Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 5a

וְאִם הָיָה מוּמְחֶה לְרַבִּים, דָּן אֲפִילּוּ יְחִידִי. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן אֲנָא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּיחִידִי. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנָא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּיחִידִי.

Traduction

But if one was a judge accepted as an expert for the public, then he may judge cases even as the lone judge. Rav Naḥman said: One such as I may judge cases of monetary law as the lone judge. And similarly, Rabbi Ḥiyya said: One such as I may judge cases of monetary law as the lone judge.

Rachi non traduit

דן אפילו ביחיד. דכתיב (ויקרא יט) בצדק תשפוט וקסבר אין כאן עירוב פרשיות:

Tossefoth non traduit

ואם היה מומחה לרבים כו'. פירש הקונטרס דכתיב בצדק תשפוט וקסבר אין עירוב פרשיות כתיב כאן וקשה דא''כ תקשה ליה הך ברייתא לר' אבהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין לד''ה וע''ק דמשמע לפי' הקונטרס דלמאן דאית ליה עירוב פרשיות אין יכול לדון יחידי והא רב יוסף ס''ל בפ' המגרש (גיטין דף פח:) דבהודאות והלואות עבדינן שליחותייהו אלמא אית ליה עירוב פרשיות ואפ''ה משמע בסמוך מעובדא דמר זוטרא דאית ליה לרב יוסף דיחיד מומחה דן ואפי' יחידי ועוד מדקאמר בסמוך אבל לא נקיט רשותא דיניה לאו דינא משמע דסבר כר' אבהו ואפי' הכי יחיד מומחה דן דלשמואל אפילו יחיד שאינו מומחה דינו דין דלאו דוקא נקט שמואל שנים כמו שאפרש לקמן בע''ה ודוחק לפרש דיניה לאו דינא לכתחלה לכך נ''ל דאפי' למאן דבעי ג' מומחין מדאורייתא תקנתא דרבנן היא דיחיד מומחה לרבים דן אפי' יחידי והשתא הא דקאמר דיניה לאו דינא לאו אכגון דרב נחמן קאי דאיהו סבר לה כשמואל לקמן דשנים שדנו דיניהן דין אלא אכגון אנא דר' חייא קאי דלית ליה דשמואל ולהאי פי' הא דפריך לקמן (סנהדרין דף ו.) לר' אבהו מדן את הדין ה''מ לשנויי דמיירי ביחיד מומחה לרבים ומיהו קשה דבפרק ראוהו בית דין (ר''ה דף כה:) משמע דמדאורייתא קאמר דמומחה לרבים דן ביחידי דתנן התם שאין היחיד נאמן ע''פ עצמו ומפרש בגמרא דאיצטריך למיתני דלא תימא דנאמן מידי דהוה איחיד מומחה דהכא ופריך ואימא ה''נ ומשני אין לך מומחה יותר ממשה ואי מדרבנן מאי מייתי ממשה וי''ל דהתם פריך ומשני למ''ד לעיל דבר תורה חד נמי כשר:

מומחה לרבים כו'. אע''ג דהאי מומחה לרבים היינו גמירנא וסבירנא כדמסיק מ''מ הא דקאמר לקמן בזה בורר (סנהדרין דף כג.) לעולם פוסל והולך עד שיקבל עליו בפני ב''ד שמומחה לרבים לאו דניבעי גמיר וסביר כר' חייא ורב נחמן דהתם ב''ד קאמר וכיון שהם ג' אפי' סתם בני אדם מומחין לרבים אבל יחיד לא חשיב מומחה לרבים עד דגמיר וסביר:

דן אפי' יחידי. ויכול לכוף את האדם בעל כרחו דאי בדקבליה עילויה אפי' שאינו מומחה נמי ומכאן דסתם ג' יכולין לדון את האדם בעל כרחו כשאינו רוצה לבא לב''ד דהא ג' במקום יחיד מומחה קיימי ואפי' שנים נמי דנין את האדם בעל כרחו אלא דאיקרו בית דין חצוף דאי בדקבלו עלייהו מיירי שמואל אמאי הוי ב''ד חצוף והא דתנן (לקמן סנהדרין דף כג.) זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד משמע דמדעתו אין בעל כרחו לא הני מילי כשאומר לא אדון לפני זה אלא לפני זה אבל אם אמר שלא יבא כלל לב''ד או אם הוה לווה ואינו רוצה לדון כלל בעירו כופין אותו ודנין אותו בעל כרחו:

כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. והא דתנן במסכת אבות (פ''ד מ''ח) אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד הקב''ה עצה טובה קמ''ל שלא יטעה והא דאמר כגון אנא כו' היינו כלומר יכול לדון ולא שהיה דן אי נמי רגיל היה בדינין ואין לחוש שמא יטעה:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּגוֹן אֲנָא דִּגְמִירְנָא וּסְבִירְנָא וּנְקִיטְנָא רְשׁוּתָא, אֲבָל לָא נְקִיט רְשׁוּתָא – דִּינֵיהּ לָא דִּינָא? אוֹ דִילְמָא: אַף עַל גַּב דְּלָא נָקֵיט רְשׁוּתָא – דִּינֵיהּ דִּינָא?

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: What is the meaning of: Such as I, in the statements of these Rabbis? Did they intend to say: Such as I, in that I have studied and have the skills to extrapolate and derive new rulings on the basis of earlier decisions, and have also received permission to judge as the lone judge? But accordingly, if one has not received permission to judge as the lone judge, his judgment is not a valid judgment? Or perhaps this is not the correct reading of the statements, and the halakha is that even though he did not receive permission to judge as the lone judge, his judgment is nevertheless a valid judgment?

Rachi non traduit

דגמירנא. שמועות דינין מרבותי:

וסבירנא. יודע אני להוסיף וליישב טעמים מדעתי:

ונקיטנא רשותא. מריש גלותא דייננא דיני ממונות ביחידי:

דיניה לאו דינא. והדר דינא לגמרי:

תָּא שְׁמַע: דְּמָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן דָּן דִּינָא וּטְעָה, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אָמַר לוֹ: אִם קִיבְּלוּךְ עֲלַיְיהוּ – לָא תְּשַׁלֵּם, וְאִי לָא – זִיל שַׁלֵּים. שְׁמַע מִינַּהּ: כִּי לָא נָקֵיט רְשׁוּתָא – דִּינֵיהּ דִּינָא. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a solution to this dilemma from the following case: Mar Zutra, son of Rav Naḥman, once adjudicated a certain case and erred in his ruling. Upon recognizing his error, he came before Rav Yosef to ask what he should do. Rav Yosef said to him: If the litigants accepted you upon themselves as the lone judge, and both had agreed that they would accept your ruling, you are not liable to pay restitution to the party who lost the case due to your erroneous ruling. But if they did not accept you on themselves, but were rather compelled to be judged before you, you must go and pay restitution. And learn from it that even in a case where one did not receive permission to judge as the lone judge, his ruling is a valid judgment. The Gemara affirms: Learn from it that this is the case.

Rachi non traduit

דן דינא. ביחידי:

אי קבלוך עלייהו. לגמרי לילך אחריך אם לדין אם לטעות ולא יתבעוך לא תשלם:

ואי לא זיל שלים. ואי לא קבלו טעותך עליהם דאמרו לך דיינת לן דין תורה זיל שלים ומיהו מיהדר דינא לא אלמא גמיר וסביר וכי לא נקיט רשותא דיניה דינא ולא מהדר:

Tossefoth non traduit

ואי לא זיל שלים. פירש בקונטרס ואי לא כגון דאמרי ליה דיינת לן דין תורה וקשה דאם כן מאי דייק מהכא דהא אפילו לא גמיר וסביר נמי מה שעשה עשוי וישלם מביתו כדמוכח לקמן (סנהדרין דף ו.) דפריך לרבי אבהו מדן את הדין ומוקי לה בדקבלה עילויה ובשאינו מומחה איירי דהא קתני סיפא ואם היה מומחה לרבים פטור לכך נראה ואי לא דלא קבלוך עלייהו כלל:

אָמַר רַב: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֵידַן דִּינָא, וְאִי טְעָה מִיבְעֵי לְמִיפְּטַר – לִישְׁקוֹל רְשׁוּתָא מִבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא. וְכֵן אָמַר שְׁמוּאֵל: לִשְׁקוֹל רְשׁוּתָא מִבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא.

Traduction

§ Rav says: One who wants to adjudicate a case and wants to be exempt from payment of restitution if he errs in his judgment must receive permission from the Exilarch to judge cases. And similarly, Shmuel says: In such a case he must receive permission from the Exilarch. Once he receives permission, even an erroneous decision carries halakhic force and therefore it is as if he did not err.

