Vayedaber

''מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה'', וּכְתִיב: ''כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת''. כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל ''כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה'' – יֶשְׁנוֹ בִּכְלַל ''מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה''.

Traduction

''You shall not allow a witch to live'' (Exodus 22:17), and it is written in the following verse: ''Whoever lies with an animal shall be put to death'' (Exodus 22:18). It is derived from here that anyone who is included in the prohibition of: ''Whoever lies with an animal,'' including gentiles, is included in the command: ''You shall not allow a witch to live.''

Rachi non traduit

מכשפה לא תחיה וכל שוכב עם בהמה. סמוכין הן בפרשת ואלה המשפטים:

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף עַל הַכִּלְאַיִם. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ''אֵת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ'' – חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי לְךָ כְּבָר: ''בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם''.

Traduction

The baraita teaches that Rabbi Elazar says that descendants of Noah were also commanded about the prohibition of diverse kinds. The Gemara asks: From where are these matters derived? Shmuel says: They are derived from that which the verse states: ''My statutes you shall keep. You shall not breed your animal with a diverse kind; you shall not sow your field with two kinds of seed'' (Leviticus 19:19). God is saying: Keep the statutes that I have already instituted for you, i.e., mitzvot that were already given to the descendants of Noah, namely, ''you shall not breed your animal with a diverse kind; you shall not sow your field with two kinds of seed.''

Rachi non traduit

את חקתי תשמרו. כשהזהיר ישראל בסיני בהמתך לא תרביע וגו' פתח בהו קרא את חקותי תשמרו מה שלא פתח כן בשאר מקומות שמע מינה הכי קאמר להו את חקותי שחקקתי כבר לבני נח תשמרו ואלו הן בהמתך לא תרביע כלאים אבל על חרישת שור וחמור לא הזהרתים:

שדך לא תזרע כלאים. וזריעה זו אינה זריעה ממש דלא נצטוו בני נח על כלאי הכרם אלא שלא להרכיב האילן על שאינו מינו דלא תזרע דומיא דלא תרביע מה בהמה בהרבעה דבר המסויים על דבר המסויים:

מָה בְּהֶמְתְּךָ בְּהַרְבָּעָה, אַף שָׂדְךָ בְּהַרְכָּבָה. מָה בְּהֶמְתְּךָ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף שָׂדְךָ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

Traduction

The Gemara derives the details of this prohibition from the verse: Just as the Noahide prohibition concerning your animal applies with regard to breeding animals of different species, and not with regard to plowing with animals of two different species working together, which is prohibited only for Jews, so too, the Noahide prohibition in your field applies with regard to grafting one species onto another, which is equivalent to breeding, but it is not prohibited for gentiles to sow different seeds together. Furthermore, just as the Noahide prohibition against breeding your animal applies both in Eretz Yisrael and outside Eretz Yisrael, so too, the Noahide prohibition against grafting diverse kinds in your field applies both in Eretz Yisrael and outside Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

מה בהמה בין בארץ בין בחו''ל. דחובת הגוף שאינה תלויה בחובת הארץ נפקא לן בקדושין (ד' לז.) דנוהגת אפילו בחו''ל:

אֶלָּא מֵעַתָּה: ''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי'' – חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי לְךָ כְּבָר?

Traduction

The Gemara asks: If that is so, that the term ''My statutes'' is understood as referring to mitzvot that were already given to the descendants of Noah, then the verse: ''You shall therefore keep My statutes and My ordinances'' (Leviticus 18:5), referring to the entire Torah, should also obligate the descendants of Noah, as it would be referring to: Statutes that I have already instituted for you.

Rachi non traduit

אלא מעתה ושמרתם את חקותי. דכתיב בכל התורה כולה הכי נמי דנצטוו בני נח עליהם:

Tossefoth non traduit

חקים שחקקתי לך כבר. תימה תיתסר נמי כלאים מהכא דכתיב בהאי קרא בגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ועוד קשה למה לי. את חקותי תיפוק ליה מדכתיב למינהו במעשה בראשית באילנות ובבהמה דבפ' אלו טריפות (חולין דף ס:

ושם.) משמע דאי הוה כתיב למינהו בדשאים ה''א דאסירי בני נח להרכיב שני דשאין זה על זה וע''ק הא דאמרינן ס''פ הפרה (ב''ק דף נה. ושם) המרביע שני מינים שבים לוקה אתיא למינהו למינהו מיבשה תיפוק ליה מדכתיב למינהו בגופייהו ומפר''ת דאי לאו את חקותי ה''א למינהו לאו לאיסור כתיב ואי לאו למינהו ה''א את חקותי שחקקתי לך כבר במרה והא דפריך אלא מעתה ושמרתם את חקותי אע''ג דלא מוקמינן האי בבני נח אלא משום דאשכחן למינהו במעשה בראשית פריך שפיר דדילמא כי היכי דהאי לא קאי אבני נח האי נמי לאו אבני נח קאי וא''ת כיון דלא מחייבי רבנן אבני נח לא בהרבעה ולא בהרכבה אלמא לא דריש למינהו אם כן אתי סוגיא דפרק הפרה ודאלו טריפות לא כרבנן וי''ל דנהי דלא דרשו רבנן למינהו גבי בני נח משום דלא כתיב בצווי דאדם גבי ישראל דרשינן כיון דאשכחן דנצטוו ישראל על הכלאים ונפקא מינה לענין דגים אי נמי לא הוה אסרינן הרכבה באילנות בישראל מדרש מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה דלא הוה מפקינן קרא ממשמעותיה דכתיב לא תזרע אי לאו דאשכחן כבר למינהו במעשה בראשית וניחא השתא דמילתא דשמואל דמייתי הכא דחקותי שחקקתי לך כבר איתא נמי בשילהי פ''ק דקדושין (דף לט.) ואתי אפילו כרבנן והשתא ההוא דהרכיב שני דשאים דפרק אלו טריפות (חולין דף ס. ושם) לרבנן קמיבעיא ליה אע''ג דמתני' היא בפ''ק דכלאים [מ''ז] אין נוטעין ירק בירק מ''מ קמיבעיא ליה אי חשיבי ליה דשאים כמאן דכתיב בהו למינהו משום דאסכים רחמנא על ידייהו לאסור בחו''ל כמו הרכבת אילן מדרשא דשמעתין:

הָתָם – ''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי'' דְּהַשְׁתָּא. הָכָא – ''אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ'', חֻקִּים דְּמֵעִיקָּרָא תִּשְׁמֹרוּ.

Traduction

The Gemara answers: There the verse states: ''You shall therefore keep My statutes,'' indicating only those statutes that I am giving you now, whereas here, in the verse concerning diverse kinds, the wording is ''My statutes you shall keep,'' meaning statutes that obligate you from the outset you shall keep in the future.

Rachi non traduit

הכא כתיב את חקותי תשמרו. דהקדים חקים למצות שמירה דמשמע חקים דמעיקרא ואע''ג דגבי שביעית ויובל כתיב נמי את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו דהקדים נמי חקים למצות שמירה התם כיון דרישא דקרא כתיב את משפטי תעשו ארחיה למיכתב ואת חקותי תשמרו:

Tossefoth non traduit

חקותי דהשתא. מה שהקשה בקונטרס מדכתיב גבי שביעית ויובל את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו לא דק דלא כתיב הכי אלא בפרשת בהר סיני כתיבי ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו והא קרא דאייתי בקונטרס בפרשת אחרי מות גבי עריות כתיב ושפיר מ''ל שחקקתי לך כבר דבני נח נצטוו על העריות ואע''ג דהאי קרא דפריך מיניה הש''ס ושמרתם את חקותי התם נמי כתיב. מכל מקום מסתבר דבכל התורה איירי דמסיים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה כּוּ'.

Traduction

§ After clarifying the halakhot of the descendants of Noah, the Gemara returns to the halakhot stated in the mishna with regard to one who blasphemes. It is stated in the mishna that Rabbi Yehoshua ben Korḥa said that during a blasphemer’s trial, the judges ask the witnesses to use an appellation for the name of God so that they do not utter a curse of God’s name. Specifically, they would use the sentence: Let Yosei smite Yosei, as the name Yosei has four letters in Hebrew, like the Tetragrammaton.

אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּבָרֵךְ שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, לְאַפּוֹקֵי בֶּן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת דְּלָא.

Traduction

Rav Aḥa bar Ya’akov says: The blasphemer is not liable unless he blesses, i.e., curses, the Tetragrammaton, the four-letter name of God, which is to the exclusion of one who curses the two-letter name of God, spelled yod heh, who is not liable.

