Vayedaber

מַאי לָאו בְּאוֹתָן הַנִּשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּ''מָחוּל לָךְ''?

Traduction

What, is it not referring to those who take an oath and do not pay, i.e., cases where the defendant is obligated to take an oath that the claim against him is false, and he is thereby exempt from paying? Accordingly, it is the claimant who suggests that the defendant take a vow instead, which is the same as saying: If you take a vow, the money I claim you owe is forgiven you.

Rachi non traduit

באותן הנשבעין. לפטור עצמן שלא ישלמו דתובע קאמר דור לי ואני מוחל לך:

לָא, בְּאוֹתָן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּ''אֶתֵּן לָךְ''.

Traduction

The Gemara rejects this objection: No, it is referring to those who take an oath and collect a debt. There are cases where it is the claimant who is obligated to take an oath, and he then collects the money that he claims. In a case where the defendant suggests that the claimant take a vow instead, it is the same as saying: If you take a vow I will give you what you claim.

Rachi non traduit

הנשבעין ונוטלין. השכיר והנגזל וכיוצא בהן דנתבע קאמר ליה דור לי ואתן לך:

וְהָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא!

Traduction

The Gemara challenges: But according to Rava’s interpretation, the mishna already taught the halakha in a case where the defendant says: I will give you, in the first clause, where the defendant accepts unfit judges.

Rachi non traduit

והא תנא לה רישא. דאוקמת לה באתן לך ותרתי למה לי:

תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת אֲחֵרִים, וּתְנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ.

Traduction

The Gemara answers: The mishna taught in the former clause a case where the defendant makes the outcome dependent on the decision of others, namely, his father or the father of the claimant; and the mishna taught in the latter clause a case where he makes the outcome dependent on the claimant’s own decision.

Rachi non traduit

תולה בדעת אחרים. אבא ואביך:

בדעת עצמו. של חבירו בעל דין:

וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא תּוֹלֶה בְּדַעַת אֲחֵרִים – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּמָצֵי הָדַר בֵּיהּ, מִשּׁוּם דְּלָא גָּמַר וּמַקְנֵי, דְּאָמַר: ''מִי יֵימַר דִּמְזַכֵּי לֵיהּ?'' אֲבָל תּוֹלֶה בְּדַעַת עַצְמוֹ, אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן.

Traduction

And it is necessary for the mishna to teach both cases, since if the mishna taught only the case where he makes the outcome dependent on the decision of others, one might reason that specifically in this case Rabbi Meir says that he can retract his acceptance of the unfit judges. This is because he presumably did not resolve to transfer the money if these judges deem him liable, as he must have said to himself: Who will say that the judges will rule in favor of the claimant? But in a case where he makes the outcome dependent on the claimant’s own decision by suggesting that he take a vow, say that Rabbi Meir concedes to the Rabbis that the defendant cannot retract his commitment to pay.

Rachi non traduit

מי יימר דמזכי ליה. ואי הוה ידע דמזכי ליה לא הוה אמר הלכך הדר:

אבל תולה בדעת עצמו. של בעל דין אסיק אדעתיה דודאי נדר ליה כדי להפטר וידע ומחיל:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר. צְרִיכָא.

Traduction

And conversely, if the mishna would teach us only this latter case, where the defendant suggests that the claimant take a vow, one might reason that specifically in this case the Rabbis say that he cannot retract his offer; but in that former case, where he makes the outcome dependent on the decision of others, say that the Rabbis concede to Rabbi Meir that he can retract his acceptance of the unfit judges. Therefore, it is necessary for the mishna to teach both cases.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת לִפְנֵי גְּמַר דִּין, אֲבָל לְאַחַר גְּמַר דִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת.

Traduction

§ Reish Lakish says: The dispute between Rabbi Meir and the Rabbis concerns whether or not one can retract his acceptance of unfit judges before the verdict is issued. But after the verdict is issued, everyone agrees that one cannot retract his acceptance, as he has already been deemed liable. And Rabbi Yoḥanan says: The dispute concerns whether or not one can retract his acceptance after the verdict is issued.

Rachi non traduit

לפני גמר דין. לאחר שטענו בפניהם וקודם גמר דין בא זה לחזור:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, אֲבָל לִפְנֵי גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ? אוֹ דִילְמָא: בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת?

Traduction

A dilemma was raised before the Sages with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan: Is the dispute over whether one can retract his acceptance after the verdict is issued, but before the verdict is issued, everyone agrees that he can retract his acceptance? Or perhaps Rabbi Yoḥanan maintains that the dispute is both with regard to this case and with regard to that case.

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: קִיבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – לִפְנֵי גְּמַר דִּין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, לְאַחַר גְּמַר דִּין אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma, as Rava says: If one accepted a relative upon himself as a judge or witness, or if he accepted one who is disqualified for another reason from serving as a judge or a witness, he can retract his acceptance before the verdict is issued. He cannot retract his acceptance after the verdict is issued.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, אֲבָל לִפְנֵי גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ – רָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: בֵּין בָּזוֹ בֵּין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת – רָבָא דְּאָמַר כְּמַאן?

Traduction

Granted, this makes sense if you say that according to Rabbi Yoḥanan too, the dispute concerns whether one can retract his acceptance after the verdict is issued, but before the verdict is issued everyone agrees that one can retract his acceptance; then this means that Rava is stating the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, and according to the opinion of the Rabbis. But if you say that according to Rabbi Yoḥanan, the dispute is both with regard to this case and with regard to that case, then in accordance with whose opinion is Rava stating the halakha? His statement is in accordance with the opinion of neither Reish Lakish nor Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

ה''ג אי אמרת בשלמא ר' יוחנן הכי קאמר לאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין אפילו לרבנן חוזר:

רבא. דפסיק הלכתא דחוזר לפני גמר דין ולא לאחר גמר דין דאמר כר' יוחנן ואליבא דרבנן:

אלא אי אמרת. לר' יוחנן בין בזה ובין בזה מחלוקת:

רבא דאמר כמאן. בין לריש לקיש בין לר' יוחנן לרבנן לפני גמר דין קאמרי דלא הדר והא ליכא למימר דרבא כריש לקיש ואליבא דר''מ אמרה לשמעתיה דלא שביק רבנן ועביד כר''מ דפסקינן לקמן הלכה כחכמים ולא שייך למימר הכא רבא טעמא דנפשיה קאמר וסבירא ליה דכי פליגי רבנן לאחר גמר דין אבל לפני גמר דין מודו אבל לרבי יוחנן בין בזו ובין בזו מחלוקת דהא לא איירי רבא בפלוגתא כלל אלא מיפסק פסק דינא:

Tossefoth non traduit

רבא דאמר כמאן. וליכא למימר דסבירא ליה כר''ש בן לקיש אליבא דר' מאיר חדא כפירוש רש''י דאין לומר דשביק רבנן ועביד כר' מאיר ועוד דהכא פליגי ר' יוחנן ור''ש בן לקיש ורבא פסיק פרק החולץ (יבמות דף לו.) כר''ש בן לקיש בתלת משמע דבכל שאר מקומות ס''ל כר' יוחנן לגבי רשב''ל וליכא למימר הכא טעמיה דנפשיה קאמר כדתירץ לעיל משום דהכא לא קאי אפלוגתא דמתני' כדלעיל דמשום הכי מפרש לה לעיל טעמיה דנפשיה אבל הכא ליכא למימר טעמיה דנפשיה קאמר:

אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת? שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rather, must we not conclude from Rava’s statement that the dispute is over whether one can retract his acceptance after the verdict is issued? The Gemara affirms: Conclude from Rava’s statement that this is so.

שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, לִפְנֵי גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת אוֹ לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת? וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? שְׁלַח לֵיהּ: לְאַחַר גְּמַר דִּין מַחְלוֹקֶת, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.

Traduction

Rav Naḥman, son of Rav Ḥisda, sent the following question to Rav Naḥman bar Ya’akov: Our teacher, instruct us: Does the dispute concern whether or not one can retract his acceptance before the verdict is issued, or does the dispute concern whether or not one can retract his acceptance after the verdict is issued? And furthermore, in accordance with whose statement is the halakha? Rav Naḥman bar Ya’akov sent to him in response: The dispute concerns whether one can retract his acceptance after the verdict is issued, and the halakha is in accordance with the statement of the Rabbis.

Tossefoth non traduit

שלח ליה לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים. תימה דהכא משמע דלאחר גמר דין מחלוקת אבל קודם יכול לחזור בו ובפ' יש נוחלין (ב''ב דף קכח. ושם) אמרי' אמר לו עבדי גנבת שורי טבחת והלה אומר אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול נשבע ואינו יכול לחזור בו משמע מיד שאמר השבע וטול שחבירו ישבע ואינו יכול לחזור בו אלמא אפי' קודם גמר דין אינו יכול לחזור בו להכי גרס ר''ת ונשבע אינו יכול לחזור בו כלומר אם קפץ זה חבירו ונשבע אינו יכול לחזור בו דכיון דכבר נשבע הוי לאחר גמר דין ואמרי' לאחר גמר דין דהלכה כחכמים:

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי שְׁלַח לֵיהּ, בְּ''אֶתֵּן לָךְ'' מַחְלוֹקֶת, אוֹ בְּ''מָחוּל לָךְ'' מַחְלוֹקֶת? וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? שְׁלַח לֵיהּ: בְּ''אֶתֵּן לָךְ'' מַחְלוֹקֶת, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.

Traduction

Rav Ashi says a different version of the question and answer: This is the question that Rav Naḥman, son of Rav Ḥisda, sent to Rav Naḥman bar Ya’akov: Is the dispute with regard to a case where the defendant says: I will give you, or is the dispute with regard to a case where the claimant says: The money I claim you owe me is forgiven you? And furthermore, in accordance with whose statement is the halakha? Rav Naḥman bar Ya’akov sent this response to him: The dispute is with regard to a case where the defendant says: I will give you, and the halakha is in accordance with the statement of the Rabbis.

בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי. בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי, אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָה: שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: לִפְנֵי גְּמַר דִּין וְקָנוּ מִיָּדוֹ, מַאי? שְׁלַח לְהוּ: אֵין לְאַחַר קִנְיָין כְּלוּם.

Traduction

In Sura they teach that previous version of the question and the answer. In Pumbedita they teach this following version: Rav Ḥanina bar Shelemya says that they sent the following question from Rav’s study hall to Shmuel: Our teacher, instruct us: In a case where one litigant wishes to retract his acceptance of the judges before the verdict is issued, and the other litigant had performed a formal act of acquisition with him giving legal power to the acceptance, what is the halakha? Shmuel sent them in response: Nothing can be retracted after an act of acquisition was performed.

Rachi non traduit

וקנו מידו. מתחלה שלא יחזור:

מַתְנִי' וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית.

Traduction

MISHNA: And these on the following list are the ones who are disqualified by the Sages from bearing witness due to their unseemly behavior, as they are considered wicked individuals guilty of monetary transgressions: One who plays with dice [bekubbiyya] for money, and one who lends money with interest, and those who fly pigeons, and merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, which may be eaten but may not be sold as an object of commerce.

Rachi non traduit

מתני' ואלו הן הפסולים. לדון ולהעיד:

המשחק בקוביא. כולהו מפרש בגמ' וכולן מעין גזלנין הן והתורה אמרה (שמות כג) אל תשת רשע עד וכל שכן דיין:

וסוחרי שביעית. הואיל וחימוד ממון מעבירו על דברי תורה הוה ליה כרשע דחמס ופסול לדון ולהעיד שנוטה אחרי הבצע:

Tossefoth non traduit

ואלו הן הפסולין. יש גורסין עבדים משום דסבירא ליה דקא חשיב הכא פסולי דרבנן ודאורייתא ולא נהירא משום דלא חשיב במתני' רק פסולי דרבנן דהא גזלנים לא קתני וכל פסולי דמתני' פסולי דרבנן נינהו משחק בקוביא אפי' למ''ד אסמכתא היא דאסמכתא לא קניא מ''מ אינו דאורייתא כיון שאינו סבור לעשות איסור לבא לידי פסול דאורייתא ולמ''ד משום ישובו של עולם פשיטא דאינו אלא מדרבנן ומלוה בריבית מיירי בריבית שאינה קצוצה ואפי' מיירי בריבית שקצוצה לא משמע ליה איסור כיון דמדעתיה יהיב ואינו פסול לעדות אלא מדרבנן מפריחי יונים מדרבנן פסולים אפי' למ''ד אי תקדמי יונך היינו משחק בקוביא ולאידך דאמר ארא מפני דרכי שלום הוא וסוחרי שביעית מיירי בשביעית בזמן הזה דאינו אסור אלא מדרבנן ואפי' בשביעית דאורייתא לא חשיב ליה איסור הא דממציאין מעות לעניים אבל עבדים פסולין מדאורייתא נינהו ק''ו מאשה ומה אשה שכשירה לבא בקהל פסולה להעיד דכתיב (דברים יט) האנשים עבד שפסול וכו' על כן נראה דלא גרסי' עבדים דלא מיירי אלא בפסולי דרבנן:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּתְּחִילָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית.

Traduction

Rabbi Shimon said: Initially, people would call them: Gatherers of the produce of the Sabbatical Year. Once the tax collectors grew abundant they would then call them: Merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, as the Gemara will explain.

Rachi non traduit

בתחילה היו קוראין אותן כו'. מפרש בגמ':

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶן אוּמָּנוּת אֶלָּא הוּא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הוּא – כְּשֵׁרִין.

Traduction

Rabbi Yehuda said: When are the people listed above disqualified from bearing witness? It is when they have no occupation but this one. But if they have an occupation other than this one, although they also make money by these inappropriate means, they are fit to bear witness.

Rachi non traduit

שאין לו אומנות אלא הוא. דהואיל ואין עסוקין ביישובו של עולם אינן בקיאין בטיב דינין ומשא ומתן ואינן יראי חטא:

גְּמָ' מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מִשּׁוּם דְּהָוֵה אַסְמַכְתָּא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.

Traduction

GEMARA: With regard to one who plays with dice for money, what is he doing that disqualifies him from bearing witness? Rami bar Ḥama says: He is disqualified because gambling is a transaction with inconclusive consent [asmakhta], as one who gambles does not have conclusive consent to pay when he loses since he plays under the assumption that he will win. And as an asmakhta does not effect acquisition, the one who wins takes money that is not legally his, and is considered a robber.

Rachi non traduit

גמ' אסמכתא. היינו דבר דאינו נותן לו מדעתו אלא סומך על דבר שאינו דסבור שהוא יכול לנצח ופעמים שמנצחין אותו:

לא קניא. והוה ליה כעין גזילה בידו:

רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא לָאו אַסְמַכְתָּא הִיא, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין עֲסוּקִין בְּיִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.

Traduction

Rav Sheshet says: Any case like this is not an asmakhta. In a game of dice both sides realize that they might lose, and consent at the outset to pay if that happens. Rather, those who play dice are disqualified because they are not involved in settling the world, i.e., in productive occupations that demand hard work. Since they do not realize the effort required of most people to earn a living they might not be scrupulous about other people’s money, and their testimony cannot be relied upon.