Rachi non traduit

לישקול רשותא. דכיון דברשות נחת לא משלם:

פְּשִׁיטָא: מֵהָכָא לְהָכָא, וּמֵהָתָם לְהָתָם – מַהֲנֵי. וּמֵהָכָא לְהָתָם נָמֵי מַהֲנֵי, דְּהָכָא שֵׁבֶט וְהָתָם מְחוֹקֵק.

Traduction

Since the Gemara mentioned the importance of a judge receiving authorization from the Exilarch, it now discusses the scope of this authority. It is obvious that from here to here, meaning relying on permission granted by the Exilarch in Babylonia in order to adjudicate cases within Babylonia, and from there to there, relying on permission granted by the Nasi in Eretz Yisrael in order to adjudicate cases within Eretz Yisrael, the authorization is effective. And it is also obvious that from here to there, relying on permission granted by the Exilarch to adjudicate cases within Eretz Yisrael, it is also effective, as the authority of the Exilarch is greater than that of the Nasi. This is so since the Exilarch here in Babylonia may be termed a scepter, i.e., a ruler with actual power of governance, and the Nasi there in Eretz Yisrael is only a staff, i.e., a legislator with limited power.

Rachi non traduit

מהכא להכא. מריש גלותא לבבל למידן דינא בבבל:

ומהתם להתם. מנשיא דארץ ישראל לדון בארץ ישראל:

שבט. לשון שררה ויש להן רשות להפקיר דהפקר ב''ד הפקר דכתיב (עזרא י) וכל אשר לא יבא וגו' ביבמות בהאשה רבה (יבמות דף פט:):

מחוקק. שררה מועטת:

Tossefoth non traduit

דהכא שבט והתם מחוקק. משמע דשבט עדיף והא דאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא. ושם) אבל מבבל לא''י כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו ואומר רבינו תם דה''מ במילתא דאיסור והיתר דבני א''י חכימי טפי דאוירא דא''י מחכים כדאמר הכא דאיקרו מחוקק שמלמדין תורה ברבים אבל לענין הפקעת ממון ליפטר דהפקר בית דין הפקר עדיפי בני בבל דאיקרו שבט שרודין את העם במקל והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא''י מנקבות כדאמר בירושלמי:

כִּדְתַנְיָא: ''לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה'' – אֵלּוּ רָאשֵׁי גָלִיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁבֶט. ''וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו'' – אֵלּוּ בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הִלֵּל, שֶׁמְּלַמְּדִין תּוֹרָה בָּרַבִּים.

Traduction

This is as it is taught in a baraita: The verse states: ''The scepter shall not depart from Judah nor the ruler’s staff from between his feet until Shiloh comes'' (Genesis 49:10). The term ''Shiloh'' is understood as a reference to the Messiah, and therefore the verse is interpreted as delineating the authority of Jewish rulers during the exile, before the Messiah comes. ''The scepter shall not depart from Judah''; these are the Exilarchs in Babylonia, who are empowered by the government and consequently subjugate the Jewish people as with a scepter. ''Nor the ruler’s staff from between his feet''; These are the grandchildren of Hillel the Elder who hold the position of Nasi and teach Torah in public, but do not have authority to actually enforce their judgments.

Rachi non traduit

שרודים את העם. שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס:

בני בניו של הלל. הלל נשיא היה כדאמר בפסחים באלו דברים (פסחים דף סו.) הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם:

מֵהָתָם לְהָכָא מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּרַבָּה בַּר חָנָה דָּן דִּינָא וּטְעָה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא. אֲמַר לֵיהּ: אִי קִיבְּלוּךְ עֲלַיְיהוּ – לָא תְּשַׁלֵּם, וְאִי לָא – זִיל שַׁלֵּים. וְהָא רַבָּה בַּר חָנָה רְשׁוּתָא הֲוָה נְקִיט! שְׁמַע מִינַּהּ: מֵהָתָם לְהָכָא לָא מַהֲנֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

If one has permission from there, from the Nasi, and wants to adjudicate cases here in Babylonia, what is the halakha? The Gemara suggests: Come and hear an incident that occurred: Rabba bar Ḥana adjudicated a case in Babylonia and erred. He came before Rabbi Ḥiyya to ask what he should do. Rabbi Ḥiyya said to him: If the litigants accepted you upon themselves, you are not liable to pay restitution to the party who unjustly lost the case, but if not, go and pay. But Rabba bar Ḥana received permission from the Nasi in Eretz Yisrael; therefore, learn from this incident that permission from there to adjudicate cases here is not effective. The Gemara affirms: Learn from it that this is the case.

Rachi non traduit

דן דינא. בבבל וטעה:

אתא. לא''י לקמיה דרבי חייא:

ש''מ מהתם להכא לא מהני. דהא רבה בר חנה רשותא הוה נקיט מרבי דנשיא דא''י היה כדאמרן לקמן בשמעתין בן אחי יורד לבבל וכו':

Tossefoth non traduit

רבה בר חנה. גרסינן דאי רבה בר בר חנה א''כ היה בן בנו של חנה והכא משמע דבן אחיו של ר' חייא היה וחנה אחיו של ר' חייא היה כדלקמן אבל רבה ב''ב חנה דבכולי הש''ס היה בימי ר' יוחנן ובן בנו של חנה להכי קאמר בר בר וי''מ דשם אביו בר חנה ולא יתכן כדאמר בהמוכר את הספינה (ב''ב דף עד.) כל בר חנה סיכסא:

וְלָא מַהֲנֵי? וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, כִּי הֲוָה מִינְּצֵי בַּהֲדֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אָמַר: לָאו מִינַּיְיכוּ נְקִיטְנָא רְשׁוּתָא, נְקִיטְנָא רְשׁוּתָא מֵאַבָּא מָרִי, וְאַבָּא מָרִי מֵרַב, וְרַב מֵרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי חִיָּיא מֵרַבִּי! בְּמִילְּתָא דְעָלְמָא הוּא דְּאוֹקֵים לְהוּ.

Traduction

The Gemara asks: And is this permission not effective? But when Rabba bar Rav Huna was involved in a dispute with the members of the house of the Exilarch he said: It is not from you that I received permission to judge cases. I received permission from my father, my master, i.e., Rav Huna, and my father, my master, received permission from Rav, and Rav from Rabbi Ḥiyya, and Rabbi Ḥiyya from Rabbi Yehuda HaNasi in Eretz Yisrael. Therefore, it seems that permission received in Eretz Yisrael is in fact effective in Babylonia. The Gemara rejects this proof: He was merely standing up to them with words alone, but there was no halakhic validity to his statement.

Rachi non traduit

לא מינייכו נקיטנא רשותא. ואיני כפוף לכם:

Tossefoth non traduit

נקיטנא רשות מאבא מרי ואבא מרי מרב. פי' ואבא מרי נטל רשות מרב דמי שיש לו רשות יכול ליתן רשות כענין שמצינו (לקמן סנהדרין דף יג:) לענין דיני קנסות דמי שהוא סמוך יכול לסמוך ויהיב ליה רשותא למידן דיני קנסות כדאמרינן (שם) ברם זכור אותו האיש לטוב שאלמלא הוא בטלו דיני קנסות ואע''פ שהוצרך רבי חייא ליטול רשות מרבי בשביל רבה בר חנה ורב שמא בעירו של רבי היה ובעירו לא היה רשאי אדם ליתן רשות אלא רבי אבל אין סברא לומר דרבה בר הונא היה בימי רבי:

וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מַהֲנֵי, רַבָּה בַּר חָנָה רְשׁוּתָא דִּנְקַט לְמָה לִי? לָעֲיָירוֹת הָעוֹמְדִים עַל הַגְּבוּלִין.

Traduction

The Gemara asks: But since permission to judge received in Eretz Yisrael is not effective in Babylonia, why did Rabba bar Ḥana need to receive permission when he left for Babylonia? What was the value of that permission? The Gemara answers: The permission is effective for the cities that stand on the borders of Babylonia, which are not entirely in the jurisdiction of Babylonia, so permission from Eretz Yisrael is effective there.

Rachi non traduit

על הגבולין. הנמשכות אחר ארץ ישראל:

מַאי רְשׁוּתָא? כִּי הֲוָה נָחֵית רַבָּה בַּר חָנָה לְבָבֶל, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי: בֶּן אָחִי יוֹרֵד לְבָבֶל. ''יוֹרֶה?'' ''יוֹרֶה!'', ''יָדִין?'' ''יָדִין!'', ''יַתִּיר בְּכוֹרוֹת?'' ''יַתִּיר!''.

Traduction

§ What is the specific nature of this permission? The Gemara relates: When Rabba bar Ḥana descended to Babylonia, his uncle Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Yehuda HaNasi: My brother’s son is descending to Babylonia. May he teach people and issue rulings with regard to what is prohibited and what is permitted? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: He may teach. Rabbi Ḥiyya then asked: May he also adjudicate cases of monetary law, and be absolved from payment if he errs? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: He may adjudicate. Rabbi Ḥiyya continued: May he declare a firstborn animal permitted? The male firstborn of a kosher animal may not be eaten, as it is supposed to be offered in the Temple. But if it acquires a permanent blemish it is unfit for an offering, and it may be eaten. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: He may declare such an animal permitted.

Rachi non traduit

מאי רשותא. דרבה בר חנה:

יורה. איסור והיתר אמר להם רבי יורה ולקמן פריך אי גמיר למה ליה רשותא בהוראה:

ידין. ברשות ויפטר מלשלם:

יתיר בבכורות. יראה במומין ואם קבוע הוא יתירנו לשוחטו דביומיה דרבי אין לבכור תקנה עד שיפול בו מום דאחר חורבן היה:

כִּי הֲוָה נָחֵית רַב לְבָבֶל, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי: בֶּן אֲחוֹתִי יוֹרֵד לְבָבֶל. ''יוֹרֶה?'' ''יוֹרֶה!'', ''יָדִין?'' ''יָדִין!'', ''יַתִּיר בְּכוֹרוֹת?'' ''אַל יַתִּיר!''.

Traduction

Similarly, when Rav, who was also Rabbi Ḥiyya’s nephew, descended to Babylonia, Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Yehuda HaNasi: My sister’s son is descending to Babylonia. May he teach people and issue rulings with regard to what is prohibited and what is permitted? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: He may teach. Rabbi Ḥiyya then asked: May he also adjudicate cases of monetary law, and be absolved from payment if he errs? Rabbi Yehuda HaNasi responded: He may adjudicate. Rabbi Ḥiyya continued: May he declare a firstborn animal permitted? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: He may not declare such an animal permitted.

Rachi non traduit

אל יתיר. לקמן מפרש טעמא:

מַאי שְׁנָא לְמָר דְּקָא קָרֵי ''בֶּן אָחִי'', וּמַאי שְׁנָא לְמָר דְּקָא קָרֵי ''בֶּן אֲחוֹתִי''? וְכִי תֵּימָא הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה, וְהָאָמַר מָר: אַיְּבוּ וְחַנָּה וְשֵׁילָא וּמָרְתָא וְרַבִּי חִיָּיא כּוּלְּהוּ בְּנֵי אַבָּא בַּר אַחָא כַּרְסַלָּא מִכַּפְרִי הֲווֹ? רַב בַּר אֲחוּהּ דַּהֲוָה בַּר אֲחָתֵיהּ, רַבָּה בַּר חָנָה בַּר אֲחוּהּ דְּלָאו בַּר אֲחָתֵיהּ.

Traduction

This incident raises several questions, which the Gemara asks in sequence. What is different concerning this Sage, Rabba bar Ḥana, that Rabbi Ḥiyya called him: My brother’s son, and what is different concerning that Sage, Rav, that Rabbi Ḥiyya called him: My sister’s son? And if you would say that this was the situation: Rabba bar Ḥana was his brother’s son and Rav was his sister’s son, but doesn’t the Master say: Aivu, Rav’s father, and Ḥana, the father of Rabba bar Ḥana, and Sheila, and Marta, and Rabbi Ḥiyya, were all sons of Abba bar Aḥa Karsala from Kafrei? Consequently, Rav would also be Rabbi Ḥiyya’s brother’s son. The Gemara answers: Rav was his brother’s son who was also his sister’s son, as Rabbi Ḥiyya’s half-brother married Rabbi Ḥiyya’s half-sister; while Rabba bar Ḥana was his brother’s son who was not his sister’s son. Therefore, he referred to Rav in a manner that emphasized the additional relationship.

Rachi non traduit

איבו. אבוה דרב הוה כדאמרינן באור לארבעה עשר (פסחים דף ד.) א''ל אייבו קיים כו':

וחנה. אבוה דרבה:

מכפרי. מקום:

וְאִי בָּעֵית אֵימָא:

Traduction

And if you wish, say instead that he called him: My sister’s son, for a different reason:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source