Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 11b

תַּקִּיפֵאי קַדְמָאֵי, לְעִינְוְותָנֵי בָּתְרָאֵי.

Traduction

the earlier, stern authorities and the later, humble authorities, for although Rabban Shimon ben Gamliel was known as particularly humble, his proclamation was written with less modesty than that of his father, Rabban Gamliel, who was known to be particularly stern.

Rachi non traduit

תקיפי קמאי. רבן גמליאל שהיה נוהג שררה וזורק מורא בתלמידים כדאשכחן בבכורות (דף לו.) ובברכות (דף כז:) ובראש השנה (דף כה.) דצעריה לר' יהושע ואפ''ה קתני ביה ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חבראי ורבן שמעון בריה דהוה מעינוותני בתראי כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב''מ דף פה.) לא אמר באנפי חבראי:

דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְהָיָה יוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז עוֹמֵד לְפָנָיו, וְשָׁלֹשׁ אִיגְּרוֹת חֲתוּכוֹת לְפָנָיו מוּנָּחוֹת.

Traduction

As it is taught in a baraita (Tosefta 2:6): There was an incident involving Rabban Gamliel, who was sitting on a step on the Temple Mount, and Yoḥanan, that scribe, was standing before him, and three blank documents cut from parchment and ready for writing were set before him.

אָמַר לוֹ: טוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה עִילָּאָה וְלַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה תַּתָּאָה, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מִמַּעְטָנָא דְזֵיתָא. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי דָרוֹמָא, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מֵעוּמְרֵי שׁוּבְלַיָּא.

Traduction

Rabban Gamliel said to the scribe: Take one document, and write: To our brothers, the people of the Upper Galilee, and to our brothers, the people of the Lower Galilee, may your peace increase. We are informing you that the time has come for eradication of tithes that had been separated from produce but not yet given to their designated recipients, as is to be done in the fourth and seventh years of the Sabbatical-Year cycle, to separate the tithe from the vat of olives, because most of the local olives were grown in the Galilee. Rabban Gamliel continued, instructing the scribe: And take one document, and write: To our brothers, the people of the South, meaning the area of Judea and its environs, may your peace increase. We are informing you that the time has come for eradication, to separate the tithe from the mounds of stalks of grains, because most of the local grain was grown in the Judea region.

Rachi non traduit

דזמן ביעורא מטא. שנה שלישית או ששית לשמיטה כל מי ששיהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה חייב לבערן עכשיו תרומה ניתן לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני ומעשר שני מתבער בכ''מ שהוא שאם לא העלהו לירושלים קודם פסח היה מבערו ערב פסח ומתודה בערתי הקודש:

ממעטני זיתא. מקום קיבוץ הזיתים להתחמם זה על זה בגליל הוי זיתים מרובין ובדרום חטים מרובין גליל ודרום מא''י הן ואין צריך להודיען על העיבור שקרובים הן לב''ד אבל לבני גולה שרחוקים מא''י צריך להודיעם על העיבור שלא יאכלו חמץ בפסח:

Tossefoth non traduit

ממעטני דזיתא. מה שהקשתי על פירוש הקונטרס בסוף כירה (שבת מז. ד''ה בגלילא) והמוציא יין (שם עח.) מפורש שם:

מן עומרי שיבליא. והא דתניא בפרק בתרא דמעשר שני (מ''ח) אמר ר' יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי הבתים שבמדינות מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת ביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד כל פירות שלא באו לעונות מעשרות פטורים מן הביעור הכא ר''ג קודם לרבי עקיבא היה:

וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלְוָותָא בְּבָבֶל, וְלַאֲחַנָא דִּבְמָדַי, וְלִשְׁאָר כֹּל גָּלְווֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא לְעָלַם. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דְּגוֹזָלַיָּא רַכִּיכִין, וְאִימְּרַיָּא דַּעְדְּקִין, וְזִמְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא, וּשְׁפַרָא מִילְּתָא בְּאַנְפַּאי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי, וְאוֹסֵיפִית עַל שַׁתָּא דָּא יוֹמִין תְּלָתִין. דִּילְמָא בָּתַר דְּעַבְּרוּהּוֹ.