Rachi non traduit

כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא. והיכי דמי אסמכתא כגון דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא (ב''מ דף עג:) וכגון משליש את שטרו דגט פשוט (ב''ב דף קסח.) דסומך על לא דבר דסבור כל זה בידי לעשות ומרישא כי מתני אדעתא דלא יהיב ליה לאסמכתא קא מתני דטועה וסבור לא יבא לידי כך אבל הכא לא סמיך אמידי דהא לא ידע אי נצח אי לא נצח ואפי' הכי אתני שמע מינה מספיקא אתני גמר ואקני ולא גזילה היא:

Tossefoth non traduit

כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא. פ''ה דהיכי דמי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא וכן משליש את שטרו דגט פשוט (ב''ב דף קסח. ושם) דכל הני סמיך אדעתיה וסבור הוא שזה בידו לעשות ומרישא כי מתני ליה אדעתיה דלא יהיב ליה מתנה אתני ליה שהרי סבור הוא שלא יבא לידי כך אבל הכא לאו בידו ולא סמיך אמידי דהא לא ידע אי נצח אי לא נצח ואפ''ה אתני ש''מ דמספיקא גמר ומקני ולאו גזילה היא ומיהו הא (שפיר) דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא אסמכתא היא טעות סופרים הוא זה ובזה לא דבר רש''י דהא אם אוביר אשלם במיטבא לאו אסמכתא כדאמרי' פ' איזהו נשך (ב''מ דף עד.) אלא היינו אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי דבפ' המקבל (בבא מציעא דף קד.) קאמר אסמכתא היא ובפי' רש''י היה כתוב אם אוביר וכו' על כן טעו סופרים אבל ר''ת הקשה לפי' הקונט' משום דלפי פי' משמע דטפי חשיב אסמכתא (מה) שהיה בידו מלאו בידו ובפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף עד. ושם) משמע איפכא דאמר התם האי מאן דמקבל זוזי מחבריה למזבין ליה חמרא ופשע ולא זבין משלם כדאזיל אפרוותא דזולשפוט וקאמר התם דאסמכתא היא כו' עד דמקשה הש''ס מאי שנא מאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא ומשני התם גבי אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא משום דהוי בידו לא הויא אסמכתא אלמא דלא הויא בידו הוי טפי אסמכתא ממה שהוא בידו על כן נראה לר''ת לפרש הכי כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא דלא הויא אסמכתא אלא היכא שאין יכול להרויח כגון משליש שטרו וכו' דגט פשוט (ב''ב דף קסח.) אבל הכא לא הויא אסמכתא משום דכיון דשנים הם כל אחד ואחד מקני לחבריה מגו דאי מרווח בעי איהו למקני בההיא הנאה גמר ומקני לחבריה ולפי זה כל שידוכין לא הויא אסמכתא משום דכל חד וחד בעי למקני גמר נמי ומקני ומיהו קשה על פי' ר''ת שהרי בפרק הזהב (ב''מ דף מח:

ושם) אמרינן הנותן עירבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי עירבוני מחול לך והלה אומר אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי ומסיק התם לבסוף אליבא דר' יהודה דהויא אסמכתא ולא קניא אלמא אפי' בשנים חשיב אסמכתא ולא אמרינן מגו דאי בעי קנין העירבון אם חבירו חוזר בו מקנה נמי כנגד העירבון לחבירו כשהוא חוזר בו ועוד משמע לקמן גבי צריכותות דמפריחי יונים דהיכא שהוא סבור דבידו להרויח הויא אסמכתא בעלמא טפי כדפירש רש''י על כן נראה לר''י עיקר כפירוש רש''י ואי קשיא לו מההיא דאיזהו נשך כדפירש לעיל תריץ הכי שאני התם דודאי דבר שהוא בידו ממש לגמרי כגון אם אוביר ולא איעביד אשלם במיטבא דהתם בידו לעשות ולא גזים נמי שסובר הוא שכך הפסיד חבירו אם לא ישלים תנאו כמו אם ישלם במיטבא ובההיא ודאי גמר ומקני ולא חשיב אסמכתא ואומר בלבו עלי לשלם ודאי מן הדין מה שבידי לעשות ולא עשיתי אבל היכא דגזים אע''ג דהוי בידו ממש לגמרי כגון אם אוביר ולא איעבד אשלם אלפא זוזי מכל מקום כיון דגזים ודאי הוי גוזמא דמתנה לשלם אלף זוז בשביל קרקע אחת ודאי חשיב אסמכתא ומיהו קשה דהכא משמע דדבר דלא הוי בידו לאו אסמכתא הוא כגון משחק בקוביא דהכא ואע''ג דגזים ומאי שנא מההיא דחמרא דזולשפוט דחשבינן אסמכתא מהאי טעמא ומכ''מ לא קשיא מידי דהתם ודאי הויא אסמכתא משום שזה סומך עליו משום דהוי דבר שבידו שמוצאין יין למכור ונראה כאסמכתא קצת אע''ג דלא גזים דשמא לא ירצו אחרים למכור לו והלכך אע''ג דלא גזים כיון דלאו בידו הוא לגמרי לא גמר ומקני לחבריה אבל הכא גבי משחק בקוביא דלאו בידו הוא כלל אע''ג דגזים בתנאי שחוק שלו מ''מ גמר ומקני דכיון שהוא יודע שאין בידו להרויח וידוע הוא שאחד מהם ירויח ודאי לא נתכוון להסמיך חבירו על דבר שאינו אלא גמר ומקנה לכך כי האי גוונא ודאי לאו אסמכתא היא אבל הא דאשלם אלפא זוזי דגזים וגם בידו להשלים תנאו יש לנו לומר דנתכוון להסמיך ולהטעות חבירו הויא אסמכתא משום דגוזמא קאמר ולא גמר ומקנה ומסתברא דלהכי גזים שהוא סבור ודאי שיעבדנה ועוד שבידו הוא ומשום הכי פסק דמשחק בקוביא כשר לעדות דפסקינן כר' יהודה לקמן דכיון שיש לו אומנות שלא הוא כשר והא דפסקינן דמשחק בקוביא קני דווקא כשמעות שניהם על פי הדף לפי שהדף והמקום קנוי לאותו שירויח כדי לקנות המעות אשר עליו אבל המשחקים באמנה אפילו הקנו לא מהני אם לא הקנו בב''ד חשוב כדאי' בנדרים (דף כז:):

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּגְמַר אוּמָּנוּתָא אַחֲרִיתִי.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Rami bar Ḥama and Rav Sheshet? The Gemara answers: The practical difference between them is in a case where the dice player learns another occupation, and is involved in that occupation as well. According to Rav Sheshet, since he has a productive occupation he is fit to bear witness. According to Rami bar Ḥama, since he is considered a robber, as the money he gains from gambling is not legally his, he is disqualified.

וּתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶן אוּמָּנוּת אֶלָּא הוּא; אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הוּא – הֲרֵי זֶה כְּשֵׁרִים. אַלְמָא, טַעְמָא דְמַתְנִיתִין מִשּׁוּם יִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא. קַשְׁיָא לְרָמֵי בַּר חָמָא!

Traduction

The Gemara raises a difficulty against the opinion of Rami bar Ḥama: But we learned in the mishna that Rabbi Yehuda said: When are they disqualified from bearing witness? It is when they have no occupation but this one. But if they have an occupation other than this one they are fit to bear witness. Apparently, the reason that the mishna disqualifies these individuals from bearing witness is that they are not involved in settling the world, in accordance with the opinion of Rav Sheshet. This poses a difficulty to the opinion of Rami bar Ḥama.

וְכִי תֵּימָא: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה

Traduction

And if you would say this is not difficult, as the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda, this would be a problem as well. But doesn’t Rabbi Yehoshua ben Levi say: Any place where Rabbi Yehuda says in the corpus of the Mishna: