Vayedaber

אָבִיו דּוּמְיָא דְּאִמּוֹ, וְאִמּוֹ דּוּמְיָא דְּאָבִיו. לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא בְּאַחְוָוה.

Traduction

that the term ''his father'' should be interpreted in a way that is similar to the term ''his mother,'' and ''his mother'' should be interpreted in a way that is similar to ''his father.'' You find such an interpretation only with regard to sisterhood, i.e., ''his father'' is referring to his father’s sister, and ''his mother'' is referring to his mother’s sister.

Rachi non traduit

אביו דומיא דאמו ואמו דומיא דאביו לא משכחת לה אלא באיסור דאחווה. דתרוייהו ממש ליכא למימר דא''כ היינו ודבק ולא בזכר ותרוייהו באישות ליכא למימר דהא אמו לאו משום אישות דא''כ היינו אשת אביו הלכך תרוייהו באחוה:

וְרַבִּי עֲקִיבָא: מוּטָב לְאוֹקְמֵיהּ בְּאֵשֶׁת אָבִיו, דְּאִיקְּרַי ''עֶרְוַת אָבִיו'', לְאַפּוֹקֵי אֲחוֹת אָבִיו, דִּ''שְׁאֵר אָבִיו'' אִיקְּרַי, ''עֶרְוַת אָבִיו'' לָא אִיקְּרַי.

Traduction

And Rabbi Akiva holds that it is preferable to interpret the term ''his father'' as referring to his father’s wife, who is referred to as his father’s nakedness in the verse: ''You shall not uncover the nakedness of your father’s wife; it is your father’s nakedness'' (Leviticus 18:8), to the exclusion of his father’s sister, who is referred to as his father’s kin in the verse: ''You shall not uncover the nakedness of your father’s sister; she is your father’s kin'' (Leviticus 18:12), and who is not referred to as his father’s nakedness.

Rachi non traduit

ורבי עקיבא מוטב לאוקמא באשת אביו. כמשמעותה דקרא דקרי ליה אביו דכתיב יעזב איש את אביו ואשת אביו אשכחן דקרי בישראל ערות אביו דכתיב (ויקרא י''ח:ח') ערות אביך היא ולאו לאוקמא באחות אביו דקרא לא משמע הכי דאחות אביו שאר אביו הוא דאקרי ערות אחות אביך לא תגלה כי שאר אביך היא (שם):

תָּא שְׁמַע: ''וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ''. מַאי לָאו, דּוֹדָתוֹ מִן הָאֵם?

Traduction

Come and hear a proof for the opinion of Rabbi Akiva from the verse: ''And Amram took Jochebed his aunt as a wife'' (Exodus 6:20). What, was she not his maternal aunt? Presumably, Jochebed was the sister of Kohath, Amram’s father, from both of Kohath’s parents, and not from his father alone. Evidently, a descendant of Noah may marry his father’s sister.

Rachi non traduit

דודתו. אחות קהת אביו:

מאי לאו. אחות קהת אף מן האם היתה והותרה לעמרם אלמא אחות אב מן האם מותרת לו קודם מתן תורה:

לֹא, דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב.

Traduction

The Gemara rejects this proof: No, she was his paternal aunt, Kohath’s half sister. Since she was not Kohath’s sister from his mother’s side, she was not forbidden to Amram.

Rachi non traduit

לא דודתו מן האב. אחות קהת מן האב היתה ולא מן האם ואחות האב הותרה להם והא דכתיב יעזב איש את אביו ודרשינן אחות אביו (אביו) באחותו מן האם קאמר כדילפינן מוגם אמנה אחותי בת אבי היא:

תָּא שְׁמַע: ''וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי'' – מִכְּלָל דְּבַת הָאֵם אֲסוּרָה.

Traduction

Come and hear a proof for the opinion of Rabbi Eliezer from what Abraham said to Abimelech with regard to Sarah: ''And moreover, she is my sister, the daughter of my father, but not the daughter of my mother; and so she became my wife'' (Genesis 20:12). By inference, the daughter of the mother of a descendant of Noah is forbidden to him.

