Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 55b
מִדְּסֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא תַּקָּלָה בְּלֹא קָלוֹן. וְהֵיכִי דָּמֵי? גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה.
Traduction
evident from the fact that the latter clause of the mishna includes two reasons for the killing of the animal, namely both the calamity and the shame caused by the animal, that the first clause, the first reason stated in the mishna, is referring to a case of a calamity without shame? And what are the circumstances of a calamity without shame? It is the case of a gentile who engages in intercourse with an animal. In that case there is a calamity, as the gentile is executed, but his shame is not the concern of the Jewish court.
לָא, סֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן. רֵישָׁא הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דַּאֲפִילּוּ קָלוֹן בְּלֹא תַּקָּלָה נָמֵי מִחַיְּיבִי. וְהֵיכִי דָּמֵי? יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג, וְכִדְבָעֵי רַב הַמְנוּנָא.
Traduction
The Gemara rejects this proof: No. The latter clause is referring to a case of both a calamity and shame, but this first clause teaches us that even in a case where there is a circumstance of shame alone without the calamity of execution, the court is obligated to kill the animal. Although the mishna employs the term: Calamity, it is possible that this is referring to the calamity of the transgression, not the execution of the transgressor. And what are the circumstances of this case? It is a case of a Jew who unwittingly engages in intercourse with an animal, and this is just like the case about which Rav Hamnuna raises a dilemma.
Rachi non traduit
ה''ג לא סיפא תקלה וקלון ורישא הא קמ''ל וכו':
סיפא. ודאי תרוייהו איכא ואימא לך דכולה מתני' בישראל קא מיירי ואשמועינן רישא דאע''ג דליכא אלא חדא קלון בלא תקלה כגון ישראל שוגג כסבור מותר דאיכא קלון שגינה עצמו בדבר מגונה ותקלה ליכא ומאי תקלה דקתני שבאת לאדם תקלה ע''י תקלת קלון קאמר וניחא לאוקמה הכי ולא תוקמא רישא בעובד כוכבים וסיפא בישראל:
דְּבָעֵי רַב הַמְנוּנָא: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג, מַהוּ? תַּקָּלָה וְקָלוֹן בָּעֵינַן, וְהָכָא קָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא? אוֹ דִילְמָא קָלוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תַּקָּלָה?
Traduction
As Rav Hamnuna raises a dilemma: With regard to a Jew who unwittingly engages in intercourse with an animal, what is the halakha? Is the animal stoned to death? Do we need both a calamity and shame in order to put it to death, and therefore here the animal is not killed, as there is shame, but there is no calamity of execution, or perhaps shame is enough, even if there is no calamity?
אָמַר רַב יוֹסֵף: תָּא שְׁמַע, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ.
Traduction
Rav Yosef says: Come and hear a resolution from a mishna (Nidda 44b): A girl who is three years and one day old whose father arranged her betrothal is betrothed with intercourse, as the legal status of intercourse with her is that of full-fledged intercourse. And in a case where the childless husband of a girl who is three years and one day old dies, if his brother, the yavam, engages in intercourse with her, he acquires her as his wife; and if she is married, a man other than her husband is liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition of intercourse with a married woman.
Rachi non traduit
בת שלש שנים ויום אחד. קים להו לרבנן דשוב אין בתוליה חוזרין ומאז היא ראויה לביאה:
מתקדשת בביאה. ע''י אביה אם מסרה אביה לאחר לבא עליה לשום קדושין דהאב זכאי בבתו בקדושיה דכתיב (דברים כ''ב:ט''ז) את בתי נתתי לאיש הזה אבל היא עצמה ואמה ואחיה כשהיא יתומה אין בה קדושי תורה אלא רבנן הוא דתקון ולא הצריכוה גט אלא מיאון בעלמא:
ואם בא עליה יבם קנאה. ויצאה ידי יבום ומתגרשת הימנו בגט ומקבלו אביה ואינה צריכה חליצה דהא בביאת יבם תלה רחמנא דכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר שמגרשה בגט וזה הרי בא [עליה] אבל פחות משלש שנים אינה ביאה ואינה נקנית לו ואם בא לגרשה בגט אינו יכול אלא ימתין עד שתהא בת שלש שנים ויום אחד ויבעול או עד שתביא ב' שערות ותחלוץ:
וחייבין עליה. אם קבל אביה קידושין ובא עליה אחר חייב עליה משום אשת איש דביאה היא אבל פחות מבת שלש נהי דקדושי כסף שלה קדושין הן לחייב עליה לאחר שלש אבל הבא עליה בתוך שלש לא נתחייב אע''פ שהיא אשת איש דלאו ביאה היא:
Tossefoth non traduit
וחייבין עליה משום א''א. פ''ה אם קיבל אביה קדושין וקשה מסיפא שמעי' לה דתני בא עליה אחד מכל עריות דדיקינן מינה אפילו בהמה ועוד בפ''ק דקידושין (דף י. ושם) דבעו למיפשט דביאה אירוסין עושה ולא נשואין עושה מדקתני מתקדשת בביאה ובתר הכי קתני נשאת וממאי דילמא נשאת אקדושי כסף קאי כמו וחייבים עליה משום א''א וי''ל דכולה אקידושי ביאה דרישא קאי ומשום בא עליה יבם קנאה איצטריכא ליה דלא תימא קנאה מדרבנן כמו בן תשע דסיפא דלא קני מדאוריי' אלא כמאמר בעלמא כדאיתא בשילהי האשה רבה (יבמות דף צו.) ומיהו קשה דלקמן בפ' בן סורר (סנהדרין דף סט.) דייק מהכא דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב. מדקתני וחייבין עליה משום א''א ואמאי דילמא איילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש הא אפילו הראשון אדעתא דהכי קדיש ה''מ למיפרך אמאי חייבין דאיילונית לאו בת יבום היא ומיבום לא פריך דהל''ל דאדעתא דהכי לא מייבם וי''ל דנקט אדעתא דהכי לא קדיש משום דפריך עלה גם מסיפא דבא עליה אחד מכל עריות ומאן דמשני וחייבין עליה בקרבן לא אסיק אדעתיה מסיפא ובתר הכי פריך ומשני דקבליה עילויה מכל מקום ההוא דא''א כדשנינן חייבין עליה בקרבן א''נ דקבל עליה היבם ולא ראשון דאם תמצא איילונית תתקדש לו מ''מ בביאתו וריב''א פירש דנקט דחייבים עליה משום אשת איש וה''ה לכל עריות כדי לאשמועינן מחמת סיפא אפילו בהמה דמסיפא גרידא לא הוה שמעינן בהמה דהוה אמרינן גבי בהמה לא חשיב ביאתו ביאה תדע דגבי בן ט' דקתני ואם בא על אחת מכל עריות אפ''ה קתני בהמה בהדיא ופוסל את הבהמה ונסקלת על ידו וניחא לפירושו דלא קתני גבי קטנה ופוסלת את הבהמה ונסקלת על ידה:

וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן. נִיסֵּת לְכֹהֵן – אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים – פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Traduction
The mishna continues: And if she is impure due to menstruation, she transmits impurity to one who engages in intercourse with her, who then renders all the items designated for lying beneath him impure like the items designated for lying above him. If she marries a priest, she may partake of teruma like any other wife of a priest. If she is unmarried and one of the men who are unfit for the priesthood, e.g., a mamzer or ḥalal, engages in intercourse with her, he has disqualified her from marrying into the priesthood, and if she is the daughter of a priest, she is disqualified from partaking of teruma.
Rachi non traduit
ומטמאה את בועלה. בנדותה דקיי''ל (נדה דף לב.) מרבויא דוי''ו ואשה כי תהיה זבה לרבות תינוקת בת יום א' שמטמאה בנדתה ומיהו כי מטמא' בנדה במגע ובמדרס הוא דמטמאה טהרות ואדם וכלים כשאר נדה אבל בא עליה בתוך שלש אינה מטמאתו טומאת שבעה כבועל נדה דכתיב ביה (ויקרא ט''ו:כ''ד) ותהי נדתה עליו אלא הרי הוא כנוגע בעלמא לטומאת ערב משום דלאו ביאה היא אבל בת שלש מטמאתו כדין בועל נדה:
לטמא משכב התחתון כעליון. שהבועל נדה מטמא משכב התחתון משום משכב אפי' לא נגע בו כעליון של זב הכי מפורש במסכת נדה בפרק בנות כותים (נדה דף לב:) שאין משכבו של בועל נדה חמור כמשכב נדה וכמשכב זב שנעשים אב הטומאה לטמא אדם וכלים דכתיב בהו וכל אשר יגע במשכבה אלא הרי הוא כעליונו של זב בגד שנישא על גבי הזב שאינו אלא ראשון לטומאה ואינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומקראי ילפינן לה התם:
נשאת לכהן. ע''י קדושי אביה:
אוכלת בתרומה. אבל פחות מבת שלש אע''פ שקידושיה קידושין על ידי אביה הואיל ואין ביאתה ביאה אין חופתה חופה והויא לה כארוסה דאע''ג דקנין כספו הוא אמרו רבנן אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה:
בא עליה אחד מן הפסולין. כגון עובד כוכבים או חלל או נתין וממזר פסלה מן התרומה דהא ביאתה ביאה וביבמות (דף סח.) ובקדושין בפרק בתרא (דף סט:) ילפי לה מהאי קרא ובת כהן כי תהיה לאיש זר וגו' כיון שנבעלה לפסול לה פסלה עולמית מהתם יליף לה שפיר ולוויה וישראלית מרבו מרבויא דבת ובת:
Tossefoth non traduit
נשאת לכהן. אבל פחותה מבת ג' לא אכלה אע''ג דליכא למיחש לדעולא ולא לסמפון דהא נישאת כיון דלאו בת ביאה היא חוזרת לבית אביה ולא בדיק לה ועוד דכיון דנשאת אמתקדשת בביאה קאי כדאמר בפ''ק דקידושין (דף י.) אם כן פחות מבת ג' דקידושי ביאה דידה לאו קידושי נישואין נמי לא מהני:
וְאִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, מוּמָתִין עַל יָדָהּ, וְהִיא פְּטוּרָה.
Traduction
The mishna continues: And if one of any of those with whom relations are forbidden, who are stated in the Torah, engaged in intercourse with her, e.g., her father or father-in-law, they are executed by the court for engaging in intercourse with her, and she is exempt because she is a minor.
Rachi non traduit
מומתין ע''י. אם מחייבי מיתות הן דהא ביאתה ביאה:
והיא פטורה. דלאו בת עונשין היא:
אֶחָד מִכָּל עֲרָיוֹת, וַאֲפִילּוּ בְּהֵמָה. וְהָא הָכָא דְּקָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא, וְקָתָנֵי: מוּמָתִין עַל יָדָהּ.
Traduction
The Gemara infers: One of any of those with whom relations are forbidden apparently includes even an animal. And here, there is shame but there is no calamity, as she is not executed due to her status as a minor, and yet the mishna teaches: They are executed for engaging in intercourse with her. Evidently, the animal is killed.
Rachi non traduit
תקלה ליכא. דלאו בת עונשין היא והרי היא בכלל שוגג:
כֵּיוָן דִּמְזִידָה הִיא, תַּקָּלָה נָמֵי אִיכָּא, וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עֲלַהּ. עֲלַהּ דִּידַהּ חָס, אַבְּהֵמָה לָא חָס.
Traduction
The Gemara rejects this proof: Since she committed this transgression intentionally, there is a calamity as well, and it is the Merciful One who has pity on her due to her young age, and exempts her from punishment. And although the Merciful One has pity on her, He does not have pity on the animal. Therefore, it cannot be proven from here that shame without a calamity is sufficient cause for the animal to be put to death, because calamity is present in this case.
אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ – קְנָאָהּ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וּמְטַמֵּא כְּנִדָּה לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן.
Traduction
Rava says: Come and hear a proof from the subsequent mishna (Nidda 45a): With regard to a boy who is nine years and one day old, whose brother died childless, and who engaged in intercourse with his yevama, his brother’s widow, the status of the intercourse is that of full-fledged intercourse and he has acquired her as his wife, but if he chooses to end the marriage, he cannot give her a bill of divorce until he reaches majority. And he becomes ritually impure like a menstruating woman after engaging in intercourse with her, and then renders all the items designated for lying beneath him impure like the items designated for lying above him.
Rachi non traduit
קנאה. ליורשה ושלא תפטר עוד בחליצה אלא בגט:
ואינו נותן גט עד שיגדיל. שהרי ע''י קדושי אחיו גדול נאסרה וגירושין של זה אינן חשובין להפקיע קדושי אחיו דקטן הוא ואינו בן דעת:
ומטמא כנדה. כבועל נדה ולא כנוגע:
לטמא משכב. שלו התחתון כעליונו של זב אבל פחות מבן ט' אינו אלא כנוגע בנדה לטומאת ערב:
Tossefoth non traduit
ואינו נותן גט עד שיגדיל. בהגדיל לחוד לא סגי ליה בגט דביאת בן ט' כמאמר שוייה רבנן וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו אלא לכשיגדיל יבעול ויתן גט הכי מפרש בפ' יוצא דופן (נדה דף מה.):
פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל, וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, מוּמָתִים עַל יָדוֹ.
Traduction
The mishna continues: If he is disqualified from the priesthood and engages in intercourse with the daughter of a priest, he disqualifies her from partaking of teruma; but if he is a priest who marries an Israelite woman, he does not enable her to partake of teruma. And if he engages in intercourse with an animal, he disqualifies the animal from being sacrificed upon the altar, and the animal is stoned on the basis of intercourse with him. And if he engaged in intercourse with one of any of those with whom relations are forbidden, who are stated in the Torah, they are executed by the court on the basis of intercourse with him, but he is exempt.
Rachi non traduit
ופוסל. את האשה בביאתו מן התרומה אם הוא א' מן הפסולין:
ואינו מאכיל. אם הוא כהן ובא עליה לשם קדושין אינו מאכילה בתרומה דקטן אע''ג דביאתו ביאה אין קניינו קנין ולא קרינא ביה קנין כספו:
ופוסל את הבהמה מעל המזבח. משום נרבע כגון על פי עד אחד או ע''פ הבעלים שאינה נסקלת ואינה נאסרת להדיוט:
ונסקלת על ידו. אם יש עדים דאין שור ובהמה נסקלין אלא ע''י עדים וסנהדרין כדאמר בפ''ק (דף ב.) כמיתת בעל כך מיתת השור:
Tossefoth non traduit
ואינו מאכיל. פי' בקונט' אם היה כהן ובא עליה לשם קידושין אינו מאכיל וקשה דאין זה תלוי בביאה אלא משום דקידושי קטן לאו קידושין ויש לפרש דאינו מאכיל ביבמתו קאמר אע''פ שזקוקה ועומדת:
וְהָא הָכָא קָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא, וְקָתָנֵי: נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ.
Traduction
The Gemara infers: And here, in a case where he engages in intercourse with an animal, there is shame, but there is no calamity, and yet the mishna teaches that the animal is stoned on the basis of intercourse with him, indicating that shame is sufficient for the animal to be killed.
כֵּיוָן דְּמֵזִיד הוּא, תַּקָּלָה נָמֵי אִיכָּא, וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עִילָּוֵיהּ. עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ חָס רַחֲמָנָא, אַבְּהֵמָה לָא חָס רַחֲמָנָא.
Traduction
The Gemara rejects this proof: Since he committed this transgression intentionally, there is a calamity as well, and it is the Merciful One who has pity on him due to his minority. Although the Merciful One has pity on him, the Merciful One does not have pity on the animal. Therefore, it cannot be proven from here that shame without a calamity is sufficient cause for the animal to be put to death, because calamity is present in this case.
תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ: ''זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ''. מַאי לָאו, מִדְּסֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא קָלוֹן בְּלֹא תַּקָּלָה? וְהֵיכִי דָּמֵי? יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a resolution from the mishna (54a): Alternatively, it is so that this animal will not pass through the marketplace, and those who see it will say: This is the animal because of which so-and-so was stoned. What, is it not evident from the fact that the latter clause of the mishna includes two reasons for the killing of the animal, namely both the calamity and the shame caused by the animal, that the first clause, the first reason stated in the mishna, is referring to a case of shame without a calamity? And what are the circumstances of shame without a calamity? It is the case of a Jew who unwittingly engages in intercourse with an animal.
Rachi non traduit
מאי לאו מדסיפא תקלה וקלון. דהא קתני יאמרו זו היא היינו קלון וקתני שנסקל היינו תקלה משנה יתירא דרישא לאיתויי קלון בלא תקלת אדם ומאי תקלה דקתני בה תקלת קלון דאילו לאתויי תקלת עבירה בלא קלון בהכי לא מצית לאוקומא דבישראל תקלת עבירה בבהמה בלא קלון לא משכחת לן וקא סלקא דעתך דכולה בישראל קא מיירי:
לָא, סֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא תַּקָּלָה בְּלֹא קָלוֹן. וְהֵיכִי דָּמֵי? גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וּכְדִבְעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת.
Traduction
The Gemara rejects this proof: No, perhaps the latter clause is referring to a case where there is both a calamity and shame, while the first clause is referring to a case where there is a calamity without shame. And what are the circumstances of a calamity without shame? It is the case of a gentile who engages in intercourse with an animal, as the students asked Rav Sheshet. The dilemma is left unresolved. No conclusive answer can be inferred from the mishna for either this dilemma or for the dilemma raised by the students of Rav Sheshet.
מַתְנִי' הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַשֵּׁם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
Traduction
MISHNA: One who blasphemes, i.e., one who curses God, is not liable unless he utters the name of God and curses it. Rabbi Yehoshua ben Korḥa said:
Rachi non traduit
מתני' עד שיפרש את השם. שיזכור את השם אבל אם לא הוציא שם מפיו אלא שמע שם יוצא מפי אחר וברכו פטור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source