Vayedaber

''בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם'' קָאָמַר.

Traduction

or in the name of He Who is compassionate, that the tanna is stating the halakha. Although gracious and compassionate are not names of God, the reference in the mishna is to an oath in the name of God.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ''בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ'' נָמֵי – ''בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ'' קָאָמַר!

Traduction

Rava said to Abaye: If so, in the case of one who administered the oath to the witnesses in the name of heaven and in the name of earth as well, say that it is with regard to an oath in the name of He for Whom the heaven and the earth are His that the tanna is stating the halakha. Why, then, does the mishna say that for an oath in the name of heaven and in the name of earth, these witnesses are exempt from liability?

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן – וַדַּאי ''בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן'', וַדַּאי ''בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם'' קָאָמַר. הָכָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ – ''בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ'' קָאָמַר.

Traduction

The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, since there is no other entity that is called gracious and compassionate, certainly it is in the name of He Who is gracious, and certainly it is in the name of He Who is compassionate that the tanna is speaking. By contrast, here, since there are heaven and earth that exist as independent entities, perhaps when he administers an oath in the name of heaven and in the name of earth, it is in the name of the actual heaven and in the name of the actual earth that he is speaking, and not in the name of He for Whom the heaven and the earth are His.

Rachi non traduit

במי שהוא חנון. ולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון:

תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵ''אֱלֹהִים'', ''יָהּ'' מֵ''יְיָ'' – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק. שִׁין דָּלֶת מִ''שַּׁדַּי'', אָלֶף דָּלֶת מֵ''אֲדֹנָי'', צָדִי בֵּית מִ''צְּבָאוֹת'' – הֲרֵי זֶה נִמְחָק.

Traduction

§ Apropos the names of God that may be erased and those that may not be erased, the Gemara discusses the details of the matter. The Sages taught: If one wrote the letters alef lamed from the name Elohim, or yod heh from the Tetragrammaton, this pair of letters and that pair of letters may not be erased. But if one wrote the letters shin dalet from Shaddai, or alef dalet from Adonai, or tzadi beit from Tzevaot, this may be erased.

Rachi non traduit

כתב אלף למד מאלהים. שהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע''פ שלא גמר את השם שהרי ב' אותיות הללו שם לעצמו:

Tossefoth non traduit

בפר''ח גרס א''ד מן השם אינו נמחק. ותימה דמאי שנא מצ''ב מצבאות וש''ד משדי דנמחקין לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו יותר:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ''צְבָאוֹת'' כּוּלּוֹ נִמְחָק – שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם''. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

Rabbi Yosei says: The word tzevaot may be erased in its entirety, as God is called Tzevaot only in the context of the children of Israel, and it is not an independent name of God, as it is stated: ''And I shall bring forth My hosts [tzivotai], My people the children of Israel, out of the land of Egypt'' (Exodus 7:4). Shmuel says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.

Tossefoth non traduit

ה''ג אין הלכה כרבי יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו עמו וכן [גרס] ר''ח:

תָּנוּ רַבָּנַן: כָּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. לְפָנָיו כֵּיצַד? ''לַייָ''' – ל' נִמְחָק; ''בַּייָ''' – ב' נִמְחָק; ''וַייָ''' – ו' נִמְחָק; ''מֵיְיָ''' – מ' נִמְחָק; ''שֶׁיְיָ''' – ש' נִמְחָק; ''הַיְיָ''' – ה' נִמְחָק; ''כַּייָ''' – כ' נִמְחָק.

Traduction

The Sages taught: Any letters ancillary to the name of God, whether as a prefix preceding the name or as a suffix succeeding the name, this addition may be erased. Preceding it, how so? If one wrote the Tetragrammaton with the prefix lamed, meaning: To the Lord, the lamed may be erased; the Tetragrammaton with the prefix beit, meaning: By the Lord, the beit may be erased; the Tetragrammaton with the prefix vav, meaning: And the Lord, the vav may be erased; the Tetragrammaton with the prefix mem, meaning: From the Lord, the mem may be erased; the Tetragrammaton with the prefix shin, meaning: That the Lord, the shin may be erased; the Tetragrammaton with the prefix heh, meaning: Is the Lord, the heh may be erased; the Tetragrammaton with the prefix kaf, meaning: Like the Lord, the kaf may be erased.

לְאַחֲרָיו כֵּיצַד? ''אֱלֹהֵינוּ'' – נוּ נִמְחָק, ''אֱלֹהֵיהֶם'' – הֶם נִמְחָק, ''אֱלֹהֵיכֶם'' – כֶם נִמְחָק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק, שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.

Traduction

Succeeding it, how so? If one wrote Eloheinu, meaning: Our God, the nun vav suffix may be erased; Eloheihem, meaning: Their God, the heh mem suffix may be erased; Eloheikhem, meaning: Your God, second person plural, the kaf mem suffix may be erased. Aḥerim say: The suffix succeeding the name of God may not be erased as the name of God to which it is appended already sanctified it and it is considered as though it is part of the name. Rav Huna says: The halakha is in accordance with the opinion of Aḥerim.

(אַבְרָהָם, דְּלָטְיָא, לְנָבוֹת, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, שְׁלֹמֹה, דָּנִיאֵל – סִימָן)

Traduction

§ Abraham; who cursed Naboth; in Gibeah of Benjamin; Solomon; Daniel; this is a mnemonic for the halakhot that follow.

כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל – שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ''.

Traduction

All names that could be understood as the name of God that are stated in the Torah with regard to Abraham are sacred and are referring to God, except for this name, which is non-sacred, as it is stated: ''My lords, if I have found favor in your eyes'' (Genesis 18:3). In that passage, Abraham is addressing the angels who appeared to him in the guise of men, not God.

Rachi non traduit

חוץ מזה כו'. למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו:

חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה – כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.

Traduction

Ḥanina, son of the brother of Rabbi Yehoshua, and Rabbi Elazar ben Azarya in the name of Rabbi Elazar HaModa’i, say: This too is sacred. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Yehuda says that Rav says: Hospitality accorded to guests is greater than receiving the Divine Presence? In accordance with whose opinion is that statement? It is in accordance with the opinion of that pair of tanna’im, Ḥanina, son of the brother of Rabbi Yehoshua, and Rabbi Elazar ben Azarya, who understood that Abraham was speaking to God.

Rachi non traduit

אף זה קדש. דכתיב לעיל מינה וירא אליו יי' והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב''ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין:

כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ''' – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

Traduction

All names that could be understood as the name of God that are stated in the Torah with regard to Lot are non-sacred and are referring to angels, except for this one, which is sacred, as it is stated: ''And Lot said to them: Please, not so Adonai. Behold your servant has found favor in your eyes, and you have magnified Your mercy that You have performed for me by saving my life'' (Genesis 19:18–19). It is apparent from the context that Lot is addressing He Who has the capacity to kill and to vivify; that is the Holy One, Blessed be He.

Rachi non traduit

מי שיש בידו כו'. וה''ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך:

כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – חוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ. אָלֶף לָמֶד – חוֹל, יוֹד הֵי – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: ''כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה''.

Traduction

All names that are stated with regard to Naboth are sacred, e.g., in the verse: ''Naboth blasphemed Elohim and the king'' (I Kings 21:13), and those stated with regard to Micah are non-sacred and are referring to the graven image that he fashioned (see Judges, chapters 17–18). Rabbi Eliezer says: Indeed, all names that are stated with regard to Naboth are sacred; but those stated with regard to Micah, some of them are non-sacred and some of them are sacred. The names beginning with the letters alef lamed, i.e., Elohim, are non-sacred, as the reference is to the idol that he crafted, and all the names beginning with the letters yod heh, i.e., the Tetragrammaton, are sacred, except for this name that begins with the letters alef lamed and it is sacred: ''All the time that the house of Elohim was in Shiloh'' (Judges 18:31).

Rachi non traduit

בנבות. כתיב (מלכים א כ''א:י''ג) ברך נבות אלהים:

במיכה. כגון (שופטים י''ז:ג') לו בית אלהים וכגון (שם). הקדש הקדשתי הכסף לה' מידי לבני וגו' הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה' דרככם כלפי שכינה אמר:

אלף למד חול. כגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם:

כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ.

Traduction

All names that are stated in the passage concerning Gibeah of Benjamin, where the rest of the tribes consulted God to determine whether they should go to war against the tribe of Benjamin (see Judges, chapter 20), Rabbi Eliezer says: They are non-sacred, as they were consulting an idol, not God. Rabbi Yehoshua says: They are sacred.

Rachi non traduit

שמות האמורין בגבעה. וישאלו בני ישראל בה' (שם כ):

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה?!

Traduction

Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: How can you say that those names are sacred? Does God promise and not fulfill the promise? Twice the tribes received the response to go to war against Benjamin, and twice they were vanquished.

Rachi non traduit

וכי מבטיח. שיצליחו ואינו עושה:

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה; וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ – הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן (הַכֹּהֵן) עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ'''.

Traduction

Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: That which God promised, He fulfilled. In each case, He responded to their question. The first time they consulted God through the Urim VeTummim, but they did not seek to ascertain if they are to triumph in the war or if they are to be defeated. In the last time that they consulted God through the Urim VeTummim, where they sought to ascertain whether they would emerge triumphant, they consented in Heaven to their endeavor, as it is stated: ''And Pinehas, son of Elazar, son of Aaron was standing before it in those days, saying: Shall I yet again go out to battle against the children of Benjamin my brother, or shall I cease? And the Lord said: Go up, as tomorrow I will deliver them into your hand'' (Judges 20:28).

Rachi non traduit

הם לא ביחנו. הם לא שאלו אלא האלך ולא אמרו התתנהו בידי:

באחרונה שביחנו. באורים ותומים כי מחר אתננו בידך הסכימו לדבריהם:

Tossefoth non traduit

באחרונה שביחנו. שבכולן לא כתב אם אחדל אלא באחרונה דכתיב האוסיף לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל:

כָּל ''שְׁלֹמֹה'' הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ''כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה'' – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ''וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ'' – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים''.

Traduction

All mentions of the name Shlomo that are stated in the Song of Songs, such as: ''The song of songs that is Shlomo’s'' (Song of Songs 1:1), are not references to King Solomon; rather, they are sacred, meaning a song to the One for Whom peace [shehashalom] is His, except for this mention: ''My vineyard, which is mine, is before me; you, Solomon shall have the one thousand,'' i.e., one thousand are for Solomon himself; ''and two hundred for those who guard its fruit'' (Song of Songs 8:12), which is a reference to the Sages. And some say: This verse too is non-sacred: ''Behold, the bed of Solomon; sixty mighty men are around it'' (Song of Songs 3:7).

Rachi non traduit

ומאתים לנוטרים כו'. לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם:

הנה מטתו. חול שהיה נבעת מאשמדאי כדאמר במסכת גיטין (דף סח:):

אַף זֶה – וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ?! אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה'' – לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, ''וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ'' – לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא; שְׁמוּאֵל לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים?!

Traduction

The Gemara asks: Does this mean: This verse too is non-sacred, and it is not necessary to say that the verse cited earlier is non-sacred? But that which Shmuel says: A monarchy that kills one of every six individuals in the world is not punished for doing so, as that is the prerogative of a monarch, as it is stated: ''My vineyard, which is mine, is before me; you, Shlomo shall have the one thousand,'' this is a reference to the monarchy of Heaven; ''and two hundred for those who guard its fruit,'' this is a reference to the monarchy of earth. Of the 1,200 mentioned in the two parts of the verse, two hundred, or one-sixth, are the prerogative of the earthly monarch. Shmuel, who interprets the mention of Shlomo in this verse as referring to God, holds neither in accordance with the opinion of the first tanna nor in accordance with the opinion introduced with the term: Some say. Both tanna’im agree that the reference in the verse is to Solomon and not to the Holy One, Blessed be He.

Rachi non traduit

דקטלא חד משיתא. באנגריא דעבודת המלך:

Tossefoth non traduit

דקטלא חד משיתא בעלמא כו'. בהוצאה למלחמת הרשות קאמר:

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה – קֹדֶשׁ; וְזֶה הוּא חוֹל – דְּמִטָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.

Traduction

Rather, Shmuel cites a different version of the opinion introduced with the term: Some say, according to which this is what it is saying. And some say: This Shlomo that appears in the verse with regard to the one thousand is sacred, and that Shlomo that appears in the verse with regard to the bed of Solomon is non-sacred, and it is Shmuel who states his opinion in accordance with the opinion introduced with the term: Some say.

כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ: ''אַנְתְּ מַלְכָּא [מֶלֶךְ] מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ''.

Traduction

All kings that are stated with regard to Daniel are non-sacred, except for this one, which is sacred: ''You, O king, king of kings, unto whom the God of heaven has given you the kingdom, the power, and the strength, and the glory'' (Daniel 2:37).

Rachi non traduit

כל מלכיא האמורים בדניאל. כל מקום שנאמר שם מלך:

חוץ מזה. מלך מלכיא דאילו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה''ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך:

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ''מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ'' – לְמַאן קָאָמַר? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִנְבוּכַדְ נֶצַּר קָאָמַר לֵיהּ, שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ – יִשְׂרָאֵל; מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל?!

Traduction

And some say: This too is sacred, as it is stated: ''My Lord, the dream shall be for your enemy and its interpretation for your foe'' (Daniel 4:16). To whom is Daniel saying this? If it enters your mind that when Daniel says: ''My lord,'' it is to Nebuchadnezzar that he is saying it, his enemy, who are they? They are the Jewish people. Would Daniel curse the Jewish people?

וְתַנָּא קַמָּא סָבַר: שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי גוֹיִם לֵיכָּא?!

Traduction

And the first tanna, who understands that Daniel is referring to Nebuchadnezzar, holds: Are there Jewish enemies for Nebuchadnezzar and there are no gentile enemies for him? Daniel was cursing the gentile enemies, not the Jewish enemies.

וּבְכָל כִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ'.

Traduction

§ The mishna teaches: Or if one administered the oath to the witnesses in the name of any of the appellations of God, even though he did not mention the ineffable name of God, these witnesses are liable for taking a false oath of testimony.

וּרְמִינְהִי: ''יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה''! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה'' – נֶאֱמַר כָּאן ''אָלָה'' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''אָלָה''; מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּאן שְׁבוּעָה; מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם, אַף כָּאן בַּשֵּׁם.

Traduction

And the Gemara raises a contradiction from a baraita that cites the verse: ''The Lord shall render you as a curse and as an oath'' (Numbers 5:21). Why must the verse state this? Isn’t it already stated at the beginning of the verse: ''And the priest shall administer to the woman with the oath of cursing''? Due to the fact that it is stated with regard to an oath of testimony: ''And he heard the voice of an ala'' (Leviticus 5:1), one may infer: Ala is stated here with regard to an oath of testimony and ala is stated there with regard to a sota; just as there, with regard to a sota, the reference is to an oath, so too here, with regard to an oath of testimony, the reference is to an oath. And just as there, the oath is administered in the name of God, so too here, the oath is administered in the name of God. This is contrary to the mishna, where the ruling is that an oath of testimony may be administered even in the name of appellations of God.

Rachi non traduit

והלא כבר נאמר בשבועת האלה. מהכא משמע תיהוי לאלה ולשבועה ותו לא הוה ליה למיכתב אלא יתן ה' את ירכך נופלת:

מה להלן שבועה. דכתיב והשביע:

ומה להלן בשם. דכתיב יתן ה' וגו':

Tossefoth non traduit

מה כאן שבועה. תימה ותיפוק ליה משבועת הפקדון מג''ש דתחטא וכ''ת דעיקר דאיצטריך למילף מה כאן בשם כו' אכתי לקמן דפריך לרבנן אלה דשבועה היא מנ''ל ליגמר מפקדון:

אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה ''הִשָּׁבַע'' וְ''אַל תִּשָּׁבַע'', ''קַלֵּל'' וְ''אַל תְּקַלֵּל'' – מָה ''הִשָּׁבַע'' בַּשֵּׁם, אַף ''לֹא תִּשָּׁבַע'' בַּשֵּׁם; מָה ''קַלֵּל'' בַּשֵּׁם, אַף ''לֹא תְּקַלֵּל'' בַּשֵּׁם.

Traduction

Abaye said: This is not difficult. This baraita is the opinion of Rabbi Ḥanina bar Idi, and that mishna is the opinion of the Rabbis, as it is taught in a baraita that Rabbi Ḥanina bar Idi says: Since the Torah says in some cases: Take an oath, and in some cases: Do not take an oath; and it says in some cases: Curse, and in some cases: Do not curse, just as when the Torah says: Take an oath, it is in the name of God, so too, when the Torah states: Do not take an oath, it is in the name of God. And just as when the Torah states: Curse, it is in the name of God, so too, when the Torah says: Do not curse, it is in the name of God.

Rachi non traduit

השבע. שבועת ה' תהיה וגו' (שמות כב):

[ואל תשבע]. לא תשבעו [בשמי] לשקר (ויקרא יט):

קלל. יתן ה' אותך לאלה:

לא תקלל. בין קללת השם בין קללת חבירו לא תקלל חרש:

מה השבע בשם כו'. וברייתא רבי חנינא ומתניתין רבנן:

וְרַבָּנַן, אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד! אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – ''אָלָה'' דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ?

Traduction

The Gemara asks: And the Rabbis say: If they derive an oath of testimony from sota by means of a verbal analogy, let us require that both an oath of testimony and the curse will be specifically in the ineffable name of God. If they do not derive an oath of testimony from sota by means of a verbal analogy, from where do they derive that the instance of the word ala that is written with regard to an oath of testimony is an oath?

Rachi non traduit

ג''ש. דנאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה:

דשבועה היא מנא להו. ושמעה קול אלה מנא להו דבשבועה משתעי:

נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ''אָלָה'' – אֵין ''אָלָה'' אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה''.

Traduction

The Gemara answers: They derive it from that which is taught in a baraita: It is written with regard to an oath of testimony: ''And he hears the voice of an ala'' (Leviticus 5:1); ala is nothing other than an expression meaning oath. And likewise it says: ''And the priest shall administer to the woman with the oath of cursing [ha’ala]'' (Numbers 5:21).

Rachi non traduit

נפקא להו מדתניא. מגופיה דמשמעות דקרא הכי משמע:

וכן הוא אומר. אלמא אלה היא שבועה כו' ופרכינן התם שבועת האלה כתיב שבועה שהיא בקללה אבל שבועה שאינה בקללה לא משתמע מהכא:

הָתָם ''שְׁבוּעַת הָאָלָה'' כְּתִיב! הָכִי קָאָמַר: ''אָלָה'' – אֵין ''אָלָה'' אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה''.

Traduction

The Gemara asks: It is not merely ala that is written there; the oath of an ala is written there. Apparently, ala alone does not mean oath. The Gemara explains that this is what the tanna is saying: ''And he hears the voice of an ala''; ala is used only when accompanied by an oath. And likewise it says: ''And the priest shall administer to the woman with the oath of cursing.''