Rachi non traduit

תא שמע וגם אמנה וכו'. מכלל דבת האם אסורה קשיא לר''ע:

וְתִסְבְּרָא אֲחוֹתוֹ הֲוַאי? בַּת אָחִיו הֲוַאי! וְכֵיוָן דְּהָכִי הוּא, לָא שְׁנָא מִן הָאָב וְלָא שְׁנָא מִן הָאֵם – שַׁרְיָא. אֶלָּא הָתָם הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: קוּרְבָּא דְּאָחוֹת אִית לִי בַּהֲדַהּ, מֵאַבָּא וְלָא מֵאִמָּא.

Traduction

The Gemara rejects this proof: But how can you understand that Sarah was Abraham’s sister? She was his brother’s daughter. By tradition, it is known that Sarah was Haran’s daughter Iscah. And since that was so, there is no difference whether they were paternal relatives, and there is no difference whether they were maternal relatives; in any event she was permitted to him, even according to the halakha of Jews. Rather, this is what Abraham was saying to Abimelech there: She is related to me like a sister, as the daughter of my brother is like a sister, and our relationship is from the side of my father but not from the side of my mother.

Rachi non traduit

אחותו הוה. בתמיהה הא בת אחיו הוה וכיון דהכי לא שנא מן האם ולא שנא מן האב שריא ליה:

אלא התם הכי הוה אמר ליה קורבא דאחוה וכו'. בת אחי מן האב היא ולא מן האם ולא משום איסורא והתירא קאמר ליה אלא משום לתקוני דיבורא קמא שאמר אחותי היא קאמר ליה הכי אחותי בת אבי היא דבת אחי בן אבי היא וקרי לה אחותו דבני בנים הרי הם כבנים והרי היא כבת אביו והאי דקאמר אך לא בת אמי לאו משום דאי הוה אחוה מן האם הויא אסורה אלא משום קושטא דמילתא אמר לו:

תָּא שְׁמַע: מִפְּנֵי מָה לֹא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ? כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה''. הָא לָאו הָכִי – אֲסִירָא.

Traduction

Come and hear a proof from a baraita: For what reason did Adam not marry his daughter? So that Cain would marry his sister and they would procreate immediately, as it is stated: ''For I have said: The world shall be built on kindness [ḥesed]'' (Psalms 89:3). This verse alludes to the fact that at the beginning of the world’s existence it was permitted for men to marry their sisters, which was later forbidden in the verse: ''And if a man shall take his sister…it is a shameful thing [ḥesed]'' (Leviticus 20:17). The Gemara infers: If it had not been so, if God had not specially permitted Cain to marry his sister, she would have been forbidden to him. This is difficult according to the opinion of Rabbi Akiva, who deems it permitted for a gentile to marry his sister.

Rachi non traduit

חסד יבנה. תחילתו של עולם נבנה בחסד שצוה אדם הראשון לגמול חסד את בנו ואסרה לו והתירה לקין כדי שיבנה העולם והיינו דכתיב (ויקרא כ':י''ז) (כי יקח איש) את אחותו בת אביו חסד הוא מה שהתרתי לקין חסד גמלתי עמו:

Tossefoth non traduit

מפני מה לא נשא אדם את בתו. שכשאכלה חוה מעץ הדעת היתה ראויה למות מיד ואי משום אדם שהיה שרוי בלא אשה היה יכול ליקח בתו ומסיק כדי שישא קין את אחותו:

כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרַי, אִשְׁתְּרַי.

Traduction

The Gemara rejects this proof: Once it was permitted for Cain to marry his sister, it was permitted for all descendants of Noah to do so, and it was forbidden only to Jews.

אָמַר רַב הוּנָא: גּוֹי מוּתָּר בְּבִתּוֹ. וְאֵם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה לֹא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ? כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ, מִשּׁוּם ''עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה''.

Traduction

Rav Huna says: A gentile is permitted to marry his daughter. And if you say, for what reason did Adam not marry his daughter? It was so that Cain would marry his sister, because it is stated: ''The world shall be built on kindness.''

Rachi non traduit

כותי מותר בבתו. בין לרבי אליעזר בין לר''ע דקסבר רב הונא לא ילפינן שאר עריות מהנך דכתיבי בהאי קרא מדפרט כל הני שמע מינה דוקא כתבינהו:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב הוּנָא, גּוֹי אָסוּר בְּבִתּוֹ. תִּדַּע, שֶׁלֹּא נָשָׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ. וְלָא הִיא, הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא: כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא קַיִן אֶת אֲחוֹתוֹ, מִשּׁוּם דְּ''עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה''.

Traduction

And there are those who say that Rav Huna did not say this; rather, Rav Huna says: A gentile is prohibited from marrying his daughter. Know that this is the halakha, as Adam did not marry his daughter. The Gemara rejects this statement: But that is not so, as there, this is the reason Adam did not marry his daughter: So that Cain would marry his sister, because it is stated: ''The world shall be built on kindness.''

אָמַר רַב חִסְדָּא: עֶבֶד מוּתָּר בְּאִמּוֹ, וּמוּתָּר בְּבִתּוֹ. יָצָא מִכְּלַל גּוֹי, וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּא.

Traduction

§ Rav Ḥisda says: A Canaanite slave is permitted to marry his mother, and he is permitted to marry his daughter. This is because he has left the category of a gentile by immersing in a ritual bath for the purpose of becoming a slave to a Jew, and consequently all his previous family relationships are disregarded according to halakha; but he has not entered the category of a Jew, as evidenced by the fact that he is not obligated to observe all of the mitzvot of male Jews. Therefore, the decree of the Sages prohibiting the maternal relatives of converts does not apply to him.

Rachi non traduit

עבד כנעני. של ישראל:

מותר באמו ובבתו. וכ''ש בשאר עריות של קורבה:

יצא מכלל כותי. ופקע שם בן נח מיניה:

ולכלל ישראל לא בא. דליגזר ליה עליה משום דשמא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בֶּן נֹחַ שֶׁיִּיחֵד שִׁפְחָה לְעַבְדּוֹ, וּבָא עָלֶיהָ – נֶהֱרָג עָלֶיהָ.

Traduction

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says that Rabbi Ḥanina says: In the case of a descendant of Noah who designated a maidservant as a mate for his slave, and then he himself engaged in intercourse with her, he is executed for adultery on her account.

מֵאֵימַת? אָמַר רַב נַחְמָן: מִדְּקָרְאוּ לַהּ ''רְבִיתָא דִּפְלָנְיָא''. מֵאֵימַת הַתָּרָתָהּ? אָמַר רַב הוּנָא: מִשֶּׁפָּרְעָה רֹאשָׁהּ בַּשּׁוּק.

Traduction

The Gemara asks: From when is she considered the slave’s mate? Rav Naḥman says: From the time that she is called so-and-so’s girl. The Gemara asks: From when is she released from her relationship with the slave? Rav Huna says: From the time that she exposes her head in the marketplace. Since married women would cover their hair, even among the gentiles, by exposing her hair she proves that she no longer wishes to remain with him.

Rachi non traduit

מאימת. חשיב ליה מיוחדת לו:

מדרגיל למיקרי ליה. בנות העיר:

רביתא דפלניא. ילדתו של פלוני עבד:

מאימת התרתה. שלא תקרא מיוחדת לו אם תבא להפקיר עצמה:

משתפרע ראשה בשוק. שהיו רגילות אף הנכריות הנשואות שלא לצאת בראש פרוע:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְדָבַק'', וְלֹא שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

Traduction

Rabbi Elazar says that Rabbi Ḥanina says: A descendant of Noah who engages in intercourse with his wife in an atypical manner, i.e., anal intercourse, is liable for engaging in forbidden sexual intercourse, as it is stated: ''And shall cleave to his wife'' (Genesis 2:24), an expression that indicates natural intercourse, but not intercourse in an atypical manner.

Rachi non traduit

שלא כדרכה. אין כאן דבק שמתוך שאינה נהנית בדבר אינה נדבקת עמו:

אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּיִשְׂרָאֵל לָא מִחַיַּיב, וְנָכְרִי מִחַיַּיב?

Traduction

Rava says: Is there any action for which a Jew is not deemed liable, but a gentile is deemed liable for performing it? A Jew is not liable for engaging in anal intercourse with his wife.

Tossefoth non traduit

מי איכא מידי דלישראל שרי ולכותי אסור. משמע דלישראל מותר באשתו בשלא כדרכה וכן משמע בסוף פ''ב דנדרים (דף כ:) ההיא איתתא דאתיא קמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו אמר לה בתי התורה התירה לו ולאו היינו היא למעלה והוא למטה דמה מפסדת בכך אלא שלא כדרכה שמצערתה כדאמר התם אם תענה את בנותי שלא כדרכן ואמר וישכב אותה כדרכה ויענה שלא כדרכה וקשה דבספ''ג דיבמות (דף לד:) חשיב שלא כדרכה מעשה ער ואונן וי''ל דלא אסיר אלא שעושה כך תדיר שלא תתעבר ויכחיש יופיה אבל אם רוב תשמישו כדרכה אלא שבאקראי מתאוה לה שלא כדרכה שרי:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? ''בְּאִשְׁתּוֹ'' – וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ; ''וְדָבַק'' – וְלָא שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

Traduction

Rather, Rava says that the verse is to be understood as follows: A descendant of Noah who engages in intercourse with the wife of another man in an atypical manner is exempt. What is the reason? The verse states: ''And shall cleave to his wife,'' but not to the wife of another. With regard to this prohibition, the verse states: ''And shall cleave,'' indicating vaginal intercourse, and not intercourse in an atypical manner.

Rachi non traduit

באשתו ולא באשת חבירו. שלא אסרה תורה אלא בדביקה:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גּוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ [וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי] וְגוֹ'''.

Traduction

Rabbi Ḥanina says: A gentile who struck a Jew is liable to receive the death penalty, as it is stated when Moses saw an Egyptian striking a Hebrew: ''And he turned this way and that way, and when he saw that there was no man, he struck the Egyptian and hid him in the sand'' (Exodus 2:12).

Rachi non traduit

ויך את המצרי. משום דהכה איש עברי:

וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִילּוּ סוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ''.

Traduction

And Rabbi Ḥanina says: One who slaps the cheek of a Jew is considered as though he slapped the cheek of the Divine Presence; as it is stated: ''It is a snare [mokesh] for a man to rashly say [yala]: Holy'' (Proverbs 20:25). The verse is interpreted homiletically to mean: One who strikes [nokesh] a Jew is considered as though he hurt the cheek [lo’a] of the Holy One.

Rachi non traduit

מוקש אדם ילע קדש. הנוקש את האדם היינו ישראל שקרויין אדם דכתיב (יחזקאל ל''ד:ל''א) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוין אדם וכו':

ילע קודש. כאלו לועה את הקדש כלומר כסוטר על לועו. סוטר מכה:

מַגְבִּיהַּ, עַבְדּוֹ, שָׁבַת – סִימָן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ''. ''לָמָּה הִכִּיתָ'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''לָמָּה תַכֶּה'' – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע.

Traduction

The Gemara states a mnemonic for the upcoming statements of Reish Lakish: Raises, his slave, Shabbat. Reish Lakish says: One who raises his hand to strike another, even if he ultimately does not strike him, is called wicked, as it is stated: ''And two men of the Hebrews were struggling with each other, and he said to the wicked one: Why should you strike your friend?'' (Exodus 2:13). The phrase: Why did you strike, is not stated, but rather: ''Why should you strike,'' indicating that one who raised his hand to strike another, even if he ultimately did not strike him, is called wicked.

אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה'', וּכְתִיב: ''וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד''.

Traduction

Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: One who raises his hand to strike another is called a sinner; as it is stated: ''And the priest’s lad would come…and would say to him, but you shall give now, and if not, I will take by force'' (I Samuel 2:15–16), and it is written with regard to this behavior: ''And the sin of the youths was very great'' (I Samuel 2:17).

Rachi non traduit

אם לא לקחתי בחזקה. בבני עלי כתיב שהיו תוקפים בבשר הזבחים ואמר אם לא תתן לי אקח בחזקה דהיינו כמרים ידו שהיו מגזמין להכות:

רַב הוּנָא אָמַר: תִּיקָּצֵץ יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר''. רַב הוּנָא קַץ יְדָא.

Traduction

Rav Huna says: His hand should be cut off, as it is stated: ''And the high arm shall be broken'' (Job 38:15). If one habitually lifts his arm to strike others, it is better that it be broken. The Gemara relates that Rav Huna cut off the hand of a person who would habitually hit others.

Rachi non traduit

וזרוע רמה. הרגיל לרום ידו על חבירו:

קץ ידא. מאדם אחד שהיה רגיל להכות את חבירו וקנסו בכך כדאמר בפרקין דלעיל (סנהדרין דף מו.) ב''ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה לעשות סייג וגדר לדבר:

Tossefoth non traduit

קץ ידא. פ''ה שהיה רגיל להכות את חבירו וקנסו בכך וי''ל דדינא הוא דהא מקרא דריש וזרוע רמה תשבר ובפ' כל היד (נדה דף יג:
ושם) גבי יד לאמה תקצץ אמר דינא תנן כדרב הונא דרב הונא קץ ידא אלמא דינא הוא והא דאשכחן בפ' ד' וה' (ב''ק דף לז.) גבי חנן בישא דרב הונא גופיה לא חייבו אלא ממון שאני הכא דמועד ורגיל בכך היה להכות באגרוף דדיניה הוא בכך וכן יד לאמה רגיל בכך:

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ''.

Traduction

Rabbi Elazar says: Such a violent person has no remedy but burial, as it is stated: ''And as a mighty man [ve’ish zero’a], who has the earth'' (Job 22:8). The expression ish zero’a literally means: A man of the arm, and the verse is interpreted homiletically to mean that one who habitually strikes others deserves to be buried.

Rachi non traduit

איש זרוע. איש שמניף זרוע לו הארץ מתוקנת לקבורה כלומר ראוי להמיתו ולקוברו:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ''.

Traduction

And Rabbi Elazar states a different interpretation of that verse: The land is given only to mighty men who can protect themselves from all enemies; as it is stated: ''And as a mighty man, who has the earth.''

Rachi non traduit

לא נתנה קרקע. כלומר אין ראוי לקנות קרקע אלא לבני זרוע מפני שהתגר רבה ע''י קרקע שבאות בהמות ומפסידות וגנבים באין וגונבין ועוררין עליו וצריך שיהא חזק לעמוד כנגדן:

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ''עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם''? אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה – יִשְׂבַּע לֶחֶם, וְאִם לָאו – לֹא יִשְׂבַּע לֶחֶם.

Traduction

And in connection with that statement, the Gemara notes that Reish Lakish says: What is the meaning of that which is written: ''One who works [oved] his land shall have plenty of bread'' (Proverbs 12:11)? If a person makes himself like a slave [ke’eved] to the land, devoting his efforts to it, he will have plenty of bread, but if not, he will not have plenty of bread.

Rachi non traduit

כעבד לאדמה. לעסוק בה תמיד לחרישה והשקאה וניכוש ועידור:

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נָכְרִי שֶׁשָּׁבַת חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ''. וְאָמַר מָר: אַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הִיא מִיתָתָן. אָמַר רָבִינָא: אֲפִילּוּ שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת.

Traduction

And Reish Lakish says: A gentile who observed Shabbat is liable to receive the death penalty, as it is stated: ''And day and night shall not cease'' (Genesis 8:23), which literally means: And day and night they shall not rest. This is interpreted homiletically to mean that the descendants of Noah may not take a day of rest. And the Master said (57a) that their prohibition is their death penalty, i.e., the punishment for any prohibition with regard to descendants of Noah is execution. Ravina says: If a descendant of Noah observes a day of rest on any day of the week, even one not set aside for religious worship, e.g., on a Monday, he is liable.

Rachi non traduit

עובד כוכבי' ששבת. ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנא' יום ולילה לא ישבותו וקא דריש ליה לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ולא תימא לא ישבותו אהך ששת עתים דקרא קאי כלומר לא יבטלו ולא יפסקו מלהיות: פשיטא לא גרסי' דהא טובא קמ''ל דאבני אדם קאי:

אמר רבינא אפי' שני בשבת. לא תימא שביתה דקאמר ר''ל לשום חובה קאמר דלא לכוון לשבות כגון בשבת שהוא יום שביתה לישראל או אחד בשבת ששובתין בו הנוצרים אלא מנוחה בעלמא קא אסר להו שלא יבטלו ממלאכה ואפי' יום שאינו בר שביתה שני בשבת יומא קמא דלאו יום בר שביתה נקט וה''ה דהוה מצי למינקט שלישי ורביעי:

וְלִיחְשְׁבַהּ גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְוֹת? כִּי קָא חָשֵׁיב – שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, קוּם עֲשֵׂה לָא קָא חָשֵׁיב.

Traduction

The Gemara challenges this: But let the tanna count this prohibition among the seven Noahide mitzvot. The Gemara explains: When the tanna counts the seven mitzvot, he counts only those that require one to sit and refrain from action, i.e., those that include a prohibition against performing a certain action. He does not count mitzvot that require one to arise and take action.

Rachi non traduit

קום עשה לא חשיב. והאי לא ישבותו קום עשה מלאכה היא: