1.
וּמִנַּיִן שֶׁבִּסְקִילָה _ _ _ תַּלְמוּד לוֹמַר ''סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה'' וּמִנַּיִן שֶׁאִם מֵת בִּדְחִיָּיה יָצָא תַּלְמוּד לוֹמַר ''אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה'' מִנַּיִין שֶׁאַף לְדוֹרוֹת כֵּן:
וּבִדְחִיָּיה
כֹּל
דִּתְנַן
תֵּימָא
2.
_ _ _ בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו וְאִם מֵת בָּהּ יָצָא:
וְנוֹתְנוֹ
הָעָם
וְלֹא
מַתְנִי'
3.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד מִלְּפָנָיו וְאִשָּׁה שְׁנֵי פְּרָקִים בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ עֶרְוָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הָאִישׁ _ _ _ עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה:
נִסְקָל
קַשְׁיָא
טַעְמַיְיהוּ
דְּרַבָּנַן
4.
דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא _ _ _ קְרָא ''וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה'' הָכָא אֵין לְךָ יִיסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה:
בְּכָל
סָקוֹל
דִּבְרֵי
אָמַר
5.
_ _ _ רָבָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא אֶלָּא אָמַר רָבָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא כִּדְשַׁנִּין:
טְפָחִים
אָמַר
לְמֵימְרָא
פֶּרֶק
1. רַב ?
1 - grand.
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - archer.
5 - capitale.
6 - assez, trop, beaucoup.
7 - longtemps.
8 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
9 - combattre (רוּב).
10 - רַבֵּנוּ : notre maître, utilisé généralement en parlant de Moché.
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - archer.
5 - capitale.
6 - assez, trop, beaucoup.
7 - longtemps.
8 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
9 - combattre (רוּב).
10 - רַבֵּנוּ : notre maître, utilisé généralement en parlant de Moché.
n. pr.
n. pr.
n. pr.
2. אִישׁ ?
1 - homme.
2 - époux.
3 - homme distingué.
2 - époux.
3 - homme distingué.
1 - neuf, nouveau.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
boulanger, malaxeur.
n. pr.
3. אַיִן ?
1 - non, ne pas, ne point.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
très rouge.
océan.
1 - pied.
2 - fois.
3 - fête.
4 - cause de.
5 - רַגְלִי : piéton, fantassin.
2 - fois.
3 - fête.
4 - cause de.
5 - רַגְלִי : piéton, fantassin.
4. מָתְנַיִם ?
n. pr.
noyau, graine.
reins.
fort, puissant.
5. ק.ר.ע. ?
paal
1 - coller.
2 - se joindre, être fidèle.
3 - poursuivre, atteindre.
2 - se joindre, être fidèle.
3 - poursuivre, atteindre.
nifal
se coller, adhérer.
piel
joindre, attacher, coller.
poual
joint, attaché ensemble ou avec.
hifil
attacher, atteindre.
houfal
attaché.
hitpael
s'attacher.
peal
attaché, se joindre.
afel
1 - atteindre.
2 - avoir les moyens.
2 - avoir les moyens.
hitpeel
1 - s'attacher.
2 - se joindre.
2 - se joindre.
paal
crier.
nifal
1 - s'assembler.
2 - être accusé.
2 - être accusé.
piel
crier.
hifil
faire assembler.
paal
1 - détruit.
2 - étonné.
3 - dévaster.
2 - étonné.
3 - dévaster.
nifal
1 - détruit.
2 - étonné.
2 - étonné.
piel
1 - affligé.
2 - détruire.
2 - détruire.
hifil
1 - étonné.
2 - détruire, désoler, rendre désert.
2 - détruire, désoler, rendre désert.
houfal
1 - désert.
2- être stupéfait.
2- être stupéfait.
hitpael
s'étonner.
paal
1 - déchirer, arracher.
2 - ouvrir, fendre.
3 - insulter, outrager.
4 - se détacher.
2 - ouvrir, fendre.
3 - insulter, outrager.
4 - se détacher.
nifal
déchiré.
piel
1 - déchirer.
2 - graver.
2 - graver.
nitpael
fendu.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10