Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nidah
Daf 28a
וְטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים וְקָא דָיְיקַתְּ מִינַּהּ טַעְמָא דְּשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת הָא לָאו הָכִי טָהוֹר
Traduction
But they deemed pure all items that were under the small openings to the house, i.e., those whose width was less than four handbreadths. And you infer from this statement that the reason the large openings are impure in such a case is that the form of the corpse still exists; but otherwise, i.e., if the corpse was deformed, then even the large openings are pure.
Rachi non traduit
וטהרו לו פתחים קטנים. הפחותים מארבעה כשאר מתים שלמים שהגדולים מצילין על הקטנים דקיי''ל מת פתחו בארבעה אם הוא בבית כל הפתחים טמאים ואם פתח פחות מארבעה טהור והני מילי להציל את שאר פתחים אבל להוציא הא אמרי' פותח טפח מוציא הטומאה לצד שני והכי אמרי' במס' אהלות (פ''ג מ''ו) המת פתחו בארבעה בד''א להציל את הפתחים אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח:
אַדְּרַבָּה דּוֹק מִינַּהּ לְהַאי גִּיסָא שִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת הוּא דְּטִהֲרוּ לוֹ פְּתָחִים קְטַנִּים הָא לָאו הָכִי פְּתָחִים קְטַנִּים נָמֵי טְמֵאִין דְּכֹל חַד וְחַד חֲזֵי לְאַפּוֹקֵי חַד חַד אֵבֶר
Traduction
The Gemara explains why one cannot infer from here that a deformed corpse does not impart impurity to other items that are under the same roof: On the contrary, one can infer from this statement in the opposite manner: It is only because the form of the corpse still exists that the Sages deemed pure the small openings of the house; but otherwise, the small openings are also impure, as each and every one of them is fit for taking out the corpse through them, each limb one by one. Consequently, no proof can be derived from this statement in support of the opinion of Reish Lakish.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּמַאן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּתְנַן אֵפֶר שְׂרוּפִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁיעוּרָן בְּרוֹבַע
Traduction
Ravina said to Rav Ashi: In accordance with whose opinion did Rabbi Yoḥanan say that a deformed corpse imparts impurity to items that are under the same roof? It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as we learned in a mishna (Oholot 2:2): With regard to the ashes of burned corpses that are not mixed with other types of ashes or dirt, Rabbi Eliezer says that its measure for imparting impurity to items that are under the same roof is a quarter of a kav. Clearly, Rabbi Eliezer maintains that a deformed corpse imparts impurity to items that are under the same roof.
Rachi non traduit
ר' יוחנן. דפליג עליה דריש לקיש דבעי למימר דמת שנתבלבלה צורתו טמא דאמר כמאן כר' אליעזר:
ברובע. רובע הקב:
הֵיכִי דָמֵי מֵת שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת אָמַר אַבָּיֵי כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא רָבָא אָמַר כְּגוֹן שֶׁשְּׂרָפוֹ עַל גַּבֵּי אַפּוּדְרִים רָבִינָא אָמַר כְּגוֹן דְּאִיחֲרַךְ אִחֲרוֹכֵי
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of this case of a corpse that was burned but its form still exists? How is this possible? Abaye says: It is possible in a case where one burned the corpse on top of a hard leather spread [katavla], which does not burn, and therefore the corpse retains its shape even after it is burned. Rava says: It is possible in a case where one burned the corpse on top of a marble slate [apoderim]. Ravina says: It is possible in a case where the corpse was charred without being reduced to ashes.
Rachi non traduit
קטבלא. עור שלוק וקשה ואינה נשרפת עם המת:
אפודרא. אבן שייש. ותרוייהו כגון שעשויות בית קיבול ומחיצות שאין העפר יכול להתפזר:
דאיחרך איחרוכי. המת ולא נעשה אפר:
Tossefoth non traduit
שנשרף על גבי קטבלא. פי' עור שלוק היה בעור דפוס של אדם וצורתו דכי נמי נשרף עליו צורתו וחתוך אברים ניכרים:
תָּנוּ רַבָּנַן הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאוּ
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: In the case of a woman who discharges a shaped hand, i.e., its fingers are discernible, or a shaped foot, its mother is impure with the impurity of a woman after childbirth, as the hand or foot certainly came from a full-fledged fetus. And we are not concerned that perhaps they came from a fetus with a sealed, i.e., deficient, body, in which case the miscarriage does not have the status of childbirth with regard to ritual impurity. The reason is that most pregnant women give birth to a fully formed fetus, and therefore it is presumed that the hand or foot came from a whole fetus that was squashed during childbirth.
רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַרְוַיְיהוּ אֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טוֹהַר מַאי טַעְמָא אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ
Traduction
Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna both say: Although the woman observes the period of impurity of a woman after childbirth, we do not give her the days of purity following the period of impurity. What is the reason? Although it is presumed that the discharged limbs came from a full-fledged fetus, it is unknown whether or when the woman discharged the rest of the fetus, and the principle is that a woman who discharges observes her periods of impurity and purity when the majority of the limbs of the fetus emerge. Therefore, one can say that perhaps her childbirth was distant, i.e., the woman discharged the majority of the limbs of the fetus long before she discharged this hand or foot, and consequently her period of purity has already ended.
Rachi non traduit
אין נותנין לה ימי טוהר. דאע''ג דפשיטא לן דולד הוא:
אימר הרחיקה לידתה. הרי כמה ימים שיצא רוב הולד לאברים וכבר עברו ימי טוהר שלה ולא ידעינן מאימת נמני:
מֵתִיב רַב יוֹסֵף הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מָה הִפִּילָה תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֹּל כְּהַאי גַּוְונָא אֵימָא הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ לִתְנֵי וּלְנִדָּה
Traduction
Rav Yosef raises an objection from a mishna (29a): In the case of a woman who discharges and it is not known what sex fetus she discharged, she shall observe the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female. And if it enters your mind that in any case like this one should say that perhaps the woman’s childbirth was distant, let the mishna teach that the woman shall observe the strictures of a woman who gave birth to both a male and a female, and also observes the strictures of a menstruating woman. Since it is possible that the item she discharged was a limb from a fetus the majority of which she discharged a long time beforehand, then she must forgo the period of purity observed by a woman who gave birth, and treat any blood that emerges during this period like the blood of a menstruating woman.
Rachi non traduit
ניתני ולנדה. שכל דמים שתראה יהיו טמאים שלא יהיו לה ימי טוהר והכי איבעי ליה למיתני תשב לזכר ולנקבה ולנדה כלומר שבועיים דנקבה מטמאה בלא שום ראייה דדלמא נקבה הואי וימי טוהר לא יהיה לה שהרי כמה ימים שהתחילה לילד ויצא הרוב והיינו לנדה. ולקמן בהאי פירקא (נדה דף ל.) מפרש למה הוזכר זכר שאם תראה לסוף ל''ד ותחזור ותראה ליום מ''א תהא מקולקלת עד יום מ''ח:
אָמַר אַבָּיֵי אִי תְּנָא לְנִדָּה הֲוָה אָמֵינָא מְבִיאָה קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל קָא מַשְׁמַע לַן דְּנֶאֱכָל
Traduction
Abaye says in response: If the mishna had taught that the woman observes the strictures of a menstruating woman, I would say that as her status as a woman after childbirth is uncertain, since she observes the strictures of a menstruating woman with regard to any blood that emerges, she brings an offering like any woman after childbirth, but it is not eaten by the priests. It might be thought that perhaps the woman did not give birth at all and is not obligated to bring the offering, and therefore her bird sin offering cannot be eaten. By omitting the halakha that the woman observes the strictures of a menstruating woman, the mishna teaches us that her offering is eaten. This indicates that she certainly discharged an offspring; the uncertainty is only about when she discharged it.
Rachi non traduit
הוה אמינא מביאה קרבן ואינו נאכל. דכיון דתני לנדה משמע דמספקא ליה אי ולד הוא אי לא קמ''ל מדלא תני לנדה אלא לזכר ולנקבה דודאי פשיטא לן דולד הוא ומביאה קרבן ונאכל ומיהו ימי טוהר לית לה אימר הרחיקה לידתה:
אָמַר רַב הוּנָא הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחְזִירָהּ אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד
Traduction
§ Rav Huna says: If a fetus extended its hand out of the womb and then returned it, its mother is impure with the impurity of a woman after childbirth. This is considered childbirth, as it is stated with regard to Tamar, Judah’s daughter-in-law: ''And it happened when she gave birth that one put out a hand…and it happened that as he drew back his hand, his brother came out'' (Genesis 38:28–29). Evidently, the fetus extending out its hand was considered childbirth, despite the fact that it subsequently drew back the hand.
Rachi non traduit
ויתן יד. אלמא לידת יד קרויה לידה:
מֵתִיב רַב יְהוּדָה הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ אֵין אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכָל דָּבָר אָמַר רַב נַחְמָן לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַב הוּנָא לָחוֹשׁ חוֹשֶׁשֶׁת יְמֵי טוֹהַר לָא יָהֲבִינַן לַהּ עַד דְּנָפֵיק רוּבֵּיהּ
Traduction
Rav Yehuda raises an objection from a baraita: If a fetus extended its hand out of the womb, its mother need not be concerned that she is considered a woman after childbirth with regard to any matter. Rav Naḥman says in response: The meaning of this statement was explained to me personally by Rav Huna himself: With regard to being concerned that she has the status of a woman after childbirth, the woman must be concerned, i.e., she must observe the strictures of a woman after childbirth. But we do not give her a period of days of purity like any woman after childbirth, until most of the fetus emerges.
וְהָא אֵין אִמּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְכָל דָּבָר קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְכָל דָּבָר מִדְּאוֹרָיְיתָא אֲבָל מִדְּרַבָּנַן חוֹשֶׁשֶׁת וְהָא קְרָא קָאָמַר מִדְּרַבָּנַן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t the baraita say that its mother need not be concerned that she is considered a woman after childbirth with regard to any matter? Abaye says: The baraita means that the woman need not be concerned with regard to any matter by Torah law; but by rabbinic law she must be concerned, i.e., she is required to observe the strictures of a woman after childbirth. The Gemara asks: But doesn’t Rav Huna cite a verse as proof for his statement that if a fetus extended its hand out it is considered childbirth? The Gemara answers: This halakha applies by rabbinic law, and the verse is cited as mere support for it, i.e., it is not an actual source.
Rachi non traduit
והא קרא קאמר. רב הונא אלמא לידה דאורייתא קרי ליה:
מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה
Traduction
MISHNA: A woman who discharges or gives birth to a tumtum, whose sexual organs are obscured, or to a hermaphrodite [ve’androginos], who has both male and female sexual organs, shall observe the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female. She is impure for fourteen days like a woman who gave birth to a female, but blood that she sees thereafter is pure only until forty days after birth, like for a woman who gave birth to a male.
Rachi non traduit
מתני' לזכר ולנקבה. ימי טוהר לזכר וימי טומאה דנקבה:
טוּמְטוּם וְזָכָר אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה טוּמְטוּם וּנְקֵבָה אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִּלְבָד
Traduction
In a case where she gave birth to twins, if they are a tumtum and a male, or a hermaphrodite and a male, she observes the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female. But if the twins are a tumtum and a female, or a hermaphrodite and a female, she shall observe the periods of purity and impurity established by the Torah for a woman who gives birth to a female alone. Regardless of the status of the tumtum and the hermaphrodite, the woman’s seven days of impurity and her succeeding thirty-three days of purity are subsumed in the fourteen days of impurity and sixty-six days of purity for a female.
Rachi non traduit
תשב לנקבה בלבד. אפי' הוי טומטום זכר בתר נקבות אזלינן דכל ימי זכר בין לטומאה בין לטהרה מובלעים תוך של נקבה:
יָצָא מְחוּתָּךְ אוֹ מְסוֹרָס מִשֶּׁיֵּצֵא רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד יָצָא כְּדַרְכּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא רוֹב רֹאשׁוֹ וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ מִשֶּׁיֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ
Traduction
If the fetus emerged in pieces, or if it emerged reversed, i.e., feetfirst rather than headfirst, when most of its limbs emerge, its status is like that of a child born, with regard to the impurity of a woman after childbirth. If the fetus emerged in the usual manner, headfirst, it is not considered born until most of its head emerges. And what is considered most of its head? It is from when its forehead emerges.
Rachi non traduit
מסורס. דרך מרגלותיו ולשון היפוך הוא כמו סרס המקרא ודרשהו:
גְּמָ' הַשְׁתָּא טוּמְטוּם לְחוֹדֵיהּ וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לְחוֹדֵיהּ אָמְרַ[תְּ] תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה טוּמְטוּם וְזָכָר אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר מִיבַּעְיָא
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Now that with regard to a woman who gives birth to a tumtum alone, or a hermaphrodite alone, the mishna states that she shall observe the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female, as the sex of the offspring is uncertain, is it necessary for the mishna to rule that if a woman gives birth to twins, a tumtum and a male, or a hermaphrodite and a male, she shall observe the strictures of a woman who gave birth to both a male and a female?
אִיצְטְרִיךְ מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה אֵימָא מִדְּהַאי זָכָר הַאי נָמֵי זָכָר קָא מַשְׁמַע לַן אֵימָא שְׁנֵיהֶם הִזְרִיעוּ בְּבַת אַחַת זוֹ זָכָר וְזֶה נְקֵבָה
Traduction
The Gemara answers: It was necessary for the mishna to state this halakha, lest you say that since Rabbi Yitzḥak says that the sex of a fetus is determined at the moment of conception, in that if the woman emits seed first she gives birth to a male, and if the man emits seed first she gives birth to a female, therefore one might say that since this offspring that was born with the tumtum or hermaphrodite is male, that tumtum or hermaphrodite is also male. Consequently, the mishna teaches us that the woman shall observe the strictures of a woman who gave birth to a female as well, as one can say that perhaps both the man and the woman emitted seed at the same time, which would mean that this offspring is male and that tumtum or hermaphrodite is female.
Rachi non traduit
גמ' איצטריך. אע''ג דטומטום לחודיה מספקינן בזכר ובנקבה היכא דאיתיליד זכר בהדיה נימא זכר הוא דמוכחא מילתא דהיא הזריעה תחילה קמ''ל:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁרָאוּ לוֹבֶן אוֹ אוֹדֶם אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה
Traduction
§ Rav Naḥman says that Rav says: In the case of a tumtum and a hermaphrodite who saw a white gonorrhea-like discharge [ziva], for which a man is impure, or who emitted a red discharge that had the appearance of menstrual blood, for which a woman is impure, if they entered the Temple they are not liable for entering the Temple in a state of impurity, as perhaps they are pure, in accordance with their true sex. And if they touched teruma after such a discharge, one does not burn the teruma due to their contact, as although impure teruma must be burned, the impurity in this case is uncertain.
Rachi non traduit
לובן. דומה לקרי:
אודם. דומה לדם נדות:
אין חייבין על ביאת מקדש. דלמא טהור הוא וקמייתי חולין בעזרה דאין זכר מטמא באודם ואין נקבה מטמאה בלובן:
ואין שורפין עליהם תרומה. אלא תולין כי חזאי אודם איכא למימר זכר הוא ואין אודם מטמא בו ואי חזאי לובן איכא למימר נקבה היא ואין לובן מטמא בה הילכך תולין:
Tossefoth non traduit
אמר רב נחמן אמר רב טומטום ואנדרוגינוס כו'. קסבר רב דאנדרוגינוס ספק זכר ספק נקבה הוא דאי בריה הוא לא יטמא לא בלובן ולא באודם אלא ודאי סבר ספקא הוא והא דפסיק רב בפרק הערל (יבמות דף פג.) כר' יוסי באנדרוגינוס לא כר' יוסי דמתני' דהתם דאמר מאכיל בחזה ושוק דזכר ודאי הוי אלא כרבי יוסי דברייתא דקאמר התם אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים לידע אם זכר אם נקבה ולאו בריה בעלמא הוא אלא כלומר ספקא וכן משמע לישנא דלא הכריעו והיינו כמו שסובר רב בשמעתין ובפ' בתרא דיומא (ד' עד.) דקאמר כל חלב לרבות כוי וחצי שיעור ופריך איצטריך קרא לרבויי ספקא ומשני דכוי בריה הוי האי בריה הוי בריה ממש ולא ספקא והקשה רבינו שמואל בחור דתניא בתוספתא דמס' בכורי' [פ''ב] הריני נזיר שזה איש או אשה הרי הוא נזיר ר' יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא יכלו חכמים להכריע אם איש או אשה אבל טומטום אינו כן אלא ספק איש או אשה ואי לר' יוסי אנדרוגינוס נמי ספק במאי פליגי ת''ק והוא ועוד מאי אבל טומטום אינו כן וי''ל דלעולם ספק הוא ולא דמי לספק טומטום דבטומטום לא שייך למיתני ביה ולא הכריעו חכמים דאין כולן שוין דלפעמים כשנקרע נמצא זכר ולפעמי' נקבה וספק שלו יכול להתברר אבל אנדרוגינוס כולם או זכר או נקבה אבל לא הכריעו חכמים איזהו ונפקא מינה אם קידש טומטום אשה או נתקדשה ונקרע וגם לענין שופר אמרי' (ר''ה דף כט.) אנדרוגינוס מוציא את מינו טומטום אינו מוציא לא מינו ולא שאינו מינו ולא פליג ר' יוסי את''ק אלא מפרש מילתיה דת''ק או כולה ר' יוסי היא אי נמי פליגי וקאמר כיון דלא הכריעו חכמים אינו נזיר דלא היה בדעתו להיות נזיר אא''כ הוי זכר ודאי או נקבה ודאית וכיון דלא הכריעו הוי לעולם ספק:
רָאוּ לוֹבֶן וְאוֹדֶם כְּאֶחָד אֵין חַיָּיבִין עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ אֲבָל שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה
Traduction
If a tumtum and a hermaphrodite saw white ziva and red blood as one, i.e., they emitted both ziva and blood and are therefore impure regardless of their sex, they are still not liable for entering the Temple, but one does burn teruma due to their contact. The reason they are not liable for entering the Temple, despite the fact that they are definitely impure, is that it is stated: ''Both male and female
Rachi non traduit
ראו אודם ולובן כאחד. דממ''נ טמא אפ''ה לענין טומאת ביאת מקדש פטירי מקרבן כדמפרש טעמא:
Tossefoth non traduit
שנאמר מזכר ועד נקבה זכר ודאי כו'. תימה בשלמא טומטום איצטריך למעוטי כיון שיש טומטום שהוא זכר ויש טומטום שהוא נקבה ופטרו הכתוב כל זמן שהוא ספק כדממעט במעשר בהמה בקפץ אחד מן המנוין לתוכו עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק ולעיל גבי ספק בהרת קדמה לשער לבן דדריש לה מקראי בשלהי נזיר (דף סה:) אבל אנדרוגינוס למה צריך למעוטי כיון דסבר רב דספק הוי וכולן שוין קמי שמיא גליא אם זכר אם נקבה ואמאי ממעט ליה והכי פריך בבכורות בפ' על אלו מומין (בכורות דף מא:
ושם) בסופו גבי הא דתניא כשהוא אומר למטה הזכר שאין ת''ל להוציא טומטום ואנדרוגינוס ופריך מני אילימא ת''ק קסבר אנדרוגינוס ספקא הוא אצטריך קרא למעוטי ספקא וי''ל דהתם פריך שפיר דממעט אנדרוגינו' מהזכר יתירא דכתיב גבי עולה ולהכי פריך אצטריך קרא למעוטי ספקא דכיון דקמי שמיא גליא אם נקבה הוי אמאי צריך למעוטי ואם זכר הוא בא למעוטי משום דמשונה משאר זכרים א''כ ש''מ דזכר הוא ולא ספק אבל הכא דכתיב מזכר ועד נקבה איכא למימר דממעט לה מטעם שהוא משונה והוי ספק משום דלא ידענא אי מזכר ממעט ליה והוי זכר או מנקבה ממעט ליה והוי נקבה ונראה לומר דתרי מיעוטי נינהו דהוי מצי למכתב מזכר ועד אדם או מנקבה ועד אדם ואתא חד לאנדרוגינוס וחד לטומטום אי נמי מההיא מיעוטא דממעטינן אנדרוגינוס ממעטינן נמי טומטום ולא נימא דתרי מיעוטי נינהו ואי מזכר ממעטינן להו איצטריך למכתב נקבה דלא נימא זכר למעוטי נקבה אתא או איפכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source