Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 3b
שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ הוּא, תְּנָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק, דְּמָמוֹן שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ הוּא. וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא חֲצִי נֵזֶק, תְּנָא נָמֵי נֵזֶק.
Traduction
that is not paid according to its value, meaning that the payment is not equal to the cost of the damage but is actually more than that amount, he also taught the halakha with regard to payment of half the cost of the damage, which is also money that is not paid according to its value, as he pays less than the full cost of the damage. And since he needs to teach the halakha with regard to payment of half the cost of the damage, he also taught the halakha with regard to payment of the full cost of the damage.
Rachi non traduit
שאינו משתלם בראש. שמשלם יותר מן הקרן וחצי נזק משלם פחות מן הקרן בראש היינו קרן דכתיב (ויקרא ה) ושלם אותו בראשו:
שְׁלֹשָׁה מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים'' – הֲרֵי כָּאן אֶחָד, ''עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם'' – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, ''אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים'' – הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
Traduction
§ The Gemara asks: From where do we derive the fundamental requirement for three judges? The Gemara answers: This is as the Sages taught: The verse states: ''The owner of the house shall come near the court, to see whether he has not put his hand upon his neighbor’s property'' (Exodus 22:7), so there is one judge here. The following verse states: ''The cause of both parties shall come before the court,'' so there are two judges here. And that verse concludes: ''He whom the court shall condemn shall pay double to his neighbor,'' so there are three judges here, corresponding to the three mentions of the term ''the court.'' This is the statement of Rabbi Yoshiya.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: רִאשׁוֹן תְּחִילָּה נֶאֱמַר, וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אֶלָּא ''עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם'' – הֲרֵי כָּאן אֶחָד, ''אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים'' – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד – הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה.
Traduction
Rabbi Yonatan says: The first instance of the term ''the court'' is stated first as part of the primary text of the passage, and it is necessary for conveying the straightforward meaning of the verse. And one does not derive tallies for halakhic matters by counting the first mention of a term. Rabbi Yonatan holds that when a tally is derived from the number of instances a certain word appears in the Torah, the first instance is not included in the tally, as it is necessary to teach the mitzva itself; the tally may be counted only from subsequent mentions. Rather, this is how it is derived: ''The cause of both parties shall come before the court,'' there is one judge here, and the continuation of the verse: ''He whom the court shall condemn'' teaches that there are two judges here. And since a court may not be composed of an even number of judges, they must add an additional one to them, so there are three judges here.
Rachi non traduit
אין דורשין תחלות. למניין דלגופיה אתא דלבעי מומחין דאלהים לשון גדולה ורבנות:
ואין ב''ד שקול. אין עושין ב''ד זוגות דצריך לקיים בו אחרי רבים להטות ואם יתחלקו לחצאין אין כאן רבים:
Tossefoth non traduit
אין דורשין תחילות. פי' בקונטרס משום דאיצטריך למומחין וקשה דמסיק דכ''ע אין דורשין תחילות ור' יאשיה אמר לך אם כן נכתוב קרא אל השופט דהא משופט לא ידעינן מומחין כמו שפירש בקונטרס עצמו ור' יונתן לישנא דעלמא נקט כדאמרי אינשי מאן דאית ליה דינא ליקרב לגבי דיינא הרגיל ולא אצל הדיוט לכך נראה דה''ק אין דורשין תחילות למניינא ואע''ג דלא איצטריך למומחין וכן משמע בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן דלקמן (סנהדרין דף ד.) דבסכת בסכת בסכות מפרש בפ''ק דסוכה (דף ו:) בחד לישנא דכ''ע יש אם למסורת ופליגי בדורשין תחילות ומשמע דלכ''ע סככא לא בעי קרא ואפ''ה מדלינן חד לגופיה ולא מוקמינן למניינא למאן דלא דריש תחילות וצריך לדקדק בכל הנהו דלקמן (סנהדרין דף ד.) קרנת קרנת קרנות לטטפת לטטפת לטוטפות וי' כהנים דסוף פירקין (סנהדרין דף יד:) דדרשינן כולהו למניינא ולא אמרינן אין דורשין תחילות:
נֵימָא בְּדוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת קָמִיפַּלְגִי? דְּמָר סָבַר: דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת, וּמַר סָבַר: אֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אָמַר לָךְ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹפֵט''. מַאי ''אֶל הָאֱלֹהִים''? שְׁמַע מִינַּהּ לְמִנְיָינָא.
