Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 13a
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ''חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה''. מָר סָבַר: כּוּלֵּיהּ חַג בָּעֵינַן בִּתְקוּפָה חֲדָשָׁה, וּמָר סָבַר: מִקְצָת חַג בָּעֵינַן בִּתְקוּפָה חֲדָשָׁה.
Traduction
Rabbi Yosei says: The year must be intercalated only if twenty-one days of Tishrei will pass before the autumnal equinox. The Gemara explains: And both of them expounded the same verse to arrive at their respective opinions: ''And the Festival of the Ingathering at the turn of the year'' (Exodus 34:22). They both interpret the verse to mean that the Festival of the Ingathering, which is referring to the intermediate days of Sukkot, must take place during the season of Tishrei, i.e., autumn. One Sage, Rabbi Yehuda, holds that we require all of the Festival to take place in the new season, after the equinox. And one Sage, Rabbi Yosei, holds that we require only some of the Festival, even one day, to take place in the new season, so the year must be intercalated only if the equinox would fall on the twenty-second of Tishrei or later.
Rachi non traduit
רבי יוסי אומר אחד ועשרים יום. אם צריך להשלים כ''א יום מחודש תשרי על תקופת תמוז שתקופת תשרי נופלת בכ''ב מעברין ומוסיפין חודש אחד ודוחין את המועדות כדי שתקדים תקופת תשרי לחג אבל אם היתה תקופת תשרי נופלת בכ''א דהיינו יום אחד בתוך חולו של מועד אין מעברין:
חג האסיף. זמן האסיף שבחג דהיינו חולו של חג שיכול לאסוף בו דבר האבד השמר שיהא בתקופת שנה הנכנסת ולא בתוך תקופת תמוז שהיא משנה שעברה ר' יהודה סבר כולו חג בעינן כלומר כל חולו של מועד בעינן בתקופה חדשה הלכך כשתקופת תמוז חסירה ששה עשר הרי יום אחד מחולו של מועד נמשך לתוכה דחמשה עשר יום טוב ויום ששה עשר חולו של מועד אבל אם היתה תקופת תשרי נופלת ביום ט''ז הרי כל חולו של מועד בתקופה חדשה ואין מעברין ר' יוסי אומר מקצת חולו של מועד בעינן בתקופה חדשה הלכך כשתקופת תשרי נופלת ביום כ''ב שהוא יום טוב האחרון מעברין את השנה ודוחין את המועדות כדי להקדים תקופה לחג אבל אם רואין בית דין באדר שתפול תקופת תשרי ביום כ''א שהוא שביעי של ערבה דאיכא מקצת חולו של מועד בתקופה חדשה אין מעברין ולמיעבריה לאלול ולידחייה למועד חד יומא ואיכא לר' יהודה כוליה חג ולרבי יוסי מקצת חג כדפרכינן לקמן גבי תקופת ניסן ליעברוה לאדר לא אפשר משום דלא מיקלע לן תשרי ביומא דחזיא אי מיעברינן לאלול דהא מעיקרא מסדרינן לירחא דסיתוא כי היכי דלא ליקלע תשרי באד''ו משום דאתו תרי שבי בהדדי ומשום שביעי של ערבה דלא ליקלע בשבת וכדאמרינן התם (ר''ה דף יט:) מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר דלא איצטריך דמעיקרא סדרינן לירחי דלא ליקלע באד''ו ואי ניצטריך לעבורי מיקלקלא ראש השנה כדאמרינן בראש השנה (שם) ובמסכת סוכה (דף מג:) נמי גבי שביעי של ערבה אמרינן לא מיקלע אלול בשבת אלמא אנן הוא דמעיינינן במילתא מעיקרא ומסדרינן לירחי כי היכי דלא מיקלע באד''ו הלכך כיון דיום שלשים של אלול מיקלע בשלשה או בה' או בז' אי דחית ליה חד יומא בין על ידי עיבור אלול בין על ידי עיבור חדש אחר מיקלע ראש השנה באד''ו ואי מיקלע בשני בשבת דאפשר למידחייה למחר הואיל וברוב השנים לא שכיח לא פרכינן ליה ולעבורי תרי ירחי ולדחייה תרי יומי לא אפשר דקיימא לן במס' ערכין (דף ח:) דלא נראה לחכמים לעבר שמנה חדשים בשנה אלא אם כן היתה שנה שלפניה מעוברת וכיון דבסדר החדשים אחד מלא ואחד חסר מיקלע לן תקופה ביום י''ז לרבי יהודה או בכ''ב לרבי יוסי אי מעברין עוד תרי ירחי הוו להו שמנה מעוברין הלכך מעברין את השנה:
Tossefoth non traduit
ורבי יוסי סבר מקצת חג בעינן. פי' בקונטרס דליכא למיפרך וליעברוה לאלול דא''כ מיקלע תשרי באד''ו ודוקא לאחרים דקיימי בתקופת ניסן הוא דפריך לקמן וליעברוה לאדר משום דמצינן בקייטא לחסר חד ירחא טפי מכסדרן ויחזור תשרי לדוכתיה ביום הגון ור''ת מפרש דלקמן פריך לכולהו תנאי דאשכחנא כמה תנאי דלא חיישי לאד''ו כי ההיא דס''פ אלו קשרים (שבת דף קיג.) דחלבי שבת קריבים ביום הכפורים דפליגי בה רבי (שמעון) ור''ע וכי משני מלמעלה למטה קא חשיב ה''ה נמי לכולהו תנאי ת''ק ורבי יהודה ור' יוסי ור''ש וקשה דלא יתכן לפרש כן מילתא דר' יוסי דקתני ט''ז לפני הפסח מעברין ט''ז לפני החג אין מעברין ועוד דבס''פ החליל (סוכה דף נד:) לא אשכח תנא דאתיא כוותיה מתניתין דחלבי שבת קריבים ביום הכפורים אלא אחרים ועוד דרבינא דמשני לעולם אחרים בתשרי קיימי משמע דאתא לשנויי דלא תיקשי וליעברו לאדר ולא צריכתו למימר מלמעלה למטה קחשיב ומיהו גם לפירוש הקונטרס צ''ל ע''כ דרבינא לא תירץ כלום מקושיא דליעבריה לאדר דהא אליבא דאחרים קיימא דלא חיישי לאד''ו וצריך נמי לומר לדידיה דמלמעלה למטה קחשיב ומהאי טעמא נמי בחנם דחק בקונטרס לפרש דמעברין לאדר שפיר משום דאפשר לתקוני תשרי בחד מירחי קייטא דלא צריך לטעם זה כיון דאליבא דאחרים קיימי' ואין להקשות דהשתא נמי כי נעבר חדש שלם מיקלע תשרי באד''ו למאן דאמר דחודש העיבור כ''ט יום דהא אפשר לתקוני מחד ירחי קייטא למלאות חד טפי מכסדרן וכן למאן דאמר ל' יום לחסר חד מירחי קייטא:
מַאי קָא סָבְרִי? אִי קָסָבְרִי יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, בְּלָאו הָכִי נָמֵי, לָא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלֵּיהּ חַג אִיכָּא, וְלָא לְמַאן דְּאָמַר מִקְצָת חַג אִיכָּא. אֶלָּא קָסָבְרִי יוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל.
Traduction
The Gemara asks: What do they each hold? If they hold that the day of the equinox concludes the season, meaning that it is counted as part of the preceding season, then even if the season of Tammuz is not lacking more than this number of days until its completion, the year would need to be intercalated. According to the one who says that we require all of the Festival to take place in the new season, this is not sufficient to rectify the problem, as the sixteenth of Tishrei, which is the beginning of the Festival of the Ingathering, is still in the old season. And even according to the one who says we require only some of the Festival to take place in the new season, this is also not sufficient to rectify the problem, since if the equinox occurs on the twenty-first of Tishrei, the new season begins only on the twenty-second, after the Festival of the Ingathering is over. Rather, they certainly both hold that the day of the equinox begins the new season.
Rachi non traduit
אי קסברי יום תקופה גומר. יום שהתקופה נופלת בו הוא גמר תקופה שעברה ואינה מתקופה חדשה למה לי לרבי יהודה ששה עשר חסירה ולרבי יוסי כ''א בלאו הכי אפילו לא חסרה אלא חמשה עשר לר' יהודה ותפול חדשה בששה עשר או עשרים לרבי יוסי ותפול באחד ועשרים לא לר' יהודה איכא כוליה חג ולא לר' יוסי איכא מקצת חג דהא יום שביעי של ערבה שנופלת בו תקופה מאותה שעברה הוא ולר' יהודה נמי יום ט''ז מתקופה שעברה וליכא כוליה חג:
מתחיל. הוא ראשון לימי תקופה הבאה הלכך לר' יהודה אם תפול בששה עשר שהוא ראשון לחולו של מועד איכא כוליה חג ולר' יוסי אם תפול בשביעי של ערבה איכא מקצת:
מֵיתִיבִי: יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל.
Traduction
The Gemara raises an objection to this conclusion from a different baraita: The day of the equinox concludes the season; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The day of the equinox begins the season. It is therefore clear that they disagree about this issue, and that the previous baraita must be explained differently.
Rachi non traduit
מיתיבי יום תקופה גומר דברי רבי יהודה. וכיון דיום תקופה גומר למה לי חסירה ששה עשר:
וְעוֹד, תַּנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה תְּקוּפָה חֲסֵירָה רוּבּוֹ שֶׁל חוֹדֶשׁ. וְכַמָּה רוּבּוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ? שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחוֹדֶשׁ. וְכַמָּה שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחֹדֶשׁ? עֶשְׂרִים יוֹם.
Traduction
And furthermore, it is taught in a baraita (Tosefta 2:7): The court intercalates the year only if the season of Tammuz was lacking its completion for most of the month of Tishrei. And how much is: Most of the month? Sixteen days. Rabbi Yehuda says: Two parts, meaning two-thirds, of the month. And how much is: Two parts of the month? Twenty days, since in that case the day of the equinox would fall on the twenty-first, and since according to Rabbi Yehuda the day of the equinox concludes the season, the new season would begin on the following day, after the Festival of the Ingathering has ended.
Rachi non traduit
ועוד תניא. לר' יהודה עשרים דשמעינן מינה דר' יהודה מקצת חג הוא דבעי וקשיא לשמואל בתרתי:
ששה עשר. ונופלת בשבעה עשר:
עשרים. ונופלת בכ''א ואע''ג דהוא יום אחרון לחולו של מועד ליכא מקצת חג דלר' יהודה יום תקופה גומר ואינו מן החדשה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְחַשְּׁבִין שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח, מְעַבְּרִין; שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג, אֵין מְעַבְּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג מְעַבְּרִין. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִיעוּטוֹ, וְכַמָּה מִיעוּטוֹ? אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. קַשְׁיָא!
Traduction
The baraita continues: Rabbi Yosei says: The court calculates the seasons, and if the winter season of Tevet, which is before Passover, is lacking its completion for sixteen days into the month of Nisan, the court intercalates the year, so that Passover will occur within the season of Nisan, i.e., the spring. But if the summer season of Tammuz, which is before the Festival of the Ingathering, is lacking its completion for sixteen days into the month of Tishrei, the court does not intercalate it. Rabbi Shimon says: Even if the season before the Festival of the Ingathering is lacking its completion for sixteen days into the month of Tishrei, the court does intercalate the year. The tanna referred to as Aḥerim says: The year is intercalated even on account of a minority of the month, and how much is a minority of the month? Fourteen days. The Gemara concludes: Comparing the various baraitot poses a difficulty, as they appear to contradict one another.
Rachi non traduit
ששה עשר לפני הפסח מעברין. אם תקופה שלפני הפסח דהיינו תקופת טבת חסירה ששה עשר בניסן ותקופה נופלת בשבעה עשר מעברין את השנה שכשאתה מונה משבעה עשר בניסן צ''א יום לתקופת ניסן וצ''א יום לשל תמוז הרי הם כלים בכ''א בתשרי ותקופה נופלת בכ''ב ואע''ג דלרבי יוסי מיום תקופה מתחיל ליכא מקצת חג בתקופה חדשה כיצד טול י''ד דניסן שהוא מלא ואייר וסיון נ''ט ותמוז ואב נ''ט הרי קל''ב ואלול כ''ט שהוא חסר הרי קס''א וכ''א דתשרי הרי קפ''ב ימי שתי תקופות ושל תשרי נופלת בכ''ב משום הכי מעברין אבל נפלה תקופת תשרי ביום כ''א אין מעברין דיום תקופה מתחיל ואיכא יום אחד מחולו של מועד בתקופה חדשה:
ששה עשר לפני החג. אם חסרה תקופת תמוז שהוא לפני החג ששה עשר מימי תשרי ונפלה של תשרי בי''ז אין מעברין דאיכא מחולו של מועד בתקופה חדשה טובא ולקמן פריך אמאי אמר שיתסר אפילו חסרה שיבסר ותמניסר וי''ט ועשרים קאמר נמי ר' יוסי דאין מעברין דהא ששה עשר לפני הפסח הוא דמעברין דהיינו משום דמטית תקופת תשרי בכ''ב:
אף ששה עשר לפני החג מעברין. דקסבר כוליה חג בעינן ולקמן פריך היינו תנא קמא:
אחרים. מפרש טעמייהו לקמן:
Tossefoth non traduit
ט''ז לפני הפסח מעברין. פירוש ט''ז ונופלת בי''ז משום תשרי דתקופה נופלת בכ''ב וליכא אפילו מקצת החג ואפילו נופלת תקופת ניסן בט''ז בניסן או בתחילת היום או בשש שעות ביום מיקלע נמי תקופת תשרי בכ''ב שהרי יש בין תקופה לתקופה צ''א יום וז' שעות ומחצה אלא דכי נפלה תקופת ניסן בי''ז פסיקא ליה דלעולם מעברין אבל בט''ז אם בתחילת הלילה נופלת או בחצי הלילה אין מעברין ומשם ואילך מעברין:
אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחוֹדֶשׁ, עֶשְׂרִים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְחַשְּׁבִין שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח, מְעַבְּרִין. הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה!
Traduction
The Gemara analyzes the baraita: The Master said that Rabbi Yehuda says: The year must be intercalated if the season of Tammuz is lacking its completion for two parts of the month of Tishrei, which is twenty days. Rabbi Yosei says: The court calculates the seasons, and if the season of Tevet, which is before Passover, is lacking its completion for sixteen days into the month of Nisan, the court intercalates the year. The Gemara challenges: That is the same as the opinion of Rabbi Yehuda, since a calculation that shows the winter season of a given year to be lacking its completion for sixteen days of Nisan will also show the summer season of that year will be lacking its completion for twenty days of Tishrei.
Rachi non traduit
היינו ר' יהודה. דתרוייהו מקצת חג בעי:
יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, וְיוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara explains: The difference between them concerns the question of whether the day of the equinox concludes the season, or the day of the equinox begins the season. Rabbi Yehuda holds that the day of the equinox concludes the season, and therefore in the given scenario the year must be intercalated so that some of the Festival of the Ingathering will occur in the season of Tishrei. But according to Rabbi Yosei this is not a concern, as the day of the equinox begins the season. Nevertheless, the year must be intercalated so that Passover will occur in the season of Nisan.
אָמַר מָר: שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג אֵין מְעַבְּרִין. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג הוּא דְּלָא, הָא שִׁיבְסַר וְתַמְנֵיסַר מְעַבְּרִין?
Traduction
The Master says: In the continuation of his statement, Rabbi Yosei said: If the summer season of Tammuz, which is before the Festival of the Ingathering, is lacking its completion for sixteen days into the month of Tishrei, the court does not intercalate the year. The Gemara challenges: Rather, according to Rabbi Yosei, if the season before the Festival is lacking its completion for sixteen days into the month of Tishrei, this is the situation when the court does not intercalate the year. But can one therefore infer that if it is lacking its completion for seventeen or eighteen days into the month of Tishrei, the court does intercalate the year?
וְהָאָמַר: שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח – אִין, בְּצִיר – לָא!
Traduction
The Gemara explains the difficulty: But doesn’t he say: The court calculates the seasons, and if the winter season of Tevet, which is before Passover, is lacking its completion for sixteen days into the month of Nisan, yes, the court intercalates the year; but if it is lacking its completion for less than that, it should not be intercalated, even if the season before the Festival of the Ingathering will be lacking seventeen or eighteen days? The two elements of Rabbi Yosei’s statement appear to contradict one another.
לָא, אִידִי וְאִידִי אֵין מְעַבְּרִין, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ''שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח'', תְּנָא נָמֵי ''שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג''.
Traduction
The Gemara answers: No, those inferences are not correct. Rather, in both this case and that case, the court does not intercalate the year, and since it taught in the first clause: Sixteen days before Passover, it also taught: Sixteen days before the Festival of the Ingathering, but one cannot infer from this that it means sixteen days and no more.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג מְעַבְּרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא?
Traduction
The baraita teaches that Rabbi Shimon says: Even if the season before the Festival of the Ingathering is lacking its completion for sixteen days into the month of Tishrei, the court does intercalate the year. The Gemara asks: If so, this is apparently the same as the opinion of the first tanna; what is the difference between Rabbi Shimon’s opinion and that of the first tanna?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source