Vayedaber

אָמַר רַבִּי אַמֵּי: זִיבַּח וְקִיטֵּר וְנִיסֵּךְ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אַמֵּי? אָמַר קְרָא ''לֹא תָעָבְדֵם'', הַכָּתוּב עֲשָׂאָן כּוּלָּן עֲבוֹדָה אַחַת.

Traduction

Rabbi Ami says: If one sacrificed an animal as an idolatrous offering and burned incense and poured a libation, all in the course of one lapse of awareness, he is obligated to bring only one sin-offering. Abaye says: What is the reason for the opinion of Rabbi Ami? The verse states: ''Nor worship them'' (Exodus 20:5). The verse renders all the various rites of worship as one rite.

Rachi non traduit

ה''ג א''ר אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד וכו'. ול''ג והשתחוה דהשתחואה לאו בכלל שאר עבודות היא דעל כרחך לית ליה לר' אמי השתחואה לחלק יצאה מדקאמר אינו חייב אלא אחת:

מ''ט דר' אמי. דלית ליה השתחואה לחלק יצאה:

לא תעבדם. כללן כולן כאחד ולא תעבדם יתירי כתיבי ודרשינן חד מינייהו להכי:

Tossefoth non traduit

אמר ר' אמי זיבח וקיטר וניסך. פירש הקונטרס דלא גרסינן והשתחוה דלאו עבודה היא ולפיכך בהך דר' זכאי לעיל נמי ל''ג ליה וקשה אמאי א''ל פוק תני לברא אפילו ר' נתן דאמר התם לחלק הכא מודה ללאו יצאת כדמפרש אביי טעמא הכא מדכתיב לא תעבדם מיהו אפשר הא דאמר ליה פוק תני לברא משום דלא דריש ליה לא תעבדם ולרב שמואל בר יהודה דהכי תנא קמיה אוקימתא קמייתא דרבי זכאי מלא תעבדם כר' אמי ולר''ת נראה דגרס בדרב זכאי והשתחוה ובדר' אמי ל''ג דקסבר ר' אמי דלחלק על עצמה יצאת דלא תעבדם אשאר עבודות קאי דהכי כתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם והא דפריך הא אמר אביי שלש השתחואות למ''ל דלחלק על עצמה לא קאמר מדקאמר לחלק על כל אחת משמע אבל לר' זכאי דתנא השתחואה ע''כ ללאו יצאת ס''ל מדלא מחייב שתים ואי עבדה באפי נפשה לא מחייב כלל כיון דללאו יצאת ולא תני ליה בהדי אחריני אלא לאשמועי' היא גופה דללאו יצאה ואמר ליה ר' יוחנן פוק תני לברא דלחלק יצאה אפי' כל אחת ואחת כיון דלא דרשת לא תעבדם מדס''ל השתחואה ללאו יצאה:

וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: שָׁלֹשׁ הִשְׁתַּחֲוָאוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה?

Traduction

The Gemara asks: And does Abaye actually say this? But doesn’t Abaye say: Why are there three mentions in the Torah of the prohibition against bowing to an object of idol worship? The prohibition against bowing to an idol appears three times: ''You shall not bow to them nor worship them'' (Exodus 20:5), ''You shall not bow to their gods nor worship them'' (Exodus 23:24), and ''For you shall bow to no other god'' (Exodus 34:14).

Rachi non traduit

מי אמר אביי. כרבי אמי דאינו חייב אלא אחת:

שלש השתחואות. לא תשתחוה להם דעשרת הדברות (שמות כ':ה') כי לא תשתחוה לאל אחר (שם לד) לא תשתחוה לאלהיהם (שם כג) והשתחואה דדברות אחרונות לא חשיב דאהדורי קא מהדר ליה משה לישראל מה ששמע בסיני:

אַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְחַלֵּק.

Traduction

The reason is that one mention is for an idol for which bowing is its standard manner of worship, and one mention is a prohibition against bowing to an idol even if bowing is not its standard manner of worship, and one mention is to divide idol worship into categories, as one is obligated to bring an offering for every type of worship that he performed. Evidently, Abaye’s opinion is not in accordance with Rabbi Ami’s statement that one is obligated to bring one sin-offering for all of his acts of idol worship.

Rachi non traduit

אחת לכדרכה וכו'. דאי כתיב חדא הוה אמינא לא אסר אלא בעבודת כוכבים דדרך עבודתה בהשתחואה:

Tossefoth non traduit

אחת לשלא כדרכה. הא לא מיבעי לן קרא לעונש ואזהרה דמבוזים כדמיבעי לן לעיל (סנהדרין דף סא.) בהשתחואה לשלא כדרכה דמכובדים כיון דגלי לן באזהרה דכל שלא כדרכה שוין הוא הדין בעונש:

לִדְבָרָיו דְּרַבִּי אַמֵּי קָאָמַר, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.

Traduction

The Gemara answers: Abaye stated his reason in accordance with the statement of Rabbi Ami, but he himself does not hold accordingly.

Rachi non traduit

לדבריו דר' אמי קאמר. אביי להך דרשה דלא תעבדם אבל אביי לא ס''ל ומוקים לה ללאוי יתירי ור' אמי מוקי להך השתחואה לומר ללאו יצאה:

גּוּפָא, אָמַר אַבָּיֵי: שָׁלֹשׁ הִשְׁתַּחֲוָאוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה? אַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְחַלֵּק.

Traduction

The Gemara discusses the matter itself that Abaye says: Why are there three mentions of the prohibition against bowing to an object of idol worship? One is for an idol for which bowing is its standard manner of worship, and one is a prohibition against bowing to an idol even if bowing is not its standard manner of worship, and one mention is to divide idol worship into categories.

לִכְדַרְכָּהּ, מֵ''אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה'' נָפְקָא.

Traduction

The Gemara asks: Why is a verse necessary for the prohibition against bowing to an idol for which bowing is its standard manner of worship? That prohibition is already derived from the verse: ''Take heed to yourself that you not be ensnared to follow them…saying, how do these nations serve their gods, so I will do likewise'' (Deuteronomy 12:30), which indicates that one is liable for worshipping an idol in the manner that the gentiles worship it.

אֶלָּא, אַחַת כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְחַלֵּק.

Traduction

Rather, Abaye’s statement should be understood as follows: One mention of the prohibition is for an idol for which its typical manner of worship is similar to bowing in that the idol is worshipped in an honorable manner, but bowing is not its typical manner of worship, as it is not typically worshipped by bowing. And one mention is a prohibition against bowing to an idol even if it is not similar to its standard manner of worship at all. And one mention is to divide idol worship into categories.

Rachi non traduit

לכדרכה ושלא כדרכה. שהשתחואה היא להך עבודת כוכבים כדרכה ושלא כדרכה כגון שדרכה לעבוד דרך כבוד ולא בהשתחואה ואי כתיב חד לא הוה מרבינן אלא כי האי גונא אבל משתחוה לפעור לא כתב רחמנא השתחואה יתירא שניה לשלא כדרכה כגון פעור ומרקוליס שעבודתה בבזיון והא דא''ר אלעזר לעיל (סנהדרין דף סא.) זובח למרקוליס חייב מלא יזבחו ואע''ג דחד קרא יתירא הוא דאיכא ולא מוקים לה בזובח למקטרי' דעבודתו דרך כבוד דסבר כיון דגלי בהשתחואה ק''ו בזביחה מיהו כולה מילתא לא ילפינן מהשתחואה דא''כ הוה מרבינן כל עבודות כבוד אע''ג דלאו עבודת פנים לכך יצאה זביחה לומר שלא חייבה אלא עבודות פנים:

הַמְקַבְּלוֹ עָלָיו בֶּאֱלוֹהַּ, הָאוֹמֵר לוֹ ''אֵלִי אַתָּה''. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ ''אֵלִי אַתָּה'' – חַיָּיב.

Traduction

§ The mishna includes among those liable for idol worship one who declares that he accepts an idol upon himself as a god and one who says to an idol: You are my god. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: Once a person said to an idol: You are my god, he is liable even if he did not worship it.

Rachi non traduit

כיון דאמר אלי אתה חייב. אע''ג דלא פלחה:

לְמַאי? אִי לִקְטָלָא, מַתְנִיתִין הִיא! אֶלָּא לְקָרְבָּן.

Traduction

The Gemara asks: The transgressor is liable to receive what punishment? If he is liable to receive the death penalty, Rav’s statement is superfluous, as this is stated in the mishna. Rather, Rav means that one who does so unwittingly is obligated to bring an offering.

Rachi non traduit

לקרבן. אם שגג:

וַאֲפִילּוּ לְרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זִיבּוּחַ וְקִיטּוּר וְנִיסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאן תְּנָא הִשְׁתַּחֲוָאָה? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה.

