Le texte Le vocabulaire Les révisions
Makoth
Daf 19b
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: This works out well according to the one who says: In determining whether a derivation involves consecrated matters or whether it involves non-sacred matters, we follow the matter that is derived from a matter derived from juxtaposition. Since in this case the matter derived is second-tithe produce, which for these purposes is non-sacred, its halakhic status may be derived from juxtaposition with the halakhot of sacrificial matters. But according to the one who says: We follow the matter that teaches, i.e., from which the halakha is derived, what is there to say? The status of second-tithe produce may not be derived by means of juxtaposition from the status of the firstborn offering, which itself was derived from the blood of the offering, because the firstborn offering is a sacrificial matter.
Rachi non traduit
הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא היא באיזהו מקומן:
דָּם וּבָשָׂר חֲדָא מִילְּתָא הִיא.
Traduction
The Gemara answers: This is not a matter derived from a matter derived from a juxtaposition, as the status of the firstborn offering is not derived from the status of blood; blood and flesh are one matter. There is only one derivation in this case, which is that the status of second-tithe produce is derived from the status of the blood and the flesh of the firstborn.
קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְכוּ'. תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: סֵיפָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר וְגַבְרָא טָהוֹר, דְּקָא אָכֵיל חוּץ לַחוֹמָה. רֵישָׁא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָמֵא וְגַבְרָא טָמֵא, וְקָא אָכֵיל לֵיהּ בִּירוּשָׁלַיִם.
Traduction
§ The mishna teaches that one who ate offerings of the most sacred order outside the Temple courtyard and one who ate second-tithe produce outside the wall of Jerusalem is flogged with forty lashes. The Gemara asks: Didn’t we already learn this one time in the previous mishna (13a), that one who ate second-tithe produce or sacrificial food that was not redeemed is flogged? Why does the tanna repeat the halakha of second-tithe produce in this mishna? Rabbi Yosei bar Ḥanina said: These are different cases; the latter clause, this mishna, is in the case of ritually pure second-tithe produce and a ritually pure person who eats it outside the wall of Jerusalem. The first clause, the previous mishna, is in the case of ritually impure second-tithe produce and a ritually impure person who eats it within Jerusalem.
Rachi non traduit
רישא במעשר שני טמא. וקאכיל ליה בירושלים בלא פדייה:
Tossefoth non traduit
רישא במעשר שני טמא וגברא טמא. או או קאמר דבחדא מינייהו לקי:
הוא בפנים ומשאו מבחוץ מהו אמר ליה כי ירחק ממך המקום ממך ממלואך. כך גירסת הקונטרס וי''ג ממך לחודיה כלומר ממך גופך והרי גופו בפנים וקשה על זה דאם כן אדם שגופו בירושלים ופירות מעשר שני שלו בעירו א''כ לא יוכל לחללם כיון שגופו בירושלים וזה אינו דעד כאן לא מיבעיא ליה לרב פפא אלא בדנקיט קניא ואי לא קניא מודה דיכול לפדותם אע''ג דגופו בפנים כיון שהפירות חוץ לירושלים והוא נותן טעם דהא קרינן בו לא תוכל שאתו אף בגופו בפנים ושמא איכא למימר דשבקיה לקרא דממך דמשמע מגופך דאיהו קא דחיק ומוקמי אנפשיה היכא דלא שייך שם לא תוכל שאתו שאינו מחוסר טעינה כזה שהוא על כתפיו ורב פפא מיבעיא ליה בקניא כך נראה למשי''ח אבל על גירס' דממילואך קשה דממילואך היינו המשוי כדפירש הקונטרס גבי משאו מבפנים וגופו מבחוץ וכיון שמשאו מבחוץ קרינן כי ירחק ממלואך וצ''ל דממלואך מגלה לנו דהגוף והמשוי בחד והוה ליה במקצת המשוי בפנים:
וּמְנָלַן דְּמִחַיַּיב עֲלֵיהּ מִשּׁוּם טוּמְאָה? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ''לֹא בִּעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא'' – בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא. וְהֵיכָן מוּזְהָר עַל אֲכִילָה אֵינִי יוֹדֵעַ.
Traduction
The Gemara asks: And from where do we derive that one is liable to receive lashes due to impurity? It is derived as it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says that the verse in the portion of the declaration of tithes: ''I have not put any of it away when impure'' (Deuteronomy 26:14), is a general formulation that is interpreted to mean: Whether I am impure and the second-tithe produce is ritually pure, or whether I am ritually pure and the second-tithe produce is impure. Rabbi Shimon adds: And I do not know where it is that one is warned, i.e., where is there a prohibition, with regard to eating. Although it is clear from the verse cited that it is prohibited for one to partake of second-tithe produce while impure, the source for this prohibition is unclear.
Rachi non traduit
ה''ג והיכן מוזהר על אכילה שלא יאכלנו בטומאה איני יודע ת''ל לא תוכל וגו' כך היא שנויה בסיפרי וכשקבעוה כאן לא הספיקו לגומרה עד דאקשי גמרא טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ וגו' ומוקמינן לה ביבמות. במעשר מדכתיב כי אם רחץ הא רחץ טהור דטבל ועלה אוכל במעשר:(רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה לא פירש יותר מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה בר' נתן.): כך הוא לשון הברייתא (כלומר) איני יודע להיכן מוזהר לכך תלמוד לומר לא תוכל וגו' והש''ס לא שביק ליה לאסוקי מילתיה אלא קדים ופריך ומתמה אמאי קאמר איני יודע הא טומאת הגוף בהדיא כתיבא נפש אשר תגע בו כו' לא יאכל מן. הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ואמרינן ביבמות דהאי קרא במעשר שני קאמר דטבל ועלה אוכל כו':
טוּמְאַת הַגּוּף – בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ''נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ''' אֶלָּא: טוּמְאַת עַצְמוֹ מִנַּיִן?
Traduction
Before citing the source of the prohibition, the Gemara asks: With regard to one with impurity of the body who partakes of second-tithe produce, it is explicitly written: ''A soul that touches it shall be impure until the evening and shall not eat of the consecrated food'' (Leviticus 22:6), which the Sages interpret to include second-tithe produce. This is a prohibition with regard to a ritually impure person partaking of second-tithe produce. But when Rabbi Shimon says: I do not know where it is that one is warned with regard to eating, he is stating: With regard to the impurity of the second-tithe produce itself, from where is the warning derived?
דִּכְתִיב: ''לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר'',
Traduction
The Gemara answers: It is derived as it is written with regard to second-tithe produce: ''You may not eat within your gates the tithe of your grain or of your wine or of your oil'' (Deuteronomy 12:17), and later, with regard to a blemished firstborn animal, the verse states: ''Within your gates you may eat it, the impure and the pure may eat it alike'' (Deuteronomy 15:22).
Rachi non traduit
ולהלן הוא אומר. בבכור בעל מום (שנפדה) בשעריך תאכלנו ולעיל מיניה כתיב כי יהיה בו מום:
וְתַנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲפִילּוּ טָמֵא וְטָהוֹר אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: הַאיְךְ טָמֵא דִּשְׁרַי לָךְ גַּבֵּי טָהוֹר הָתָם – הָכָא לָא תֵּיכוֹל.
Traduction
And it is taught in a baraita of the school of Rabbi Yishmael: Even a ritually pure person and a ritually impure person may eat the flesh of a blemished firstborn animal in one dish and need not be concerned, as there is no prohibition for one to eat it while he is impure or while it is impure. And the Merciful One says: It is that impure flesh of the blemished firstborn that is permitted for you to eat with a ritually pure person within your gates there, whereas here, in the case of second-tithe produce in Jerusalem, you may not eat it within your gates in the manner that one eats the flesh of the firstborn.
Rachi non traduit
אפילו טמא וטהור. דאע''ג דאסור בגיזה ועבודה כדאמרינן (בכורות דף טו.) בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב אפי' הכי טמא וטהור אוכלין אותו בקערה אחת דנאכלים בטומאת הגוף ובטומאת עצמן דכיון דטמא אוכל בהן היינו בטומאת הגוף אוכל הטהור וכשהטהור אוכל עמו לאחר שנגע בו היינו טהור אוכל טומאת עצמו שאכל את הטמא:
האי טמא דשראי לך התם. בבכור בעל מום דכתיב ביה בשעריך הכא גבי מעשר לא תוכל והיינו לא תוכל לאכול בשעריך כלומר אי אתה רשאי לאכול מעשר שני בתורת בכור שכתוב בו בשעריך דבעל מום דבכור נאכל בטומאת עצמו ובטומאת הגוף וזה אסור:
וּמְנָא לַן דְּבַר פְּדִיָּיה הוּא?
Traduction
The Gemara stated that the case of second-tithe produce that was not redeemed, cited in the previous mishna, is referring to second-tithe produce that is impure. This indicates that impure second-tithe produce can be redeemed. The Gemara asks: And from where do we derive that impure second-tithe produce is subject to redemption?
Rachi non traduit
ומנלן דבר פדייה הוא. מעשר שני שנטמא דמדקאמר במתני' שלא נפדה מכלל דאי בעי פריק ואפילו בירושלים דאע''ג דמעשר שני טהור אינו נפדה בירושלים דכתיב כי ירחק ממך ונתת בכסף בריחוק מקום אתה פודה ולא בקירוב מקום (קדושין דף נו):
דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ.'' – וְאֵין ''שְׂאֵת'' אֶלָּא אֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו''.
Traduction
It is as Rabbi Elazar says: From where is it derived with regard to second-tithe produce that became impure that one may redeem it even in Jerusalem? It is derived as the verse states: ''Because you are unable to carry it [se’eto], as the place is too far from you…and you shall turn it into money'' (Deuteronomy 14:24–25). And se’et means nothing other than eating, as it is stated: ''And portions [masot] were taken to them from before him'' (Genesis 43:34), referring to gifts of food. Therefore, the phrase: You are unable se’eto, means: You cannot eat it, referring to a case where it is impure. The Torah states that in that case one may redeem the produce even if it is in Jerusalem, not at a distance.
Rachi non traduit
ואין שאת אלא אכילה. והכי קאמר קרא כי ירחק ממך שיהא מעשר טהור חוץ לירושלים או אפילו הוא בירושלים אלא שאי אתה יכול לאוכלו שנטמא ונתת בכסף:
אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַב אַסִּי: מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בִּפְסִיעָה אַחַת חוּץ לַחוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ''. הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר!
Traduction
The Gemara cites another, related interpretation. Rav Beivai says that Rav Asi says: From where is it derived with regard to ritually pure second-tithe produce that one may redeem it even if it is one stride outside the wall of Jerusalem, contrary to the plain understanding of the verse: ''As the place is too far from you''? It is derived as it is stated: ''Because you are unable to carry it [se’eto],'' indicating that if there is any reason that one is unable to carry the produce and bring it into Jerusalem, he may redeem it regardless of its distance from Jerusalem. The Gemara objects: That verse is necessary to derive the halakha of Rabbi Elazar that one may redeem impure second-tithe produce even in Jerusalem.
Rachi non traduit
אפילו בפסיעה אחת. אע''ג דכתיב ירחק דמשמע טובא ת''ל כי לא תוכל שאתו לנושאו ולהביאו לפנים מן החומה דהכתוב לא תלה הדבר בריחוק אלא בנטילה דכל זמן דאיכא למיעבד אכתי נטילה והבאה לפנים אפילו פסיעה אחת פודה אותו:
לכדר' אלעזר. למעשר שני שנטמא:
אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''לֹא תוּכַל לְאוֹכְלוֹ'', מַאי ''שְׂאֵתוֹ''? וְאֵימָא כּוּלּוֹ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''לֹא תוּכַל לִיטְּלוֹ'', מַאי ''שְׂאֵתוֹ''? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Traduction
The Gemara answers: If so, that the verse is required to derive only the halakha of Rabbi Elazar, then let the verse state explicitly: You are unable to eat it. What is the reason that the verse employs the term ''se’eto''? The Gemara objects: And say that the term comes entirely for this purpose, to teach that one may redeem the produce even if it is not far from the city, and nothing is derived with regard to impure produce. The Gemara answers: If so, let the verse state: You are unable to take it. Why does the verse employ the term ''se’eto''? Conclude two conclusions from it: One may redeem ritually pure second-tithe produce even if it is just outside the walls of Jerusalem, and one may redeem ritually impure second-tithe produce even in Jerusalem.
