Le texte Le vocabulaire Les révisions
Berakhoth
Daf 38a
כְּעָבִין — חַיָּיבִין, כְּלִמּוּדִין — פְּטוּרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הַאי כּוּבָּא דְאַרְעָא מַאי מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ נַהֲמָא הוּא?! גּוּבְלָא בְּעָלְמָא הוּא וּמְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת''.
Traduction
thick [ke’avin], so that they appear like loaves of bread, they are obligated in ḥalla, and if he shaped them like boards [kelimmudin], they are exempt, since they will certainly only be used for kutaḥ. Abaye said to Rav Yosef: What blessing is recited over the dough of the ground? Rav Yosef said to him: Do you think that it is bread? It is merely kneaded dough, and just like over all other cooked grains, one recites over it the blessing: Who creates the various kinds of nourishment.
Rachi non traduit
כעבין. ערוכה ומקוטפת כגלוסקאות נאות גלי דעתיה דללחם עשאה:
כלמודין. כנסרים בעלמא שלא הקפיד על עריסתם ודוגמתו שנינו במועד קטן (פ''ב דף יב.) עושה לו למודין לוחין לבור של יין לכסותו:
מָר זוּטְרָא קְבַע סְעוֹדְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ, וּבָרֵךְ עִלָּוֵיהּ ''הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ'', וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
Traduction
Mar Zutra based his meal on this dough, and he recited: Who brings forth bread from the earth, beforehand and the three blessings of Grace after Meals thereafter. Since he based his meal on it, he considered it to be bread.
Tossefoth non traduit
מר זוטרא קבע סעודתיה עלויה. וכן ניל''ש אי קבע סעודתיה עליה מברכין עליה המוציא וכן צוה הר''מ בפורים שקובעין סעודתן עליהן לברך המוציא בפת תחלה כדי לפוטרן מברכה שהיה מסופק אי הוה קביעותייהו קביעות או לא:
אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: וְאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, מַאי טַעְמָא — ''לֶחֶם עוֹנִי'' קָרֵינַן בֵּיהּ.
Traduction
Mar bar Rav Ashi said: With these types of bread, a person fulfills his obligation to eat matza on Passover. What is the reason? Because we call it bread of affliction, and in that sense, it is in the category of matza.
וְאָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הַאי דּוּבְשָׁא דְתַמְרֵי מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ''שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ''. מַאי טַעְמָא? — זֵיעָה בְּעָלְמָא הוּא.
Traduction
And with regard to blessings, Mar bar Rav Ashi said: Over this date honey one recites: By Whose word all things came to be. What is the reason that one does not recite: Who creates fruit of the tree, as he does over the date itself? Because date honey is not the essence of the fruit, but merely moisture that drips from the ripe fruit.
Rachi non traduit
זיעה בעלמא הוא. ואינו פרי לברך עליו בורא פרי העץ:
Tossefoth non traduit
האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל. וכן משקין מכל מיני פירות בר מתירוש ויצהר כדאמרינן גבי ערלה ולאפוקי מה''ג שפירש דמיירי שנתן לתוכן מים ושכר דידן אע''ג דשמא יש בהן כזית בכדי אכילת פרס לא מברכין עליו בורא מיני מזונות אלא שהכל ואפי' לרב ושמואל דאמרי כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות הכא לא הוי בהו ממש שעורים ואין שכר אלא טעמא בעלמא ועוד משום שיש בו עלויה אחרינא בפת ועוד בשתיה אומר שהכל:
כְּמַאן? — כִּי הַאי תַּנָּא דִּתְנַן דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִים, וְחוֹמֶץ סִפְוָנִיּוֹת, וּשְׁאָר מֵי פֵירוֹת שֶׁל תְּרוּמָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.
Traduction
In accordance with whose opinion does he recite that blessing? In accordance with the opinion of this tanna, as we learned in a mishna: If a non-priest ate date honey, apple wine or vinegar made from grapes of autumn that grow stunted at the end of the season and are unfit for wine production, or any other type of juice made from fruits of teruma, Rabbi Eliezer obligates him to repay the principal and an additional fifth as a penalty for misuse of consecrated items. And Rabbi Yehoshua exempts him from payment, because he holds that these are byproducts of the fruit and do not have the status of the fruit itself. Mar bar Rav Ashi’s ruling with regard to blessings was based on Rabbi Yehoshua’s ruling with regard to teruma.
