Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 6b

בִּשְׁעַת הַדְּחָק וְהָוֵינַן בַּהּ מַאי לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר אִילֵּימָא לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְּרַבָּנַן בִּשְׁעַת הַדְּחָק הֵיכִי עָבֵיד כְּוָתֵיהּ

Traduction

in exigent circumstances [bishe’at hadeḥak]. And we discussed it and asked: What is the meaning of: After he remembered? If we say that this means after he remembered that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer but in accordance with the opinion of the Rabbis, if so, how could Rabbi Yehuda HaNasi act in accordance with Rabbi Eliezer even in exigent circumstances, since the halakha has been decided against him?

Rachi non traduit

בשעת הדחק. שני בצורת היו ולא רצה להפסיד טהרות:

Tossefoth non traduit

בשעת הדחק. פירש רש''י בשני בצורת ולא דק דבפירקין (לקמן נדה דף ט:) אמר דאפי' רבנן מודו בשני בצורת וי''ל דהאי בשעת הדחק היינו אדם שנגע במעת לעת שבנדה ועשה מעט טהרות לפני ראייתה ואחר הוראתו עסק בטהרות הרבה ולא דמי לשני בצורת כיון דמקודם לכן לא היתה שעת הדחק ואפיש בטהרות ע''י הוראת טעות ועוד י''ל שעת הדחק שהשואל הלך לו והיה טורח גדול לרדוף אחריו כדאמר בפרק אע''פ (כתובות דף ס:) רהט אבתריה תלתא מילי בחלא ולא אדרכיה:

אֶלָּא (לָאו) דְּלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכַּר דְּלָאו יָחִיד פְּלִיג עֲלֵיהּ אֶלָּא רַבִּים פְּלִיגִי עֲלֵיהּ אָמַר כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק

Traduction

Rather, is it not correct that the halakha had not been stated on this matter, neither in accordance with the opinion of this Sage, Rabbi Eliezer, nor in accordance with the opinion of that Sage, i.e., the Rabbis. And once Rabbi Yehuda HaNasi remembered that it was not a single authority who disagrees with Rabbi Eliezer, but it was several Sages who disagreed with him, and there is a principle that the halakha follows the opinion of the many over that of an individual, he nevertheless said: Rabbi Eliezer is worthy to rely upon in exigent circumstances.

Rachi non traduit

אלא רבים פליגי עליה. ובטלין דברי היחיד והתחיל להתחרט ואמר כדי הוא כו':

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִתְרוּמָה הַיְינוּ דַּהֲוַאי תְּרוּמָה בִּימֵי רַבִּי אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְקֹדֶשׁ קֹדֶשׁ בִּימֵי רַבִּי מִי הֲוַאי

Traduction

The Gemara explains the proof from the baraita: Granted, if you say that it was a case of a menstruating woman who had touched teruma during the previous twenty-four hours, this is fine, as teruma still existed in the days of Rabbi Yehuda HaNasi. But if you say that it was a case of a woman who touched sacrificial food, was there still sacrificial food in days of Rabbi Yehuda HaNasi, after the destruction of the Temple? Clearly, the case involved teruma, and according to the Rabbis, whose opinion is accepted as halakha, this woman who had skipped three menstrual cycles nevertheless renders teruma impure retroactively. This ruling apparently contradicts the opinion of Rav Huna.

Rachi non traduit

קדש בימי רבי מי הוה. כמה שנים היה אחר החורבן בסוף התנאים:

כִּדְעוּלָּא דְּאָמַר עוּלָּא חַבְרַיָּא מְדַכַּן בְּגָלִילָא הָכָא נָמֵי בִּימֵי רַבִּי

Traduction

The Gemara answers: This can be answered in accordance with the testimony of Ulla, as Ulla said: Ḥaverim purify their wine and oil in the Galilee, i.e., they produce their wine and oil by the standards of purity used for sacrificial food, in the hope that the Temple will be rebuilt in their lifetime. Here, too, in the days of Rabbi Yehuda HaNasi there were those who kept the standards of purity observed for sacrificial food.

Rachi non traduit

חבריא מדכן בגלילא. חבירים שבגליל מטהרים יינם לנסכים ושמנן למנחו' שמא יבנה בהמ''ק בימיהם ולעול' קדש הוו. כך שמעתי בחומר בקדש וכך היא שנויה:

תָּא שְׁמַע מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיְתָה אוֹפָה כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת מְדִיחָה יָדָהּ בְּמַיִם וּבוֹדֶקֶת בָּאַחֲרוֹנָה בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה וּבָאת וְשָׁאֲלָה אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר לָהּ כּוּלָּן טְמֵאוֹת אָמְרָה לוֹ רַבִּי וַהֲלֹא בְּדִיקָה הָיְתָה לִי בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת אָמַר לָהּ אִם כֵּן הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a baraita: There was an incident involving the maidservant of Rabban Gamliel, who was baking loaves of teruma bread. And in between each and every one she would wash her hand in water and examine herself. After the last one she examined herself and found that she was impure due to menstrual blood, and she came and asked Rabban Gamliel about the status of the loaves. And he said to her: They are all impure, due to her retroactive impurity for the previous twenty-four hours. She said to him: My teacher, didn’t I perform an examination in between each and every one? Rabban Gamliel said to her: If so, then this last one is impure and the rest are all pure, as your retroactive impurity is reduced until the time of the most recent examination.

Rachi non traduit

כולן טמאות. משום מעת לעת שבנדה:

היא טמאה. משום פקידה לפקידה:

קָתָנֵי מִיהַת כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה מַאי תְּרוּמָה תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה בַּאֲפִיָּה מַאי בָּעֲיָא

Traduction

The Gemara explains the difficulty: In any event, the baraita teaches that the case involved loaves of teruma bread. This apparently contradicts the opinion of Rav Huna, as Rabban Gamliel applied retroactive impurity in a case of teruma. The Gemara answers: What is meant by: Teruma? It means teruma of the loaves of the thanks offering, i.e., the four loaves of the thanks offering that were separated from the total of forty and eaten by the priests. These are sacrificial foods, not teruma. The Gemara raises a difficulty with regard to this interpretation: What was she doing baking the teruma of the loaves of the thanks offering alone? All forty loaves of the thanks offering are baked together, and only afterward are four set aside as teruma to be eaten by priests.

Rachi non traduit

תרומת לחמי תודה. ארבע חלות מד' מינין שבתודה נותנין לכהן דכתיב (ויקרא ז':י''ד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה וגו':

באפיה מאי בעיא. הא מ' חלות בעי לה למיפא והדר אפרושי ד' לתרומה וארבעין לא מיקרו תרומה:

דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ וְכִי הָא דְּאָמַר רַב טוֹבִי בַּר רַב קַטִּינָא לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת יָצָא וְהָוֵינַן בַּהּ וְהָא בָּעֵינַן אַרְבָּעִים לְמִצְוָה

Traduction

The Gemara answers: This is referring to a case where dough for the teruma loaves was separated and designated for the priests during its kneading. And this halakha is in accordance with that which Rav Tovi bar Rav Ketina said: If one baked the loaves of the thanks offering as four loaves, rather than the requisite forty loaves, he has fulfilled his obligation. And we discussed it and asked: Isn’t one required to bring forty loaves with the thanks offering, ten loaves of each of the four different types? The Gemara answers: One must bake forty loaves in order to fulfill the mitzva in the optimal fashion, but he has nevertheless fulfilled his obligation with four loaves, one of each type.

Rachi non traduit

ומשני דאפרשינהו בלישייהו. לעולם מאי תרומה תרומת לחמי תודה ודקאמר באפיה מאי בעיא כגון שהפריש לד' מהארבעים חלות בעיסתן ולאחר אפיית כולן שחט תודה עליהן:

שאפאן ד' חלות. עשר עשרונים של חמץ אפאן כולן בחלה אחת וג' עשרונות ושליש שבחלות מצה אפאן בחלה אחת וכן של רקיקין וכן של רבוכה:

הא בעינן מ'. במנחות ילפינן לה בפרק התודה (מנחות דף עו.) ואמאי יצא:

ומשני למצוה. אבל עיכובא ליכא:

Tossefoth non traduit

דאפרשינהו בלישייהו. אף על גב דאין הלחם קדוש אלא משקרמו פניו בתנור ונשחט עליו הזבח (מנחות עח:) מ''מ קרי להו תרומה לפי שיחדו אותה לקרות לה שם תרומה לאחר אפייה ושחיטת הזבח והיתה מופרשת בלישייהו ולא לאחר אפייה משום דבעודה עיסה יכול לעשותה עבות ונאות ונראה דקדושת (הפת) איכא עלייהו ואסור לשנותה בחלות אחרות כדמשמע סוף פרק קמא דנדרים (דף יב.) כחלת אהרן ובניו וכתרומתו מותרין ודייק הא כתרומת לחמי תודה אסור ומוקי דאפרשינהו בלישייהו ומדאסר הככר שהתפיס בלחמי תודה משמע דאיכא עליה קדושת הפת בעודה עיסה:

וְהָא בָּעֵינַן אַפְרוֹשֵׁי תְּרוּמָה מִינַּיְיהוּ וְכִי תֵּימָא דְּמַפְרֵישׁ פְּרוּסָה מִכָּל חַד וְחַד אֶחָד אֲמַר רַחֲמָנָא שֶׁלֹּא יִטּוֹל פְּרוּסָה וְאָמְרִינַן דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ הָכָא נָמֵי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ

Traduction

The Gemara continues its answer by further elucidating the statement of Rav Tovi bar Rav Ketina. And we asked with regard to this opinion: But he is required to separate teruma from it, i.e., to designate one loaf from each type that is given to the priests. And if you would say that he separates a slice from each one of the four loaves and gives them to the priest, this cannot be the case, as the Merciful One states in the Torah: ''And of it he shall present one out of each offering for a gift to the Lord; it shall be the priest’s'' (Leviticus 7:14). The word ''one'' indicates that he may not take a slice, but rather he takes a complete loaf. The Gemara answers: Rather, we must say that he separated dough for the teruma loaves during its kneading. Here too, in the incident involving Rabban Gamliel’s maidservant, she separated the dough during its kneading.

Rachi non traduit

והא בעי אפרושי תרומה. אחת מכל מין דהיינו א' מעשר וכיון דליכא עשר היאך יפריש:

וכ''ת דמפריש פרוסה מכל. חלה מעט לכהן:

אחד אמר רחמנא. והקריב ממנו אחד מכל קרבן וגו' ודרשינן במנחות (דף עז:) שלא יטול פרוסה לתרומת כהן:

דאפרשינהו בלישייהו. נטל אחד מעשר לתרומה ותשע הנותרים לבעלים מכל מין ומין אפה בחלה אחת:

תָּא שְׁמַע שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָה שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיְתָה גָּפָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת מְדִיחָה יָדֶיהָ בְּמַיִם וּבוֹדֶקֶת וּבָאַחֲרוֹנָה בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה וּבָאת וְשָׁאֲלָה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר לָהּ כּוּלָּן טְמֵאוֹת אָמְרָה לוֹ וַהֲלֹא בְּדִיקָה הָיְתָה לִי בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת אֲמַר לַהּ אִם כֵּן הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: There was another incident involving the maidservant of Rabban Gamliel who was sealing barrels of wine. And in between each and every one she would wash her hands in water and examine herself. And after the last one she examined herself and found that she was ritually impure, and she came and asked Rabban Gamliel about the wine. And he said to her: They are all impure. She said to him: My teacher, didn’t I perform an examination in between each and every one? Rabban Gamliel said to her: If so, this last one is impure and the rest are all pure.

Rachi non traduit

גפה. סותמת בטיט בידיה ומדיחה ידיה מן הטיט:

Tossefoth non traduit

בשפחתו של ר''ג. פירש רשב''ם דהיינו ר''ג הזקן דאמרינן בשילהי פ''ק דשבת (ד' טו.) הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן לפני הבית ק' שנה ומיהו אין רגילות להזכיר סתם ר''ג אלא ר''ג הזקן ויכול להיות שזהו ר''ג דיבנה חבירו של רבי אליעזר ורבי יהושע:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲדָא דְּקֹדֶשׁ וַחֲדָא דִּתְרוּמָה הִיא הַיְינוּ דְּהָדְרָה וְשָׁיְילָה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּקֹדֶשׁ לְמָה לַהּ לְמֶהְדַּר וּלְשַׁיּוֹלֵיהּ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁתֵּי שְׁפָחוֹת הָיָה

Traduction

The Gemara clarifies the difficulty with regard to Rav Huna’s opinion: Granted, if you say that one incident involved a case of sacrificial food and one incident involved a case of teruma, this is the reason that she returned and again asked Rabban Gamliel what to do. But if you say that both this incident and that incident involved sacrificial food, why did she need to return and ask him the same question a second time? The Gemara answers: Each incident that occurred was with sacrificial food and they happened with two different maidservants.