Traduction

The Gemara asks: And is this statement true even according to the opinion of the Rabbis? But isn’t it taught in a baraita: One is obligated to bring a sin-offering for unwitting idol worship only for a matter, a transgression, that involves an action, e.g., sacrificing an offering, or burning incense, or pouring a libation, or bowing? And Reish Lakish says: Who is the tanna who taught bowing among these examples? It is Rabbi Akiva, who says that we do not require a significant action in order to render one liable to bring a sin-offering; a minimal action is sufficient. By inference, the Rabbis, who disagree with Rabbi Akiva, maintain that we require a significant action. If bowing is not considered a significant action, then all the more so speech alone is not considered a significant action.

Rachi non traduit

ואפילו לרבנן. בתמיה דפליגי רבנן בכריתות (דף ז.) במגדף עליה דרבי עקיבא דאמרי מגדף אינו מביא קרבן דבעינן מעשה:

והתניא אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה. דגבי חטאת כתיב (ויקרא ד) ועשה אחת מכל מצות ה':

ר' עקיבא היא דאמר דלא בעינן מעשה גמור. דמגדף מחייב משום מעשה זוטא דעקימת שפתיו הוה מעשה והכא נמי כפיפת קומתו הויא מעשה והאי דקתני אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה לאפוקי הרהורא דלא מחייב עלה:

Tossefoth non traduit

אלא על כל דבר שיש בו מעשה. פ''ה דגבי חטאת כתיב ועשה אחת ולא דק דבפ''ק דכריתות (דף ב.) מייתי אידך קרא דתנן לעושה בשגגה יצא מגדף:

כִּי קָאָמַר רַב נָמֵי, לְרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר.

Traduction

The Gemara answers: Rav, too, when he states that one who says to an idol: You are my god, is obligated to bring a sin-offering, he states this according to the opinion of Rabbi Akiva.

Tossefoth non traduit

כי קאמר רב נמי לר''ע. אליבא דר''ל קאמר הכי דלר' יוחנן דאמר לקמן (סנהדרין דף סה.) כפיפת קומתו ועקימת פיו הוה מעשה מתוקמא דרב אפילו כרבנן:

לְרַבִּי עֲקִיבָא, פְּשִׁיטָא! הַיְינוּ מְגַדֵּף.

Traduction

The Gemara asks: If Rav states this according to the opinion of Rabbi Akiva, isn’t it obvious that the transgressor is obligated to bring a sin-offering? This is identical to the halakha of a blasphemer, whom Rabbi Akiva obligates to bring an offering despite the lack of an action.

Rachi non traduit

מגדף. מברך את השם:

מַהוּ דְּתֵימָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא קָרְבָּן אֶלָּא בִּמְגַדֵּף, דִּכְתִיב בֵּיהּ כָּרֵת. אֲבָל הָכָא, דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ כָּרֵת, אֵימָא לָא.

Traduction

The Gemara answers: Rav states this lest you say that Rabbi Akiva obligates one to bring an offering for a transgression that does not involve an action only in the case of a blasphemer, as it is written explicitly with regard to a blasphemer that he receives karet in the verse: ''He blasphemes the Lord, and that soul shall be excised [nikhreta] from among his people'' (Numbers 15:30). But here, with regard to one who accepts an idol as his god, where karet is not written explicitly, one might say that he is not obligated to bring an offering.

קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִתַּקּוֹשֵׁי אִתַּקּוּשׁ, דִּכְתִיב: ''וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ'''.

Traduction

Therefore, Rav teaches us that he is obligated to bring an offering, as the Torah compares the acceptance of an idol as a god to a case of active idol worship; as it is written: ''They have made themselves a molten calf, and have bowed to it, and have sacrificed to it, and said: These are your gods, Israel, which brought you up out of the land of Egypt'' (Exodus 32:8).

Rachi non traduit

אתקושי אתקוש. אלי אתה בזביחה דכתיב וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵא וָיו שֶׁבְּ''הֶעֱלוּךָ'', נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָיה.

Traduction

With regard to the aforementioned verse, Rabbi Yoḥanan says: Were it not for the vav in the term: ''Which brought you up [he’elukha],'' giving it a plural form, the haters of the Jewish people, a euphemism used to refer to the Jewish people themselves, would have been sentenced to destruction for their idol worship. Since they recognized that God had taken them out of Egypt, and thought that He had merely made the golden calf His partner, the Jewish people were spared.

Rachi non traduit

אלמלא וי''ו שבהעלוך. דהא לא כפרו בהקב''ה לגמרי שהרי שתפוהו בדבר אחר:

כְּתַנָּאֵי: אֲחֵרִים אוֹמְרִים, אִלְמָלֵא וָיו שֶׁבְּ''הֶעֱלוּךָ'', נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָיה.

Traduction

The Gemara comments: Rabbi Yoḥanan’s opinion is like one side of the following dispute between tanna’im: Others say: Were it not for the vav in the term: ''Which brought you up [he’elukha],'' the haters of the Jewish people would have been sentenced to destruction.

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ''בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ''! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ''? שֶׁאִיוּוּ אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה.

Traduction

Rabbi Shimon ben Yoḥai said to him: But isn’t anyone who links the name of Heaven and something else, a euphemism for an idol, uprooted from the world? As it is stated: ''He who sacrifices to the gods, save to the Lord only, shall be utterly destroyed'' (Exodus 22:19). The fact that the Jewish people included God in their idolatrous statement could not have saved them from destruction. Rather, what is the meaning when the verse states: ''Which brought you up'' in the plural? The verse teaches that the Jewish people desired many gods; they were not satisfied with the golden calf alone.

Rachi non traduit

שאיוו לאלוהות הרבה. אף לאלוהות אחרים וקבלו עליהם:

Tossefoth non traduit

כל המשתף שם שמים. לא דמי להא דכתיב (שופטים ז':
כ') חרב לה' ולגדעון וכן (במדבר כ''א:ז') דברנו בה' ובך דלא אסור אלא במידי דאלהות:

אֲבָל הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק, הַמְכַבֵּד וְהַמְרַבֵּץ כּוּ'. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַל כּוּלָּם לוֹקֶה, חוּץ מֵהַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְקַיֵּים בִּשְׁמוֹ.

Traduction

§ The mishna teaches: But with regard to one who hugs an idol, or one who kisses it, or one who cleans it, or one who sprays water before it, he transgresses a prohibition but is not liable to receive capital punishment. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says: For all of these actions one is flogged, with the exception of the cases stated later in the mishna of one who vows in an idol’s name and one who affirms his statement by an oath in its name.

Rachi non traduit

אבל המגפף וכו' עובר בלא תעשה. ואל תלכו אחרי אלהים אחרים (ירמיהו כ''ה:ו') אי נמי אל תפנו אל האלילים (ויקרא י''ט:ד') וכגון שאין דרכן בכך:

הנודר בשמו. ושם אלהים אחרים לא תזכירו:

המקיים. הנשבע דמתרגמינן קיים:

מַאי שְׁנָא הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְקַיֵּים בִּשְׁמוֹ דְּלָא לָקֵי? מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. הָנֵי נָמֵי לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת הוּא, וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

Traduction

The Gemara asks: What is different about these cases, one who vows in an idol’s name and one who affirms his statement by an oath in its name, that the transgressors are not flogged? It is because they are each an example of a prohibition that does not involve an action. These actions too, namely, hugging or kissing an idol and the like, are not punishable by lashes; one who performs them violates a general prohibition, and one is not flogged for violating a general prohibition, i.e., one that contains several prohibitions.

Rachi non traduit

לאו שבכללות. דכולהו משתמעי בחד קרא:

דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לְאוֹכֵל מִן הַבְּהֵמָה קוֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם''.

Traduction

As this principle is taught in a baraita: From where is it derived that one who eats from an animal before its soul departs is in transgression of a prohibition? The verse states: ''You shall not eat with the blood'' (Leviticus 19:26), meaning, you shall not eat from the animal while its soul, which is referred to in the Torah as blood, is still within it.

דָּבָר אַחֵר: ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם'' – לֹא תֹּאכְלוּ בָּשָׂר, וַעֲדַיִן דָּם בְּמִזְרָק.

Traduction

The baraita adds: Another matter is derived from the verse ''You shall not eat with the blood'': You shall not eat the meat of an offering while its blood is still in the bowl, as it has not yet been sprinkled on the altar. The meat of an offering may be eaten by the priests only after its blood is sprinkled.

Rachi non traduit

ועדיין הדם במזרק. הקרבנות:

רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁאֵין מַבְרִין עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם''.

Traduction

The baraita continues: Rabbi Dosa says: From where is it derived that although in general, after a deceased person is buried, the mourners are provided by others with a meal, others do not provide the mourners with a meal after the burial of those executed by the court? The verse states: ''You shall not eat with the blood,'' which is interpreted to mean: You shall not eat a mourners’ meal after the burial of one who was executed.

Rachi non traduit

שאין מברין. את האבלים ברחבה כדרך שמברין את האבלים בסעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במועד קטן (דף כז:):

על הדם. על הנרצח ומסברא מוקמינן לה אהרוגי בית דין שנהרגין על עונש שלא ינהגו בהם כבוד משום כפרה:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כְּלוּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם''.

Traduction

Rabbi Akiva says: From where is it derived with regard to a Sanhedrin that killed a soul, i.e., that sentenced a person to death, that the judges may not taste anything that entire day that they sentenced him? The verse states: ''You shall not eat with the blood.''

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַזְהָרָה לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם''.

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: From where is the prohibition against the behavior of a stubborn and rebellious son derived? While the Torah states the punishment given to a stubborn and rebellious son, the prohibition against his actions, namely, stealing money from his parents in order to eat a gluttonous meal of meat and wine in the company of lowly men, is not explicit. The verse states: ''You shall not eat with the blood,'' which is interpreted to mean that one may not eat in a manner that is punishable by death. This concludes the baraita.

Rachi non traduit

לבן סורר ומורה. דלא ענש אלא א''כ הזהיר והיכן הזהיר לא תאכלו על הדם לא תאכלו אכילה שתהרגהו עליה:

וְאָמַר רַבִּי אָבִין בַּר חִיָּיא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא: עַל כּוּלָּם אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

Traduction

And Rabbi Avin bar Ḥiyya says, and some say it is Rabbi Avin bar Kahana who says this: For all of the prohibitions that the Sages derive from this verse, one is not flogged for transgressing them, as it is a general prohibition that is referring to several different actions. Therefore, since the prohibition against hugging or kissing an idol is also derived from a general prohibition, it should not be punishable by lashes, contrary to the opinion of Rav Dimi.

Rachi non traduit

לאו שבכללות. דכל הני משמע מיניה:

Tossefoth non traduit

על כולם אינו לוקה. אפי' למ''ד בס''פ כל שעה (פסחים דף מא:) דלקי אנא ואמבושל משום צלי אש ואזג וחרצן משום כל אשר יעשה מגפן הנהו מיפרשי טפי מקרא דלא תעבדם דלא מפרש קרא דאיירי במגפף ומנשק והא דאמרינן בפ''ק דביצה (דף יב.) דמבשל גיד הנשה בי''ט לוקה חמש וחד מינייהו המבשל בי''ט לא חשבינן להו לאו שבכללות דכתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו כמו לא תעבדם דהכא דהתם מפרש טפי דכתיב עבודה דמשתמע כל מלאכה שהיא עבודה:

משום דהוי לאו שבכללות. תימה ת''ל דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד דהוי אזהרה לבן סורר ומורה ועוד תימה הא בן סורר ומורה לוקה כדתנן בפ' בן סורר ומורה (לקמן סנהדרין דף עא:) וילפינן בגמרא ויסרו מויסרו וע''כ אזהרתיה מלא תאכלו על הדם וכיון דגלי רחמנא אהאי לאו דלקי ה''ל למימר בכל דוכתי דלקי לכל הפחות היכא דאין יכול לבא לידי מיתה:

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַל כּוּלָּן אֵינוֹ לוֹקֶה, חוּץ מִן הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְקַיֵּים בִּשְׁמוֹ.

Traduction

Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he related a different version of what Rabbi Elazar says: For all of the transgressions listed in the mishna one is not flogged, with the exception of one who vows in an idol’s name and one who affirms his statement by an oath in its name.

מַאי שְׁנָא אַהָנָךְ דְּלָא לָקֵי? דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. הָנֵי נָמֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה נִינְהוּ.

Traduction

The Gemara asks: What is different about transgressing those prohibitions for which one is not flogged? It is that they are each an example of a general prohibition, as explained previously. These cases too, namely, one who vows or takes an oath in the name of an idol, are included in a prohibition that does not involve an action, and therefore the transgressors are not punishable by lashes.

הָהוּא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו.

Traduction

The Gemara answers: That halakha of Rabbi Eliezer’s is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says with regard to a prohibition that does not involve an action that one is flogged for violating it.

דְּתַנְיָא: ''לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר'' – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה,

Traduction

As it is taught in a baraita with regard to the Paschal offering: The verse states: ''And you shall not leave any of it until morning; but that which remains of it until morning you shall burn with fire'' (Exodus 12:10). The verse comes to provide a positive mitzva to burn the leftover meat after the prohibition against leaving it over was violated,