי''ט אמר לה איזלין כבשין את העפר. וקאמר הש''ס ידעה הוות שזה אסור וזה מותר אלא שהיתה רוצה לשמוע הדבר מפי אביה:

רַב אָמַר. מַצִּילִין מִן הַתַּנּוּר לַכִּירָה. אֲבָל לֹא מִכִּירָה לַתַּנּוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. מַצִּילִין מִתַּנּוּר לַכִּירָה וּמִכִּירָה לַתַּנּוּר. אֲבָל לֹא מֵעַרְבִית לַשַּׁחֲרִית. רַב אָבוּן בְּשֵׁם רַב. מַצִּילִין מִתַּנּוּר לַכִּירָה וּמִכִּירָה לַתַּנּוּר. מֵעַרְבִית לַשַּׁחֲרִית אֲבָל לֹא מִיּוֹם טוֹב לַחוֹל.

Traduction

– Rav permet de déplacer un mets cuit d’un poêle sur un fourneau (moins brûlant pour l’empêcher de sûrir), mais non à l’inverse; R. Aba b. Hana permet l’une et l’autre opération, mais non de mettre un mets au feu vers le soir de la fête jusqu’au lendemain matin (jour ordinaire). R. Aboun au nom de Rav autorise les 2 premières opérations et même cette dernière, mais non en principe, de commencer à cuire pendant la fête pour les jours profanes.

Pnei Moshe non traduit

מצילין מן התנור לכירה. נוטלין הקדרה מן התנור לאחר שנתבשלה ומתיירא שלא יקדיח התבשיל מחמת חום התנור שהוא מרובה מציל אותה ומניחה ע''ג הכירה שאין חומה כמו התנור אבל לא מן הכירה לתנור:

רב אבא בר חנה. מתיר בשתיהן אבל לא מניחין מערבית לשחרית של מחר ור' אבון בשם רב קאמר דאף זה מותר אבל לא מניחין בתחלה מיו''ט לחול אא''כ נשאר ממה שנתבשל לצורך י''ט:

אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה. מִשֵּׁם בּוֹנֶה. תַּנֵּי. לֹא יֵצֵא סוּמֵא בְמַקְלוֹ וְלֹא רוֹעֶה בְתַרְמִילוֹ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוּא מוּתָּר בְּדָבָר אֶחָד. יְהֵא מוּתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים.

Traduction

– ''On ne doit pas adosser 2 tonneaux pour placer une marmite au-dessus'', acte interdit à titre de construction. On a enseigné: l’aveugle ne doit pas sortir le bâton à la main, ni un berger avec sa houlette (tenue profane); R. Simon le permet, et il ajoute: puisque cette dérogation à la solennité est autorisée, on en permet bien d’autres analogues (p. ex. de mener les animaux avec un bâton).

Pnei Moshe non traduit

אין מקיפין וכו'. ומפרש דטעמא משום בונה:

תני. בתוספתא פ''ג:

לא יצא סומא במקלו וכו'. דהוי דרך חול ואיכא זילותא לי''ט:

הואיל והוא מותר בדבר אחד. לצאת במקלו יהא מותר בכל הדברים דחשיב ת''ק בברייתא שאין יוצא בכסא. א''נ דאמקל קאי הואיל ומותר לסומא לצאת במקל הותר במקל גם כן להנהיג את הבהמה. ובנוסחת המשניות גריס במתני' על זה ור''א בר''ש מתיר:

שֶׁלֹשָׁה דִבָרִים נֶאֶמְרוּ בִפְתִילָה לְהַחֲמִיר וּשְׁלֹשָׁה לְהָקֵל. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהַחֲמִיר. אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. וְאִין מְפַסְפְּסִין אוֹתָהּ בָּאוּר. אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה שְׁאָֽמְרוּ לְהָקֵל. מוֹעֲכִין אוֹתָהּ וְשׁוֹרִין אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן. וְחוֹלְקִין אוֹתָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. 18b בְּצָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָייָא. מֵבִיא שְׁתֵּי נֵרוֹת ונוֹתְנָהּ בִּשְׁנֵיהֶן וְחוֹלְקָהּ בָּאוּר לִשְׁנֵי נֵירוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא חִינְנָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רַב. מוֹהַטִין אֶת הַפְּתִילָה בְיוֹם טוֹב.

Traduction

– Au sujet de la mèche, on a émis 3 avis sévères et 3 autres plus faciles à suivre. Voici les 3 premiers: en principe, on ne doit pas fabriquer la mèche le jour de fête, ni la couper en deux, ni la flamber au feu (pour l’apprêter). Voici les 3 autres: il est permis de l’assouplir, de la tremper dans l’huile, et de l’allumer par le milieu pour la couper en deux. Toutefois, dit R. Hinena, ce dernier acte a lieu lorsqu’on utilise les deux lumières brûlant ainsi. R. Juda b. Pazi de Bar-Dalia dit d’opérer comme suit: on apporte deux candélabres, on prend une mèche, on met un bout dans chaque candélabre, et en mettant le feu au milieu, on se trouve avoir allumé les deux d’un même coup. Selon R. Jacob b. Aha Hinena b. Idi au nom de Rav, il est permis le jour de fête de moucher une mèche (dont le bout charbonneux assombrit la lumière).

Pnei Moshe non traduit

ג' דברים נאמרו בפתילה וכו'. תוספתא סוף פ''ג:

ואין מפספסין. אין מהבהבין אותה באור להסיר הצמר והשער סביב:

מועכין אותה. ביד לחלוק הצמר והשער דכלאחר יד הוא:

בצריך לשניהן. כדפרישית במתני':

מוחטין את הפתילה בי''ט. כשנעשה פחם בראש הפתילה ומחשיך האור מסירין הפחם ביד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source