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ אָמַר רַב הוּנָא מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה מְטַמְּאָה בֵּין לַקֹּדֶשׁ וּבֵין לַתְּרוּמָה מִמַּאי מִדְּלָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי מַעֲלוֹת אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן וְהָא תָּנֵי תַּנָּא לַקֹּדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה

Traduction

Some say another version of Rav Huna’s statement. Rav Huna says: During the twenty-four-hour period of retroactive impurity of a menstruating woman, she renders impure both sacrificial food and teruma. The Gemara asks: From where is this derived? The Gemara answers: It can be inferred from the fact that the mishna in Ḥagiga (20b) does not teach this matter among the other matters where higher levels of purity are required only for sacrificial foods but not for teruma. Rav Naḥman said to Rav Huna: But doesn’t the tanna explicitly teach in a baraita: The retroactive impurity of a menstruating woman applies only with regard to sacrificial food but not with regard to teruma?

קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת קֹדֶשׁ וְלֹא בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה

Traduction

The Gemara answers: Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak received the following explanation from Rav Naḥman: The baraita means that this retroactive impurity applies to non-sacred food that was prepared according to the standards of purity of sacrificial food, but not to non-sacred food that was prepared according to the standards of purity of teruma. It does apply to teruma itself.

Rachi non traduit

קבלה מיניה רב שמואל. להך תיובתא מרב נחמן ואוקמא להא דקתני לקדש אבל לא לתרומה הכי קאמר בחולין שנעשו על טהרת קדש כו' אבל בתרומה ממש נהגא:

נולד לה גרסי'. נולד בעיסה ספק טומאה:
גלגול בחולין זהו גמר מלאכה לחלה:

תְּנַן הָתָם נוֹלַד לָהּ סְפֵק טוּמְאָה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְּטוּמְאָה מִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְּטָהֳרָה

Traduction

§ With regard to a non-sacred food prepared according to the standards of purity of teruma, we learned in a mishna elsewhere (Ḥalla 3:2): In a case of dough where uncertainty developed as to whether it was ritually impure, if the uncertainty developed before it was kneaded, it may be prepared even in definite impurity, i.e., with impure vessels. If it developed after it was kneaded, it must be prepared in purity.

Rachi non traduit

תעשה בטומאה. אם ירצה יטמאנה ביד דסוף סוף חלת ספק היא ולא תאכל:

Tossefoth non traduit

נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה. פירוש נולד לה ספק טומאה הנוהגת אף בחולין קודם גלגול יכול לגרום לה טומאה ודאית ואין לאסור משום משמרת תרומותי דקודם גלגול אכתי לא פתיכא ביה חלה כמו המפריש חלתו קמח דלא עשה ולא כלום והפסד כהן נמי ליכא כיון דנולד לה ספק טומאה כבר משגלגלה תעשה בטהרה פירוש אם לאחר גלגול נולד לה ספק טומאה דלא שייך בחולין אלא בחלה תעשה בטהרה אע''ג דחלתה תלויה וליכא הפסד כהן אסור לגרום לה טומאה משום משמרת תרומותי וה''ה דאפי' נולד לה ספק טומאה דשייכא אף לחולין דאסור לגרום טומאה אלא דמפרש בברייתא איזה ספק אמרו בספק חלה דאפילו בספק טומאה דלא שייכא בחולין חלתה תלויה ואשמועינן חולין הטבולין לחלה כחלה דמו אבל אין לפרש דרישא נמי שנולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה איירי נמי בספק חלה דהיינו בטומאה דלא שייכא בחולין ואע''ג דעדיין טהורה גמורה היא תעשה בטומאה ודאית דקודם גלגול אכתי לא איקרי טבולה לחלה ולא אסור משום משמרת תרומותי והפסד כהן נמי ליכא שיפריש עליה ממקום אחר דאין נראה דקרי ספק טומאה קודם גלגול כיון שטהורה גמורה היא ואם תאמר דאמר בעבודה זרה פ' רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נו. ושם) אין בוצרין עם ישראל העושה פירותיו בטומאה ויש פירוש שפירש רש''י בהם משום דאסור לגרום טומאה לתרומה משום משמרת תרומותי והשתא הלא אין קבע למעשר אלא עד שיקפה או עד שישלה והכא אמר עד שלא גלגלה תעשה בטומאה וי''ל דהתם אם הפריש אפילו קודם שיקפה או שישלה הוי תרומה כמו בהקדימו בשבלין אבל הכא אם הפריש חלה קודם גלגול הוי כמו הפריש חלתו קמח דאמר בהאיש מקדש (קדושין דף מו:) דלא עשה ולא כלום ולכך לא מיקריא טבולה לחלה (ועל פירוש הקונטרס קשה דבתוספתא דחלה מסיים בה הכי וכן פירות עד שלא נגמרה מלאכתן יעשו בטומאה משנגמרה מלאכתן יעשו בטהרה. גי') אי נמי יש לפרש דהתם נמי לא אסור משום משמרת תרומותי כפירש''י כיון דאכתי לא הוקבע לתרום אלא משום הפסד כהן אסר לה אבל הכא כבר נולד לה ספק וליכא הפסד כהן ועוד דאפילו לא נולד לה ספק שרי לטמאותה וליכא הפסד כהן דחבר הוא ויפריש עליה ממקום אחר אבל התם איירי בעם הארץ שלא יפריש ממקום אחר וא''ת דבפרק הניזקין (גיטין דף סא.) תנן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה כו' אבל לא תבור ותטחון עמה משאלת אשת חבר לאשת ע''ה נפה וכברה ובוררת וטוחנת עמה אבל משתטיל למים לא תגע בהם ובעי בגמרא מ''ש רישא ומ''ש סיפא אמר אביי בדמאי הקילו ומשתטיל למים דהוכשרו לא תגע בהם אף קודם לישה רבא אמר בעם הארץ דר''מ וטומאה וטהרה דרבנן ופריך והא מדקתני סיפא משתטיל למים מכלל דרישא מיירי בלא הכשר ומאי טומאה וטהרה איכא ומשני אידי ואידי בהוכשר ורישא בטומאת חולין וסיפא בטומאת חלה ומשתטיל למים היינו לישה וגלגול אלמא אוסר אביי ליגע כי הוכשר לברור ולטחון אף קודם גלגול ולישה אע''ג דאם הפריש קודם לישה וגלגול לא עשה ולא כלום (וי''ל) ולדידיה נמי צריך לתרץ דהתם אסור משום הפסד כהן ובשמעתין ליכא הפסד כהן כדפרישית ולרבא דשרי לגרום טומאה קודם גלגול אע''ג דאיכא הפסד כהן צריך לתרץ אההיא דפרק רבי ישמעאל (ע''ז דף נו.) כתירוץ ראשון דהתם אסור משום משמרת תרומותי אבל בעיסה קודם גלגול לא מיקריא טבלה לחלה כיון דאם הפריש חלת קמח לא עשה ולא כלום אי נמי כמו שתירץ ר''ת שם דהתם בגיטין ליכא כי אם חשדא בעלמא אבל ההיא דאין בוצרין מיירי בודאי עושה פירותיו בטומאה ושם יש להאריך:

עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָהּ תֵּעָשֶׂה בְּטוּמְאָה חוּלִּין נִינְהוּ וּמוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְּטָהֳרָה חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחָלָה דָּמוּ וְאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחַלָּה

Traduction

The baraita elaborates: Before it was kneaded it may be prepared even in definite impurity because it is non-sacred food, and the halakha is that it is permitted to cause impurity to non-sacred food in Eretz Yisrael. After it was kneaded it must be prepared in purity, since non-sacred food that is untithed with regard to the obligation to separate ḥalla, i.e., its ḥalla has not yet been separated, is considered like ḥalla, and it is prohibited to cause impurity to ḥalla.

Rachi non traduit

תעשה בטהרה. בכלים טהורים ואל יטמאנה ביד ואע''פ דסוף סוף חלתה אסורה אסור לטמאה ביד הואיל ונגמרה מלאכתה לחלה אסור לגרום לה טומאה ודאית דכתיב ואני נתתי לך את משמרת תרומותי ודרשינן בבכורות (דף לד.) שתי תרומות במשמע טהורה ותלויה ואמר קרא שומרנה:

תָּנָא

Traduction

It is taught in a baraita:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source