Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 18b
הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ – אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם; אֵימָא לָא לִיגְלֵי – קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא ''לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ'' – אֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בַּמַּשְׁמָע.
Traduction
With regard to one who kills a High Priest or a High Priest who killed a person, he never departs from the city of refuge. Therefore, I will say that a High Priest is not exiled at all. For that reason, the baraita above teaches us that he is exiled. The Gemara suggests: Why not say that the halakha is indeed that the High Priest would not be exiled, since he would not be able to return home? The Gemara responds: The verse states concerning the city of refuge: ''That every manslayer may flee there'' (Deuteronomy 19:3), and even a High Priest is indicated by the inclusive term ''every.''
Rachi non traduit
ההורג כהן גדול. בשוגג גולה לעיר מקלט ואינו יוצא משם לעולם דכיון דאין כהן גדול במקדש כשהוא גולה במיתת מי ישוב וכן כהן גדול שהרג את הנפש בשוגג במיתת מי ישוב הא ליכא כהן גדול:
Tossefoth non traduit
אינו יוצא משם לעולם. פירוש וכגון שלא מינו אחר עד שנגמר דינו וכגון דליכא משוח שעבר וליכא משוח מלחמה דמשוח שעבר מחזיר הרוצח לדברי הכל ומשוח מלחמה פלוגתא דר' יהודה ורבנן פרק בתרא דהוריות (דף י):
עוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. לָא סַגִּי דְּלָא עָבַר? הָכִי קָאָמַר: אִם עָבַר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה, הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכָל דְּבָרָיו.
Traduction
The baraita teaches that a High Priest transgresses a positive mitzva and a prohibition. The Gemara understands the baraita as an independent statement asserting that the High Priest must transgress a positive mitzva and a prohibition, and asks: Is it not possible that he doesn’t transgress a positive mitzva and prohibition; i.e., must the High Priest transgress a positive mitzva and a prohibition? The Gemara responds: This is what the baraita is saying: This is not an independent statement asserting that the High Priest must transgress a positive mitzva and a prohibition; rather, the baraita teaches that if he transgressed a positive mitzva and a prohibition, then he is considered to be like an ordinary person concerning all of his halakhot, judged just as anyone else for common transgressions.
Rachi non traduit
הרי הוא כהדיוט. לידון בשלשה:
פְּשִׁיטָא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּתְנַן: אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ''כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ'' – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אֵימָא כָּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: Isn’t that obvious? The Gemara responds: No, as it could enter your mind to say that since we learned in the mishna (2a): The court judges cases involving an entire tribe that sinned, or a false prophet, or a High Priest, only on the basis of a court of seventy-one judges, i.e., the Great Sanhedrin, and since Rav Adda bar Ahava says that the phrase ''every great matter they shall bring unto you'' (Exodus 18:22), refers to the matters of a great person, the High Priest, who is judged in a court of seventy-one, therefore, one might say that this means all the matters of a great person, including non-capital transgressions, are judged in a court of seventy-one. Therefore, the baraita teaches us that for non-capital transgressions, he is treated like an ordinary person, and judged even by a court of three.
וְאֵימָא הָכִי נָמֵי: מִי כְּתִיב דִּבְרֵי גָדוֹל? ''הַדָּבָר הַגָּדֹל'' כְּתִיב, דָּבָר גָּדוֹל מַמָּשׁ.
Traduction
The Gemara suggests: But why not say that indeed, the halakha is that all cases involving the High Priest must be adjudicated in a court of seventy-one? The Gemara rejects this. Is it written: The matters of a great person? ''Every great matter'' is written, meaning actually a great matter, one involving a capital transgression, not only one related to a great person.
Rachi non traduit
דבר גדול ממש. אם עבר עבירה שיש בה מיתת בית דין הוא דבעי סנהדרי גדולה אבל במלקות לא:
מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ. מֵעִיד? וְהָתַנְיָא: ''וְהִתְעַלַּמְתָּ'' – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם. הָא כֵּיצַד?
Traduction
§ The mishna teaches that the High Priest testifies before the court and others testify concerning him. The Gemara expresses surprise: He testifies? But isn’t it taught in a baraita that in the verse: ''You shall not see your brother’s ox or his sheep wandering and ignore them; you shall return them to your brother'' (Deuteronomy 22:1), the use of the unusual term ''and ignore them,'' as opposed to the more direct: Do not ignore them, indicates that there are times when you ignore lost items and there are times when you do not ignore them. How so?
Tossefoth non traduit
מעיד והא תניא והתעלמת וכו'. ואם תאמר ולוקמה בעדות החדש דודאי כהן גדול מעיד דבמידי דאיסורא אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' כדאמר גבי צורבא מרבנן פרק שבועת העדות (שבועות דף ל:) והא דאמרינן דדוחין (עשה) בשביל כבוד הבריות הני מילי ממונא אבל במידי דאיסורא לא כדפרישי' וי''ל דמעיד משמע לכל דבר בין באיסורא בין בממונא דומיא דמלך לא מעיד דמיירי (אפי') בממונ' דאי באיסורא אין חכמה וכו':
כֹּהֵן וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרוּבָּה מִשֶּׁל חֲבֵירוֹ – לְכָךְ נֶאֱמַר ''וְהִתְעַלַּמְתָּ''.
Traduction
The baraita answers: If the one who found the item was a priest, and the lost item is in the cemetery, where priests are prohibited from entering; or if he was an elderly person and it is not in keeping with his dignity to tend to a lost item of that kind; or if his work, which he would need to suspend in order to tend to and return the item, is of greater value than the lost item of the other, one might think that he must nonetheless return it. Therefore, with regard to those cases, it is stated: ''And ignore them.'' Since a distinguished individual may ignore a mitzva that is incumbent on others if it is not in keeping with his dignity, perhaps the High Priest would be allowed to ignore the obligation to testify, due to his honor.
Rachi non traduit
הרי שהיה מוצא אבידה. כהן והיה האבידה בבית הקברות או שהיה זה זקן ואינה לפי כבודו שאם היתה שלו לא היה מחזיר':
או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו. כגון נוקב מרגליות שאם ילך ויחזירנ' יפסיד בבטלותו יותר מדמיה:
לכך נאמר והתעלמת. אלמא כבוד הבריות דוחה לאו דלא תוכל להתעלם וה''נ זילותא הוא לגבי כהן גדול ליתי לאסהודי לבעל דין:
אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵעִיד לַמֶּלֶךְ. וְהָתְנַן: לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ? אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: מֵעִיד לְבֶן מֶלֶךְ. בֶּן מֶלֶךְ הֶדְיוֹט הוּא!
Traduction
Rav Yosef said: A High Priest testifies only about a king, since such testimony would not compromise his dignity. The Gemara objects: But didn’t we learn in the mishna above that the king does not judge and is not judged, and he does not testify and others do not testify concerning him? Rather, Rabbi Zeira said: The meaning of Rav Yosef’s statement is that a High Priest testifies about a son of a king. The Gemara objects: The son of a king is an ordinary person, without special status in halakha, so it is not in keeping with the High Priest’s dignity to testify concerning him.