Rachi non traduit
וחומץ ספוניות. סופי ענבים שאין מתבשלים עולמית ועושים מהן חומץ:
מחייב קרן וחומש. לשותה ממנו בשוגג:
ור' יהושע פוטר. דזיעה בעלמא הוא ואין שם תרומה חל עליו ואין לך פרי הניתן למשקה אלא זיתים וענבים בלבד והיינו כמר בר רב אשי:
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: טְרִימָא מַהוּ? לָא הֲוָה אַדַּעְתֵּיהּ דְּרָבָא מַאי קָאָמַר לֵיהּ. יְתֵיב רָבִינָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: דְּשׁוּמְשְׁמֵי קָא אָמְרַתְּ, אוֹ דְּקוּרְטְמֵי קָא אָמְרַתְּ, אוֹ דְּפוּרְצָנֵי קָא אָמְרַתְּ?
Traduction
One of the Sages said to Rava: What is the halakha with regard to terima? Rava was unfamiliar with the term terima and did not understand what he was saying to him. Ravina sat before Rava and said to the student who had posed the question to Rava: In posing the question, are you speaking of sesame terima or are you speaking of safflower terima or are you speaking of grape-pits terima?
Rachi non traduit
טרימא מהו. מה מברכין עליו ושם טרימא כל דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק:
לא הוה אדעתא דרבא. לא היה מבין מהו שואל:
א''ל. רבינא לההוא מרבנן איזו טרימא אתה שואל:
דקורטמי. כרכום שכותשים אותו ונותנין בו יין ושותין:
או דשומשמי. להוציא שמנן:
או דפורצני. כתישת ענבים לתת לתוך החרצנים מים לעשות תמד:
אַדְּהָכִי וְהָכִי אַסְּקֵיהּ רָבָא לְדַעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: חֲשִׁילְתָּא וַדַּאי קָא אָמְרַתְּ, וְאַדְכַּרְתַּן מִלְּתָא הָא דְּאָמַר רַב אַסִּי: הַאי תַּמְרֵי שֶׁל תְּרוּמָה מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶן טְרִימָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שֵׁכָר. וְהִלְכְתָא תַּמְרֵי וְעַבְדִינְהוּ טְרִימָא — מְבָרְכִין עִלָּוַיְיהוּ ''בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ''. מַאי טַעְמָא? — בְּמִלְּתַיְיהוּ קָיְימִי כִּדְמֵעִיקָּרָא.
Traduction
Meanwhile, Rava comprehended the meaning of the term and said to the Sage: Certainly, you are speaking of pressed items, and you reminded me of a matter that Rav Asi said: Those dates of teruma; one is permitted to press them in order to make terima, because the dates maintain their form, and one is forbidden to make date beer from them, as in so doing the dates are damaged and it is forbidden to damage teruma. The Gemara concludes: The halakha is that over dates that were made into terima, one recites: Who creates fruit of the tree. What is the reason? Because they remain in their original state.
Rachi non traduit
א''ל רבא חשילתא קא אמרת. מתוך דברי רבינא הבין רבא את השאלה א''ל דבר מעוך שאלתני כמו ביעי חשילתא דשחיטת חולין (דף צג.):
מותר לעשות מהן טרימא. שאינו מפסידה אלמא דבמילת' קאי וכיון דהכי הוא מברכין עליה ב''פ העץ:
והלכתא. ל''ג ומהלכות גדולות הוא:
שְׁתִיתָא, רַב אָמַר ''שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ'', וּשְׁמוּאֵל אָמַר ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת''.
Traduction
The Gemara raises another question with regard to the blessing recited on roasted barley to which honey or vinegar was added [shetita]. Rav said that one recites: By Whose word all things came to be; and Shmuel said that one recites: Who creates the various kinds of nourishment.
Rachi non traduit
שתיתא. מאכל העשוי מקמח קליות שנתיבשו בתנור בעוד שהשבלים לחים:
אָמַר רַב חִסְדָּא, וְלָא פְּלִיגִי: הָא בְּעָבָה, הָא בְּרַכָּה. עָבָה לַאֲכִילָה עָבְדִי לַהּ, רַכָּה לִרְפוּאָה קָא עָבְדִי לַהּ.
Traduction
Rav Ḥisda said: And they do not disagree, as each is referring to a different case. This, where Shmuel said that one recites: Who creates the various kinds of nourishment, is in a case where the mixture is thick, while this, where Rav said that one recites: By Whose word all things came to be, is in a case where the mixture is thin. When it is thick, he made it as food; therefore one recites a blessing just as he would over any food made from the five species of grain. When it is thin, he made it as medicine, therefore one only recites: By Whose word all things came to be.