Rachi non traduit

שם בן ארבע אותיות. שם הוא ולא בעינן שם המפורש בן ארבעים ושתים אותיות:

פְּשִׁיטָא! ''יַכֶּה יוֹסִי אֶת יוֹסִי'' תְּנַן? מַהוּ דְּתֵימָא: מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּנָקֵט, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t that obvious? We learned in the mishna that the expression used in court is let Yosei smite Yosei, which indicates a four-letter name. The Gemara answers: Lest you say that the tanna mentions this statement as a mere example but does not intend that the witnesses use the four-letter name in particular, Rav Aḥa bar Ya’akov teaches us that one is liable only for cursing the Tetragrammaton.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, שְׁמַע מִינַּהּ: שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת נָמֵי שֵׁם הוּא.

Traduction

There are those who say that Rav Aḥa bar Ya’akov says as follows: Conclude from the mishna that the Tetragrammaton is also a name for which one is liable, and he is liable not only for cursing the forty-two-letter name of God.

פְּשִׁיטָא? ''יַכֶּה יוֹסִי אֶת יוֹסִי'' תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: עַד דְּאִיכָּא שֵׁם רַבָּה, וּמִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּנָקֵט – קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t that obvious? We learned in the mishna that the expression used in court is let Yosei smite Yosei. The Gemara answers: Lest you say that one is not liable unless there is a grand name that he curses, i.e., the forty-two-letter name, and the tanna mentions this statement as a mere example, Rav Aḥa bar Ya’akov teaches us that one is liable even for cursing the Tetragrammaton, and the name Yosei is mentioned specifically.

נִגְמַר הַדִּין כּוּ'.

Traduction

§ The mishna teaches: When the judgment is over, and judges need to hear the exact wording of the curse so they can sentence the defendant, the eldest of the witnesses repeats the curse, and the judges rise and make a tear in their clothing.

עוֹמְדִין מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַמֵּי: דְּאָמַר קְרָא, ''וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא''. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר? וּמָה עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שֶׁהוּא גּוֹי וְלֹא יָדַע אֶלָּא בְּכִינּוּי – עָמַד, יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

Traduction

The Gemara asks: From where do we derive that the judges must stand? Rabbi Yitzḥak bar Ami says: It is derived from that which the verse states about Eglon: ''And Ehud came to him, and he was sitting by himself alone in his cool upper chamber. And Ehud said: I have a message from God [Elohim] to you. And he arose out of his seat'' (Judges 3:20). And are these matters not inferred a fortiori? And if Eglon, king of Moab, who was a gentile and knew the name of God only by an appellation, stood in honor, all the more so must a Jew stand if he hears the ineffable name.

Rachi non traduit

ושם המפורש. כלומר שם המיוחד:

קוֹרְעִין, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ [וְגוֹ'] וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה''.

Traduction

The mishna teaches that upon hearing the curse the judges each make a tear in their garments. The Gemara asks: From where do we derive this? The Gemara answers that it is derived from that which is written: ''Then came Eliakim, son of Hilkiah, who was over the household, and Shebna the scribe, and Joah, son of Asaph, the recorder, to Hezekiah with torn garments, and they told him Rabshakeh’s statement'' (II Kings 18:37). Apparently, since they heard the blasphemous statement of Rabshakeh they were obligated to make a tear in their garments.

Rachi non traduit

קרועי בגדים. על גדופין ששמעו מפי רבשקה כדכתיב (מלכים ב י''ט:ד') אשר שלחו מלך אשור [אדניו] לחרף אלהים חי:

וְלֹא מְאַחִין – מְנָלַן?

Traduction

It is furthermore stated that the judges do not ever fully stitch the tear together again. The Gemara asks: From where do we derive this?

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָתְיָא קְרִיעָה קְרִיעָה, כְּתִיב הָכָא ''קְרוּעֵי בְגָדִים'', וּכְתִיב הָתָם ''וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים''. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם'', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵן קְרָעִים? וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''קְרָעִים''? מְלַמֵּד שֶׁהֵן קְרוּעִים לְעוֹלָם.

Traduction

Rabbi Abbahu says: It is derived by means of a verbal analogy between the tearing stated in this regard and the tearing stated with regard to Elijah’s ascendance to heaven. It is written here, with regard to those who heard Rabshakeh’s blasphemy: ''With torn garments,'' and it is written there: ''And Elisha saw it, and he cried: My father, my father, the chariots of Israel and its horsemen. And he saw him no more, and he grabbed hold of his clothes and tore them into two pieces'' (II Kings 2:12). From the meaning of that which is stated: ''And tore them into two,'' do I not know that they are pieces? And why must the verse state: ''Pieces''? This teaches that they remain torn forever; they may never be fully stitched back together, but only partially sewn.

Tossefoth non traduit

אתיא קריעה קריעה. תימה דבפ''ב דמו''ק (דף כ:
ושם) דיליף קריעה מעומד מדכתיב ויקם איוב ויקרע נילף נמי דלא מאחין קריעה מהכא:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ, וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ – חַיָּיב לִקְרוֹעַ. וְהָעֵדִים אֵין חַיָּיבִין לִקְרוֹעַ, שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ.

Traduction

The Sages taught: Both one who hears the curse himself and one who hears it from the one who heard it are obligated to make a tear in their garments. But the witnesses are not obligated to make a tear when they testify, as they already made a tear when they heard it from the blasphemer himself.

Rachi non traduit

והעדים. בשעה שמעידין בפירוש מה ששמעו אינן חייבין לקרוע:

וְכִי קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ, מַאי הָוֵי? הָא קָא שָׁמְעִי הַשְׁתָּא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶת דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו''. הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ קָרַע, וְהֵם לֹא קָרְעוּ.

Traduction

The Gemara asks: And if they made a tear when they heard the curse, what of it? Aren’t they also hearing the curse now? The Gemara answers: It should not enter your mind that they are obligated to make a tear a second time, as it is written: ''And it came to pass, when King Hezekiah heard the statement of Rabshakeh, that he tore his clothes'' (II Kings 19:1). It can be inferred that King Hezekiah tore his clothes, but those who reported the blasphemy did not tear their clothes a second time.

Rachi non traduit

הא שמעו השתא. מפי עצמן:

Tossefoth non traduit

המלך קרע. תימה היאך אמרו למלך מה ששמעו בפירוש הא גבי עדים תנן (לעיל סנהדרין דף נו.) כל היום היו דנין את העדים בכינוי:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוֹמֵעַ אַזְכָּרָה מִפִּי הַגּוֹי אֵינוֹ חַיָּיב לִקְרוֹעַ. וְאִם תֹּאמַר: רַבְשָׁקֵה – יִשְׂרָאֵל מוּמָר הָיָה.

Traduction

§ Rav Yehuda says that Shmuel says: One who hears a mention of God’s name in a blasphemous manner from a gentile is not obligated to make a tear in his garments. And if you object and say that those who heard the blasphemy of Rabshakeh made a tear even though he was a gentile, that is not correct, as Rabshakeh was an apostate Jew.

Rachi non traduit

השומע אזכרה. ברכת השם מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע:

וא''ת. הרי קרעו על רבשקה ישראל מומר היה:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין קוֹרְעִין אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְיוּחָד בִּלְבַד, לְאַפּוֹקֵי כִּינּוּי דְּלָא.

Traduction

And Rav Yehuda says that Shmuel says: One makes a tear only for hearing a curse of the ineffable name of God, to the exclusion of hearing a curse of an appellation for the name of God, for which one does not make a tear.

וּפְלִיגִי דְּרַבִּי חִיָּיא בְּתַרְוַיְיהוּ, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא: הַשּׁוֹמֵעַ אַזְכָּרָה בִּזְמַן הַזֶּה אֵינוֹ חַיָּיב לִקְרוֹעַ, שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן – נִתְמַלֵּא כָּל הַבֶּגֶד קְרָעִים.

Traduction

The Gemara notes: And Shmuel disagrees with Rav Ḥiyya with regard to two matters. As Rabbi Ḥiyya says: One who hears a mention of God’s name in a blasphemous context nowadays is not obligated to make a tear, as if you do not say so, the entire garment will be full of tears.

Rachi non traduit

בזמן הזה. שאנו בגלות ואין אימת ב''ד מוטלת עליהם לדון חייבי מיתות:

נתמלא כל הבגד קרעים. לפי שהדבר תדיר לפי שאין מתיראין מב''ד:

מִמַּאן? אִילֵימָא מִיִּשְׂרָאֵל, מִי פְּקִירִי כּוּלֵּי הַאי? אֶלָּא פְּשִׁיטָא, מִגּוֹי. וְאִי שֵׁם הַמְיוּחָד, מִי גְּמִירִי? אֶלָּא לָאו, בְּכִינּוּי.

Traduction

The Gemara clarifies: From whom does one hear these mentions of God’s name about which Rabbi Ḥiyya says that one’s entire garment would be full of tears? If we say that he hears from it a Jew, are Jews irreverent to such an extent that they demean the name of God? Rather, it is obvious that Rabbi Ḥiyya is referring to hearing it from a gentile. And if you say that the reference is to cursing the ineffable name, have the gentiles learned it? They have no knowledge of his name. Rather, is it not referring to cursing by an appellation of God’s name?

Rachi non traduit

מי גמירי. עובד כוכבים שם המיוחד כל כך שמקללין בו תמיד דקאמר נתמלא כל הבגד כולו קרעים:

אלא לאו בכנוי. תדיר ובזמן הזה הוא דלא קרעינן משום דנתמלא כל הבגד וכו' אבל בזמן ב''ד קורעין על עובד כוכבים ואכנוי:

וּשְׁמַע מִינַּהּ: בִּזְמַן הַזֶּה הוּא דְּלָא, הָא מֵעִיקָּרָא – חַיָּיב. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

And conclude from it that it is specifically nowadays that, according to Rav Ḥiyya, one is not obligated to make a tear in his garment when hearing the curse of a gentile and when hearing a curse of God that referred to God with an appellation, but initially, when the fundamental halakha was practiced, one was obligated to make a tear in these cases, contrary to the opinion of Shmuel. The Gemara affirms: Indeed, conclude from it that this is so.

הַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ''אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ''. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁמַע מִינַּהּ, ''אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ'' כָּשֵׁר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וּמַעֲלָה הוּא דַּעֲבוּד רַבָּנַן. וְהָכָא, כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר, אוֹקְמוּהָ רַבָּנַן אַדְּאוֹרָיְיתָא.

Traduction

§ The mishna teaches that after the eldest witness states the exact wording of the curse, the second witness does not repeat it, but he says: I too heard as he did. Reish Lakish says: Conclude from it that saying: I too heard as he did, is valid testimony by Torah law, both in cases of monetary law and in cases of capital law. And the requirement that every witness must relate his testimony separately is a higher standard that the Sages instituted, and here, since it is not possible to fulfill this requirement, as it is not appropriate for a blasphemous statement to be repeated several times, the Sages established the matter according to Torah law and did not require that every witness repeat the curse.

Rachi non traduit

ומעלה הוא דעבוד רבנן. בדיני ממונות ודיני נפשות שהצריכו כל העדים לפרש עדותן:

הכא. בברכת השם דלא אפשר לפרש מפני כבוד השם:

אוקמוה אדאורייתא. וקטלינן ליה בהאי עדות:

דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פָּסוּל, הָכָא, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר, קָטְלִינַן לְגַבְרָא?

Traduction

As if it enters your mind that saying: I too heard as he did, is not valid testimony by Torah law, here, in the case of blasphemy, would we execute the man without full testimony because it is not possible to allow the repetition of blasphemy? Clearly, such testimony is valid by Torah law.

Rachi non traduit

דאי סלקא דעתך. בעלמא פסול עד שיפרשו כולם:

אטו הכא משום דלא אפשר קטלינן ליה לגברא. בלא העדאת עדים:

וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: ''אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ''. סְתָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּמַקֵּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם.

Traduction

The mishna teaches: And the third witness says: I too heard as he did. The Gemara comments: The unattributed tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who compares three witnesses to two. Rabbi Akiva maintains that just as in a case where there are two witnesses, the disqualification of one disqualifies all of the testimony, so too, even if there are three witnesses, and one of the three is disqualified, all of the testimony is disqualified. Similarly, here too he holds that if there are three witnesses, each of them must testify concerning the curse.

Rachi non traduit

כר' עקיבא. במסכת מכות (ד' ה.) דמקיש שלשה לשנים דאם נמצא שלישי קרוב או פסול עדות של כולן בטלין הלכך בדקינן ליה בהדייהו דאי מתזם או מתכחש מבטלין לסהדותייהו: