Vayedaber

הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [בַּחֶרֶב] אֶל חַלְלֵיהֶם אָמַר רַב שֶׁקִּיְּימוּ בּוֹ אַרְבַּע מִיתוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵיפָה הֶרֶג וָחֶנֶק

Traduction

With regard to the latter part of the verse: ''And Balaam, son of Beor, the diviner, did the children of Israel slay with the sword among the rest of their slain'' (Joshua 13:22), Rav says: It means that they accomplished in him all four means of court-imposed executions: Stoning, and burning, beheading, and strangulation.

Rachi non traduit

הרגו אל חלליהם. מיתות הרבה משמע שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה וחתכו ראשו ונפל לתוך האש תלייה היינו חנק חתיכת הראש הרג כשנפל לארץ סקילה כשנפל לאור היינו שריפה:

אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי חֲנִינָא מִי שְׁמִיעַ לָךְ בִּלְעָם בַּר כַּמָּה הֲוָה אֲמַר לֵיהּ מִיכְתָּב לָא כְּתִיב אֶלָּא מִדִּכְתִיב 'אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם' בַּר תְּלָתִין וּתְלָת שְׁנִין אוֹ בַּר תְּלָתִין וְאַרְבַּע אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ לְדִידִי חֲזֵי לִי פִּנְקָסֵיהּ דְּבִלְעָם וַהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ 'בַּר תְּלָתִין וּתְלָת שְׁנִין בִּלְעָם חֲגִירָא כַּד קָטֵיל יָתֵיהּ פִּנְחָס לִיסְטָאָה'

Traduction

A certain heretic said to Rabbi Ḥanina: Have you heard how old Balaam was when he died? Rabbi Ḥanina said to him: It is not written explicitly in the Torah. But from the fact that it is written: ''Bloody and deceitful men shall not live half their days'' (Psalms 55:24), this indicates that he was thirty-three or thirty-four years old, less than half the standard seventy-year lifespan. The heretic said to him: You have spoken well, I myself saw the notebook of Balaam and it was written therein: Balaam the lame was thirty-three years old when Pinehas the highwayman killed him.

Rachi non traduit

בר תלתין ותלת. ור''ח לית ליה דר' סימאי דאמר לעיל (עמוד א) שלשה היו באותה עצה דפרעה בלעם ואיוב ויתרו דלר' סימאי בלעם חיה יותר מן מאתים ועשר שנים דהא היה בעצת פרעה דכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דלרבי סימאי כל אותן מאתים ועשר שנים שהיו ישראל בגלות מצרים עד מלחמת מדין חיה בלעם:

חגירא. תרגום של פיסח:

כד קטל יתיה פנחס ליסטאה. שר צבא ואפילו קטליה אחר כל המלחמה נקראת על שמו:

אֲמַר לֵיהּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לִבְרֵיהּ בְּכוּלְּהוּ לָא תַּפֵּישׁ לְמִדְרַשׁ לְבַר מִבִּלְעָם הָרָשָׁע דְּכַמָּה דְּמַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ דְּרוֹשׁ בֵּיהּ

Traduction

Mar, son of Ravina, said to his son: With regard to all of those enumerated as not having a share in the World-to-Come, do not extensively interpret verses homiletically in order to denigrate them, except with regard to Balaam the wicked, as any negative element that you discover in his regard, continue to interpret homiletically concerning him, as it is appropriate to attribute wickedness to one so wicked.

Rachi non traduit

בכולהו. מלכים והדיוטות:

לא תפיש ותדרוש. לגנאי:

לבר מבלעם. דכל מה דמשכחת ליה לגנאי דרוש:

כְּתִיב דּוֹאֵג וּכְתִיב דּוֹיֵיג אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִילָּה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְדוֹאֵג שֶׁמָּא יֵצֵא זֶה לְתַרְבּוּת רָעָה לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר וַוי שֶׁיָּצָא זֶה

Traduction

§ It is written in one verse: ''Doeg the Edomite'' (I Samuel 22:9), and it is written in another verse: ''And the king said to Doyeig'' (I Samuel 22:18). Rabbi Yoḥanan says in explaining the discrepancy: Initially, the Holy One, Blessed be He, sat and was concerned [doeg] that perhaps this person would emerge to undertake an evil path. After he emerged on that path, God said: Alas [vai], that person has emerged to undertake an evil path.

Rachi non traduit

(שמא יצא זה לתרבות רעה) לאחר שיצא לתרבות רעה אמר ווי. לכך כתוב דוייג:

(סִימָן גִּבּוֹר רָשָׁע וְצַדִּיק חַיִל וְסוֹפֵר)

Traduction

The Gemara cites a mnemonic for the statements of Rabbi Yitzḥak that follow: Mighty, wicked, and righteous, riches, and counter.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג לֹא גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה אַתָּה מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה לֹא חֶסֶד אֵל נָטוּי עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם

Traduction

Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''Why boast of your evil mighty one? The mercy of God endures continually'' (Psalms 52:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Doeg: Aren’t you mighty in Torah? Why do you boast of evil? Isn’t God’s mercy extended over you continually when you engage in His Torah?

Rachi non traduit

א''ל הקב''ה לדואג והלא גבור אתה בתורה. למה תתהלל לספר לשון הרע על דוד:

לא חסד תורה עליך. לא חכם בתורה אתה דכתיב (משלי לא) ותורת חסד על לשונה:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג הָרָשָׁע מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְפָרָשַׁת מְרַצְּחִים וּפָרָשַׁת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע מָה אַתָּה דּוֹרֵשׁ בָּהֶם וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ אָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג אֶלָּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''But to the wicked, God says: What have you to do to declare My statutes, and that you have taken My covenant in your mouth'' (Psalms 50:16)? The Holy One, Blessed be He, said to Doeg the wicked: Why do you speak of My statutes and My Torah? When you reach the Torah portion of murderers and the Torah portion of slanderers, how do you teach them? You have violated both. With regard to the end of that verse: ''And that you have taken My covenant in your mouth'' (Psalms 50:16), Rabbi Ami says: Doeg’s Torah is only insincere lip service, as it is in his mouth but not in his heart. He does not have a profound understanding of the Torah and does not commit himself to the performance of its mitzvot.

Rachi non traduit

מרצחים. שהרג נוב:

עלי פיך. ולא בלב:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ בַּתְּחִילָּה יִירָאוּ וּלְבַסּוֹף יִשְׂחָקוּ

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''And the righteous shall see, and fear, and shall laugh at him'' (Psalms 52:8)? Initially, they will fear Doeg due to his success, and ultimately they will laugh when they witness his downfall.

Rachi non traduit

בתחלה ייראו. הצדיקים היו יראים שלא ילמד אדם ממעשיו של דואג שהולך וחוטא ומצליח:

ולבסוף. כשמת בחצי ימיו ושב גמולו בראשו ישחקו:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָמוּת דּוֹאֵג אָמַר לוֹ חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ אָמַר לְפָנָיו מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''He has swallowed riches and he shall vomit them again; God shall cast them out of his belly'' (Job 20:15)? David said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, Doeg shall die. God said to him: ''He has swallowed riches and he shall vomit them again.'' He is filled with Torah and wisdom; wait until he forgets what he has learned. David said before Him: ''God shall cast them out of his belly.'' God can remove his Torah knowledge from him before he will forget it on his own.

Rachi non traduit

חיל בלע ויקיאנו. המתן עד שתשכח תורתו:

אמר לפניו ומבטנו יורישנו אל. אל תמתין לו עד שתשתכח אלא תמהר ותשכיחנו:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד נֵיתֵי דּוֹאֵג לְעָלְמָא דְּאָתֵי אָמַר לְפָנָיו גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח מַאי דִּכְתִיב יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵימְרוּ שְׁמַעְתָּא בֵּי מִדְרְשָׁא מִשְּׁמֵיהּ אָמַר לְפָנָיו יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל לֶיהֱוֵי לֵיהּ בְּנִין רַבָּנַן וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''God shall likewise destroy you forever'' (Psalms 52:7)? The Holy One, Blessed be He, said to David: Let Doeg enter the World-to-Come. David said before Him: ''God shall likewise destroy you forever,'' i.e., let Doeg not have eternal life. What is the meaning of that which is written: ''He shall pluck you away, and pluck you from your tent, and root you out from the land of the living. Selah'' (Psalms 52:7)? The Holy One, Blessed be He, said to David: At least let them state a halakha in the study hall in his name. David said before Him: ''He shall pluck you away, and pluck you from your tent,'' i.e., let him be completely removed from the tents of Torah. God said to him: Let him have sons who are Sages. David said: ''And root you out from the land of the living. Selah,'' i.e., let Doeg be entirely uprooted.

Rachi non traduit

בי מדרשא. מאהל זה בית המדרש:

ושרשך מארץ חיים סלה. שורש שלו תכסח מארץ חיים דלא להוו ליה בנין רבנן:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים אַיֵּה סֹפֵר כָּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אַיֵּה שֹׁקֵל שֶׁשּׁוֹקֵל כָּל קַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים שֶׁהָיָה סוֹפֵר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''Where is he that counts; where is he that weighs; where is he that counts the towers [migdalim]'' (Isaiah 33:18)? Where is he that counts all the letters of the Torah? Where is he that weighs, who considers all the elements of a fortiori inferences in the Torah? Where is he who counts the towers? This is Doeg, who would count three hundred halakhic conclusions with regard to the purity of a cupboard [migdal] that floats in the air [avir].

Rachi non traduit

כל אותיות שבתורה. שהיה בקי בחסירות ויתירות:

שוקל קלים וחמורים. יודע לדרוש בקל וחומר:

במגדל הפורח באויר. מתג עליונה שלמעלה מן הלמ''ד מפני מה כפופה למטה. לשון מ''ר מפי השמועה. ל''א במגדל הפורח באויר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל אם הוא טמא אם לאו. ל''א ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר לעשות כישוף להעמיד מגדל באויר כגון שלש מאות הלכות בנטיעות קשואין דאמרן בפירקין דלעיל (סנהדרין דף סח.) ולמורי נראה דה''ג שלש מאות הלכות במגדל העומד [באויר] ומשנה אחת באהלות (פ''ד משנה א) דמשתעי בהכי מגדל העומד באויר וטומאה בתוכה כלים שבתוכו טמאים וכן נראה לר':

אָמַר רַבִּי אַרְבַּע מְאָה בַּעְיֵי בְּעוֹ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר (וְלָא אִיפְּשַׁט לְהוּ חַד) אָמַר רָבָא רְבוּתָא לְמִבְעֵי בַּעְיֵי בִּשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה כּוּלֵּי תַּנּוֹיֵי בִּנְזִיקִין וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן טוּבָא בְּעוּקְצִין

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi says: Doeg and Ahithophel raised four hundred dilemmas with regard to the purity of a cupboard that floats in the air, and they did not resolve even one, an indication of their great knowledge. Rava says: Is it greatness to raise dilemmas? That is not a barometer of greatness, as in the years of Rav Yehuda all of their Torah study was confined to the order of Nezikin, and we study much more than that, and are expert even in tractate Okatzin, the final tractate in the difficult order of Teharot.

Rachi non traduit

רבותא למבעא בעיי. וללמוד תורה רחמנא לבא בעי דהא בשני דרב יהודה כולהו תנויי בסדר נזיקין היה כל הגמרא שלהן לא הוה אלא בסדר נזיקין שלא היו מרבין כל כך [לדרוש]:

וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה אִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵירָה וְאָמְרִי לַהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים אָמַר הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן בְּעוּקְצִין תְּלָת סְרֵי מְתִיבָתָא

Traduction

Moreover, when Rav Yehuda would encounter the mishna in tractate Okatzin that discusses the extent to which the stems of various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of contracting ritual impurity, where the mishna discusses the halakha concerning a woman who pickles a vegetable in a pot, and some say when he would reach the mishna (Okatzin 2:1): Olives pickled with their leaves are pure, because after pickling, it is no longer possible to lift the fruit by its leaves, so they are no longer considered part of the fruit; he would find it difficult to understand. He would say: Those are the discussions between Rav and Shmuel that we see here. And we, by contrast, teach tractate Okatzin in thirteen academies.

Rachi non traduit

האשה שכובשת ירק בקדירה. לא אשכחתיה במסכת עוקצין:

שכובשת ירק. בחומץ או בציר טהורים דאין מקבלין טומאה ע''י עוקצין שאם נגע טומאה בשרשיו העלין טהורין שאין נעשין יד לעלין מאחר שכבשם שאין מניחין לשם אלא למראה:

זיתים שכבשן בטרפיהן. איתא במסכת עוקצין (פ''ב מ''א):

טרפיהן. עלין שלהן טהורין הזיתים שאין נעשין להם בית יד להכניס להם טומאה:

הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא. דלא הוה ידע מאי טעמא הן טהורין:

תליסר מתיבתא. י''ג ישיבות שאנו עוסקין כולן במסכת עוקצין ויודעין אותה יפה ואפי' הכי בהם היו חסידים יותר ממנו דאלו רב יהודה כו':

וְרַב יְהוּדָה שָׁלֵיף מְסָאנֵי וְאָתֵי מִטְרָא וַאֲנַן צָוְחִינַן וְלֵיכָּא דְּמַשְׁגַּח בַּן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיבָּא בָּעֵי דִּכְתִיב וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב

Traduction

But nevertheless, when Rav Yehuda would remove one of his shoes the rain would immediately fall, whereas we cry out and no one notices us. Rather, the Holy One, Blessed be He, seeks the heart, and the barometer of greatness is devotion of the heart and not the amount of Torah that one studies, as it is written: ''But the Lord looks on the heart'' (I Samuel 16:7).

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל לָא [הֲווֹ] סָבְרִי שְׁמַעְתָּא מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים וְאַתְּ אָמְרַתְּ לָא הֲווֹ סָבְרִי שְׁמַעְתָּא אֶלָּא דְּלָא הֲוָה סָלְקָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא דִּכְתִיב סוֹד ה' לִירֵאָיו

Traduction

Rav Mesharshiyya says: Doeg and Ahithophel did not comprehend halakhic discussions. Mar Zutra objects to this statement: These are people with regard to whom it is written: ''Where is he that counts; where is he that weighs; where is he that counts the towers'' (Isaiah 33:18), and you say that they did not comprehend halakhic discussions? Rather, Doeg and Ahithophel would not conclude halakhic discussions in accordance with halakhic rulings, as it is written: ''The secret of the Lord is with those who fear Him'' (Psalms 25:14). Since they did not fear God, they did not arrive at halakhic conclusions despite their keen intellect.

Rachi non traduit

לא סבירי. לא היו יודעין הלכה לפרשה כתקנה בטעמא:

דלא סלקא להו שמעתתא כו'. שלא זכו לקבוע הלכה כמותן:

אָמַר רַבִּי אַמֵּי לֹא מֵת דּוֹאֵג עַד שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה רַב אָשֵׁי אָמַר נִצְטָרַע שֶׁנֶּאֱמַר הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ

Traduction

Rabbi Ami says: Doeg died only when he forgot what he learned, as it is stated: ''He shall die for want of instruction, and in his folly he shall go astray'' (Proverbs 5:23). Rav Ashi says: He was afflicted with leprosy before his death, as it is stated: ''Those that go far from You shall perish; You destroy [hitzmatta] all those who go astray from You'' (Psalms 73:27).

כְּתִיב הָתָם לַצְּמִתֻת וּמְתַרְגְּמִינַן לַחֲלוּטִין וּתְנַן אֵין בֵּין מוּסְגָּר וּמוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה

Traduction

Where is the allusion to leprosy in this verse? It is written there: ''And the land shall not be sold in perpetuity [litzmitut]'' (Leviticus 25:23), and we translate it into Aramaic as: Laḥalutin. And we learned in a mishna with regard to lepers (Megilla 8b): The difference between a quarantined leper, i.e., one examined by a priest who found his symptoms to be inconclusive, and who must therefore remain in isolation for a period of up to two weeks to see if conclusive symptoms develop; and a confirmed [muḥlat] leper, i.e., one whose symptoms were conclusive and the priest declared him a confirmed leper, is only with regard to letting the hair on one’s head grow and rending one’s garments. The derivation is based on the etymological similarity between hitzmatta and litzmitut; the translation of litzmitut as laḥalutin, and the etymological similarity between laḥalutin and muḥlat.

Rachi non traduit

ומתרגמינן לחלוטין. ואנן תנן לשון חלוטין גבי מצורע:

(סִימָן שְׁלֹשָׁה רָאוּ וְחָצוּ וְקָרְאוּ)

Traduction

The Gemara cites a mnemonic for the halakhot that follow: Three, saw, and half, and called him.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נִזְדַּמְּנוּ לוֹ לְדוֹאֵג אֶחָד שֶׁשִּׁכַּח תַּלְמוּדוֹ וְאֶחָד שֶׁשָּׂרַף נִשְׁמָתוֹ וְאֶחָד שֶׁפִּיזֵּר עֲפָרוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Three angels of destruction encountered Doeg: One who caused him to forget his Torah knowledge, one who burned his soul, and one who dispersed the ashes of his soul in synagogues and in study halls to be trampled beneath the feet of the righteous.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה דּוֹאֵג בִּימֵי שָׁאוּל וַאֲחִיתוֹפֶל בִּימֵי דָּוִד

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Doeg and Ahithophel did not see one another, as both died at a young age. Doeg lived in the days of Saul, and Ahithophel lived in the days of David, toward the end of David’s life.

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל לֹא חָצוּ יְמֵיהֶם תַּנְיָא נָמֵי הָכִי 'אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם' כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל דּוֹאֵג לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע וְשֶׁל אֲחִיתוֹפֶל אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: Doeg and Ahithophel did not reach half of their allotted days, as they died before the age of thirty-five, half of the standard lifetime mentioned in the verse: ''The days of our years are seventy years'' (Psalms 90:10). This is also taught in a baraita: ''Bloody and deceitful men shall not live half their days'' (Psalms 55:24); all the years of Doeg were only thirty-four, and the years of Ahithophel were only thirty-three.

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה קָרָא דָּוִד לַאֲחִיתוֹפֶל רַבּוֹ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ חֲבֵירוֹ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ תַּלְמִידוֹ בַּתְּחִלָּה קְרָאוֹ רַבּוֹ וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ תַּלְמִידוֹ גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: Initially, David called Ahithophel his teacher, and eventually, he called him his colleague, and ultimately, he called him his student. Initially, David called Ahithophel his teacher, as it is stated: ''But it was you, a man my equal, my master [alufi], and my familiar friend'' (Psalms 55:14); a teacher is known as aluf as he trains [me’alef ] his students. And eventually, he called him his colleague, as it is stated: ''We took sweet counsel together, and walked to the house of God with the throng'' (Psalms 55:15); the term together indicates that they were equals. And ultimately, he called him his student, as it is stated: ''Even my own familiar friend, in whom I trusted,

Rachi non traduit

אלופי. היינו רבי: