Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 7a

מִצְוָה לְמֵימְרָא לְהוּ: אִי דִּינָא בָּעֵיתוּ, אִי פְּשָׁרָה בָּעֵיתוּ? הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוָה: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה סָבַר מִצְוָה, תַּנָּא קַמָּא סָבַר רְשׁוּת.

Traduction

He means that it is a mitzva to say to them: Do you want a strict judgment, or do you want a compromise? The Gemara objects: Since this opinion is the same as that of the first tanna, who also allows compromise, it is redundant to teach it. The Gemara answers: There is a difference between them with regard to the question of whether it is a mitzva to arrange a compromise. Rabbi Yehoshua ben Korḥa holds that it is a mitzva to offer them the option of compromise, and the first tanna holds that it is merely permitted.

Rachi non traduit

מצוה למימר להו. ברישא אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו דפתחינן להו בפשרה:

היינו ת''ק. דאמר נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע הא מקודם גמר דין רשאי לבצוע וה''נ רשות הוא:

איכא בינייהו מצוה. להזכיר פשרה לת''ק ליכא מצוה:

הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן ''צְאוּ וּבִצְעוּ''.

Traduction

The Gemara objects: If so, the opinion of the first tanna is the same as that of Rabbi Shimon ben Menasya. The Gemara answers that there is a difference between them with regard to the principle: After you hear their statements and you know where the judgment is leaning, it is not permitted for you to say to them: Go out and mediate. In that instance, the first tanna holds that it is still not too late to suggest mediation.

Rachi non traduit

איכא בינייהו משתשמע דבריהם. לת''ק אפילו שמע דבריהם רשאי לבצוע עד שיגמר הדין ויאמר זה זכאי וזה חייב לר''ש בן מנסיא משתשמע את דבריהם וידעת להיכן נוטה אע''ג דלא נגמר אין רשאי לבצוע:

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: לֹא נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה אֶלָּא כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו''. מָה רָאָה? אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רָאָה חוּר שֶׁזָּבוּחַ לְפָנָיו.

Traduction

§ And the various Sages who offered interpretations of the verse: ''And the covetous blesses himself, though he despises the Lord'' (Psalms 10:3), disagree with the explanation of Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai. As Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai says: This verse was stated only with regard to the incident of the Golden Calf, as it is stated: ''And Aaron saw this, and he built [vayyiven] an altar [mizbe’aḥ] before it…and said: Tomorrow shall be a feast to the Lord'' (Exodus 32:5). What did Aaron see? Rabbi Binyamin bar Yefet says that Rabbi Elazar says: He saw Hur, who had been appointed together with Aaron by Moses to lead the people during Moses’ absence (see Exodus 24:14), slaughtered before him, as he had protested the plan to fashion a calf and had been murdered by the people as a result. The verse is therefore interpreted not as: Aaron built an altar before the calf, but rather: He understood [vayyaven] from the slaughter [mizavuaḥ] before his own eyes; and he then called for a feast.

Rachi non traduit

מקרא זה. ובוצע ברך:

אלא כנגד מעשה העגל. שעשה אהרן פשרה בינו לבין עצמו והורה היתר לעצמו לעשות להם את העגל:

ויבן מזבח. הבין מהזבוח לפניו שהרגו את חור על שלא עשה להם:

אהרן. כהן ונביא היה:

Tossefoth non traduit

כנגד מעשה העגל. אקרא דתורת אמת קאי כדכתיב בסיפיה ורבים השיב מעון שיהא להם תקנה כדמסיק:

אָמַר: אִי לָא שָׁמַעְנָא לְהוּ הַשְׁתָּא, עָבְדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּחוּר, וּמִיקַּיַים בִּי ''אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא'', וְלָא הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא לְעוֹלָם. מוּטָב דְּלִיעְבְּדוּ לְעֵגֶל, אֶפְשָׁר הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא בִּתְשׁוּבָה.

Traduction

Aaron said to himself: If I do not listen to them now, they will do to me as they did to Hur, and the verse: ''Shall the priest and the prophet be slain in the sanctuary of the Lord?'' (Lamentations 2:20), will be fulfilled through me, and they will never have a remedy for such a sin. It is better for them to worship the calf, as it is possible they will have a remedy through repentance. Nevertheless, according to Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai, whoever praises Aaron for this compromise is provoking God.

Rachi non traduit

ולא הויא להו תקנתא. דהא סופן לעשות כן בזכריה בן יהוידע ויחרב בית המקדש על כך:

וְהָנֵי תַּנָּאֵי ''פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן'', מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? כִּדְרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין תְּחִילַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם נִידּוֹן אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן''. אָמַר רַב הוּנָא: הַאי תִּיגְרָא דָּמְיָא לְצִינּוֹרָא דְּבִידְקָא (דְּמַיָּא), כֵּיוָן דְּרָוַוח – רָוַוח.

Traduction

And with regard to those tanna’im who did not interpret the verse: ''The beginning of strife is as when one releases water'' (Proverbs 17:14), with regard to compromise, what do they derive from this verse? They understand the verse in accordance with the opinion of Rav Hamnuna, as Rav Hamnuna says: The beginning of a person’s judgment after he dies is that he is judged only concerning matters of Torah, as it is stated: ''The beginning of strife is as when one releases water.'' Based on this verse, Rav Huna says: This quarrel between people is comparable to a split in a hose caused by a burst of water, emptying into a field; once the split in the hose widens, it widens even more and can no longer be repaired. To save the field, the hose must be repaired as soon as it splits. The same is true with regard to a quarrel; it must be stopped as soon as it begins.

Rachi non traduit

והני תנאי. דלית להו משתשמע דבריהם אי אתה רשאי לבצוע האי פוטר מים מאי דרשי ביה:

תחילת דינו. לעתיד לבא:

על דברי תורה. שלא עסק בתורה:

פוטר מים. שפוטר התורה מעליו הוא ראשית מדונו תורה נמשלה למים דכתיב (ישעיהו נ''ה:א') הוי כל צמא לכו למים:

לצינורא דבידקא. כשהנהר גדל פעמים שהוא יוצא לשדות שעל אגפיו כעין ניגרים וצינורות קטנים ואם אינו סותמו מיד הולך ומרחיב ושוב אינו יכול לסותמו והיינו דקאמר קרא פוטר מים ראשית מדון כלומר ראשית מדון ומריבה דומה לפוטר מים פוטר פותח כמו פטר רחם (שמות יג):

Tossefoth non traduit

אלא על דברי תורה. והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף לא.) ששואלין לו נשאת ונתת באמונה ואח''כ קבעת עתים לתורה התם באדם שעוסק בתורה מיירי אלא שלא קבע עתים והכא מיירי כשלא עסק כלל אי נמי שואלים לו תחילה על משא ומתן באמונה ומ''מ יקבל דינו תחילה על דברי תורה והכי דריש ליה לקרא תחלת גילוי דינו במה שנטשו מדברי תורה:

אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא אָמַר: דָּמֵי לְגוּדָּא דְּגַמְלָא, כֵּיוָן דְּקָם – קָם.

Traduction

Abaye the Elder makes a similar point with a different metaphor, and says: A quarrel is comparable to a board in a wooden bridge. Once it has stood in its place and been stabilized, it continues to stand and becomes ever more rigid and stable. Consequently, the best time to address and end the dispute is at the very beginning.

Rachi non traduit

לגודא דגמלא. דפין של גשר בתחילה כשדורסין עליהם מנענעות וסוף מתחזקות ונקבעות במקומן והכי נמי כשאדם מרבה בקטטה מתחזקת ובאה ולא מקרא נפקא:

Tossefoth non traduit

לגודא דגמלא. וה''ק פוטר מים דהיינו גודא דגמלא שפוטרת את האדם מן המים כך הוא ראשית מדון:

שִׁמְעִי וּשְׁתֵּי שֶׁבַע זְמִירוֹת הוּא, סִימָן.

Traduction

§ Apropos the previous discussion, the Gemara recounts several incidents in which passersby recited popular proverbs. Shimi ushti, sheva zemirot hu is a mnemonic device for these incidents.

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: טוּבֵיהּ דְּשָׁמַע וְאָדֵישׁ, חַלְפוּהּ בִּישָׁתֵיהּ מְאָה. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן'' – רֵישׁ מְאָה דִּינֵי.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked: It is good for a person who hears statements said against him and yet remains silent, as a hundred misfortunes pass him by as a result. Upon hearing this, Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written that conveys the message of this aphorism: ''The beginning of strife is as when one releases water'' (Proverbs 17:14). The words ''beginning [poter] of strife [reishit madon]'' allude to: The beginning of one hundred litigations [reish me’a dinei]. Troubles are avoided if one overlooks and excuses [poter] an offense.

Rachi non traduit

טוביה דשמע ואדיש. אשריו ששומע חרפתו ושותק ומרגיל בכך ואדיש כמו דדש דש (גיטין דף נו:):

חלפוה בישתיה מאה. הלכו להם בשתיקתו מאה רעות שהיו באות עליו על ידי התגר:

פוטר מים. המתחיל (מדון) ופותח בקטטה הוא תחילת מאה דיני:

מדון. נוטריקון מאה דני ל''א מדון בגימטריא מאה:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: אַתַּרְתֵּי תְּלָת גַּנָּבָא לָא מִיקְּטַל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ''.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked by: For only two or three thefts, the thief is not executed by the heavenly court. Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written that conveys the message of this aphorism: ''So says the Lord: For three transgressions of Israel, or for four, I will not repay it'' (Amos 2:6). Shmuel interprets the verse rhetorically, as if saying: Will I not repay the fourth offense? Accordingly, before the fourth offense, it is still possible to rectify the sins.

Rachi non traduit

אתרי תלת גנבא לא מיקטיל. כלומר אם עובר אדם עבירה פעמים ושלש ולא באה עליו פורענות אל יתמה דאתרי תלת גנבא לא מיקטיל וסופו ללקות באחרונה:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: שַׁב בֵּירֵי לִשְׁלָמָנָא, וַחֲדָא לְעָבֵיד בִּישׁ. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וְרָשָׁע יִפּוֹל בְּאַחַת''.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked: Seven pits are dug for the man of peace, and he escapes all of them, and one pit is dug for the evildoer, and he cannot escape it. Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written that conveys the message of this aphorism: ''For a righteous man falls seven times, and rises up again, but the wicked shall fall at once'' (see Proverbs 24:16, 28:18).

Rachi non traduit

שב בירי לשלמנא. שבע בורות כרויות לרגלי איש שלום ומכולם ינצל:

וחד בירא לעביד ביש. לעושה רשעה:

יפול. בתקלה ראשונה הבאה לו:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: דְּאָזֵיל מִבֵּי דִינָא שְׁקִל גְּלִימָא – לִיזַמַּר זְמָר וְלֵיזִיל בְּאוֹרְחָא. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם''.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked: With regard to one who goes from the court, and his cloak has been taken from him in the course of the proceedings, i.e., he lost all his money due to a ruling against him, let him sing a song and go happily on the way. Although he lost the case, he has benefited from justice being served. Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written with regard to Yitro’s advice for judiciary reforms that conveys the message of this aphorism: ''And all these people shall also go to their place in peace'' (Exodus 18:23). If justice is served, all the litigants, not only those who emerge victorious, can leave in peace.

Rachi non traduit

דמבי דינא שלקוה גלימי'. מי שנטלו ב''ד טליתו לפורעה לאחר:

ליזמר וליזל. הואיל ודין אמת דנו לא הפסיד כלום אלא גזילה הוציאו מידו:

כל העם הזה. ביתרו כתיב ומשמע לא שנא זכאי ולא שנא חייב כולן במשמע:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: הִיא נָיְימָא, וְדִיקּוּלָא שָׁפֵיל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וְגוֹ'''.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked: If a woman is carrying a basket on her head, when she is dozing the reed basket falls. Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written that conveys the message of this aphorism: ''By laziness the rafters sink in; and through idleness of the hands the house leaks'' (Ecclesiastes 10:18).

Rachi non traduit

היא ניימא ודיקולא שפיל. כשהאשה מנמנמת הסל שעל ראשה שהיא נותנת בו פילכה ומלאכת ידיה בו שפיל כלומר מתוך שהיא עצילה אין מלאכתה ניכרת וכולן משלות הן:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: גַּבְרָא דִּרְחִיצְנָא עֲלֵיהּ, אַדְיֵיהּ לִגְזִיזֵיהּ וְקָם. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ''גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ וְגוֹ'''.

Traduction

There was a certain man who was saying as he walked: The man upon whom I relied has lifted his fist [ligzizeih] and stood against me. Shmuel said to Rav Yehuda: A verse is written that conveys the message of this aphorism: ''Indeed, my own familiar friend, in whom I trusted, who did eat of my bread, has lifted up his heel against me'' (Psalms 41:10).

Rachi non traduit

אדייה לגזיזיה וקם. הרים אגרופו עלי ועמד לנגדי:

הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: כִּי רְחִימְתִּין הֲוָה עַזִּיזָא, אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵירָא שְׁכִיבַן. הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין, פּוּרְיָא בַּר שִׁיתִּין גַּרְמִידֵי לָא סַגִּי לַן. אָמַר רַב הוּנָא, קְרָאֵי כְּתִיבִי. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ''וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת'', וְתַנְיָא: אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח, הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.

Traduction

There was a certain man who was saying about his marriage as he walked: When our love was strong, we could have slept on a bed that was the width of a sword. Now that our love is not strong, a bed of sixty cubits is not sufficient for us. Rav Huna said: Verses are written that convey these sentiments. Initially, it was written: ''I will meet with you there and I will speak with you from above the Ark Cover'' (Exodus 25:22), and it is taught in a baraita: The Ark of the Covenant was itself nine handbreadths high, and the Ark Cover was one handbreadth thick. There is a total height of ten handbreadths here. At first, when God had great affection for Israel, the Divine Presence was revealed within the confines of this limited space.

Rachi non traduit

רחימתין הוה עזיזא. כשאהבתינו היתה עזה ביני לאשתי:

אפותיא דספסירא שכיבן. על רוחב הסייף היינו שוכבים שנינו:

לא סגי לן. לא די לנו:

הרי כאן עשרה. גובה מן הקרקע הרי שהקב''ה משרה שכינתו בעשרה טפחים סמוך לקרקע ועוד באורך הכפורת באמתה וחצי:

וּכְתִיב: ''וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ''. וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ''כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵיזֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְגוֹ'''.

Traduction

And it is written: ''And the house that King Solomon built for the Lord, its length was sixty cubits, and its breadth twenty cubits, and its height thirty cubits'' (I Kings 6:2). And at the end, when Israel sinned, the whole of the space of the Temple was not expansive enough for the Divine Presence to rest within it, as it is written: ''Thus says the Lord: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that you may build for Me? And where is the place that may be My resting place?'' (Isaiah 66:1). In times of discord, the Temple is an insufficient resting place for the Divine Presence.

Rachi non traduit

ולבסוף. בבהמ''ק היה גבוה שלשים אמה ואורכו ששים וכשחטאו נאמר להם איזה בית אשר תבנו לי שתוכל שכינתי להיות מצומצמת בתוכו:

מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ''לֹא תָגוּרוּ'' לִישָּׁנָא דְּכַנּוֹשֵׁי הוּא? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ''וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר''. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא: ''תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ''. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר מֵהָכָא: ''אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל''.

Traduction

The Gemara returns to analyzing the Tosefta. From where may it be inferred that this expression: ''You shall not be afraid [taguru]'' (Deuteronomy 1:17), is a term for gathering in, so that the term may be interpreted to mean that a judge may not keep his ruling to himself? Rav Naḥman said: The verse states: ''You shalt plant vineyards and dress them, but you shall neither drink of the wine, nor gather [te’egor]'' (Deuteronomy 28:39). Rav Aḥa bar Ya’akov says it is derived from here: ''She provides her bread in the summer, and gathers [agra] her food in the harvest'' (Proverbs 6:8). Rav Aḥa, son of Rav Ika, says it is derived from here: ''A wise son gathers [oger] in the summer'' (Proverbs 10:5).

אֱמֶת מָמוֹן יִרְאָה סִימָן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט''. וְכָל דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' וְגוֹ'''.

Traduction

§ The Gemara provides a mnemonic device indicating the following series of statements about judges and their functions: Emet mamon yireh. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: Any judge who judges a judgment according to absolute truth [emet] causes the Divine Presence to rest among Israel, as it is stated: ''God stands in the congregation of God; in the midst of the judges He judges'' (Psalms 82:1), indicating that the Divine Presence is in the midst of the court. And every judge who does not judge a judgment according to absolute truth causes the Divine Presence to withdraw from Israel, as it is stated: ''For the oppression of the poor, for the sighing of the needy, now will I arise, says the Lord'' (Psalms 12:6). God will arise and leave the people as a result of oppression.

Rachi non traduit

עתה אקום. אסתלק משער ב''ד:

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּין שֶׁנּוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לְזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אַל תִּגְזָל דַּל כִּי דַּל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ''.

Traduction

And Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: With regard to any judge who takes disputed property or money [mamon] from this litigant and gives it to that other litigant unlawfully, the Holy One, Blessed be He, takes his soul from him as punishment for his corruption, as it is stated: ''Rob not the weak, because he is weak, neither crush the poor in the gate; for the Lord will plead their cause and despoil of life those who despoil them'' (Proverbs 22:22–23). God cautions that He will take the life of one who steals from the poor at the gate, meaning in the courtroom, as the city gate was the traditional site of the community’s court.

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּין עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו.

Traduction

And Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: A judge should always view [yireh] himself as if a sword is placed between his thighs, so that if he leans to the right or to the left he will be injured, and as if Gehenna is opened up beneath him,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source