Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 36b
כִּי קָאָמַר רַב, כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי, דְּלִגְמָרֵיהּ דְּרַב הֲווֹ צְרִיכִי, וְלִסְבָרֵיהּ דְּרַב לָא הֲווֹ צְרִיכִי.
Traduction
The Gemara answers: When Rav says his statement, he is referring to not every student, but only those such as Rav Kahana and Rav Asi, who needed to learn the halakhic traditions of Rav, but they did not need to learn the reasoning of Rav, as they were capable of conducting their own analysis.
Rachi non traduit
כי קאמר רב. דתלמידו נמנה לא אמר אלא כגון רב כהנא ורב אסי דלגמריה הוו צריכי למה ששמע מרבו אבל לסבריה למצוא ראיות וליישב הטעמים אינן צריכין הלכך גברא באפי נפשיה הוא דאי משום גמרא דשמע מיניה כל ישראל נמי ממשה קבלו ואין אלו טעמים הבנת לבו דנימא אם היתה חכמתו מפי רב אחר הוי אומר טעם אחר:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: עֲשָׂרָה דְּבָרִים יֵשׁ בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְכוּלָּן אֵין נוֹהֲגִין בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, חוּץ מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
Traduction
Rabbi Abbahu says: There are ten ways in which cases of monetary law are different from cases of capital law, as was taught in the beginning of the chapter, and none of them is practiced with regard to a court hearing concerning an ox that is to be stoned, as it is treated as a case of monetary law, except for the requirement that the animal be judged by twenty-three judges, like in cases of capital law.
Rachi non traduit
עשרה דברים. תנן במתני' (דף לב.):
וכולן אינן נוהגין בדין שור הנסקל. להיות שוה לדיני נפשות אף על פי שאמרנו בפ''ק (דף ב.) לענין עשרים ושלשה כמיתת בעלים כך מיתת השור:
חוץ מעשרים ושלשה. שצריך כ''ג כדיני נפשות:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר פָּפָּא: דְּאָמַר קְרָא ''לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ''. מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ אִי אַתָּה מַטֶּה, אֲבָל אַתָּה מַטֶּה מִשְׁפָּט שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל.
Traduction
The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Aḥa bar Pappa says: As the verse states: ''You shall not incline the judgment of your poor in his cause'' (Exodus 23:6). He explains: You may not incline the judgment of, i.e., exert effort to find liable, your poor, but you may incline the judgment of an ox that is to be stoned. The reason for the procedural differences between cases of monetary law and cases of capital law is to render it more likely that one accused of a capital transgression will be acquitted. This is not a factor when judging the ox.
Rachi non traduit
לא תטה. לרעה ע''פ אחד אבל אתה מטה לחובה דין השור ע''פ אחד ומהכא גמיר לכולהו מעלות דלא נהיגי חוץ מכ''ג ומסתברא דהיקש להכי אתי שהוא עיקר הדין ותחילתו אבל כולהו אינך להצלה אתי ומה לנו לחוס על שור המועד מוטב לקיים בו ובערת הרע (דברים יט):
עֲשָׂרָה? הָא תִּשְׁעָה הָווּ! הָא עֲשָׂרָה קָתָנֵי! מִשּׁוּם דְּאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין, וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – חֲדָא הִיא.
Traduction
The Gemara asks: Are there really ten ways in which cases of monetary law are different from cases of capital law? There are only nine differences recorded in the mishna. The Gemara questions this: But the mishna teaches ten differences, not nine. The Gemara clarifies: Although there appear to be ten, there are in fact nine, because the halakha that not all are fit to judge cases of capital law and the halakha that twenty-three judges are required for cases of capital law are one. The reason not all are fit to judge cases of capital law is that the court of twenty-three is derived from the command to Moses: ''And they shall bear the burden of the people with you'' (Numbers 11:17), which indicates that only those ''with you,'' i.e., similar in lineage to Moses, can serve on that court (see 17a).
Rachi non traduit
הא תשעה הוו. והדר פרקינן אאתקפתין והא י' תנן במתני' ואמר האי דקשיא לן ט' הוו משום דאין הכל כשירין ועשרים ושלשה חדא היא דמאי טעמא ממזר פסול מדיני נפשות משום דבעינן כ''ג דהיינו סנהדרי ובסנהדרי כתיב (במדבר י''א:י''ז) ונשאו אתך בדומין לך מיוחסין כמותך:
הָא אִיכָּא אַחֲרִיתִי, דְּתַנְיָא: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין זָקֵן וְסָרִיס וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים. רַבִּי יְהוּדָה מוֹסִיף: אַף אַכְזָרִי. וְחִילּוּפֵיהֶן בְּמֵסִית, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו''.
Traduction
The Gemara answers: But there is another difference, as it is taught in a baraita (Tosefta 7:5): The court does not seat on the Sanhedrin a very old person or one who is castrated or one who has no children, as those who did not recently raise children may lack compassion. Rabbi Yehuda adds: Even a cruel person is not eligible. The Gemara comments: And the opposite of this is the halakha with regard to one who entices others to engage in idol worship, as the Merciful One states concerning him: ''Neither shall you spare, neither shall you conceal him'' (Deuteronomy 13:9).
Rachi non traduit
זקן. ששכח כבר צער גדול בנים ואינו רחמני וכן סריס:
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר.
Traduction
§ The mishna teaches that all are fit to judge cases of monetary law. The Gemara asks: What is added by the mishna’s employing the expansive term all? Rav Yehuda says: It serves to include a child born from an incestuous or adulterous relationship [mamzer] in the category of those qualified to judge cases of monetary law.
Tossefoth non traduit
לאתויי ממזר. לאו אאין הכל כשרין לדון דיני נפשות קאי דאם כן הוה ליה למימר לאתויי חלל דהוי רבותא טפי דאפי' חלל דכשר לבא בקהל פסול לדון דיני נפשות משום דכתיב אתך בדומה לך ועוד הא בהדיא קתני לה אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה אלא אהכל כשירין לדון דיני ממונות קאי וכן מוכח הצריכותא דעביד אדיני ממונות ואע''ג דבפרק בא סימן (נדה דף מט:
ושם) קעביד צריכותא איפכא אדיני נפשות מ''מ נקט עיקר מילתא משום דיני ממונות וא''ת לימא לאתויי סומא דכשר לדון דיני ממונות לתנא דמתני' כדאמרינן לעיל (סנהדרין דף לד:) ופסול לדיני נפשות כדאי' בריש מצות חליצה (יבמות דף קא. ושם) דממעט סומין מדתני רב יוסף כשם שב''ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום ומהאי טעמא נמי יש לפסול כל מומין כיון דקאמר קרא דמום אין בך במום ממש איירי וי''ל דמשמע ליה מתני' בפסול יוחסין כדאמרי' בזה בורר (לעיל סנהדרין דף כז:) אמתניתין דבא סימן תדע דקתני סיפא אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה:
הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: כָּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְיֵשׁ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְהָוֵינַן בַּהּ: לְאֵתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. חֲדָא לְאֵתוֹיֵי גֵּר, וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר.
Traduction
The Gemara questions this explanation: But we already learn this halakha one time, as it is taught in a baraita: All who are fit to judge cases of capital law are fit to judge cases of monetary law, but there are those who are fit to judge cases of monetary law and are not fit to judge cases of capital law. And we discussed it: What is included in the expansive term all employed by the baraita? And Rav Yehuda says: It serves to include a mamzer. The Gemara responds: One of the two sources serves to include a convert, who is qualified to judge only in cases of monetary law, and one of the two sources serves to include a mamzer.
Tossefoth non traduit
תנינא חדא זימנא. אמילתיה דרב יהודה קשה ליה אמאי איצטריך ליה למימר אתרתי מתניתין לאיתויי ממזר דאי אמתניתין מאי פריך הא קתני התם טובא כה''ג אע''ג דתני להו בשאר דוכתי וכה''ג אשכחן בפרק אלו דברים בפסחים (דף סט:
ושם) גבי כלל גדול א''ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה:
חדא לאתויי גר. השתא משמע דסתם גר כשר לדיני ממונות וק' דבפרק החולץ (יבמות דף קה:
ושם) אכשריה רבא לרב מרי בר רחל ומני' אפורסי דבבל דכיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה אלמא בעיא אמו מישראל וי''ל דהכא מיירי לדון גר חבירו כדאמרי' בפ' מצות חליצה (יבמות דף קב. ושגר דן חבירו דבר תורה ואם היתה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולא כמו שפ''ה דלענין דיני נפשות איירי דדן חבירו ולא ישראל אבל לדיני ממונות כשר ועוד דהתם מייתי קרא דמקרב אחיך ואילו דיני נפשות מימעטי בסמוך מונשאו אתך וא''ת והא דאמר בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף עו:) גבי מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים למימרא דלא מוקמינן פסולין ורמינהו הכל כשרין לדון ואמר רב יהודה לאתויי ממזר ומאי קושיא היינו לדון חבירו וי''ל דשאני ממזר הואיל ואביו ואמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה והאי דקאמר צריכא אע''ג דגר וממזר חלוקין מ''מ נקט צריכותא דשייכא לפי המשנה השנויה סתם ואין חילוק זה מפורש בה וא''ת בריש מצות חליצה (יבמות דף קב:
ושם) דא''ל שמואל בר יהודה לרב יהודה תנינא בישראל בב''ד של ישראל ולא בב''ד של גרים ורגיל ר''ת לומר דאותו (רב) שמואל בר [רב] יהודה היה בנו של רב יהודה הינדוואה דאמרי' בפ''ק דקידושין (דף כב:) דגר שאין לו יורשים הוה ונתגייר הוא ובנו ואינו נראה דא''כ בלא ישראל נמי מיפסיל אפי' בשאר דינין כיון דלאו אמו מישראל ואין לומר דאיצטריך לפסול אפי' לחליצת בני גרים דבני גרים כיון שהורתן ולידתן בקדושה ישראל מעליא נינהו כדאמרי' בפ' נערה (כתובות דף מד: ושם) לענין נערה המאורסה דהורתה ולידתה בקדושה ישראלית מעליתא היא וצריך לומר דאיצטריך בישראל לפסול גר לחליצה אפילו אמו מישראל ורב שמואל בר יהודה אמו מישראל הוה:
וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּר – דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל מַמְזֵר אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַמְזֵר – דְּבָא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל גֵּר דְּלֹא בָּא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
Traduction
The Gemara comments: And both the mishna and baraita are necessary, as the halakha taught by one source cannot be derived from the halakha taught by the other source. As, if the tanna taught us the fitness to judge cases of monetary law only with regard to a convert, one could say that a convert is like a born Jew concerning this, since he is fit to enter into the congregation, i.e., marry a Jew of fit lineage, but with regard to a mamzer, who is not fit to enter into the congregation, say that he cannot serve as a judge. And if the tanna taught us the fitness to judge cases of monetary law only with regard to a mamzer, one could say that a mamzer is fit to judge, as he came from seed of unflawed lineage, but with regard to a convert, who does not come from seed of unflawed lineage, say that he cannot serve as a judge. Therefore, both sources are necessary.
Rachi non traduit
מטיפה כשירה. מזרע ישראל:
וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּין בְּצֶדֶק, כָּךְ מְנוּקִּין מִכָּל מוּם. אָמַר אַמֵּימָר, מַאי קְרָא: ''כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ''.
Traduction
§ The mishna teaches: But not all are fit to judge cases of capital law; the judges may be only priests, Levites, or Israelites who are of sufficiently fit lineage to marry their daughters to members of the priesthood. The Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara explains: As Rav Yosef taught: Just as the court is clean in justice, so too, it is clean of any blemish, i.e., it does not include anyone of flawed lineage. Ameimar says: What is the verse from which it is derived? It states: ''You are all fair, my love; and there is no blemish in you'' (Song of Songs 4:7).
Rachi non traduit
מכל מום. פגם משפחה:
וְדִילְמָא מוּם מַמָּשׁ? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא, ''וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ'' – עִמָּךְ בְּדוֹמִין לָךְ.
Traduction
The Gemara asks: But perhaps you should say that this is referring to an actual blemish, and is teaching that one who has a physical blemish cannot be appointed to the Sanhedrin. Rav Aḥa bar Ya’akov says: It is not necessary to learn from this verse the halakha that one who has a physical blemish cannot be appointed to the Sanhedrin, as the verse states in connection with the transfer of the Divine Spirit from Moses to the Elders: ''That they may stand there with you'' (Numbers 11:16). The term ''with you'' is explained to mean: With similarity to you, teaching that the members of the Sanhedrin must be whole in body, like Moses.
וְדִילְמָא הָתָם מִשּׁוּם שְׁכִינָה? אֶלָּא, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אָמַר קְרָא ''וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ'' – אִתָּךְ בְּדוֹמִין לָךְ לֶיהֱוֵי.
Traduction
The Gemara rejects this proof: But perhaps there, those who were with Moses had to be free of any blemish due to the Divine Presence, which was going to rest upon them, but this is not a requirement for judges to serve on the Sanhedrin. Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The verse states: ''So shall they make it easier for you and bear the burden with you'' (Exodus 18:22). The term ''with you'' is explained to mean: They shall be similar to you, without blemish. This verse is referring to the appointment of regular judges, upon whom the Divine Presence does not rest, and teaches that all members of the Sanhedrin must be whole in body, and the verse from Song of Songs teaches that they must have unflawed lineage as well.
Rachi non traduit
משום שכינה. הנך דבימי משה הוא דבעינן מיוחסין שיהו ראוי שתשרה שכינה עליהן:
שכינה. דכתיב (שם) ואצלתי מן הרוח:
ונשאו אתך. בסנהדראות שחילק לו יתרו לשפוט את העם דאין כאן משום שכינה דכתיב והקל מעליך ונשאו אתך ולא מן ונשאו אתך במשא העם (שם) יליף דההוא בשבעים זקנים שהלכו עמו לאהל מועד כתיב ומשום שכינה:
Tossefoth non traduit
אתך בדומין לך. אף על גב דמאתך נמי הוי שייך למעוטי בעל מום דמשה לאו בעל מום הוה כדאמרינן בפרק אלו מומין (דף לז) אם כן עשיתו למשה בעל מום מכל מקום לא הוה מסתבר למידרש אתך להכי אי לאו משום דכתיב ומום אין בך:
מַתְנִי' סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גּוֹרֶן עֲגוּלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי מְחַיְּיבִין וְדִבְרֵי מְזַכִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין, וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּיבִין, וְהַשְּׁלִישִׁי כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּיבִין.
Traduction
MISHNA: A Sanhedrin of twenty-three was arranged in the same layout as half of a circular threshing floor, in order that all the judges will see one another and the witnesses. And two judges’ scribes stand before the court, one on the right and one on the left, and they write the statements of those who find the accused liable and the statements of those who acquit the accused. Rabbi Yehuda says: There were three scribes. One writes only the statements of those who acquit the accused, one writes only the statements of those who find him liable, and the third writes both the statements of those who acquit the accused and the statements of those who find him liable, so that if there is uncertainty concerning the precise wording that one of the scribes writes, it can be compared to the words of the third scribe.
Rachi non traduit
מתני' סנהדרין. אף של כ''ג:
כחצי גורן עגולה. בעגולה היו יושבין כדי שיהו כולן רואין זה את זה לפי שאם היו יושבין בשורה אין פני הראשונים רואין זה את זה ובעגולה שלימה אין יושבין לפי שצריכין בעלי הדין והעדים ליכנס לדבר בפני כולם שיהו כולן רואין את העדים ומדקדקין בדברים ולא שיהא פני העדים לשורה זו ואחוריהם לזו:
וכותבין דברי המזכין והמחייבין. שניהם כותבין דברי המזכין ושניהם כותבין דברי המחייבים שאם יטעה האחד יוכיח כתבו על של חבירו:
שלשה. הוו שמתוך טורח הטעמים שירבה עליהן יטעו בדבר אלא א' כותב דברי המזכין וא' כותב דברי המחייבין והג' כותב דברי כולם ומתוך שאין טורח רב עליהם לא יקצרו בדבר ואם יטעה אחד מהם יוכיח כתב של שלישי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source