Le texte Le vocabulaire Les révisions
Berakhoth
Daf 29b
הָא, דְּאִדְּכַר בָּתַר ''שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
This case, where we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, refers to a situation where he recalls his error after he reaches the blessing: Who listens to prayer, in which case the option of asking for rain in that blessing no longer exists and he must return to the beginning of the prayer.
Tossefoth non traduit
הא דאדכר (אחר) [בתר] שומע תפלה. אז ודאי מחזירין אותו מיהו אם לא עקר רגליו אינו צריך לחזור לראש ולא לברכת השנים אלא חוזר לשומע תפלה וכן משמע בירושלמי פ' אין עומדין דקאמר אם לא שאל בברכת השנים מחזירין אותו ולהיכן חוזר ר' שמעון בשם ר' יוחנן אמר בר''ח אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לאו חוזר לעבודה ה''נ אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לאו חוזר לשומע תפלה אלמא משמע בהדיא דאינו חוזר אלא לשומע תפלה כי לא עקר רגליו מיהו הירושלמי פליג אגמרא דידן בגבורות גשמים דהכא קתני לא הזכיר גבורות גשמים מחזירין אותו ולא קאמר לאומרו בשומע תפלה ובירושל' קאמר אם לא שאל בברכת השנים אומרה בשומע תפלה ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מזכיר בשומע תפלה ומה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפלה הזכרה שהיא מריוח לא כ''ש אלמא דבהדיא איתא התם דחוזר בגבורות גשמים לשומע תפלה ואפשר להיות שהגמרא שלנו לא חשש לפרשו משום הקל וחומר כדאיתא בירושלמי והא דקתני לא הזכיר גבורות גשמים מחזירין אותו איירי שלא הזכיר כלל בשומע תפלה והא ליתא דהא במסקנא מוקי האי מימרא בנזכר קודם שומע תפלה משום פירכא דשאלה ובירושלמי קאמר היה עומד בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו פי' בימות הקיץ ופריך והא תניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר והכי פריך כי היכי דאם לא הזכיר כלל מטל אינו עיכוב ואם היה רוצה להזכיר מזכיר ה''נ אם עמד בטל והזכיר של גשם אין לחוש דלא גרע מלא הזכיר טל כלל ומשני דלא דמי ההוא דמקל ומצלי לההוא דמצלי ולא מקל פי' מקלל כלומר אינו דומה כשעומד בטל והזכיר של גשם שהוא סימן קללה למי שאינו מזכיר כלל לא טל ולא גשם שאינו מקלל וכן הלכה למעשה שאם עומד בשל טל והזכיר של גשם דמחזירין אותו ואם לא הזכיר משניהם כלל אין מחזירין אותו והדר קאמר בירושלמי קאי בגשם והזכיר בשל טל אין מחזירין אותו ופריך מהכא והתניא או שלא הזכיר גבורות גשמים מחזירין אותו ומשני הא דאדכר הא דלא אדכר הא דלא אדכר לא טל ולא מטר לכך מחזירין אותו הא דהזכיר של טל ומטר ולא נהירא דפשיטא אם הזכיר שניהם דאין מחזירין אותו ואם לא הזכיר כלל פשיטא דמחזירין אותו אלא ודאי יש לפרש הא דאדכר טל הא דלא אדכר כלל לא טל ולא מטר לפיכך מחזירין אותו אבל אם הזכיר טל אף בימות הגשמים אין מחזירין אותו לכך יש בני אדם שאומרים כל שעה טל מתוך שהם רגילים אם כן בימות הגשמים אם שכח מוריד הגשם אין מחזירין אותו:
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בָּ''עֲבוֹדָה'' — חוֹזֵר לָ''עֲבוֹדָה''. נִזְכַּר בַּ''הוֹדָאָה'' — חוֹזֵר לָ''עֲבוֹדָה''. בְּ''שִׂים שָׁלוֹם'' — חוֹזֵר לָ''עֲבוֹדָה''. וְאִם סִייֵּם — חוֹזֵר לָרֹאשׁ.
Traduction
On a similar note, the Gemara cites an additional statement of Rabbi Tanḥum. Rabbi Tanḥum said that Rav Asi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who erred and did not mention the New Moon, the addition: May there rise and come [ya’aleh veyavo] in the blessing of Temple service, the seventeenth blessing in the Amida prayer, he returns to the blessing of Temple service. So too, if he remembers during the blessing of thanksgiving, he returns to the blessing of Temple service. If he remembers in the blessing: Grant peace, he returns to the blessing of Temple service. If he remembers after he completed the Amida prayer, he returns to the beginning of the prayer.
Tossefoth non traduit
טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה. ובהלכות גדולות פי' דוקא ביחיד אבל בצבור אינו חוזר מפני ששומעה מש''צ מיהו צריך לדקדק מפי החזן כל אות ואות של תפלה אע''פ שהוא בקי דהא אמרינן בראש השנה (פ''ד דף לד:) כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא הבקי ואע''ג דאמרינן התם לא פטר רבן גמליאל אלא העם שבשדות משום דאניסי וטרידי אבל טעה לא יש לומר היינו שלא התפלל כלל אבל היכא שהתפלל כבר לא חשבינן ליה כאילו לא התפלל כלל וה''ה לכל דבר שמחזירין אותו אי הדר שמע ליה משלוחא דצבורא מראש ועד סוף נפיק והרב ר''מ פסק דוקא שכח להזכיר של ר''ח אבל שכח ברכה שלמה מחזירין אותו ואינו יוצא בשמיעתו משליח צבור (וע''ע תוס' ר''ה לד:
ד''ה כך):
אָמַר רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר אַדָּא: הָא דַּאֲמַרַן סִייֵּם — חוֹזֵר לָרֹאשׁ, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אֲבָל לֹא עָקַר רַגְלָיו — חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה.
Traduction
Rav Pappa son of Rav Aḥa bar Adda said: That which we said that if he already finished the Amida prayer he returns to the beginning, we only said that in a case where he already moved his feet from where he stood in prayer. However, if he did not yet move his feet, he need only return to the blessing of Temple service, and include the addition for the New Moon therein.
אֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ: מֵאַבָּא מָרִי שְׁמִיעַ לִי, וְאַבָּא מָרִי מֵרַב.
Traduction
He said to him: From where do you derive this halakha? He said to him: My father my teacher told it to me and my father my teacher heard it from Rav.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָא דַּאֲמַרַן עָקַר רַגְלָיו חוֹזֵר לָרֹאשׁ לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אֲבָל רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
Traduction
On a similar note, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: That which we said that if he already moved his feet he returns to the beginning, we only said that in a case where he is unaccustomed to reciting additional supplications after his prayer. However, if he is accustomed to reciting supplications after his prayer, and while reciting them he remembers that he omitted mention of the New Moon from his prayer, he need only return to the blessing of Temple service, and he includes the addition for the New Moon therein.
Rachi non traduit
תחנונים. כגון אלהי נצור לשוני מרע שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה:
אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָא דַּאֲמַרַן כִּי לֹא עָקַר רַגְלָיו חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁרָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ.
Traduction
Some say, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: That which we said that if he did not yet move his feet, he need only return to the blessing of Temple service, we only said that in a case where he is accustomed to reciting additional supplications after his prayer. However, if he is unaccustomed to reciting supplications after his prayer, he must return to the beginning of the prayer, as it is considered as if he already completed it.
Rachi non traduit
אבל אם אינו רגיל. הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא עקר:
Tossefoth non traduit
איכא דאמרי אמר רב נחמן וכו'. רב אלפס פסק כאיכא דאמרי דברגיל לומר תחנונים ולא עקר רגליו אינו חוזר לראש ואם אינו רגיל גם כי לא עקר רגליו חוזר לראש ואם עקר גם כי רגיל לומר תחנונים כמו אלהי נצור לשוני חוזר לראש:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע וְכוּ': מַאי ''קֶבַע''? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כֹּל שֶׁתְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשּׂוֹי. וְרַבָּנַן אָמְרִי: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָהּ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר.
Traduction
We learned in the mishna that Rabbi Eliezer says: One whose prayer is fixed, his prayer is not supplication. The Gemara asks: What is the meaning of fixed in this context? Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Oshaya said: It means anyone for whom his prayer is like a burden upon him, from which he seeks to be quickly unburdened. The Rabbis say: This refers to anyone who does not recite prayer in the language of supplication, but as a standardized recitation without emotion. Rabba and Rav Yosef both said: It refers to anyone unable to introduce a novel element, i.e., something personal reflecting his personal needs, to his prayer, and only recites the standard formula.
Rachi non traduit
כמשוי. והיינו לשון קבע חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצריך אני לצאת ידי חובתי:
מי שאינו יכול. לכוין לבו לשאול צרכיו:
לחדש בה דבר. בבקשתו והיינו לשון קבע כיום כן אתמול כן מחר:
Tossefoth non traduit
כל שאינו יכול לומר תחנונים. פי' ר''ח דאם יכול לומר לשון תחנונים אפי' עליו כמשא הוי תפלה מעליא דלא בעינן אלא לשון תחנונים בלבד:
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא יָכֵילְנָא לְחַדּוֹשֵׁי בַּהּ מִילְּתָא, וּמִסְתְּפֵינָא דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא.
Traduction
Rabbi Zeira said: I could introduce a novel element in every prayer, but I am afraid that perhaps I will become confused. Consequently, there is no room to require the masses to introduce a novel element into their prayers.
Rachi non traduit
דילמא מטרידנא. שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי:
אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל שֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְוָה לְהִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה — ''יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים''. לָיְיטִי עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא אַמַּאן דִּמְצַלֵּי עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. מַאי טַעְמָא — דִּלְמָא מִיטַּרְפָא לֵיהּ שַׁעְתָּא.
Traduction
The brothers, Abaye bar Avin and Rabbi Ḥanina bar Avin, both said: One whose prayer is fixed refers to anyone who does not make the effort to pray with the reddening of the sun, just after sunrise and just before sunset, which are auspicious times for prayer. As Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is a mitzva to pray with the reddening of the sun. And Rabbi Zeira said: What is the verse that alludes to this? ''Let them fear You with the sun and before the moon, generation after generation'' (Psalms 72:5). Prayer, the manifestation of the fear of God, should be undertaken adjacent to sunrise and sunset. Nevertheless, in the West, Eretz Yisrael, they cursed one who prays with the reddening of the sun, adjacent to sunset. What is the reason? Perhaps, due to preoccupation, he will become confused about the hour and the time for prayer will pass.
Rachi non traduit
שאינו מתפלל עם דמדומי חמה. והיינו לשון קבע תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון:
עם דמדומי חמה. תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה:
ייראוך עם שמש. זו תפלת יוצר:
ולפני ירח. זו מנחה:
לייטי במערבא. על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע''י אונס ועבר הזמן:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה וְכוּ' בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר: מַאי ''פָּרָשַׁת הָעִבּוּר''? אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עוּבָּרָהּ — יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה — יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ.
Traduction
We learned in the mishna that Rabbi Yehoshua says: One who is walking in a place of danger, recites a brief prayer…at parashat ha’ibur. The Gemara asks: What is the meaning of parashat ha’ibur? Rav Ḥisda said that Mar Ukva said: This can be interpreted in a manner underscoring two connotations of the term ibur: Even at a time when You are as filled with anger [evra], towards them, as a pregnant woman [ubara], may all of their needs be before You. Some say a different version of what Rav Ḥisda said that Mar Ukva said: Even when they violate [ovrim] the commandments of the Torah, may all of their needs be before You.
Rachi non traduit
בכל פרשת העבור וכו'. כמו פרישת העבור:
אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה. והכי משמע בכל עניני פרישת העבור כגון עברה בעברה:
יהיו כל צרכיהם. גלוים לפניך לרחם עליהם:
אפי' בשעה שהם עוברים. ולשון פרשת העבור שהן פורשין לעבירה:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה, וְאֵיזֶה הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ''עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתַּחַת, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
One formula for the prayer recited in places of danger is cited in the mishna. Additional formulas are cited in the Tosefta. The Sages taught: One who walks in a place where there are groups of wild beasts and robbers recites an abbreviated prayer. Which is an abbreviated prayer? Rabbi Eliezer says, ''Carry out Your will in the heavens above, and give peace of mind to those who fear You below, and perform that which is good in Your eyes. Blessed are You, Lord, Who listens to prayer.''
Rachi non traduit
עשה רצונך בשמים. שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב ועבור לתחתונים על רצונך:
ותן. להם ליראיך:
נחת רוח. שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע''י חיות ולסטים:
והטוב בעיניך עשה. אתה להם ודוגמא זו מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו (כטוב) [ככל הטוב] בעיניך אך הצילנו וגו':
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ''שְׁמַע שַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
Rabbi Yehoshua says that he recites: Hear the cry of Your nation, Israel, and quickly fulfill their request. Blessed are You, Lord, Who listens to prayer.
Rachi non traduit
שועת. לשון גניחה יותר מתפלה:
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: ''שְׁמַע צַעֲקַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok says that he recites: Hear the shout of Your nation, Israel, and quickly fulfill their request. Blessed are You, Lord, Who listens to prayer.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ''צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּבִּין וְדַעְתָּם קְצָרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
Aḥerim say that he recites: The needs of Your nation, Israel, are many and their intelligence is limited, and, consequently, they are unable to effectively articulate their thoughts in prayer (Maharsha). So may it be Your will, Lord our God, to provide each and every one with his necessary sustenance, and to each and every body all that it lacks. Blessed are You, Lord, Who listens to prayer.
Rachi non traduit
ודעתם קצרה. ואינם יודעים לפרש צרכיהם:
אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
Traduction
Rav Huna said: The halakha with regard to the version of the prayer recited in a place of danger is in accordance with the opinion of Aḥerim.
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: לָא תִּרְתַּח וְלָא תִּחְטֵי. לָא תִּרְוֵי וְלָא תִּחְטֵי. וּכְשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא. מַאי הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: זוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.
Traduction
On the topic of prayers recited while traveling and in times of danger, the Gemara discusses the traveler’s prayer. When he appeared to him, Elijah the Prophet said to Rav Yehuda brother of Rav Sala Ḥasida: Do not get angry and you will not sin. Do not get drunk and you will not sin. And when you set out on a journey, consult with your Creator, and then set out. The Gemara asks: What is the meaning of: Consult with your Creator, and then set out? Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: That is the traveler’s prayer. And Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: It is not only good advice, but established halakha that anyone who sets out on a journey must recite the traveler’s prayer prior to embarking on his journey.
Rachi non traduit
לא תרתח ולא תחטי. לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא:
לא תרוי. לא תשתכר ביין:
המלך. טול רשות:
מַאי תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ? ''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''.
Traduction
The Gemara asks: What is the formula for the traveler’s prayer? The Gemara answers: May it be Your will, Lord my God, to lead me to peace, direct my steps to peace, and guide me to peace, and rescue me from the hands of any enemy or ambush along the way, and send blessing to the work of my hands, and let me find grace, kindness, and compassion in Your eyes and in the eyes of all who see me. Blessed are You, Lord, Who hears prayer.
אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם
Traduction
Abaye said: At all times
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source