Rachi non traduit
עבה לאכילה עבידא. ובמילת' קיימא:
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: וְשָׁוִין שֶׁבּוֹחֲשִׁין אֶת הַשַּׁתּוּת בְּשַׁבָּת וְשׁוֹתִין זֵיתוֹם הַמִּצְרִי. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִרְפוּאָה קָא מְכַוֵּין, רְפוּאָה בְּשַׁבָּת מִי שְׁרֵי?!
Traduction
With regard to the assumption that this mixture is essentially medicinal, Rav Yosef raised a challenge from the laws of Shabbat: And they agree that one may mix shetita on Shabbat and drink Egyptian beer [zitom haMitzri], which contains a mixture of a pungent spice in flour. And if it enters your mind to say that when one prepares shetita, his intention is for medicinal purposes, is medicine permitted on Shabbat?
Rachi non traduit
שבוחשין. מגיסין בכף לערבו יפה במימיו:
זיתום המצרי. מפורש במסכת פסחים (דף מב:):
Tossefoth non traduit
ושוין שבוחשין. רבי ור' יוסי פליגי גבי נותן מים לתוך המורסן ובקלישה מיירי מדקתני ובוחשין ולא קתני לשון גבול והכי דייקינן התם:
ואי ס''ד לרפואה עבדי ליה רפואה בשבת מי שרי. דסובר דכיון דכל שעקרו לרפואה ואין רגילות לעשותו לצורך אכילה אסור בשבת וכו':
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא? וְהָא תְּנַן: כָּל הָאוֹכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה בְּשַׁבָּת, וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה. אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר — גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, הָכִי נָמֵי גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: Do you not hold that to be true? Didn’t we learn in a mishna: All foods that are commonly eaten; a person may eat them for medicinal purposes on Shabbat, and all drinks that are not designated for medicinal purposes, a person may drink them for medicinal purposes on Shabbat. But what can you say in explaining that ruling? The man’s intention is for the purpose of eating; here too, when he mixes the shetita, the man’s intention is for the purpose of eating.
Rachi non traduit
וכל המשקים שותה. אלמא לאכילה מכוין ורפואה ממילא הויא הכא נמי לאכילה מכוין כו':
Tossefoth non traduit
והא תנן כל האוכלין וכו'. דמשמע מדנקט כל האוכלין דאפי' כל שעקרו לרפואה כיון שראוי לאכילה שפיר דמי מדנקט כל ומסיק הגמרא וצריכא דרב ושמואל דפשיטא דמתניתין שריא אף על פי שעומד לרפואה אבל דרב ושמואל אשמעינן דלא נימא כיון דעקרו לרפואה לא לבריך עליה כלל קא משמע לן כיון דמתהני מיניה בעי ברוכי ומכל מקום לא יברך אלא שהכל כיון שאינו עשוי לסעוד כי אם לשתות ואם כן כל דבר שיש בו מחמשת המינין ואינו עשוי לסעוד כי אם לשתות כגון שכר וכיוצא בו מברך שהכל וכהאי גוונא פסק בה''ג והלכתא שתיתא עבה מברך בורא מיני מזונות קלישתא מברך שהכל ואף על פי שלרפואה נעשית היכא דאית ליה הנאה מיניה מברך:
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר — גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא? הָכִי נָמֵי לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא.
Traduction
The Gemara cites another version of what was taught above: But what can you say in explaining that ruling? The man’s intention is for the purpose of eating and the cure comes about on its own; here too, the man’s intention is for the purpose of eating and the cure comes about on its own. Ostensibly, after proving that it is permissible to drink the shetita on Shabbat, it is clearly a type of food over which one is required to recite a blessing. If so, it is difficult to understand the need for Rav and Shmuel to point out that one is required to recite a blessing over it.
וּצְרִיכָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. דְּאִי מֵהַאי, הֲוָה אָמֵינָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דִּלְכַתְּחִילָּה לִרְפוּאָה קָא מְכַוֵּין — לָא לְבָרֵיךְ עִלָּוֵיהּ כְּלָל. קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ בָּעֵי בָּרוֹכֵי.
Traduction
Therefore the Gemara says: And the statement of Rav and Shmuel is necessary, as if the halakha had been derived solely from this mishna that permits drinking shetita on Shabbat, I would have said: This applies specifically when one’s intention is for the purpose of eating and the cure comes about on its own. Here, however, since from the outset, his intention in eating the shetita is for the purpose of medicine; just as one recites no blessing when he ingests medicine, let him recite no blessing over the shetita at all. Therefore, Rav and Shmuel taught us that here, since he derives pleasure from eating it, he is required to recite a blessing.
Rachi non traduit
ה''ג וצריכא דרב ושמואל. ואע''ג דתניא לענין שבת דאוכל הוא ומותר לאכלו בשבת איצטריך למימר דטעון ברכה:
ה''ג דסד''א כיון דלרפואה קא מכוין לא לבעי ברכה קמ''ל כיון דמתהני מיניה. שהרי מאכל הוא בעי ברוכי:
והלכתא. ל''ג ומהלכות גדולות הוא:
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר ''הַמּוֹצִיא'' וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: מָה הוּא אוֹמֵר? — ''הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ''. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: ''מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ''. אָמַר רָבָא: בְּ''מוֹצִיא'' כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע, דִּכְתִיב: ''אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם''. כִּי פְּלִיגִי בְּ''הַמּוֹצִיא'', רַבָּנַן סָבְרִי הַמּוֹצִיא דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע, דִּכְתִיב: ''הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ''. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר הַמּוֹצִיא דְּמַפֵּיק מַשְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם''.
Traduction
We learned in the mishna that over bread one recites: Who brings forth bread from the earth. The Sages taught in a baraita: What does one who eats bread recite before eating? Who brings forth [hamotzi] bread from the earth. Rabbi Neḥemya says that the blessing is phrased: Who brought forth [motzi] bread from the earth. Rava said: Everyone agrees that the term motzi means brought, in the past tense, as it is written: ''God who brought them forth [motziam] from Egypt is for them like the horns of the wild ox'' (Numbers 23:22). When do they disagree? With regard to the term hamotzi, as the Rabbis hold that hamotzi means that God brought forth, in the past tense, as it is written: ''Who brought forth [hamotzi] for you water from a rock of flint'' (Deuteronomy 8:15), which depicts a past event. Rabbi Neḥemya holds that the term hamotzi means that God brings forth in the present tense, as it is stated in Moses’ prophecy to the Jewish people in Egypt: ''And you will know that I am the Lord your God who is bringing you forth [hamotzi] from under the burdens of Egypt'' (Exodus 6:7). Since, in that context, hamotzi is used with regard to an event transpiring in the present or possibly even one that will transpire in the future, it is inappropriate to include this term in a blessing referencing the past.
Rachi non traduit
דאפיק משמע. שהוציא כבר והא ודאי ברכה הגונה דלשעבר בעינן שהרי כבר הוציא הלחם הזה מן הארץ שהוא בא ליהנות הימנו:
דכתיב אל מוציאם ממצרים. וכשנאמרה פרשת בלעם כבר יצאו:
המוציא לך מים. וכבר הוציא:
ורבי נחמיה סבר דמפיק משמע. שעתיד להוציא דכתיב המוציא אתכם וכשנאמר פסוק זה למשה עדיין לא יצאו והמוציא לך מים עדיין היה מוציא כל ימי היותם במדבר:
וְרַבָּנַן? — הָהוּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כַּד מַפֵּיקְנָא לְכוּ, עָבֵידְנָא לְכוּ מִלְּתָא כִּי הֵיכִי דְּיָדְעִיתוּ דַּאֲנָא הוּא דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מִמִּצְרַיִם, דִּכְתִיב: ''וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא''.
Traduction
And the Rabbis, how do they respond to that proof? The Sages interpret that verse to mean that the Holy one, Blessed be He, said to Israel as follows: When I bring you forth, I will perform something for you that you will know that I am the one who brought you forth from Egypt, as it is written: ''And you will know that I am the Lord your God who brought you forth [hamotzi]''; in this verse, too, hamotzi refers to the past.
Rachi non traduit
דאפיקית יתכון. שאני הוא שהוצאתי אתכם:
מִשְׁתַּבְּחִין לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא [אֶת] בַּר רַב זְבִיד אֲחוּהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב זְבִיד דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בִּבְרָכוֹת הוּא. אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיֶדְכֶם הֲבִיאוּהוּ לְיָדִי. זִמְנָא חֲדָא אִיקְּלַע לְגַבֵּיהּ אַפִּיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא, פָּתַח וְאָמַר ''מוֹצִיא''. אָמַר: זֶה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בִּבְרָכוֹת הוּא?! בִּשְׁלָמָא אִי אֲמַר ''הַמּוֹצִיא''
Traduction
On that note, the Gemara relates: The Sages would praise son of Rav Zevid, brother of Rabbi Shmuel bar Rav Zevid to Rabbi Zeira, that he is a great man and he is expert in blessings. Rabbi Zeira said to the Sages: When he comes to you, bring him to me so that I can meet him. One day he happened to come before him. They brought out bread to the guest, he began and recited: Who brought forth [motzi] bread from the earth. Rabbi Zeira grew annoyed and said: This is he of whom they say that he is a great man and expert in blessings? Granted, had he recited: Hamotzi,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source