Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 45a

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד מִלְּפָנָיו, וְאִשָּׁה שְׁנֵי פְּרָקִים – בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ עֶרְוָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that a man is stoned naked but a woman is not stoned naked. With regard to this matter the Sages taught a related baraita: They cover a man’s genitals with one piece of cloth in the front, and a woman is covered with two pieces of cloth, both in the front and in the back, because all of that area is nakedness, which may not be viewed. This is the statement of Rabbi Yehuda. But the Rabbis say: A man is stoned naked, but a woman is not stoned naked.

Rachi non traduit

גמ' פרק אחד. כלומר מעט ממנו מלפניו ויש אומרים פרק חתיכת בגד ולשון פרק בתרוייהו לישני טורנצי''ן:

מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ''וְרָגְמוּ אֹתוֹ''. מַאי ''אוֹתוֹ''?

Traduction

The Gemara asks: What is the reasoning behind the opinion of the Rabbis, who say that a man is stoned naked, but a woman is not? The Gemara answers: The verse states: ''And all the congregation shall stone him'' (Leviticus 24:14). What does the verse intend to teach when it emphasizes that they stone ''him''?

אִילֵּימָא אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, וְהָכְתִיב: ''וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הָהִיא''? אֶלָּא מַאי ''אוֹתוֹ''? אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, הָא אוֹתָהּ בִּכְסוּתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, לָא שְׁנָא אִישׁ וְלָא שְׁנָא אִשָּׁה.

Traduction

If we say that this serves to teach that they stone only him, the man, but not her, i.e., women are not punished with stoning, there is a difficulty. As isn’t it written explicitly: ''And you shall bring forth that man or that woman…and stone them with stones until they die'' (Deuteronomy 17:5)? Rather, what does the verse mean to teach when it stresses that they stone ''him''? If he is a man, they stone just him, without his clothes, but if the condemned party is a woman, they stone her with her clothing. Rabbi Yehuda says: The emphasis on the word ''him'' teaches that they stone him alone, i.e., without his clothes, but as is the case with all other punishments stated in the Torah, there is no difference for a man and no difference for a woman, meaning the same halakha applies to both men and women.

Rachi non traduit

ולא אותה. דאין אשה נסקלת ערומה:

ור' יהודה. אמר לך אותו לאו למעוטי אשה אתא אלא לאורויי לן דנסקל ערום דמאותו נפקא לן בלא כסותו:

לא שנא הוא ולא שנא היא. שהרי אין כאן מיעוט והשוה הכתוב איש לאשה לכל מיתות שבתורה:

Tossefoth non traduit

הא אותה בכסותה. לאו מקרא דריש דהא ליכא מיעוט להכי דאותו איצטריך למידרש בלא כסותו אלא היינו טעמא כדמפרש משום הרהורא או משום בזיונא:

לְמֵימְרָא דְּרַבָּנַן חָיְישִׁי לְהִרְהוּרָא, וְרַבִּי יְהוּדָה לָא חָיֵישׁ לְהִרְהוּרָא? וְהָא אִיפְּכָא שְׁמַעְנָא לְהוּ, דִּתְנַן: הַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ – אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.

Traduction

The Gemara asks: Is this to say that the Rabbis are concerned that the sight of a naked woman will arouse sexual thoughts among the onlookers, and Rabbi Yehuda is not concerned about such sexual thoughts? But didn’t we hear them say just the opposite, as we learned in a mishna (Sota 7a) with regard to a sota, a woman suspected of adultery by her husband, and who was made to undergo the ordeal of the bitter waters: And the priest grabs hold of her clothing and pulls it, without concern about what happens to it. If the clothes are torn, they are torn; if the stitches come apart, they come apart. And he pulls her clothing until he reveals her heart, i.e., her chest. And then he unbraids her hair. Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it. This seems to indicate that it is Rabbi Yehuda who is concerned about the sexual thoughts of the onlookers.

Rachi non traduit

להרהורא. שמא יתנו בה עיניהם ויבואו לידי הרהור דאי לאו האי טעמא נהי דלרבנן לא אצרכה קרא להפשיטה נעביד לה אנן כדי שתמות מהר:

בבגדיה. של סוטה:

נקרעו. כדרך כל הנקרעים:

נפרמו. קרע משונה לכאן ולכאן ולחתיכות קטנות:

וסותר את שערה. קלעי שערה:

אָמַר רַבָּה: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא, שֶׁמָּא תֵּצֵא מִבֵּית דִּין זַכָּאָה וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּירְחֵי כְּהוּנָּה. הָכָא הָא מִקַּטְלָא. וְכִי תֵּימָא: אָתֵי לְאִיתְגָּרוֹיֵי בְּאַחְרָנְיָיתָא? אָמַר רַבָּה: גְּמִירִי, אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

Traduction

Rabba said: There, in the case of a sota, this is the reason that Rabbi Yehuda says that the priest does not reveal the woman’s chest or unbraid her hair: Perhaps the sota will leave the court having been proven innocent, and the young priests in the Temple who saw her partially naked will become provoked by the sight of her. Here, in the case of a woman who is stoned, she is killed by being stoned, and there is no concern about the onlookers’ becoming provoked after her death. The Gemara comments: And if you would say that the fact that she is killed is irrelevant to their having sexual thoughts because the onlookers will be provoked with regard to other women, this is not a concern, as Rabba says: It is learned as a tradition that the evil inclination controls only that which one’s eyes see.

Tossefoth non traduit

אלא במה שעיניו רואות. והא דאמר סוף פ''ק דמגילה (דף טו:) כל האומר רחב רחב מיד נקרי האמר התם ביודעה ומכירה:

אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא, כִּדְשַׁנִּין.

Traduction

Rava says: Is the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda difficult, while the contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is not difficult? There is also an apparent contradiction between the two rulings of the Rabbis, as with regard to a sota, they are not concerned about sexual thoughts, but with regard to a woman who is stoned they are concerned. Rather, Rava says: The contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as we answered above.

דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא. אָמַר קְרָא: ''וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה''. הָכָא, אֵין לְךָ יִיסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה.

Traduction

Rava continues: The contradiction between one ruling of the Rabbis and the other ruling of the Rabbis is not difficult either. With regard to a sota, the verse states that other women should be warned: ''Thus will I cause lewdness to cease out of the land, that all women may be chastened not to do like your lewdness'' (Ezekiel 23:48). In order to serve as an example and warning to other women, a woman suspected of adultery must undergo public disgrace, and therefore the concern about the sexual thoughts that her partially naked body might arouse is disregarded. Here, with regard to stoning, you have no chastening greater than seeing this stoning itself.

Rachi non traduit

ונוסרו כל הנשים. ואם לא היו מקלקלין אותה אין כאן ייסור אם תצא זכאה ואנו מתכוונים לביישה ואפילו היא זכאה שלא נטמאה מכל מקום פרוצה היתה שהרי קינא לה ונסתרה:

הכא. דמיקטלא אין ייסור גדול מזה וטעמא לאו משום הרהור היא:

וְכִי תֵּימָא: לֶיעְבֵּיד בַּהּ תַּרְתֵּי? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'' – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

Traduction

And if you would say that two forms of chastening, both stoning and humiliation, should be done to her, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The verse states: ''You shall love your neighbor as yourself'' (Leviticus 19:18), teaching that even with regard to a condemned prisoner, select a good, i.e., a compassionate, death for him. Therefore, when putting a woman to death by stoning, she should not be humiliated in the process.

Rachi non traduit

מיתה יפה. ולא תבזהו:

Tossefoth non traduit

ברור לו מיתה יפה. י''מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וי''מ משום דכתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא תטור ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נב:) גבי נקום ינקם כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב כו':

לֵימָא: דְּרַב נַחְמָן תַּנָּאֵי הִיא? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב נַחְמָן, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר בִּזְיוֹנֵי דְאִינִישׁ עֲדִיף לֵיהּ טְפֵי מִנְּיָחָא דְגוּפֵיהּ, וּמָר סָבַר נְיָחָא דְגוּפֵיהּ עֲדִיף מִבִּזְיוֹנֵיהּ.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that whether one rules in accordance with the statement of Rav Naḥman is a dispute between tanna’im, and according to Rabbi Yehuda there is no mitzva to select a compassionate death. The Gemara refutes this: No, it may be that everyone agrees with the opinion of Rav Naḥman, and here they disagree about this: One Sage, i.e., the Rabbis, holds: Minimizing one’s degradation is better for him than seeing to his physical comfort, i.e., than minimizing his physical pain. Therefore, the Rabbis view the more compassionate death as one without degradation, even if wearing clothes will increase the pain of the one being executed, as the clothes will absorb the blow and prolong his death. And one Sage, Rabbi Yehuda, holds that one’s physical comfort is better for him than minimizing his degradation, and therefore the one being executed prefers to be stoned unclothed, without any chance of the clothing prolonging his death, even though this increases his degradation.

Rachi non traduit

בזיוני דאינש עדיף ליה. כלומר גדול בעיניו טפי מניחא דגופיה הלכך נוח לה שתיסקל בלבושה ותשהא למות ואע''ג דאיכא צערא דגופא ולא תבזה אותה להפשיטה הלכך זו היא ברירת מיתה יפה:

ניחא דגופא עדיף ליה. גדול בעיניו טפי מבזיוני הלכך כשתפשיטנה זו היא יפה לה:

מַתְנִי' בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו. נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. וְאִם מֵת בָּהּ – יָצָא.

Traduction

MISHNA: The place of stoning from which the condemned man is pushed to his death is a platform twice the height of an ordinary person. He is made to stand at the edge of the platform, and then one of the witnesses who testified against him pushes him down by the hips, so that he falls face up onto the ground. If he turned over onto his chest, with his face downward, the witness turns him over onto his hips. And if he dies through this fall to the ground, the obligation to stone the transgressor is fulfilled.

Rachi non traduit

מתני' היה גבוה שתי קומות. ומפילו משם לארץ:

הופכו על מתניו. כשהוא מושכב פרקדן הוא מגונה יותר:

וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנוֹ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא, וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרוֹנָה''.

Traduction

And if the condemned man does not die from his fall, the second witness takes the stone that has been prepared for this task and places, i.e., casts, it on his chest. And if he dies with the casting of this first stone, the obligation to stone the transgressor is fulfilled. And if he does not die with the casting of this stone, then his stoning is completed by all of the Jewish people, i.e., by all the people who assembled for the execution, as it is stated: ''The hand of the witnesses shall be first upon him to put him to death, and afterward the hand of all the people'' (Deuteronomy 17:7).

גְּמָ' תָּנָא: וְקוֹמָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי כָּאן שָׁלֹשׁ. וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי? וּרְמִינְהוּ: מָה בּוֹר שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים, אַף כֹּל כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים.

Traduction

GEMARA: A tanna taught in a baraita: Adding together the height of the platform, which is twice the height of an ordinary person, and the condemned man’s own height, it turns out that there is a height here three times the height of an ordinary person. The Gemara asks: Do we really need all that height to kill him? The Gemara raises a contradiction to the baraita from what was taught in a mishna (Bava Kamma 50b) when discussing the halakhot of damage caused by a pit: Why does the Torah specify a pit when one is liable for the damage caused by any type of excavation that he digs into the ground? This teaches that just as a pit that is of sufficient depth to cause one’s death from falling into it is at least ten handbreadths deep, so too, any other excavations that are of sufficient depth to cause one’s death may be no less than ten handbreadths. If a fall of ten handbreadths is sufficient to kill a person, why must the platform from which the condemned man is pushed be twice the height of an ordinary person?

Rachi non traduit

גמ' תנא וקומה שלו. שהיה מפילו מעומד ולא מיושב:

ומי בעינן כולי האי. דבלאו הכי ליכא שיעור מיתה:

מה בור שהוא כדי להמית. משנה היא בבבא קמא (דף נ:) אחד החופר בור ואחד החופר שיח ומערה חייב בנפילת שור וחמור אם כן למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית והיינו עשרה טפחים דסתם בור אינו פחות מעשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית ומאי ניהו עשרה טפחים היו פחותין מכאן ונפל לתוכן שור וחמור ומת פטור אלמא עשרה הוי שיעור להמית:

Tossefoth non traduit

ורמינהי מה בור. הא דפריך משור אאדם משום דהתם נמי דרשינן שור ולא אדם:

מה בור שיש בו כדי להמית. בב''ק (דף נ:) פ''ה משום דסתם בור עשרה וקשה לר''ת אדרבה סתם בור יותר מעשרה כדאשכחן ביוסף וירמיה שהושלכו לבור וכדאשכחן בבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים וכאן פירש דסתם בור אינו פחות מי' מיהו קשה דפריך בריש ב''ק (דף ג. ושם) אילימא אב י' ותולדה ט' לא ט' כתיבי ולא עשרה כתיבי ומשני והמת יהיה לו אמר רחמנא וקים להו לרבנן דעשרה מיתה עבדי תשעה ניזקין עבדי מיתה לא עבדי אלמא מהתם ילפינן ומפר''ת דסתם בור הוי יותר מעשרה ותרווייהו צריכי דאי כתב רחמנא והמת יהיה לו ה''א בכל ענין שימות אפילו בפחות מי' כתב רחמנא בור ואי כתב רחמנא בור ה''א בעמוק כ''כ דאי אפשר שלא ימות בו כתב רחמנא והמת יהיה לו בראוי למות בו דהיינו עשרה דקים להו לרבנן דעבדי מיתה והא דפריך התם סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לניזקין אע''ג דט' לא כתיבי כלל סברא הוא כי היכי דעשרה אב למיתה משום דיש בו כדי להמית תשעה נמי אב לניזקין דיש בו כדי להזיק אי נמי משום דכתיב תרי זימני בור כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור (שמות כ''א:

ל''ג) דדריש בירושלמי אחד בור למיתה ואחד בור לניזקין:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'', בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. אִי הָכִי, לַיגְבְּהֵיהּ טְפֵי! מִשּׁוּם דְּמִינַּוַּל.

Traduction

Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The verse states: ''You shall love your neighbor as yourself'' (Leviticus 19:18), teaching that even with regard to a condemned man, select a good, i.e., a compassionate, death for him. Therefore, even though the one being executed is likely to die from a fall from a lesser height, a platform is built that is twice the height of an ordinary person in order to ensure a quick and relatively painless death. The Gemara challenges: If so, they should raise the platform even higher. The Gemara answers: This is not done, because if the condemned man were pushed from a higher platform, he would become seriously disfigured, and this would no longer be considered a compassionate form of death.

Rachi non traduit

מיתה יפה. שימות מהר:

מינוול. אם גבוה יותר מדאי מתפזר גופו ואבריו מתפרקין וכריסו נבקעת:

אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין שֶׁבִּדְחִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר ''יָרֹה''. וּמִנַּיִן שֶׁבִּסְקִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ''סָקוֹל''.

Traduction

§ The mishna teaches that one of the witnesses who had testified against the condemned party pushes him off the platform. Concerning this halakha the Sages taught in a baraita: From where is it derived that the punishment of stoning can be fulfilled by pushing the condemned party from a high place, so that he dies from his fall? The verse states with regard to those who crossed the boundaries that were set up around Mount Sinai and touched the mountain: ''Take heed to yourselves, that you not go up into the mountain, or touch the border of it; whoever touches the mountain shall be put to death; no hand shall touch him, but he shall be stoned or shall be thrown down'' (Exodus 19:12–13). And from where is it derived that this punishment can be fulfilled with actual stoning? The verse states: ''He shall be stoned.''

Rachi non traduit

מניין שבדחייה. נידונו הנוגעים בהר סיני ת''ל ירה לא תגע וגו':

Tossefoth non traduit

מניין שבדחיה. סקילה נאמר תחילה בפסוק ואפילו הכי עבדינן לה לבסוף משום דאשכחן קראי דסמוך סקילה למיתה דכתיב (דברים י''ז:
ה') וסקלתם באבנים ומתו:

וּמִנַּיִן שֶׁבִּסְקִילָה וּבִדְחִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה''. וּמִנַּיִן שֶׁאִם מֵת בִּדְחִיָּיה יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה''. מִנַּיִין שֶׁאַף לְדוֹרוֹת כֵּן?

Traduction

And from where is it derived that this punishment is sometimes fulfilled both by stoning and by pushing, i.e., if the transgressor did not die from his fall, he is then stoned? The verse states: ''He shall be stoned or shall be thrown down.'' And from where is it derived that if the condemned man died from the pushing, the obligation to stone him has been fulfilled, and there is no further need to actually stone him? The verse states: ''Or shall be thrown down,'' with the term ''or'' indicating that only one of the two options must be fulfilled. And from where is it derived that this is the halakha not only at Mount Sinai, but even with regard to future generations?

Rachi non traduit

יירה. לשון השלכה כמו (שמות ט''ו:ד') ירה בים ומשמעות דריש ולא ריבוייא:

מניין. שסקילת אבנים הוזכרה שם ת''ל סקול דהוא לשון אבנים כדכתיב (דברים כב) וסקלוה (כל) אנשי עירה באבנים:

ומנין שבסקילה ובדחייה. אם הוצרך לשתיהן כגון שדחפוהו ולא מת:

ת''ל כי סקול יסקל או ירה יירה. ריבוייא הוא דאי חדא מינייהו דווקא קאמר או הא או הא ליכתוב כי סקול או ירה מדכתיב הני לרבויי כתבינהו:

שאם מת בדחייה יצא. לכך נאמר או לחלק:

ומניין שאף לדורות. כל חייבי סקילה תהא דחייה שם:

Tossefoth non traduit

מניין שאף לדורות כו'. אפילו לרב דיליף דורות משעה בריש הקומץ רבה (מנחות דף יט:
ושם) איצטריך קרא לרבויי הכא לדורות דה''א סיני שאני והא דאמרינן בפ' טבול יום (זבחים דף קא.) דאמר ליה אהרן למשה שמא לא שמעת שהותרה אנינות אלא בקדשי שעה ולא בקדשי דורות ה''ק שמא כך נאמר לך בפירוש וא''ת למאן דלא יליף בריש הקומץ רבה (שעה מדורות) האמר בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף ס.) מזבח שנפגם אין אוכלים בגינו שירי מנחה שנאמר ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אוכלים אלא בזמן שהוא שלם ולא כשהוא חסר וההוא קרא במילואים כתיב וי''ל התם יליף טפי משום דאשכחן גבי הקרבה לדורות כיוצא בהן דדרשינן התם לעיל מיניה מזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו עליו פסולין שנאמר וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכי עליו זובח אלא כשהוא שלם ולא כשהוא פגום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source