Traduction

Rabban Gamliel continued to instruct the scribe: And take one document, and write: To our brothers, the people of the Diaspora in Babylonia, and to our brothers who are in Media, and to the rest of the entire Jewish Diaspora, may your peace increase forever. We are informing you that the fledglings are tender, and the lambs are thin, and time for the spring has not come. And consequently, the matter is good before me and before my colleagues, i.e., in our estimation, and I have consequently added thirty days to this year. The third letter indicates that evidently Rabban Gamliel included others in his decision. The Gemara rejects this, and explains: Perhaps this incident occurred after they deposed Rabban Gamliel from his position as Nasi. When he was reinstated, he shared his office with Rabbi Elazar ben Azarya. Therefore, he wrote the decision in the name of his colleagues as well.

Rachi non traduit

דילמא בתר דעברוהו. לרבן גמליאל מנשיאותו נעשה עניו:

Tossefoth non traduit

בתר דעברוהו. פירוש והיה לו חבר ר' אלעזר בן עזריה שהיה נשיא עמו לכך אמר באנפי חבראה:

תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – עַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּירוֹת הָאִילָן, וְעַל הַתְּקוּפָה. עַל שְׁנַיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אֶחָד מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:2): The court may intercalate the year for three matters: For the ripening of the grain, if it is not yet time for the barley to ripen; for the fruit of the trees, if they have not yet ripened; and for the equinox, i.e., to ensure that the autumnal equinox will precede Sukkot. If two of these concerns apply, the court intercalates the year even if the third factor does not apply; but for only one of them the court does not intercalate the year.

Rachi non traduit

על האביב. אם לא בישלה התבואה מעברין דקרא כתיב (שמות י''ג:ד') בחדש האביב ואית דמפרשים לפי שאין להם מהיכן להקריב העומר וקשה לי דאמרינן לקמן על שלש ארצות מעברין את השנה על שתים מהן מעברין ואם בישלה תבואה ביהודה ולא בישלה בעבר הירדן ובגליל מעברין השנה ואי טעמא משום עומר הוא הרי בישלה התבואה ביהודה:

ועל פירות האילן. אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב (במדבר כ''ח:כ''ו) וביום הביכורים ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת:

ועל התקופה. בין על תקופת תמוז שמתעכבת ונמשכת שאין תקופת תשרי נופלת עד עבור החג מעברין דנפקא לן לקמן מקרא בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט''ז בניסן שהבאת העומר דילה בתוך תקופת טבת מעברין לדחות את המועדות כדלקמן (דף יג:):

וּבִזְמַן שֶׁאָבִיב אֶחָד מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל הַתְּקוּפָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עַל הַתְּקוּפָה שְׂמֵחִין, אוֹ עַל הַתְּקוּפָה מְעַבְּרִין? תֵּיקוּ.

Traduction

The baraita continues: And when the ripening of the grain is one of the concerns, everyone is happy. Since the grain is not yet ripe, the people do not mind waiting an extra month for Nisan. If the grain is already ripe, however, the extra month would simply prolong the period during which the grain may not be eaten due to the prohibition of the new crop, as the new crop may be harvested and eaten only after the sacrifice of the omer offering on the sixteenth of Nisan (see Leviticus 23:14). Rabban Shimon ben Gamliel says: For the equinox. The Gemara seeks to clarify this statement: A dilemma was raised before the Sages. When he said: For the equinox, did he mean this is the reason that everyone is happy, or did he mean that only for the equinox may the court intercalate the year? The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ובזמן שאביב אחד. מן השנים שמתעברת שנה עליהן הכל שמחין שאין חוששין בדחיית הפסח לפי שאין התבואה ראויה ואין איסור חדש נארך עליהם אבל כשאביב ראוי ליקצר והשנה מתעברת על הפירות והתקופות עציבין שזמן איסור חדש נארך עליהן:

ה''ג רשב''ג אומר על התקופה ול''ג אף:

איבעיא להו על התקופה שמחין. שאם התקופה נופלת כתיקונה בתחלת תשרי והם מעברין השנה בשביל דברים אחרים ודוחין את החג בתוך ימות החורף חודש נמצאו עולי רגלים מצטערין בגשמים לפי שהעיתים הולכין אחר תקופת החמה לפיכך כשהיא צריכה לעבר על פירות האילן וזה מצטרף עמו היו שמחין או דילמא על התקופה לחודה מעברין ומפני שעיבורה מן התורה אתא רשב''ג למיפלג:

Tossefoth non traduit

או דילמא מעברין. פירש בקונטרס משום דתקופה דאורייתא כדכתיב (שמות לד) חג האסיף תקופת השנה וקשה דאביב נמי דאורייתא כדכתיב (דברים טז) שמור את חדש האביב וכן פירות האילן (שמות כג) וחג הקציר בכורי מעשיך ונראה דהיינו טעמא דתקופה משום דאי אפשר לטעות בה אבל בפירות האילן ובאביב עבידי דטעו בהו:

תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה אֲרָצוֹת מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. עַל שְׁתַּיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אַחַת מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין. וּבִזְמַן שֶׁיְּהוּדָה אַחַת מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין, שֶׁאֵין עוֹמֶר בָּא אֶלָּא מִיהוּדָה.

Traduction

The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:2): The court may intercalate the year for three regional lands of Eretz Yisrael, meaning that the court considers the agricultural situation in three regions: Judea, and Transjordan, and the Galilee. If there is a concern about two of them, the court intercalates the year even if the third region does not need it, but if there is a concern about only one of them the court does not intercalate the year. And when Judea is one of them, everyone is happy, because the omer offering comes only from Judea. If the court therefore ensures that the crops in Judea ripen just before the omer is brought, the crops will certainly be ripe in the other regions as well, and there will be no complications with the prohibition of the new crop.

Rachi non traduit

על שלש ארצות. שלא הגיע אביב שלהן או שרואין ב''ד שמתאחר בהן זמן בישול פירות האילן מעברין שלשתן מא''י הם:

על שתים מהן. אפילו על עבר הירדן והגליל מעברין דהואיל וברובא דא''י לא מטא אביב לא קרינן ביה חדש האביב ועל אחת מהן אין מעברין אפילו לא הגיע ביהודה והגיע בעבר הירדן והגליל אין מעברין דהואיל ומביאין עומר מעבר הירדן או מגליל דתנן במנחות (דף סד:) כרמל רך ומלא בעינן מיכן אמרו אין מביאין עומר אלא מן הקרוב לירושלים דהיינו יהודה לא ביכר הקרוב לירושלים מביאין אותו ממקום רחוק ומעשה שבא עומר מגנות צריפין כו' ושתי הלחם מבקעת עין סוכר:

ובזמן שיהודה אחד. מן המאוחרות הכל שמחין לפי שאין עומר בא להיות מצוה מן המובחר אלא מיהודה הלכך אם בישל ביהודה ועיברוה בשביל השתים כשמגיע זמן העומר כבר יבשו תבואות שביהודה ואנו רך ומלא בעינן וצריך להביאו משאר ארצות ועוד שאם ביכר יהודה ורואין ציבור שראוי להביא העומר וב''ד מעברין בשביל השתים מאריכין עליהם זמן איסור חדש קשה להם הדבר אבל בשלא ביכר יהודה ובאחת מהשתים אין קשה להם אע''פ שראוי להביא מהג' לפי שמצותו להביא מיהודה:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנִים אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ: אִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי טַעְמָא דַּחֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ? אָמַר קְרָא: ''לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה'', כָּל דְּרִישׁוֹת שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:2): The court may intercalate the years only when located in Judea. And if they intercalated it when located in the Galilee, the year is nevertheless intercalated. Ḥananya of Ono testified: Even if the court already formally intercalated the year when located in the Galilee, it is not intercalated. Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, says: What is the reasoning of Ḥananya of Ono? The verse states: ''But to the place that the Lord your God shall choose out of all your tribes to put His name there, to His abode shall you seek, and there you shall come'' (Deuteronomy 12:5). This is interpreted as: Every pursuit that you shall pursue in the area of halakha must be only in the abode of the Omnipresent, in close proximity to Jerusalem, i.e., in Judea.

Rachi non traduit

אין מעברין את השנה אלא. בב''ד הקבוע ביהודה:

שכנו של מקום. ירושלים והוא ביהודה:

Tossefoth non traduit

אין מעברין השנה אלא ביהודה. והא דר' עקיבא עיבר השנה בנהרדעא בריש פרק האשה שלום (יבמות דף קטו. ושם) ונהרדעא מחוצה לארץ שאני רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל כדאמרינן בסוף ברכות (דף סג.) וא''ת והא אמרינן בזה בורר (לקמן סנהדרין דף כו. ושם) ר' חייא בר זרונקי ור''ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר השנה בעסיא ועסיא חוצה לארץ כדמוכח בחזקת הבתים (ב''ב דף מו. שם) דאמר כל שהראה הקב''ה למשה חייב במעשר למעוטי עדרסקים עסיא ואספמיא ואין לומר דלא הניחו כמותם דהא ר''ל קרי להו רועי בקר ויש לומר דעיבורא דהתם היינו חישוב בעלמא כמו ועיבר ג' שנים זו אחר זו דרבי עקיבא לקמן (סנהדרין דף יב.) דחזרו ב''ד וישבו וקבעו בארץ ישראל תדע דהתם שנה שביעית היתה ותניא לקמן דאין מעברין בשביעית וא''ל דר' עקיבא חושבנא בעלמא עבד בנהרדעא אלא דאדרבי עקיבא שלא הניח כמותו סמכו ואדר''ש בן יהוצדק לא סמכו והדור עבוד חושבנא דבברכות (דף סג.) משמע מעובדא דחנניה דקביעות ממש עבד ובירושלמי אמרינן בהדיא דכשאין יכולין לעבר אותה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה יחזקאל ברוך בן נריה עיברו בחוץ לארץ והדר מייתי עובד' דחנניה וקשה קצת דבברכות (שם:) נפקא לן מדכתיב כי מציון תצא תורה וגו' והכא מייתי מלשכנו תדרשו:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּיוֹם, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְאִם קִידְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה – אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ. אָמַר רַב אַבָּא: מַאי קְרָא: ''תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ''. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ''כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב''. מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם – אַף קִידּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם.

Traduction

The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:7): The court may intercalate the year only during the day; and if the court intercalated it at night, it is not intercalated. And the court may sanctify the month only during the day; and if the court sanctified it at night, it is not sanctified. Rav Abba says: What is the verse from which this halakha is derived? ''Sound the shofar at the New Moon, at the concealed time for our Festival day'' (Psalms 81:4). On which Festival is the new moon concealed? You must say it is Rosh HaShana, which occurs on the first of the month, before the moon is visible, whereas the moon is visible during the other Festivals, which occur later in the month. And it is written in the next verse: ''For it is a statute for Israel, a judgment of the God of Jacob'' (Psalms 81:5). Just as all civil judgment is done during the day, so too is the sanctification of Rosh HaShana, and the sanctification of the month in general, done during the day.

Rachi non traduit

שהחדש מתכסה בו. שהלבנה אינה נראית בעליל לכל העולם דכתיב חדש בכסה:

הוי אומר זה ראש השנה. שחגה בראש חדש הוא אבל שאר חגים באמצע החדש הם וכתיב כי חק כלומר חק שישראל עושין באותו חג דהיינו קידוש החדש הרי הוא כמשפט ומשפט ביום דכתיב ביום הנחילו את בניו כדדרשינן באחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לד:):

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה

Traduction

The Sages taught in a baraita (Tosefta 2:5): The court does not intercalate the year

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source