Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 46b

לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הַקָּטָן כַּגָּדוֹל לִזְדוֹן שְׁבוּעָה וּלְאִיסָּר וּלְבַל יַחֵל יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב עַל הֶקְדֵּשׁוֹ קָרְבָּן

Traduction

Since we find that the verse equates a minor, i.e., one on the brink of adulthood, to an adult with regard to an intentional violation of an oath and with regard to a vow of prohibition, where one renders an item prohibited to himself through a vow, and with regard to the prohibition of he shall not profane his word, one might have thought that this minor, like an adult, should also be liable to bring an offering for misuse of his consecrated property, e.g., if he ate an item that he consecrated.

Rachi non traduit

לפי שמצינו שהשוה הכתוב. מכי יפליא דמשמע יודע להפלות סמוך לאיש דאכתי קטן הוא כל שנה זו:

תַּלְמוּד לוֹמַר זֶה הַדָּבָר

Traduction

Therefore, the verse states with regard to vows: ''This is the matter which the Lord has commanded. When a man vows a vow to the Lord, or takes an oath'' (Numbers 30:2–3). The emphasis of ''this'' indicates that it is only with regard to this matter, i.e., prohibitions resulting from vows, that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult, but he is not rendered liable to bring an offering for his misuse.

Rachi non traduit

זה הדבר אשר צוה וגו'. כלומר לאיסר ולא יחל אמרתי שיהא איסרו איסר ונדרו בבל יחל ולא לקרבן מעילה ובל יחל היינו מלקות ומסייע ליה לרב הונא:

קָתָנֵי מִיהַת לְאִיסָּר וּלְבַל יַחֵל חַיָּיב אֵימָא לְאִיסּוּר בַּל יַחֵל

Traduction

The Gemara analyzes the baraita. In any event, the baraita teaches that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult with regard to a vow of prohibition and with regard to the prohibition of he shall not profane his word, which indicates that he is liable for violating this prohibition. This supports the opinion of Rav Huna that a minor is flogged for eating food he consecrated. The Gemara refutes this proof: There is room to say that the word: And, in the phrase: With regard to a vow of prohibition and with regard to the prohibition of he shall not profane his word, should be omitted, and the baraita is comparing a minor to an adult with regard to the prohibition of he shall not profane his word, but it does not indicate that he is liable to receive lashes for violating this prohibition.

Rachi non traduit

אימא לאיסור בל יחל. כלומר איסורא בעלמא ולא מלקות:

אִיסּוּר בַּל יַחֵל מָה נַפְשָׁךְ אִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא מִילְקָא נָמֵי לִילְקֵי וְאִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא אִיסּוּר נָמֵי לֵיכָּא לְאוֹתָן הַמּוּזְהָרִים עָלָיו

Traduction

The Gemara asks: Can the baraita actually mean that a minor is compared to an adult with regard to the prohibition of he shall not profane his word, but he is not flogged? Whichever way you look at it, this is problematic: If a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult by Torah law, he should be flogged too, for his violation. And if a discriminating minor on the brink of adulthood is not considered an adult by Torah law, there is no prohibition violated here either. The Gemara answers that according to the baraita the prohibition does not apply to the minor himself, but to those who are warned to keep him away from the prohibited item.

Rachi non traduit

אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא. מכי יפליא לנדור נדר:

מילקא נמי לילקי. דהא כל זמן דנדרו נדר קאי עליה בבל יחל:

איסורא נמי ליכא. עליו אם אכלו דהא אי אתו רבנן לתקוני הכי תקון שלא יאכלו אחרים את הקדשו או הוא לכשיגדיל אבל בקטנותו לא באו לאסור עליו דקטן לאו בר קבולי עליה תקנתא דרבנן הוא: ומשני לעולם דרבנן ואיסורא אמאן קאי על אותן המוזהרים עליו להפריש מאיסורא:

Tossefoth non traduit

אי מופלא הסמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי. וא''ת ואמאי פריך בפשיטות דלילקי הא איכא אמוראי דאמרי דנדרו נדר לענין שאם אכלו אחרים שלוקין אבל הוא לא לקי דקטן הוא לעונשין וי''ל דהכי פריך אי מופלא הסמוך לאיש דאורייתא ואית ליה איסורא לקטן מילקא נמי לילקי:

לאותן המוזהרין עליו. תימה א''כ היכי ס''ד דלחייבו קרבן לפי שמניחין לו לעבור על נדרו וי''ל דהוה מצי למימר ולטעמיך אלא דבלאו הכי פריך שפיר:

שְׁמַע מִינַּהּ קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת בֵּית דִּין מְצֻוִּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים

Traduction

The Gemara raises a difficulty: If so, one can conclude from the baraita that if a minor eats meat from unslaughtered animal carcasses or violates other prohibitions, the court is commanded to prevent him from doing so. This is problematic, as elsewhere it is stated that this matter is subject to dispute (see Yevamot 114a). The Gemara explains: Here we are dealing with a case where the minor consecrated the food item and others ate it. They are liable to receive lashes for their consumption, but if he ate it he is not liable.

Rachi non traduit

ש''מ כו'. פלוגתא היא בפרק חרש שנשא פקחת ביבמות (דף קיד.):

אלא הכא במאי עסקינן כו'. ולעולם כדקתני ולאיסר ולבל יחל דהוי מלקות גמור ואפ''ה לא תסייעיה לרב הונא מהא דהא דקתני מלקות אהקדש קטן לאו לדידיה קאמר אלא לאחרים שאכלו את הקדשו:

Tossefoth non traduit

כגון שהקדיש הוא ואכלו אחרים. וא''ת ואמאי לא מוקי כגון שאכל הוא בעצמו לכשהגדיל והוה ניחא טפי דזדון שבועה לא מתוקמא אלא כשאכל בעצמו דאפי' נשבע שלא יאכלו אחרים אין בכך כלום כל זמן שלא אסר עליהם בקונם דהוי כהקדש וי''ל דניחא ליה לאוקומי כשאכלו אחרים מיד סמוך לנדרו:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים לוֹקִין אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹקִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאִיתְּמַר הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים רַב כָּהֲנָא אָמַר אֵין לוֹקִין רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַויְהוּ לוֹקִין

Traduction

The Gemara raises another difficulty: This works out well according to the one who said that if a minor consecrated a food item and others ate it, they are flogged. But according to the one who said that in such a case they are not flogged, what can be said? As it was stated that amora’im disagreed with regard to this issue: If a minor consecrated a food item and others ate it, Rav Kahana says that they are not flogged; Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both say that they are flogged.

Tossefoth non traduit

רבי יוחנן ור''ל דאמרי תרוייהו לוקין. וא''ת והא סבר ר''ל התראת ספק לא שמה התראה בהתערובות (זבחים עח.) גבי נותר ופגול שבללן זה בזה והכא התראת ספק הוא דשמא לא יביא ב' שערות עד ב' שנים או ג' ונמצא דאכתי לא הוי מופלא סמוך לאיש ואי מיירי שאכלו אחרים לאחר שהגדיל א''כ הל''ל כשאכלו הוא בעצמו ובהביא שתי שערות נמי לא איירי דא''כ הוא עצמו אם יאכלנו ילקה דרבי יוחנן אית ליה לעיל דתוך זמן כלאחר זמן וי''ל דאזלינן בתר רוב שמביאין שתי שערות בזמנן דהיינו בני י''ג ויום א':

מִדְּרַבָּנַן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

Traduction

The Gemara therefore reverts to the interpretation that the baraita is referring to the prohibition of he shall not profane his word, not the punishment for violation of the vow. And the reason lashes are not administered is that the prohibition is by rabbinic law. And as for the verse mentioned in the baraita, when it states that the verse equates a minor to an adult, which indicates that it is dealing with Torah law, this verse is a mere support for a rabbinic law.

גּוּפָא הִקְדִּישׁ וְאָכְלוּ אֲחֵרִים רַב כָּהֲנָא אָמַר אֵין לוֹקִין רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לוֹקִין בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא וּמָר סָבַר מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ מִדְּרַבָּנַן

Traduction

§ The Gemara discusses the matter itself, i.e., the dispute cited above. If a minor consecrated a food item and others ate it, Rav Kahana says that they are not flogged; Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both say that they are flogged. With regard to what principle do these Sages disagree? One Sage, i.e., Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish, holds that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult by Torah law, which is why others are liable for eating an item he consecrated; and one Sage, Rav Kahana, holds that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult by rabbinic law.

Rachi non traduit

מדרבנן. כלומר מ''ד אין לוקין מוקים להא דקתני לאיסר ולבל יחל כדאוקמינן לאיסור בל יחל איסורא בעלמא ומדרבנן ומקרא דכי יפליא דקתני שהשוה הכתוב אסמכתא בעלמא:

מֵתִיב רַב יִרְמְיָה יְתוֹמָה שֶׁנָּדְרָה בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּרַבָּנַן אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּאוֹרָיְיתָא

Traduction

Rav Yirmeya raises an objection from a baraita: In the case of a minor girl who is an orphan from her father and her mother or brothers accepted betrothal on her behalf, who vowed, her husband may nullify her vow, like any other husband, despite the fact that this marriage is valid merely by rabbinic law. Rav Yirmeya analyzes this baraita: Granted, if you say that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult by rabbinic law, one can explain that a husband whose marriage is by rabbinic law comes and negates a vow that also applies by rabbinic law. But if you say that a discriminating minor on the brink of adulthood is considered an adult by Torah law, can a husband whose marriage is by rabbinic law come and negate a vow that applies by Torah law?

Rachi non traduit

יתומה. שהשיאתה אמה דבת מיאון היא דנשואין דידה מדרבנן:

בעלה מפר נדרה. ולא קרי לה יתומה אלא בקטנותה כל זמן שראויה למיאון:

אי אמרת בשלמא מופלא סמוך לאיש. לא הוי נדרו נדר אלא מדרבנן מש''ה בעלה מפר לה דאתו נשואין דרבנן כו':

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ אִי דְּרַבָּנַן דְּרַבָּנַן הוּא אִי דְּאוֹרָיְיתָא קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא וְאֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ

Traduction

Rav Yehuda says that Shmuel says: Her husband may nullify her vows, whichever way you look at it: If the validity of the vows of such a minor applies by rabbinic law, the husband may nullify her vows, as the validity of their marriage is likewise by rabbinic law. And if the validity of a vow by a discriminating minor on the brink of adulthood is by Torah law, which means she would be violating a Torah prohibition, this is the same as the case of a minor who may eat meat from unslaughtered animal carcasses or violate other prohibitions, and the court or any other adult, including her husband in this case, is not commanded to prevent him from doing so,and it does not matter if his nullification was not effective.

Tossefoth non traduit

אין ב''ד מצווין להפרישו. וא''ת לרב הונא דאמר שהוא עצמו לוקה מה מועיל הפרתו ותו מה משני הא בעי רבי יוחנן למימר בפרק חרש (יבמות דף קיד.) דב''ד מצווין להפרישו וי''ל דלמסקנא דקאמר דעל דעת בעלה נודרת אתי שפיר והוה מצי למימר השתא וליטעמיך הא סבר ר' יוחנן דב''ד מצווין להפרישו אלא דבלא''ה פריך שפיר:

וְהָא כִּי גָדְלָה אָכְלָה בַּהֲפָרָה קַמַּיְיתָא

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But there is still concern for a violation, as when she grows and becomes an adult she will eat the food that she rendered forbidden to herself, relying on the initial nullification of her vow by her husband, which was not valid. At that stage she is an adult, whom the court is certainly commanded to prevent from violating prohibitions.

Rachi non traduit

והא לכי גדלה אכלה. בההיא הפרה דלאו הפרה היא ונמצא גדול אוכל נבלות:

אָמַר רַבָּה בַּר לֵיוַאי בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה וְהוּא שֶׁבָּעַל

Traduction

Rabba bar Livai said that this is not a concern, as her husband nullifies her vows each and every moment, and therefore when she reaches majority he will nullify her vow in a manner that is valid by Torah law. And this is the halakha, that the nullification takes effect by Torah law, only in a case where her husband engaged in intercourse with her after she became an adult, thereby rendering their marriage valid by Torah law.

Rachi non traduit

כל שעה. ואף משגדלה:

והוא שבעל. לאחר שגדלה דהויא הך בעילה קדושין גמורין דאורייתא דמעשה גדולה מעשה הלכך אתו נישואין דאורייתא ומבטלין נדרא דאורייתא:

וְהָא אֵין בַּעַל מֵפֵר בְּקוֹדְמִין כִּדְרַב פִּינְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כָּל הַנּוֹדֶרֶת עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת

Traduction

The Gemara raises another difficulty: But there is a principle that a husband cannot nullify vows of his wife that preceded their marriage; and as she is considered his wife by Torah law only when she becomes an adult, her vow when she was a minor preceded their marriage. The Gemara answers that he can still nullify her vow, in accordance with the statement of Rav Pineḥas in the name of Rava, as Rav Pineḥas said in the name of Rava: Any woman who takes a vow, it is from the outset contingent on her husband’s consent that she takes the vow. Since the minor was married by rabbinic law, she vowed on the condition that her husband should agree to her vow, and therefore the nullification is valid by Torah law.

Rachi non traduit

אין הבעל מפר. נדרים הקודמין לנישואין במסכת נדרים והאי נדר קדם להך בעילה דאורייתא:

כדרב פנחס. כלומר לא תוקי לה לברייתא כשהבעל מפר לה כל שעה ושעה לעולם נדרה דאורייתא ודקשיא לך אתו נשואין דרבנן ומבטלין נדרא דאורייתא אהכי מבטלת דכל הנודרת כו':

על דעת בעלה. והך קטנה על דעתו של זה נדרה וכי אמרינן אין הבעל מפר בקודמין היכא דלית לה בעל בשעת נדר כלל:

Tossefoth non traduit

כדרב פנחס דאמר על דעת בעלה היא נודרת. והוי כמו אלא אע''ג דלא כתוב בספרים אלא וכעין זה יש בפ' אע''פ (כתובות דף נט.) אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומר יקדשו ידיך לעושיהם דאין בספרים אלא ובנדרים (דף יג) יש בספרים אלא וא''ת א''כ אמאי נכתב בפרשת נדרים דבעל מפר לאשתו אפי' אינה אשתו כגון הכא הבעל מפר דעל דעתו נודרת וי''ל דאיצטריך לענין שאם אמר קיים ליכי שאינו יכול להפר א''נ משום דאמר רחמנא בעל מפר קאמר דלעולם על דעתו היא נודרת ואע''ג דהכא לא הוו אלא נישואין דרבנן ולא אמרה תורה שיפר מ''מ היא סבורה שבידו להפר כמו בשאר נשים ונודרת על דעתו:

אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מִשֶּׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה

Traduction

§ The Gemara continues to discuss the validity of the vows of a discriminating minor on the brink of adulthood. Abaye said: Come and hear a mishna (Terumot 1:3): With regard to a minor who has not grown two hairs, Rabbi Yehuda says: His teruma is not valid teruma. Rabbi Yosei says: Until he has reached the age of vows, i.e., when he does not yet have the status of a discriminating minor on the brink of adulthood, his teruma is not valid teruma, but once he has reached the age of vows, his teruma is teruma.

Rachi non traduit

לעונת נדרים. היינו מופלא הסמוך לאיש שנדריו נבדקין:

סַבְרוּהָ קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לָאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא אָתֵי גַּבְרָא דְּאוֹרָיְיתָא וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן אָתֵי גַּבְרָא דְּרַבָּנַן וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא לָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן

Traduction

The Sages assumed that Rabbi Yosei holds that teruma in the present applies by Torah law. They therefore objected: Granted, if you say that a discriminating minor on the brink of adulthood is an adult by Torah law, one can understand that one who is a man by Torah law with regard to vows can come and prepare untithed produce [tivla] for consumption by tithing it, which also applies by Torah law. But if you say that a discriminating minor on the brink of adulthood is an adult by rabbinic law, can one who is a man by rabbinic law come and prepare untithed produce, which is prohibited by Torah law? The Gemara refutes this proof: No, perhaps Rabbi Yosei holds that teruma in the present applies by rabbinic law, and this is why he rules that a minor on the brink of adulthood can set aside teruma.

Rachi non traduit

סברוה. רבנן בני הישיבה דבעו לאותובי לרב כהנא מהכא:

תרומה דאורייתא. וקאמר משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה ותרומה והקדש ונדר חדא היא דמקדשה בדבורו שקורא עליה שם:

Tossefoth non traduit

אי אמרת בשלמא מופלא הסמוך לאיש דאורייתא. וא''ת אדפריך מרבי יוסי לסיועי מדרבי יהודה דאמר אין תרומתו תרומה אלמא סבר דמופלא הסמוך לאיש דרבנן ולכך לא מתקן טבל דאורייתא וי''ל דר' יהודה נמי אית ליה דמופלא סמוך לאיש דאורייתא ולהקל לתקן טבל לא איתרבי להיות כגדול:

וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן וְהָתַנְיָא בְּסֵדֶר עוֹלָם אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Yosei hold that teruma in the present applies by rabbinic law? But isn’t it taught in a baraita in the anthology called Seder Olam: The verse that states with regard to the Jewish people’s return to Eretz Yisrael following their exile: ''And the Lord your God will bring you into the land that your fathers possessed, and you shall possess it'' (Deuteronomy 30:5).

Rachi non traduit

אבל שלישית. לעתיד לבא:

יְרוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה יֵשׁ לָהֶן שְׁלִישִׁית אֵין לָהֶן

Traduction

These two expressions of possession indicate that the Jewish people had a first possession of Eretz Yisrael in the days of Joshua, when Eretz Yisrael was first sanctified with regard to the obligation of its mitzvot, and they had a second possession at the time of Ezra and the return of the Babylonian exile. In other words, the sanctity of the land lapsed when the First Temple was destroyed and the Jews were exiled to Babylonia, and therefore a second sanctification was necessary when they returned to their land. But they will not have a third possession. That is, it will never be necessary to sanctify the land a third time, as the second sanctification was permanent.

Rachi non traduit

ירושה ראשונה. של יהושע:

ושניה. בימי עזרא:

יש להן. כלומר בגלות נבוכדנצר בטלה קדושת הארץ ונצטרכו ליורשה ולקדשה בשניה:

אין להם. כלומר אינה ירושה דלא יצטרכו לרשתה ולקדשה דלא בטלה קדושתה מגזרת הכתוב:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאן תְּנָא סֵדֶר עוֹלָם רַבִּי יוֹסֵי

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: Who is the tanna that taught Seder Olam? Rabbi Yosei. Since Rabbi Yosei maintains that the second sanctification of Eretz Yisrael did not lapse even after the destruction of the Second Temple, he must also maintain that teruma in the present applies by Torah law.

Rachi non traduit

ואמר רבי יוחנן. בעלמא:

מאן תנא סדר עולם רבי יוסי. דהוא סתמה כי היכי דסתם מתניתין ר''מ:

רַבִּי יוֹסֵי תָּנֵי לַהּ וְלָא סָבַר לַהּ הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּתַנְיָא עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִּשְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה

Traduction

The Gemara answers that Rabbi Yosei taught Seder Olam but he does not maintain in accordance with its ruling here. The Gemara adds: So too, it is reasonable that this is so, as it is taught in a baraita: With regard to non-sacred dough that became mixed with teruma dough, or which was leavened with leaven of teruma,

Rachi non traduit

תני ולא סבר לה. להא דרשא דקתני שלישית אין להן אלא ודאי בטלה קדושת הארץ ותרומתה דהשתא דרבנן:

עיסת חולין שנדמעה. כגון שנפל סאה של תרומה לתוך פחות ממאה של חולין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source