Rachi non traduit
מאי שאתו. שמע מינה לכדרב אסי:
יָתֵיב רַב חֲנִינָא וְרַב הוֹשַׁעְיָא, וְקָא מִבַּעְיָא לְהוּ: אַפִּיתְחָא דִּירוּשָׁלַיִם, מַהוּ? פְּשִׁיטָא, הוּא בַּחוּץ וּמַשָּׂאוֹ בִּפְנִים – קְלָטוּהוּ מְחִיצוֹת, הוּא בִּפְנִים וּמַשָּׂאוֹ בַּחוּץ, מַהוּ?
Traduction
In connection to the discussion of where one may redeem second-tithe produce, the Gemara relates: Rav Ḥanina and Rav Hoshaya sat, and a dilemma was raised before them: If the second-tithe produce is at the entrance of Jerusalem, what is the halakha; can one redeem it there? The Gemara elaborates: It is obvious in a case where one is outside Jerusalem and his burden of second-tithe produce is inside Jerusalem; the tithe is admitted by the walls of Jerusalem and its status is that of produce that entered the city. But in a case where one is inside Jerusalem and his burden of second-tithe produce is outside Jerusalem, what is the halakha?
Rachi non traduit
יתיב רב חנינא ורב הושעיא אפיתחא דירושלים וקא מיבעי להו:
Tossefoth non traduit
הוא בפנים ומשאו מבחוץ מהו אמר ליה כי ירחק ממך המקום ממך ממלואך. כך גירסת הקונטרס וי''ג ממך לחודיה כלומר ממך גופך והרי גופו בפנים וקשה על זה דאם כן אדם שגופו בירושלים ופירות מעשר שני שלו בעירו א''כ לא יוכל לחללם כיון שגופו בירושלים וזה אינו דעד כאן לא מיבעיא ליה לרב פפא אלא בדנקיט קניא ואי לא קניא מודה דיכול לפדותם אע''ג דגופו בפנים כיון שהפירות חוץ לירושלים והוא נותן טעם דהא קרינן בו לא תוכל שאתו אף בגופו בפנים ושמא איכא למימר דשבקיה לקרא דממך דמשמע מגופך דאיהו קא דחיק ומוקמי אנפשיה היכא דלא שייך שם לא תוכל שאתו שאינו מחוסר טעינה כזה שהוא על כתפיו ורב פפא מיבעיא ליה בקניא כך נראה למשי''ח אבל על גירס' דממילואך קשה דממילואך היינו המשוי כדפירש הקונטרס גבי משאו מבפנים וגופו מבחוץ וכיון שמשאו מבחוץ קרינן כי ירחק ממלואך וצ''ל דממלואך מגלה לנו דהגוף והמשוי בחד והוה ליה במקצת המשוי בפנים:
תְּנָא לְהוּ הָהוּא סָבָא בִּדְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ''כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם'' – מִמִּילּוּאֲךָ.
Traduction
A certain elder taught them a baraita of the school of Rabbi Shimon ben Yoḥai. It is written: ''As the place is too far from you [mimmekha]'' (Deuteronomy 14:24); and the term ''mimmekha'' is interpreted as: From your fullness [mimmilluakha], indicating the person and all his appurtenances, including the burden he bears. If any part of him or his appurtenances is inside the city, it is as though he is entirely inside the city, and therefore he may not redeem the second-tithe produce.
Rachi non traduit
ממלואך. מכל מילוי שלך ומשא של אדם חשיב מלואו דלא תימא ממך ממקצתך דכל זמן שרחק מקצתך יהא נפדה אלא כי ירחק ממלואך פדה אבל כשאתה בפנים או משאך בפנים לא רחק המקום ממלואך ושוב לא תפדה אלא ואכלת שם:
בָּעֵי רַב פָּפָּא: נָקֵיט לֵיהּ בְּקַנְיָא, מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
Rav Pappa raises a related dilemma: If one is holding the second-tithe produce on a reed, and it is suspended behind him, what is the halakha? Since he is carrying the burden, does it fall into the category of his fullness, and it is no different from a burden that he bears on his person, or does its status differ because it is not actually resting on his body? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
בעי רב פפא. הוא מבפנים ונקיט משאו בקניא ארוך מבחוץ:
מהו. כיון דלאו ממש על כתיפו הוא אין זה מלואו והרי הוא כמוטל לארץ ונפדה או דלמא כיון דנקיט ליה משאו קרינא ביה תיקו כן נראה בעיני רבי ועיקר:
אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֵאֵימָתַי חַיָּיבִין עָלָיו – מִשֶּׁרָאָה פְּנֵי הַחוֹמָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ''לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ (שָׁנָה בְשָׁנָה)'', וּכְתִיב ''(כִּי) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ'', כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ''לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ'' – קָרֵינַן בֵּיהּ ''לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ''. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ''לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ'' – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ''לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ''.
Traduction
§ Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to second-tithe produce, from when is one liable to receive lashes for eating it outside the walls of Jerusalem? It is from when the produce entered within the wall of Jerusalem. What is the reason for this? It is derived as the verse states with regard to second-tithe produce: ''Before the Lord your God you shall eat it'' (Deuteronomy 12:18), and it is written in the previous verse: ''You may not eat within your gates'' (Deuteronomy 12:17), from which it is derived: Anywhere that we read concerning it: ''Before the Lord your God you shall eat it,'' we read concerning it the prohibition: ''You may not eat within your gates,'' i.e., it may not be eaten outside the walls of Jerusalem; and anywhere that we do not read concerning it: ''Before the Lord your God you shall eat it,'' as the produce remained outside the walls, we do not read concerning it the prohibition: ''You may not eat within your gates.''
Rachi non traduit
משיראה פני החומה. וחוץ לחומה דמתני' היינו דעייליה ואפקיה:
דלא קרינא ביה לפני ה' אלהיך. דלא הכניסו לפנים:
Tossefoth non traduit
אמר רבי יוחנן מאימתי מעשר שני חייבים עליו משיראה פני הבית. וקשה דכיון דקודם שיראה פני הבית הכי נמי דמותר לאכלו חוץ א''כ למה הוזקק לעולם לפדות מעשר שני וי''ל דודאי ליכא לאו אבל עשה איכא דכתיב וצרת הכסף בידך אבל בלא פדייה לא:
מֵיתִיבִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁעָלְתָה בְּיָדוֹ תְּאֵנָה שֶׁל טֶבֶל, אָמַר: תְּאֵנָה זוֹ, תְּרוּמָתָהּ בְּעוּקְצָהּ, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בִּצְפוֹנָהּ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִדְרוֹמָהּ. וְהִיא שְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהוּא בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ מַעְשַׂר עָנִי וְהוּא בִּגְבוּלִין, אֲכָלָהּ –
Traduction
The Gemara raises an objection from that which Rabbi Yosei says: With regard to a priest that a fig of untithed produce came into his possession, and he seeks to separate terumot and tithes from it, he says: This fig, I designate its teruma at its stem, I designate its first tithe at its north side, and I designate its second tithe at its south side; and it is a year when second tithe is separated, i.e., the first, second, fourth, or fifth years of the Sabbatical Year cycle, and he is in Jerusalem, when he recites this formula. Or he says that poor man’s tithe shall be designated at its south side if it is a year of poor man’s tithe, i.e., the third or sixth years of the Sabbatical Year cycle, and he is located anywhere in the outlying areas, not in Jerusalem. In those cases, if he ate the fig,
Rachi non traduit
כהן שעלתה בידו תאנה של טבל ואמר תאנה זו תרומתה בעוקצה. בצד זנבה:
מעשר ראשון בצפונה. בצד צפון שלה והוא אוחזה כנגד מזרח וכן מעשר שני בדרומה:
תרומה בעוקציה כו'. דבעי ראשית שיהא שיריה ניכרין והלכך בעינן סיום והאי דתנן (דמאי פ''ז מ''ד) שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה במקומן פליג אהא דלא בעי. ראשית שיהא שיריה ניכרין:
והיא שנת מעשר שני. ואותה שנה שניה שראוי ליתן בה מעשר שני:
והוא בירושלים. כשקרא שמות הללו על אותה תאנה:
מעשר עני בגבולין. או שהיא שנת מעשר שלישית ואמר מעשר עני בדרומה ולא אמר מעשר שני והוא אפי' בגבולין:
Tossefoth non traduit
מיתיבי רבי יוסי אומר כו'. ה''ה דמצי לאותובי מתניתין דאוקי לעיל סיפא במעשר שני טהור דאכיל חוץ לחומה אלא ודאי משני דעייליה ואפקיה אבל הכא קשיא מאי למימרא ובמתני' ליכא למפרך דהא קא. מהני ליה למלקיות דלא השמיענו שום חידוש בהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source