Rachi non traduit
אמר רב יוסף. הא דקתני מעיד למלך קאמר שהיה מלך בעל דין וכהן גדול יודע לו עדות:
והא לא דנין אותו. מאי סהדות' בעי:
בן מלך הדיוט הוא. והדר קושיין לדוכתא דאיכא זילותא לכה''ג:
Tossefoth non traduit
והא תנן מלך לא דן ולא דנין אותו וכו'. וא''ת ולוקי מתניתין דתני מלך לא דן ולא דנין אותו במלכי ישראל ומתניתין דתני מעיד למלך דמשמע דדנין אותו במלכי בית דוד דאמר לקמן (סנהדרין דף יט.) דדן ודנין אותו וי''ל דכולה מתניתין מסתמא איירי במלכי ישראל דומיא דמלך לא דן ולא דנין אותו:
אֶלָּא, מֵעִיד בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָא אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ בְּסַנְהֶדְרִין! מִשּׁוּם יְקָרָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל אֲתָא וְיָתֵיב. מְקַבְּלִי נִיהֲלֵיהּ לְסָהֲדוּתֵיהּ, קָאֵי הוּא וְאָזֵיל, וּמְעַיְּינִינָא לֵיהּ אֲנַן בְּדִינֵיהּ.
Traduction
Rather, the meaning of Rav Yosef’s statement is that he testifies before the king, and it is not in keeping with the dignity of the High Priest to testify if the king is a presiding judge. The Gemara objects: But didn’t we learn in a baraita (Tosefta 2:8) that a king is not seated on the Sanhedrin? The Gemara explains: Rav Yosef is referring to a special arrangement: Due to the honor of the High Priest, the king comes and sits as one of the judges, they receive his testimony, he rises and goes, and we deliberate about the case.
Rachi non traduit
בפני המלך. שהמלך יושב ודן בסנהדרין:
אין מושיבין מלך בסנהדרין. לקמן מפרש טעמא:
משום יקרא דכהן גדול. דידע בסהדותא לבריה:
אתי. מלך יתיב עד דמיקבל סהדותא וקאי מלך ואזיל ומעיינינן אנן בדינא:
Tossefoth non traduit
והא אין מושיבין מלך בסנהדרין. תימה לפרוך ממתניתין דתנן מלך לא דן ועוד מאי קמ''ל מתניתין היא מלך לא דן וכו' וי''ל דהא דאין מלך דן ה''מ לבדו משום דאין דנין אותו דלא קרינן ביה התקוששו וקושו אבל עם אחרים שפיר מצי דן דאין הדין נגמר על פיו לבד כך נראה למהר''ן וא''ת מ''מ היאך דן את בנו דמסתמא בבן מלך קאי שמועה עכשיו וי''ל דודאי היה יודע שפיר דלדון לא בא אבל קשה ליה דאפילו ישב וידום נמי לא ובהכי ניחא דלא פריך ממתני' דתנן מלך לא דן:
גּוּפָא: אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ בַּסַּנְהֶדְרִין, וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּעִיבּוּר שָׁנָה. מֶלֶךְ בַּסַּנְהֶדְרִין – דִּכְתִיב: ''לֹא תַעֲנֶה עַל רִב'' – לֹא תַעֲנֶה עַל רַב.
Traduction
§ Having mentioned this baraita, the Gemara turns its attention to the matter itself: A king is not seated on the Sanhedrin, nor is a king or a High Priest seated on a court for intercalating the year. The Gemara explains: With regard to a king on the Sanhedrin, the source is as it is written: ''Do not answer in a cause [riv]'' (Exodus 23:2), which is explained to mean: Do not answer to a great person [rav]. Therefore, one whose stature will make the other judges afraid to contradict him may not be appointed to the Sanhedrin.
Rachi non traduit
לא תענה על רב. אינך רשאי לסתור את דברי מופלא שבדיינין ואי אמר מלך חובה תו לא מצי אינך למחזי ליה זכותא:
לֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּעִיבּוּר שָׁנָה. מֶלֶךְ – מִשּׁוּם אַפְסַנְיָא, כֹּהֵן גָּדוֹל – מִשּׁוּם צִינָּה.
Traduction
The Gemara continues its explanation of the baraita: Nor is a king or a High Priest seated on a court for intercalating the year. A king does not serve as a judge concerning this matter due to the sustenance of soldiers. A High Priest does not serve as a judge concerning this matter due to the cold. If a month is added to the calendar and the High Priest must perform his Yom Kippur immersions and walk barefoot on the floor of the Temple deeper into the cold autumn, he too will have a vested interest in not adding a month.
Rachi non traduit
משום אפסניא. מחלק ממון לחיילותיו כך וכך לשנה ונוח לו שיהו כל השנים מעוברות:
כהן גדול. אינו רוצה שתתעבר שנה מפני הצינה שצריך לטבול ולקדש ביום הכפורים חמש טבילות ועשרה קידושין ואם תתעבר שנה הרי תשרי במרחשון וצינת מרחשון תהיה בתשרי:
Tossefoth non traduit
משום צינה. פ''ה משום שכהן גדול טעון טבילה ולא נהירא דמשמע ביומא (דף לא:) שהיו מחממין לו קומקמום של חמין ביוה''כ לכן נראה לפרש משום קרירות הרצפה שכל היום היה עומד יחף:
אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, שַׁתָּא בָּתַר יַרְחָא אָזֵיל. אִינִי? וְהָא הָנָךְ שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר דַּהֲווֹ קָיְימִי, וְשַׁמְעִינְהוּ רַבָּנַן דְּקָאָמְרִי:
Traduction
Rav Pappa says: Learn from the ruling concerning the High Priest that the weather of the year follows the months, meaning that changes in the seasons are in accordance with the sequence of the months in the standard, non-intercalated calendar. The High Priest would not want the year to be intercalated, because then the colder weather of Marḥeshvan would occur during Tishrei. The Gemara asks: Is that so? But isn’t that contradicted by the incident of those three cattle herders that were standing around, and the Sages heard them saying various statements about annual weather signs?
Rachi non traduit
אמר רב פפא ש''מ. מהא דקתני ולא כהן גדול בעיבור שנה:
שתא בתר ירחי אזלא. אחר ירחים הראוים להיות אם לא נתעברה הולך קור וחום של שנה וצינה הראויה במרחשון הויא בתשרי כשמתעברת:
Tossefoth non traduit
שתא בתר ירחא אזלא. פירש הקונטר' קור וחום של שנה אחר החדשים אם לא היתה השנה מעוברת וקור שהיה ראוי לעשות במרחשון אם לא היתה השנה מעוברת יעשה בתשרי דאי בתר חדשי חמה אזלא מה לו לכהן אם נעבר השנה וקשה והלא כל מה שאנו מעברים היינו כדי להשוות חדשי חמה לחדשי הלבנה ולעשות ממרחשון תשרי כדי שתפול בו תקופת תשרי ותהא מקצת החג בתקופה החדשה והלא ברוב השנים כמו כן היא נופלת תקופת תשרי בתשרי של לבנה ופי' בתוס' דמיירי בשמעתתא משום אביב ופירות האילן דאז משתנה קור של תשרי זה מקור של תשרי של שאר שנים להיות בו צינה כצינה של מרחשון ולהכי פריך שפיר משלשה רועי בקר דמשמע שהפירות והצינה שוים שהרי סימני הרועים האחד היה נותן לפירות והאחר לצינת הרוח:
חַד אָמַר: אִם בַּכִּיר וְלַקִּישׁ כַּחֲדָא יֵינֵץ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְחַד אָמַר: אִם תּוֹר בִּצְפַר בִּתְלַג יְמוּת, וּבְטִיהֲרָא בְּטוּל תְּאֵינָה יִדְמוֹךְ יַשְׁלַח מַשְׁכֵּיהּ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְחַד אָמַר: אִם קִידּוּם תַּקִּיף לַחֲדָא יְהֵא, יִפַּח בְּלוֹעָךְ נָפֵיק לְקִיבְלֵיהּ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְעַבְּרוּהָ רַבָּנַן לְהַהִיא שַׁתָּא.
Traduction
One of them said: If the first grains and the late-ripening grains sprout at the same time, that is Adar, but if not, that is not Adar but still Shevat. And one of them said: If an ox dies in the morning in the snow, indicating that it is still very cold, and at noon in the shade of a fig tree it sleeps, rubbing against it to strip off its skin because of the heat, that is Adar, but if not, that is not Adar. And one of them said: If there is a very strong east wind, which is cold, yet the warm air that you blow with your jaw goes out and toward it and overcomes its effect, that is Adar, but if not, that is not Adar. And since those signs had not yet come to pass, the Sages intercalated the calendar that year.
Rachi non traduit
אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר. אם יהא חום בקרקע ויצמח זרע הבכיר והאפילה יחד חיטין שנזרעו בראש החודש והשעורין שנזרעו עכשיו דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר אלא שבט:
אם תור בצפר בתלג ימות. אם בבקר יהא קור חזק עד שיהא השור קרוב למות מחמת הצינה:
ובטיהרא בטול תאינתא ידמוך. ובצהרים יגדל כח החום עד שיהא השור מיצל בצל התאנה מחמת החום:
וישלח משכיה. ויפשיט עורו כלומר יתחכך בתאינה מחמת החום:
אם קידום תקיף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקבליה. אם כבר תשש כח החורף כל כך שכשיהא רוח מזרחי' חזקה מאד והיא מביאה צינה ואתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה ונפיחתך קשה מן הרוח ומחממתה דין הוא אדר:
ואם לאו. שעדיין יש צינה חזקה לית דין אדר אלא שבט:
ועברוה רבנן. ועשאוהו כשבט שקבעו אדר השני אחריו אלמא שתא בתר עיבורא אזיל ולא נהגא חום דניסן באדר אלא מנהג אדר באדר השני:
וְתִסְבְּרָא רַבָּנַן אַרָעֲווֹתָא סְמוּךְ? אֶלָּא, רַבָּנַן אַחוּשְׁבָּנַיְיהוּ סְמוּךְ, וְרוֹעֵי בָקָר אִיסְתַּיּוֹעֵי הוּא דְּאִיסְתַּיַּיעָא מִילְּתַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara rejects this: And can you understand that the Sages relied on cattle herders to determine halakha? Rather, the Sages relied on their own calculations, and those cattle herders were supported inasmuch as their statements were supported by the Sages’ independent conclusion.
Rachi non traduit
רבנן אחושבנייהו סמוך. ובלא''ה מעברינן ליה והכא איסתייועי מיסתייעא מילתייהו כלומר איתרמי להו מזל חשיבות דאיקלע עיבור כמלתייהו ומיהו ברוב העבורים שתא בתר ירחא אזלא:
חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין כּוּ'. קָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין וְלָא שְׁנָא מִן הַנִּישּׂוּאִין. בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּישּׂוּאִין, הָוֵי עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה -
Traduction
§ The mishna teaches that the High Priest performs ḥalitza with his brother’s widow and his brother performs ḥalitza with his wife, but in any case he does not consummate levirate marriage with his brother’s wife. The Gemara comments: The mishna categorically teaches that the High Priest does not consummate levirate marriage, and there is no difference whether his brother’s wife was a widow from betrothal alone and no difference whether she was a widow from a marriage that had been consummated. Granted, it is understood that he does not consummate levirate marriage with a widow from marriage, since there is both a positive mitzva: ''And he shall take a wife in her virginity'' (Leviticus 21:13), and also a prohibition: ''A widow, or one divorced, or a ḥalala, or a zona, these shall he not take'' (Leviticus 21:14),
Rachi non traduit
קא פסיק ותני. הוא אינו מייבם לא שנא נפלה לו יבמתו בין מן הנשואין בין מן האירוסין בשלמא מן הנשואין איכא עשה ולא תעשה באיסורא בתולה יקח (ויקרא כ''א:י''ד) ולא בעולה דהיינו עשה אלמנה לא יקח (שם) הרי לאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source