Traduction
Let us say that Rabbi Yoshiya and Rabbi Yonatan disagree with regard to whether one derives tallies for halakhic matters from the first mention of a term in the Torah. As one Sage, Rabbi Yoshiya, holds that one derives tallies from the first mention of the term in the Torah, and one Sage, Rabbi Yonatan, holds that one does not derive tallies from the first mention of the term. The Gemara rejects this suggestion: No, actually everyone holds that one does not derive tallies from the first mention of the term, but in this case there is a separate source for the derivation, as Rabbi Yoshiya could have said to you: If it is true that no halakha is derived from the first mention, let the verse say: The owner of the house shall come near to the judge [hashofet]. What, then, is the significance of the unique expression: ''To the court [haelohim]''? Conclude from it that the term elohim was chosen to count toward the tally.
Rachi non traduit
א''כ. דלא למידרשיה אתא לכתוב אל השופט:
וְרַבִּי יוֹנָתָן, לִישָּׁנָא דְּעָלְמָא נְקַט, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מַאן דְּאִית לֵיהּ דִּינָא – לִיקְרַב לְגַבֵּי דַּיָּינָא.
Traduction
The Gemara asks: And how would Rabbi Yonatan respond to this analysis? The Gemara answers: He would say that the verse employed the common language of the world, as people say: One who has a case, a claim against another, should approach the regular judge, the one who generally judges cases and can be referred to by the term elohim. Consequently, no unique halakha can be derived from this first usage.
Rachi non traduit
לגבי דיינא. אצל דיין הרגיל ולא אצל הדיוט:
וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה לֵית לֵיהּ בֵּית דִּין נוֹטֶה? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת''? הַתּוֹרָה אָמְרָה: עֲשֵׂה לְךָ בֵּית דִּין נוֹטֶה.
Traduction
But doesn’t Rabbi Yoshiya accept the principle that a court must be composed of an odd number of judges? And isn’t it taught in a baraita: Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, says: What is the meaning when the verse states: ''To incline after a multitude to pervert justice'' (Exodus 23:2)? The meaning is that the Torah is saying to you: Make for yourself a court that is composed of an odd number of judges, that will perforce incline in one direction, so that there will always be a majority that can be followed.
Rachi non traduit
ור' יאשיה. דבעי קרא לאתויי שלישי מי לית ליה ב''ד נוטה שצריך שלא יהא בית דין שקול כדי שיתקיים בו הטייה אחרי רבים ולדידיה ארבעה או ששה כשרין דאי בעי בית דין נוטה קרא לאיתויי שלישי למה לי:
והתניא כו'. והא קרא דריש:
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שִׁבְעִים. דִּתְנַן: סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעִים.
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Yoshiya does not accept this halakha but instead holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says: A Great Sanhedrin is composed of seventy judges. As we learned in the mishna: The Great Sanhedrin was composed of seventy-one judges, and Rabbi Yehuda says: It is composed of seventy judges. Clearly, Rabbi Yehuda does not accept the principle that a court must be composed of an odd number of judges.
Rachi non traduit
סבר לה. רבי יאשיה כרבי יהודה דאמר סנהדרי גדולה שבעים דהוו להו זוגות וקרא מוקי לה לקמן לדרשה אחריתי:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר שבעים. והא דאמר רבי יהודה בפרק החליל (סוכה דף נא:
ושם) גבי אלכסנדריא של מצרים שהיו בה ע''א קתדראות של זהב כנגד ע''א זקנים של סנהדרי גדולה היינו משום דמשה על גבייהו וכן בכל סנהדרי גדולה היה שם מופלא שבב''ד שלא היה מן החשבון:
אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, דִּכְתִיבִי קְרָאֵי. בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?
Traduction
The Gemara asks: Say that you heard that Rabbi Yehuda said this halakha with regard to the Great Sanhedrin, about which specific verses are written, and he derives from these verses that the Great Sanhedrin must be composed of exactly seventy judges. Have you heard him say with regard to the rest of the courts, those whose composition is not explicitly addressed in the Torah, that these courts can also be composed of an even number of judges?
Rachi non traduit
דכתיבי קראי. לקמן (סנהדרין דף יז'.) בשילהי פירקין:
וְכִי תֵּימָא: לָא שְׁנָא, וְהָתְנַן: סְמִיכַת זְקֵנִים וַעֲרִיפַת עֶגְלָה בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה.
Traduction
And if you would say: There is no difference; Rabbi Yehuda does not differentiate between the Great Sanhedrin and lower courts, but didn’t we learn in the mishna: The laying of hands by the Sages and the breaking of the heifer’s neck are performed in front of a panel of three judges; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says: These rituals are performed in front of five judges.
Rachi non traduit
סמיכת זקנים. על ראש פר העדה:
וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ''וְסָמְכוּ'' – שְׁנַיִם, ''זִקְנֵי'' – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה.
Traduction
And we say with regard to this halakha: What is the reasoning of Rabbi Yehuda? The verse states: ''And the Elders of the congregation shall lay their hands upon the head of the bullock'' (Leviticus 4:15). The term: ''Shall lay their hands,'' which is in the plural, indicates that there are two, and the word ''Elders,'' which is also plural, indicates another two, meaning a total of four. And since a court may not be composed of an even number of judges, we add another one to them, and there are five judges here. Consequently, Rabbi Yehuda does accept the halakha that a court may not be composed of an even number of judges.
Rachi non traduit
ואין ב''ד שקול. וסתם זקנים בית דינא משמע:
דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה עֲדִיפָא מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה בְּסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הוּא דְּלֵית לֵיהּ, הָא בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא אִית לֵיהּ. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא נָמֵי לֵית לֵיהּ. וְאֶלָּא הַאי ''לִנְטֹת'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מוֹקֵים לֵהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.
Traduction
The Gemara answers: It can be explained that Rabbi Yoshiya holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda but goes further than he does. This is because Rabbi Yehuda does not accept the principle that a court must be composed of an odd number of judges in connection with a Great Sanhedrin, but with regard to other courts he does accept it. And Rabbi Yoshiya also does not accept it with regard to other courts. The Gemara asks: And what does he do with this verse: ''To incline after a multitude to pervert justice''? The Gemara answers: Rabbi Yoshiya interprets it in relation to cases of capital law. In such cases he agrees that the court must be composed of an odd number of judges, in order that it will be possible to exonerate the accused on the basis of a majority of one judge.
Rachi non traduit
עדיפא מדר' יהודה כלומר ר' יאשיה חיזק את דבריו יותר מדר' יהודה:
אלא האי לנטות מאי עביד ליה. בשלמא לר' יהודה מוקי לה בשאר בית דין:
בדיני נפשות. שתתקיים בו הטייתך לטובה על פי אחד כדאמרה במתניתין ואי הוי זוגות ליכא הטייה בפחות משנים:
Tossefoth non traduit
מוקי לה בדיני נפשות אבל בדיני ממונות לא. משום דקרא משמע בדיני נפשות דכתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות דמשמע דבר שהוא רע לכל דהיינו דיני נפשות אבל בדיני ממונות זכות לזה וחובה לזה ואף על גב דדיני נפשות נמי קרי ליה זכותיה דגואל הדם בריש אחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לג:) מ''מ חשיב ליה רעות כיון דאין מרויח כלום במיתתו של זה ועדים זוממין אף על גב דכי מיחייבי מפטר רוצח בכך מכל מקום אפשר דמיפטרי כולהו בהכחשה הלכך חשיב ליה רעות כי מיחייבי עדים זוממין מיתה ועוד מצי למימר דע''כ נמי קרא בדיני נפשות משום דדרשינן בריש פירקין (סנהדרין דף ב.) לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה ולא שייך בדיני ממונות דרע לזה וטוב לזה:
אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – לָא? אֶלָּא הָא דִּתְנַן: שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּיב – זַכַּאי, שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּיב וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי – חַיָּיב. נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה?
Traduction
The Gemara asks: But does Rabbi Yoshiya not accept the requirement for an odd number of judges with regard to cases of monetary law? But there is that which we learned in a mishna (29a): If two judges say the defendant is exempt from payment and one says he is liable, he is exempt; if two say he is liable and one says he is exempt, he is liable. Let us say that this mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, as Rabbi Yoshiya does not accept the requirement for an odd number of judges concerning cases of monetary law, and therefore perhaps he holds that the verdict must be agreed upon unanimously by all the judges.
Rachi non traduit
לימא דלא כר' יאשיה. דאי כר' יאשיה כיון דשלישי מקראי יליף להו ולאו משום נוטה צריך שתהא דעת שלשתן שוה:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה, מַיְיתֵי לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִדִּינֵי נְפָשׁוֹת: וּמָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת דַּחֲמִירִי, אָמַר רַחֲמָנָא ''זִיל בָּתַר רוּבָּא'', דִּינֵי מָמוֹנוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
Traduction
The Gemara rejects this possibility: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya. Although he does not accept the requirement for an odd number of judges in cases of monetary law, he does allow for a decision on the basis of a majority. He derives this principle based on an a fortiori inference from cases of capital law: If concerning cases of capital law, which are strict, the Merciful One states in the Torah: Follow the majority, and does not require a unanimous ruling, concerning cases of monetary law, which are more lenient, is it not all the more so clear that a majority ruling is sufficient?
Rachi non traduit
אפי' תימא ר' יאשיה. מודה דהיכא דחלוקין אזלינן בתר רובא:
Tossefoth non traduit
דיני ממונות לא כ''ש. תימה דבריש המוכר פירות (ב''ב דף צב:) קאמר שמואל דאין הולכים בממון אחר הרוב ואמאי לא נילף בק''ו מדיני נפשות כדאמר הכא ואין לומר דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן בתר רובא ברובא דליתיה קמן אלא ברובא דאיתיה קמן דהא בריש פרק סורר ומורה (לקמן סנהדרין דף סט.) משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בדיני נפשות כגון רוב נשים לט' ילדן ורובא דאינשי דטעו בעיבורא דירחא וצ''ל דרובא לרדיא זבני לא חשיב כי הנך רובא הלכך לא סמכינן אהך רובא בדיני ממונות:
תָּנוּ רַבָּנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, רַבִּי אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אַטּוּ בִּתְלָתָא מִי לָא גָּמַר דִינָא בִּתְרֵי? הָכִי קָאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁגְּמַר דִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אַלְמָא קָסָבַר: תְּלָתָא כִּי כְּתִיבִי – בִּגְמַר דִינָא כְּתִיבִי.
Traduction
§ The Sages taught: Cases concerning monetary law are adjudicated by three judges. Rabbi Yehuda HaNasi says: They are adjudicated by five judges, so that a verdict can be issued with three judges. The Gemara asks: Is that to say that with a court of three judges a verdict cannot be issued by two judges? The Gemara answers: This is what Rabbi Yehuda HaNasi is saying: Cases of monetary law are adjudicated by five judges, due to the fact that a verdict must be issued by three. In other words, according to Rabbi Yehuda HaNasi the judges who form the majority that decides the verdict must themselves be eligible to constitute a court. Evidently, Rabbi Yehuda HaNasi holds that when the requirement for three judges is written in the Torah, it is written with regard to the number of judges necessary to issue the verdict.
Rachi non traduit
כדי שיגמר הדין. אם יחלקו שיהא שלשה רוב ונלך אחריהם:
אטו. כי הוו תלתא מעיקרא מי לא גמיר דינא בתרי:
מפני גמר דין. שצריך שלשה בגמר דין:
מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אֶלָּא מֵעַתָּה, תְּהֵא סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה צְרִיכָה מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד? וּתְהֵא סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה צְרִיכָה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים?
Traduction
Rabbi Abbahu would ridicule [megaddef ] this suggestion. If that is so, then the Great Sanhedrin would need to consist of 141 judges, so that the verdict can be issued by seventy-one, and a lesser Sanhedrin would need to consist of forty-five judges, so that the verdict can be issued by twenty-three. But these assertions contradict the halakha as derived from the verses.
Rachi non traduit
אלא מעתה. דקראי בגמר דין קיימי:
תהא סנהדרי גדולה כו'. אלא מאי טעמא לא אמרת הכי:
Tossefoth non traduit
מסנהדרי גדולה פריך שפיר דשבעים ואחד כתיב כדדריש בסוף פירקין (סנהדרין דף יז.) אבל סנהדרי קטנה דעשרים כתיב ותו לא כדדריש בריש פירקין עדה שופטת ועדה מצלת ואי עשרים בגמר דין כתיב בל''ט סגי:
אֶלָּא ''אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ'' אָמַר רַחֲמָנָא, מִשְּׁעַת אֲסִיפָה שִׁבְעִים. ''וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה'' נָמֵי, מִשְּׁעַת שְׁפִיטַת הָעֵדָה. הָכִי נָמֵי: ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים'', מִשְּׁעַת קְרִיבָה שְׁלֹשָׁה.
Traduction
Rather, the Merciful One states: ''Gather Me seventy men of the Elders of Israel'' (Numbers 11:16), and this means that from the time of gathering, there must be seventy. Likewise, the verse states: ''And the congregation shall judge…and the congregation shall save'' (Numbers 35:24–25), from which it is derived that cases of capital law are adjudicated by twenty-three judges, and this also means that from the time that the congregation judges there must be twenty-three. Similarly, with regard to a case of monetary law, the verse states: ''The owner of the house shall come near to the court'' (Exodus 22:7), and this means from the time of coming near to judge the cases there must be three judges. Consequently, there is no requirement that the verdict be decided by a majority who could themselves form a court.
Rachi non traduit
דאספה לי כו'. ר' אבהו קאמר לה לכולה מילתא ובלשון קושיא:
ושפטו העדה. וילפינן מיניה במתניתין כ''ג לסנהדרי קטנה:
ונקרב בעל הבית אל האלהים. דילפינן מיניה משעת קריבה קאמר:
אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי: ''אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים'' – תְּרֵי. נֶאֱמַר ''אֱלֹהִים'' לְמַטָּה וְנֶאֱמַר ''אֱלֹהִים'' לְמַעְלָה. מָה לְמַטָּה שְׁנַיִם, אַף לְמַעְלָה שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה.
Traduction
Therefore, the previous explanation must be rejected. Rather, this is the reasoning of Rabbi Yehuda HaNasi: It is stated in the next verse: ''He whom the court shall condemn'' (Exodus 22:8) in the plural, which means there must be two judges. Consequently, it is stated: ''The court,'' in the verse below and it is stated: ''The court,'' in the verse above. Just as below it is referring to two judges, as the word: ''Shall condemn,'' is written in the plural, so too above it is referring to two judges, making a total of four. And since a court may not be composed of an even number of judges, they add another one to them, so there are five judges here.
Rachi non traduit
ירשיעון. לשון רבים:
למטה. ירשיעון אלהים:
למעלה. עד האלהים יבא וההוא דונקרב לא קחשיב דקסבר אין דורשין תחילות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source