Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 70b

שְׁחִיטָתוֹ בַּצָּפוֹן וְטָעוּן מַתְּנַת בְּהוֹנוֹת וּסְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפָה וְחָזֶה וָשׁוֹק וְנֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְהוּנָּה לְיוֹם וָלַיְלָה

Traduction

that its slaughter must be performed in the north of the Temple courtyard, as in the case of a guilt offering, and it requires placement of the blood on the right thumb and right big toe and right earlobe of the leper, as described in Leviticus 14:14, and it requires placing hands on the head of the animal, and the accompanying wine libations and waving of the breast and thigh, like a peace offering. And it is eaten by males of the priesthood for one day and the following night, like a guilt offering, rather than for two days, like a peace offering.

Rachi non traduit

שחיטתו בצפון ומתן בהונות וליום ולילה. כחומר אשם ותנופה וסמיכה וחזה ושוק כחומר שלמים דבאשם ליכא סמיכה כדאמרינן במנחות בפ' שתי מדות:

Tossefoth non traduit

וסמיכה ונסכין. פי' בקונטרס דבאשם ליכא סמיכה כדאמרינן במנחות פרק שתי מדות (מנחות דף צב.) ולא עיין בה דתנן כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה חוץ מבכור ומעשר ופסח ואילו אשם לא מפיק ובפרק כל הפסולין (זבחים דף לג.) פליגי אי סמיכת אשם מצורע דאורייתא או לא ומיהו לכ''ע סמיכה בעי ובפ''ב דנגעים (מ''ח) תנן בא לו [אצל] אשם סומך ב' ידיו עליו והא דקאמר הכא ואותו אשם טעון סמיכה היינו באקופי ידא למ''ד סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא ומשום דסמיכתו חלוקה משאר אשמות קאמר הכי וכן נסכים נמי לא קתני משום ספקא דשלמים דהא תנן (מנחות דף צ:) דכל חטאת ואשם אין טעונין נסכים אלא שחטאתו ואשמו של מצורע טעונים נסכים אלא משום דחלוקה משאר אשמות קא חשיב לכל הנהו מילי דחלוק מינייהו:

וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל

Traduction

But the Rabbis did not concede to Rabbi Shimon, because they hold that he thereby brings sacrificial animals to a situation where the time that they may be eaten is restricted, thereby increasing the likelihood of disqualification, as it might be a peace offering, which may be eaten for two days and one night.

Rachi non traduit

לבית הפסול. דלמא לא מצורע הוא והוי שלמים וממעט זמן אכילתן ששורף את הנותר ליום ולילה והיה לו לאוכלו בשני ימים:

שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא

Traduction

The Gemara answers that Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to one halakha, i.e., that it is not the guilt offering that fixes whether the leper must bring the offerings of a wealthy person or a destitute person, but he disagrees with him with regard to one other halakha, as he does not permit such a stipulation in the case of a guilt offering.

Rachi non traduit

כוותיה בחדא. דאשם לא קבע:

ופליג עליה בחדא. שאין אשם בא על תנאי:

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה

Traduction

The Gemara details the three matters of aggada that the sages of Alexandria asked Rabbi Yehoshua. One verse states: ''For I have no pleasure in the death of him that dies, says the Lord God; but turn yourselves, and live'' (Ezekiel 18:32). And one verse states, with regard to the sons of Eli the High Priest, who did not pay attention to the reproof of their father: ''If one man sins against another, God shall judge him; but if a man sins against the Lord, who shall pray for him? But they did not listen to the voice of their father, because the Lord desired to kill them'' (I Samuel 2:25). Rabbi Yehoshua replied to them: Here, the verse in Ezekiel is referring to a case where the sinners repent, whereas there, the verse in Samuel is speaking of a case where the sinners do not repent.

Tossefoth non traduit

כאן בעושה תשובה וכו'. בספרי משני אהך קושיא כאן קודם גזר דין כו' ותימה דבר''ה פ''ק (דף יז:) אמר גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר ושב ורפא לו מיתיבי השב בינתיים מוחלין לו לא שב בינתיים פירוש קודם גזר דין אפילו הביא כל אילי נביות אין מוחלין לו ומשני לא קשיא הא ביחיד הא בצבור אלמא ביחיד אין תשובה מקרעת גזר דין של אדם ובשמעתין משמע דמועלת תשובה אפי' ביחיד דומיא דבני עלי ואפי' לאחר גזר דין דאילו קודם גזר דין פשיטא דהקב''ה מקבל תשובה ועוד דלהמיתם משמע לאחר גזר דין וי''ל דסוגיא דשמעתין כרבי יצחק דאמר יפה צעקה בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין:

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּי לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שׁוֹחַד וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין

Traduction

The sages of Alexandria also asked the following: One verse states: ''For the Lord your God, He is God of gods, and Lord of lords, the great God, the mighty, and the awful, Who shows no favor nor takes graft'' (Deuteronomy 10:17), and one verse states: ''The Lord shall show favor to you and give you peace'' (Numbers 6:26). How can this contradiction be resolved? Rabbi Yehoshua replied to them: Here, the verse in Numbers is dealing with the time before one’s sentence is issued, when God shows favor and forgives; there, the verse in Deuteronomy is referring to after the sentence has been issued, when He no longer forgives.

Tossefoth non traduit

כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך. לפי הפשט לא משמע שהקב''ה נושא את פניהם דלא כתיב ישא ה' פניך ומשמע שיפנה אליך להשלים לך שלום ובספרי נמי דריש שיסיר הקב''ה פנים של זעם מיהו הש''ס חשיב ליה כאילו כתיב פניך וטפי ה''ל להש''ס לאקשויי מהנה נשאתי פניך גם לדבר הזה דלוט (בראשית י''ט:
כ''א) ומן וישא ה' פני איוב (איוב מ''ב:ט'):

כאן קודם גזר דין וכו'. תימה דבפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) קאמר אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים מפני מה אתה נושא פנים לישראל אמר להם לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת והם מדקדקים עד כביצה משמע שמחלק בין עובדי כוכבים לישראל ואמאי לא משני כי הכא או הכא כהתם ויש לומר דלעולם שינויא דהכא עיקר וקרא דאמר לא ישא פנים מיירי בין בישראל בין בעובדי כוכבים בעובדי כוכבים אפילו קודם גזר דין שזהו קו המשפט ולישראל לאחר גזר דין אבל הוא נכנס להם לישראל לפנים משורת הדין ונושא להם פנים קודם גזר דין כדמשמע הכא מקרא דישא ה' פניו אליך ומלאכי השרת אמרו לפני הקדוש ברוך הוא למה נכנסת לישראל לפנים משורת הדין יותר מלעובדי כוכבים לישא להם פנים קודם גזר דין והשיב לא אשא להם פנים וכו':

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כָּאן קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה

Traduction

The sages of Alexandria further asked: One verse states: ''For the Lord has chosen Zion; He has desired it for His dwelling place'' (Psalms 132:13), and one verse states: ''For this city has been to Me a provocation of My anger and of My fury from the day that they built it until this day, so that I should remove it from before My face'' (Jeremiah 32:31). Rabbi Yehoshua replied to them: Here, the verse in Psalms is referring to the time before Solomon married Pharaoh’s daughter (see I Kings 3:1), whereas there, the verse in Jeremiah is speaking of the time after Solomon married Pharaoh’s daughter.

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בּוּרוּת אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא אָמַר לָהֶם מֵת מְטַמֵּא וְאֵין נְצִיב מֶלַח מְטַמֵּא

Traduction

The Gemara lists the three matters of ignorance that the sages of Alexandria asked Rabbi Yehoshua. What is the halakha with regard to the wife of Lot, who was turned into a pillar of salt as she fled from the city of Sodom (Genesis 19:26), in terms of whether she transmits ritual impurity as a corpse? Rabbi Yehoshua said to them: A corpse transmits ritual impurity, but a pillar of salt, even if it was formerly a person, does not impart ritual impurity.

Tossefoth non traduit

ואין נציב מלח מטמא. משמע אבל אי לא הוה נציב מלח מטמא אפילו לרבי שמעון נמי איכא למימר דמטמא אפילו באהל וכן נמי ציון מערתא דרבי בנאה בפרק חזקת הבתים (ב''ב דף נח.) אתי נמי כר''ש דאחר מתן תורה דאיקרו ישראל אדם איכא לפלוגי אבל קודם מתן תורה אין חילוק והרב רבי משה מפונטיז''א פירש דבנזיר פרק כהן גדול (נזיר דף נד.) מרבי מאו בקבר קברי מתים שלפני הדבור אלמא קודם מתן תורה מטמא אע''ג דלא איקרו אדם ואי אפשר לומר כך דהך סוגיא דכהן גדול לא אתיא אלא כרבי שמעון דממעט להו מאדם ועוד או בקבר גבי מגע כתיב ואחר מתן תורה מטמאין קברי עובדי כוכבים במגע ולא אימעוט לרבי שמעון אלא מאהל והכי מסיק בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא.) ונראה לפרש דלפני הדבור היינו קודם שנאמר פרשת אהל דהיינו קודם שהוקם המשכן כדאיתא בגיטין פ' הניזקין (גיטין דף ס.) שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן וחשיב פרשת פרה ופרשת טמאין דס''ד כי ימות באהל מכאן ולהבא כתיב ולהכי איצטריך או בקבר וקאי ריבויא אכי ימות ולא אאדם וכי האי גוונא איכא בפ' בתרא דהוריות (דף י.) כי יהיה פרט שלפני הדבור דגבי זיבה:

בֶּן שׁוּנַמִּית מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא אָמַר לָהֶן מֵת מְטַמֵּא וְאֵין חַי מְטַמֵּא

Traduction

The sages of Alexandria also asked Rabbi Yehoshua: What is the halakha with regard to the son of the Shunammite woman, who died and was brought to life by Elisha (II Kings 4:33–36), in terms of whether he transmits ritual impurity as a corpse? Rabbi Yehoshua said to them: A corpse transmits ritual impurity, but a living person does not transmit ritual impurity, even if he had been dead temporarily.

Rachi non traduit

בן השונמית. שהחיה אלישע מהו שיטמא לאחר שהחיהו מי חשוב כמת:

מֵתִים לֶעָתִיד לָבֹא צְרִיכִין הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אוֹ אֵין צְרִיכִין אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּחְיוּ נֶחְכַּם לָהֶן אִיכָּא דְאָמְרִי לִכְשֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עִמָּהֶם

Traduction

The sages of Alexandria also asked Rabbi Yehoshua: With regard to the dead who will be resurrected in the future, will they require sprinkling with ashes of the red heifer on the third and seventh days, like one who is purified after coming into contact with a corpse, or will they not require that sprinkling? Rabbi Yehoshua said to them: When they come to life, we will be clever for them and clarify the halakha. There are those who say that Rabbi Yehoshua said to them: When Moses our teacher comes with them, he will tell us the correct halakha.

Rachi non traduit

נחכם להן. נתיישב בדבר:

Tossefoth non traduit

מתים לעתיד לבא צריכים הזאה. ואם תאמר אמאי לא בעי הך בעיא על בן השונמית דאיירי ביה וי''ל שמא משום דכתיב קרא לעתיד לבא (יחזקאל ל''ו:
כ''ה) וזרקתי עליכם מים טהורים ומספקא ליה אי הך זריקה הויא שלישי ושביעי אי לא אבל בן השונמית פשיטא ליה דלא בעי הזאה:

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם אָמַר לָהֶן יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה אָמְרוּ הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם אֶלָּא יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה

Traduction

The sages of Alexandria also asked Rabbi Yehoshua three matters of behavior: What should a person do to become wise? Rabbi Yehoshua said to them: He should increase his time spent sitting in the study house and minimize his dealings in merchandise. The sages of Alexandria said to Rabbi Yehoshua: Many people have done so, and it did not help them to acquire wisdom. Rabbi Yehoshua responded: Rather, they should pray for mercy to receive wisdom from the One to Whom wisdom belongs, as it is stated: ''For the Lord gives wisdom; out of His mouth comes knowledge and discernment'' (Proverbs 2:6).

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו וּמְשַׁגֵּר לְאוֹהֲבָיו מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו

Traduction

With regard to the subject of wisdom, Rabbi Ḥiyya teaches a parable of a flesh-and-blood king who prepared a feast for his servants. The servants eat the food placed before them, but in addition he sends some of the food that is before him to those he loves. Similarly, God sends some of His wisdom to those He loves, as the verse states: ''For the Lord gives wisdom.''

Rachi non traduit

לאוהביו משגר ממה שלפניו. כך חכמה שהיא לאוהביו של מקום נתנה להם מפיו ולא מאוצר אחר:

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּיא

Traduction

The Gemara asks: Since the path to wisdom is through prayer, what is Rabbi Yehoshua teaching us when he says that one should increase his time spent sitting and studying? The Gemara answers that Rabbi Yehoshua is teaching that this, prayer, without that, sitting and learning, does not suffice.

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר אָמַר לָהֶן יַרְבֶּה בִּסְחוֹרָה וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה אָמְרוּ לוֹ הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִילוּ אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב

Traduction

The sages of Alexandria asked: What should a person do to become wealthy? Rabbi Yehoshua said to them: He should increase his time involved in merchandise and conduct his business faithfully. The sages of Alexandria said to Rabbi Yehoshua: Many people have done so, and it did not help them become rich. Rabbi Yehoshua replied: Rather, they should pray for mercy to receive wisdom from the One to Whom wealth belongs, as it is stated: ''Mine is the silver, and Mine the gold, says the Lord of hosts'' (Haggai 2:8).

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּי

Traduction

The Gemara asks: Since the path to wealth is through prayer, what is Rabbi Yehoshua teaching us when he says that one should increase his time spent involved in merchandise and conduct his business faithfully? Once again, the Gemara answers: Rabbi Yehoshua is teaching that this, prayer, without that, being involved in honest business, does not suffice.

Rachi non traduit

מאי קמ''ל. למה ליה למימר להו ירבה בישיבה הואיל וברחמים הדבר תלוי:

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים אָמַר לָהֶם יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ

Traduction

The sages of Alexandria further asked: What should a person do to have male children? Rabbi Yehoshua said to them: He should marry a woman who is fit for him

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source