Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 74b

אֲפִילּוּ לְשַׁנּוֹיֵי עַרְקְתָא דִּמְסָאנָא.

Traduction

Even to change the strap of a sandal. There was a Jewish custom with regard to sandal straps. If the gentile authorities were to decree that Jews must change their practice and wear sandal straps like those worn by the gentiles, one would be obligated to give up his life rather than veer from the accepted custom.

Rachi non traduit

ערקתא דמסאנא. שרוך הנעל שאם דרך העובדי כוכבים לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועים אפילו שנוי זה שאין כאן מצוה אלא מנהג בעלמא יקדש את השם בפני חביריו ישראל והאי פרהסיא מדבר בישראל:

Tossefoth non traduit

אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא. לכאורה משמע דמנעליהם משונין משל עכו''ם כדאמר נמי בפרק הכונס (ב''ק נט:
ושם) גבי אלעזר זעירא דהוה סיים מסאני אוכמי וקאמר שהיה מתאבל על ירושלים וכך משמע במסכת תענית (דף כב.) גבי ההוא גברא דהוה מסיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטי וקשה דבסוף פ''ק דביצה (דף טו.) תנן אין משלחין מנעל לבן ביו''ט מפני שצריך ביצת הגיר להשחירו ומפרש ר''ת דווקא רצועות המנעל היו משונות משל עכו''ם דשל עכו''ם שחורות ושל ישראל לבנות ומסאני אוכמי דבכל דוכתי היינו רצועות שחורות אבל המנעל ודאי היה שחור:

וְכַמָּה פַּרְהֶסְיָא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פַּרְהֶסְיָא פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם. פְּשִׁיטָא, יִשְׂרְאֵלִים בָּעֵינַן, דִּכְתִיב: ''וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי אֶחָד, מַהוּ?

Traduction

The Gemara asks: And the presence of how many people is required so that it should be deemed a public act? Rabbi Ya’akov says that Rabbi Yoḥanan says: An action is not considered a public act if it is performed in the presence of fewer than ten people. The Gemara clarifies this point: It is obvious that we require that these ten people be Jews, as it is written in the verse from which we derive the requirement of ten for the sanctification of God’s name: ''And I shall be sanctified among the children of Israel'' (Leviticus 22:32). Rabbi Yirmeya asks: What is the halakha if there were nine Jews and one gentile present?

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב יַנַּאי אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָתְיָא ''תּוֹךְ'' ''תּוֹךְ'' – כְּתִיב הָכָא: ''וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', וּכְתִיב הָתָם: ''הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת''. מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל.

Traduction

The Gemara answers: Come and hear an answer from what Rav Yannai, the brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba, teaches in a baraita: This is derived by means of a verbal analogy between the word ''among'' written with regard to the sanctification of God’s name, and the word ''among'' written with regard to Korah and his assembly. Here, with regard to the sanctification of God’s name, it is written: ''And I shall be sanctified among the children of Israel,'' and there, with regard to Korah, it is written: ''Separate yourselves from among this congregation'' (Numbers 16:21). The meaning of the word ''congregation'' written with regard to Korah is derived by means of a verbal analogy to the word ''congregation'' written with regard to the spies sent out by Moses to scout the land: ''How long shall I bear with this evil congregation'' (Numbers 14:27). Just as there, the congregation of spies numbered ten, and all were Jews, so too here, concerning the sanctification of God, there must be ten, all of them being Jews.

Rachi non traduit

אתיא תוך תוך. דעשרה בעינן וכולהו ישראל:

להלן. במרגלים:

וְהָא אֶסְתֵּר פַּרְהֶסְיָא הֲוַאי? אָמַר אַבָּיֵי: אֶסְתֵּר קַרְקַע עוֹלָם הָיְתָה.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But wasn’t the incident involving Esther, i.e., her cohabitation with Ahasuerus, a public sin? Why then did Esther not surrender her life rather than engage in intercourse? The Gemara answers: Abaye says: Esther was merely like natural ground, i.e., she was a passive participant. The obligation to surrender one’s life rather than engage in forbidden sexual intercourse applies only to a man who transgresses the prohibition in an active manner. A woman who is passive and merely submits is not required to give up her life so that she not sin.

Rachi non traduit

והא אסתר פרהסיא הואי. ונבעלה לעובד כוכבים ולא מסרה נפשה לקטלא:

קרקע עולם היא. אינה עושה מעשה הוא עושה בה מעשה:

Tossefoth non traduit

והא אסתר פרהסיא הואי. תימה דה''ל לאקשויי עריות הואי דרוצח ונערה המאורסה לכולי עלמא יהרג ואל יעבור וכמו כן קשה בריש כתובות (דף ג:
ושם) דאמר דאיכא צנועות דמסרו נפשייהו ופריך ולידרוש להו דאונס שרי ומאי קושיא הא שפיר עבדן דמסרו נפשייהו משום גילוי עריות ותירץ ר''ת דאין חייבין מיתה על בעילת עובד כוכבים משום דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים כדאמרינן בפ' נושאין על האנוסה (יבמות צח.) דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ומתוך כך היה רוצה ר''ת להתיר בת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים ושוב נתגייר עמה לקיימה ביהדות דלא שייך למימר אחד לבועל בביאת עובד כוכבים דהויא כביאת בהמה והקשה הר''ר יצחק ב''ר מרדכי דע''כ בביאת עכו''ם נאסרה לבעל כדאמרי' התם דאיכא פרוצות בפ' האשה שנתארמלה (כתובות כו: ושם) גבי האשה שנחבשה בידי עכו''ם על ידי נפשות אסורה לבעלה ואמרינן נמי במגילה (דף טו.) כאשר אבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך אלמא לגבי בעלה לא חשיב' ביאת עובד כוכבים כביאת בהמה וגם לכהונה נפסלת בביאתו אע''פ שבביאת בהמה אינה נפסלת דאין זנות לבהמה כדאמרינן בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נט.) דזרעיה דעובד כוכבים הוא דאפקריה רחמנא לענין חייס אבל ביאת דעובד כוכבים לא אפקריה וכיון דנאסרה לבעל אסורה לבועל מונטמאה ונטמאה ואמרינן נמי בסוטה בפרק ארוסה (סוטה ד' כו: ושם) דכותי מקנין על ידו ופוסל בתרומה ופריך פשיטא ונסתרה והיא נטמאה אמר רחמנא אחד לבעל ואחד לתרומה ומשני מהו דתימא כי אמר ונסתרה והיא נטמאה הני מילי היכא דבהך ביאה אסירה ליה לאפוקי עכו''ם דבלאו הכי אסירה ליה קמ''ל אלמא אפילו גבי עובד כוכבים שייך ונטמאה לאסור לבעל והוא הדין לבועל והא דלא פריך הכא והא אסתר עריות הואי דקים ליה דמהני טעמא דקרקע עולם לענין דלא מיחייב' למסור עצמה משום עריות דהא מרוצח ילפינן ורוצח גופיה כי מיחייב למסור עצמו ה''מ קודם שיהרג בידים אבל היכא דלא עביד מעשה כגון שמשליכין אותו על התינוק ומתמעך מסתברא שאין חייב למסור עצמו דמצי אמר אדרבה מאי חזית דדמא דחבראי סומקי טפי דילמא דמא דידי סומק טפי כיון דלא עביד מעשה והא דקאמר אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור יהרג גרסינן ואבועל קאי דעביד מעשה אבל הנערה עצמה שהיא קרקע עולם אין חייבת למסור עצמה ואי גרס תהרג יש לפרש דתהרג הנערה קודם שתעשה מעשה שתביא עליה את הערוה אבל לענין חלול השם משום פרהסיא לא ס''ד דמהני טעמא דקרקע עולם וכן נמי יש לפרש בההיא דריש פרק הבא על יבמתו (יבמות ד' נג: ושם) דאמר רבא אין אונס לערוה שאין קישוי אלא לדעת דאם אומר לו שיהרגהו או יניח שיביאוהו על הערוה ויודע שאם יביאוהו אי אפשר שלא יתקשה לא מצינו למימר דלא עביד מעשה שהקישוי חשיב מעשה ואם היה כבר מקושה ועומד והעכו''ם הביאוהו על הערוה התם ודאי יש אונס ואין לו למסור עצמו והא דפריך פרק מצות חליצה (יבמות ד' קג. ושם) גבי יעל והא קא מתהניא מעבירה ומשני טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים דכשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא לא בעי למימר דמהאי טעמא היה לה למסור עצמה אע''פ שהיא קרקע עולם משום דהנאה חשיבא כמעשה כדדריש בפרק המניח (ב''ק ד' לב.) ונכרתו הנפשות העושות דא''כ בשמעתין נמי ה''ל לאקשויי גבי אסתר ועוד דנראין הדברים שלא היתה אנוסה שהרי בורח היה ולא הוה רשאי לאנסה ואדרבה היה צריך שתטמינהו מן הרודפים כמו שמוכיח הענין והיא שידלתו בדבריה עד שבא עליה להתיש כחו והתם פריך על מה שהכתוב משבחה מנשים באהל תברך שרה רבקה רחל ולאה דאמרינן בפ' מי שאמר ואני בנזיר (ד' כג:
ושם) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה שהיו מתכוונות להבנות מבעליהן וחשיב לה שלא לשמה משום דנהנין מן המצוה ולא הוי לשמה כל כך ומש''ה פריך דיעל נמי מיתהניא והשתא ניחא שהכתוב משבחה דאם היתה אנוסה במה הכתוב משבחה וא''ת כשנתרצית אסתר לאחשורוש שאמרה כאשר אבדתי אבדתי למה לא גירשה מרדכי תחילה כדי שתהא מותרת לחזור לו דמחזיר גרושתו לא אסירה בזנות בלא נישואין כדתנן בפ''ב דסוטה (ד' יח:) הכל מודים שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש שתסתרי לאחר ותטמאי שאם תסתרי ותטמאי ואח''כ יחזירנה זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה וי''ל דלא היה רוצה לגרשה שהיה ירא פן יודע למלך:

רָבָא אָמַר: הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי.

Traduction

Rava says that there is another justification for Esther’s behavior: When gentiles order the transgression of a prohibition not in order to persecute the Jews or to make them abandon their religion, but for their own personal pleasure, it is different. In such a situation there is no obligation to sacrifice one’s life, even when the sin is committed in public.

Rachi non traduit

הנאת עצמו. שאין העובד כוכבים מתכוין להעבירו מיראתו אלא להנאת עצמו מתכוין שאני ואין כאן חלול השם ליהרג על כך:

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָנֵי קְוָואקֵי וְדֵימוֹנִיקֵי הֵיכִי יָהֲבִינַן לְהוּ? אֶלָּא הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי. הָכָא נָמֵי, הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי.

Traduction

Rava explains: As if you do not say so, then how do we give them coal shovels [kevakei vedimonikei]? The Persian priests would take coal shovels from every house, fill them with coals, and use them to heat their temples on their festival days. Although this involved assisting idol worship in public, Jews would not sacrifice their lives in order not to do so. Rather, the reason they cooperated is certainly that a measure enacted for the gentiles’ personal pleasure is different. Here too, concerning Esther, Ahasuerus engaged in intercourse with her for his personal pleasure, and a measure enacted for a gentile’s personal pleasure is different, and there is no obligation to sacrifice one’s life to avoid it.

Rachi non traduit

הני קוואקי ודימוניקי. כלי נחשת שנותנין בהם גחלים גבוהין הן ועומדין לפני שולחן מלכים להתחמם כנגדן:

היכי יהבינן להו. יום חג היה לפרסיים שנוטלין משרתי עבודת כוכבים אור מכל בית ובית ומעמידין בבית עבודת כוכבים שלהם ומתחממין העם כנגדן והיו נוטלין אף מבית ישראל בעל כרחם היכי יהבינן להו ולא מסרי נפשייהו אקדושת השם הלא חק עבודת כוכבים הוא:

אלא. הואיל והעכו''ם אינו מתכוין להעבירו אלא להנאת עצמו מתכוין שצריך לאותו הכלי אין כאן קידוש השם ליהרג עליו ואף על פי שהעכו''ם אינו צריך לו אלא לחוק עבודת כוכבים הנאת עצמו הוא שצריך לאותו כלי ואינו אומר לי שאעבוד אני:

וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: גּוֹי דְּאָמַר לֵיהּ לְהַאי יִשְׂרָאֵל, ''קְטוֹל אַסְפַּסְתָּא בְּשַׁבְּתָא וּשְׁדִי לְחֵיוָתָא, וְאִי לָא קָטֵילְנָא לָךְ'' – לִיקְטוֹל וְלָא לִקְטְלֵיהּ. ''שְׁדִי לְנַהְרָא'' – לִיקְטְלֵיהּ וְלָא לִיקְטוֹל. מַאי טַעְמָא? לְעַבּוֹרֵי מִילְּתָא קָא בָּעֵי.

Traduction

The Gemara comments: And Rava follows his own line of reasoning, as Rava says: If a gentile said to a certain Jew: Cut grass [aspasta] on Shabbat and throw it before the cattle, and if you do not do this I will kill you, he should cut the grass and not be killed. But if the gentile said to him: Cut the grass and throw it into the river, he should be killed and not cut the grass. What is the reason for the latter ruling? Because it is clear that the gentile is not seeking his own personal pleasure, but rather he wants to force the Jew to violate his religion.

Rachi non traduit

קטיל אספסתא. קצור עשב מאכל בהמה:

לקטול. האספסתא ולא לקטליה העכו''ם דכיון דאינו מתכוין להעבירו אלא לצורכי עצמו אין כאן חילול השם:

שדי לנהרא. להעבירו הוא מתכוין ואי פרהסיא הוא או שעת גזרת המלכות לקטליה ולא ליקטול אספסתא:

Tossefoth non traduit

קטול אספסתא ושדי לחיותא כו'. ההוא עובדא דשלהי יבמות (ד' קכא:
ושם) דאמר ליה עכו''ם לישראל קטיל אספסתא ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלניא בר ישראל דאמרי ליה בשל לי קדירה בשבתא ולא בשיל וקטילתיה שמא לא היה בקי בהלכה דמן הדין לא היה לו למסור עצמו במקום הנאת עצמן של עכו''ם:

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי אַמֵּי: בֵּן נֹחַ מְצוֶּּוה עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם, אוֹ אֵין מְצוֶּּוה עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם?

Traduction

§ The Sages raised a dilemma before Rabbi Ami: Is a descendant of Noah, who is commanded to refrain from idol worship, also commanded about the sanctification of God’s name, or is he not commanded about the sanctification of God’s name?

Rachi non traduit

בן נח מוזהר על עבודת כוכבים כדאמר בד' מיתות (ד' נו.) ואם אמר עבור ואל תהרג מצוה היא לקדש את השם או לא:

Tossefoth non traduit

בן נח מצווה על קידוש השם. וא''ת והא וחי בהם בישראל כתיב ואפילו ישראל היה מחויב למסור עצמו אפילו בצינעא אי לא דכתיב וחי בהם ויש לומר דדילמא לא איצטריך וחי בהם אלא כי היכי דלא נילף שאר מצות מרוצח ונערה המאורסה דאפילו בצינעא יהרג ואל יעבור לכ''ע:

אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וְאִם אִיתָא, תַּמְנֵי הָוְיָין! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִינְהוּ וְכֹל אַבְזְרַיְיהוּ.

Traduction

Abaye says: Come and hear an answer to this question from a baraita in which it was taught: Descendants of Noah were commanded to observe seven mitzvot: To establish courts of law, to refrain from cursing God, idol worship, adultery, bloodshed, robbery, and from eating the limb of a living animal. And if it is so that they are commanded about the sanctification of God’s name, then there would be eight mitzvot in which they are commanded. Rava said to him: There is no proof from here, as when the baraita speaks of seven mitzvot it means the seven mitzvot themselves with all their associated [avzaraihu] obligations. The mitzva to sanctify God’s name can be understood as a detail of the prohibition of idolatry.

Rachi non traduit

אבזרייהו. כל מידי דשייך בהו קדושת השם שייכא בהו דאם אומר לו לעבור על אותן מצות או יהרג ואם לא יקדש את השם יעבור עליהם הלכך האי נמי בכללן הוא:

אבזרייהו. לוד אפרטנמנ''ט ודוגמתו במנחות (דף עג:) עולה וכל אביזרהא:

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָמְרִי בֵּי רַב, כְּתִיב: ''לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח ה' לְעַבְדֶּךָ בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי'', וּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם''.

Traduction

The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? Rav Adda bar Ahava says that they say in the school of Rav: It is written that Naaman, commander of the army of the king of Aram, said to the prophet Elisha: ''For this matter may the Lord pardon your servant, that when my master goes into the house of Rimmon to bow down there and he leans on my hand, and I bow myself down in the house of Rimmon'' (II Kings 5:18). That is, he was forced to bow down before an idol out of fear of his master, the king of Aram. And it is written in the following verse: ''And he said to him: Go in peace,'' indicating that Elisha did not criticize him for acting in this manner.

Rachi non traduit

לדבר הזה. מאחר שקבל עליו נעמן שלא לעבוד עבודת כוכבים אמר לו לאלישע לדבר הזה יסלח ה' לעבדך שאני אנוס בדבר שאדוני נשען ע''י וכתיב ויאמר לו לך לשלום אלמא הודה לו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source