Le texte Le vocabulaire Les révisions
Horayoth
Daf 2a
מַתְנִי' הוֹרוּ בֵּית דִּין לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, וְהָלַךְ הַיָּחִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם, בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה עִמָּהֶן, בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה אַחֲרֵיהֶן, בֵּין שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְעָשָׂה – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בְּבֵית דִּין.
Traduction
MISHNA: If a court erroneously issued a ruling permitting the Jewish people to violate one of all the mitzvot that are stated in the Torah, and an individual proceeded and performed that transgression unwittingly on the basis of the court’s ruling, then whether the judges performed the transgression and he performed it with them, or whether the judges performed the transgression and he performed it after them, or whether the judges did not perform the transgression and he performed it alone, in all these cases the individual is exempt from bringing an offering. This is due to the fact that he associated his action with the ruling of the court.
Rachi non traduit
מתני' הורו בית דין כו'. כגון שהורו שחלב או דם מותר:
והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. מפרש בגמרא:
בין שעשו. ב''ד ועשה היחיד עמהם כגון שאכל דם או חלב עמהן:
בין שעשו ועשה אחריהן. בזה אחר זה:
בין שלא עשו. ב''ד:
ועשה. היחיד על פיהן:
פטור. מלהביא כשבה ושעירה הואיל ותלה בב''ד ועשה על פיהם:
Tossefoth non traduit
הורו ב''ד. הם סנהדרי גדולה כדדרשינן בת''כ עדת ישראל עדה המיוחדת בישראל זו סנהדרי גדולה:
בין שעשו ועשה עמהן. צ''ע אם ב''ד עצמן חייבין להביא כשבה או שעירה דנהי דפר אין מביאין אא''כ רוב צבור עשו על פיהן מ''מ קרבן יחיד לייתו או שמא פטורים לגמרי:
הוֹרוּ בֵּית דִּין, וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ, אוֹ תַּלְמִיד וְהוּא רָאוּי לְהוֹרָאָה, וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן – בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה עִמָּהֶן, בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה אַחֲרֵיהֶן, בֵּין שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְעָשָׂה – הֲרֵי זֶה חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָּלָה בְּבֵית דִּין. זֶה הַכְּלָל: הַתּוֹלֶה בְּעַצְמוֹ חַיָּיב, וְהַתּוֹלֶה בְּבֵית דִּין – פָּטוּר.
Traduction
If the court issued a ruling and one of the judges knew that they erred, despite the fact that the majority ruled against his opinion, or if he was a student and he was qualified to issue halakhic rulings, and that judge or student proceeded and performed that transgression on the basis of its ruling, then whether the judges performed the transgression and he performed it with them, or whether the judges performed the transgression and he performed it after them, or whether the judges did not perform the transgression and he performed it alone, in all these cases, the judge or the student is liable to bring an offering. This is due to the fact that he did not associate his action with the ruling of the court. This is the principle: One who associates his action with himself is liable, and one who associates his action with the ruling of the court is exempt.
Rachi non traduit
הורו ב''ד וידע אחד מהם. מב''ד שטעו:
או תלמיד ראוי להוראה והלך. אותו אחד או אותו תלמיד ועשה על פיהם שטעה במצוה לשמוע דברי חכמים כדמפרש בגמרא:
הרי זה חייב. מפני שלא תלה ממש בב''ד שהרי יודע שטעו ואמרינן בגמ' העושה מפי עצמו חייב בהוראת ב''ד פטור:
גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם אֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לָהֶם ''מוּתָּרִין אַתֶּם''. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לָהֶם ''מוּתָּרִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת''. מַאי טַעְמָא? לְפִי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה הוֹרָאָה.
Traduction
GEMARA: Shmuel says: The judges of the court are never liable to bring an offering for an erroneous ruling until they say to those seeking a ruling: It is permitted for you. Rav Dimi from Neharde’a says: The judges are not liable unless they say to those seeking a ruling: It is permitted for you to perform this action. What is the reason that Rav Dimi says that there is liability only if the judges say: To perform this action? It is due to the fact that the ruling is not completed if they say only: It is permitted, as perhaps the judges were expressing a theoretical opinion and not issuing a ruling.
Rachi non traduit
גמ' לעולם אין ב''ד חייבין. כי עשו הקהל או רובו על פיהם כלומר בין למ''ד ב''ד מביאין פר בין למ''ד צבור מביאין פר ולא ב''ד לעולם לא הוי גמר הוראה דלחייב קרבן ולגבי יחיד דלהוי תולה בב''ד:
עד שאמרו. ב''ד לצבור מותרין אתם:
רב דימי אמר. לעולם לא נגמרה הוראה לחייבן קרבן עד שיאמרו מותרין אתם לעשות:
אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: חָזַר לְעִירוֹ שָׁנָה וְלִימֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁלִּימֵּד – פָּטוּר, הוֹרָה לַעֲשׂוֹת – חַיָּיב.
Traduction
Abaye said: We learn proof for Rav Dimi’s opinion in a mishna as well. The mishna teaches with regard to a rebellious elder (Sanhedrin 86b): If the Sanhedrin ruled contrary to the ruling of the elder and the elder then returned to his city, and nevertheless he taught in the manner that he was teaching previously, he is exempt from punishment. But if he instructed others to act on the basis of his ruling that stands contrary to the ruling of the Sanhedrin, he is liable to be executed.
Rachi non traduit
אף אנן נמי תנינא. בפרק אלו הן הנחנקין:
חזר. זקן ממרא לעירו וכו' הורה לעשות דמשמע דקאמר מותרין אתם לעשות דנגמרה הוראתו חייב:
אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הוֹרוּ לָהּ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה – חַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לָהּ אֶלָּא לְהִנָּשֵׂא.
Traduction
Rabbi Abba said: We learn proof for Rav Dimi’s opinion in a mishna as well. The mishna teaches (Yevamot 87b): If the court instructed a woman to marry on the basis of inaccurate testimony, but she proceeded and disgraced herself and engaged in promiscuous intercourse, she is liable to bring an offering, as they permitted her only to marry, and her conduct lacked the approval of the court. This indicates that it is not sufficient for the court to issue a general ruling to the woman; rather, the court issues a ruling that includes instruction to perform a specific action.
Rachi non traduit
הורו לה ב''ד להנשא. על פי עד אחד דאי בשני עדים לא צריך ב''ד:
והלכה וקלקלה. בזנות ואחר כך בא בעלה:
חייבת בקרבן. לפי שלא היתה תולה בב''ד מדקתני הורו לה ב''ד להנשא ולא קתני התירוה ב''ד ש''מ דלא נגמרה הוראת' עד שיאמרו מותרין אתם לעשות:
Tossefoth non traduit
הורו לה ב''ד להנשא. האי ב''ד אינו סנהדרין גדולה שהרי ב''ד יכולין להתירה לינשא. ומ''מ הני נמי אית להו האי דינא שאם עשתה כמו שהורו היתה פטורה כיון שתולה בב''ד:
אָמַר רָבִינָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ''הוֹרוּ בֵּית דִּין לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה'', תּוּ לָא מִידִּי.
Traduction
Ravina said: We learn proof for Rav Dimi’s opinion in the mishna here, as well: If a court unwittingly issued a ruling permitting the Jewish people to violate one of all the mitzvot that are stated in the Torah, etc.; and nothing more need be said, as it is clear from the phrase: Issued a ruling to violate, that the ruling must include instruction to perform a specific action.
Rachi non traduit
הורו ב''ד לעבור. דמשמע הורו ב''ד לעשות דאינה גמורה הוראתם עד שיאמרו מותרין אתם לעשות:
אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לָהֶם ''מוּתָּרִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת''. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: אֲפִילּוּ ''מוּתָּרִים אַתֶּם'' – נִגְמְרָה הוֹרָאָה. אָמַר אַבָּיֵי, וְהָא לָא תְּנַן הָכִי: חָזַר לְעִירוֹ, וְשָׁנָה אוֹ לִימֵּד כְּדֶרֶךְ שֶׁלִּימֵּד – פָּטוּר, הוֹרָה לַעֲשׂוֹת – חַיָּיב.
Traduction
Some say there is a version of this amoraic dispute with the opposite opinions. Shmuel says: The judges of the court are not liable to bring an offering for an erroneous ruling until they say to those seeking a ruling: It is permitted for you to perform this action. Rav Dimi from Neharde’a says: Even if the judges say to those seeking a ruling: It is permitted for you, the ruling is completed and they are liable. Abaye said: But isn’t it so that we did not learn in accordance with the opinion of Rav Dimi in a mishna with regard to a rebellious elder: If the Sanhedrin ruled contrary to the ruling of the elder and the elder then returned to his city, and nevertheless he taught in the manner that he was teaching previously, he is exempt from punishment. But if he instructed others to act on the basis of his ruling that stands contrary to the ruling of the Sanhedrin, he is liable to be executed.
Rachi non traduit
והא לא תנן הכי. כולהו מקשו לרב דימי:
Tossefoth non traduit
אמר אביי והא אנן לא תנן הכי. הא דלא פריך ללישנא קמא לשמואל כמו דפריך הכא לרב דימי דללישנא קמא מצינן למימר דרב דימי אתא לפרושי דברי שמואל:
אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְהָא לָא תְּנַן הָכִי: הוֹרוּ לָהּ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה – חַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לָהּ אֶלָּא לְהִנָּשֵׂא.
Traduction
Rabbi Abba said: But isn’t it so that we did not learn in accordance with the opinion of Rav Dimi in a mishna: If the court instructed a woman to marry on the basis of inaccurate testimony, but she proceeded and disgraced herself and engaged in promiscuous intercourse, she is liable to bring an offering, as they permitted her only to marry, and her conduct lacked the approval of the court.
אָמַר רָבִינָא, וְהָא לָא תְּנַן הָכִי: הוֹרוּ בֵּית דִּין לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, תּוּ לָא מִידִּי.
Traduction
Ravina said: But isn’t it so that we did not learn in accordance with the opinion of Rav Dimi in the mishna: If a court unwittingly issued a ruling permitting the Jewish people to violate one of all the mitzvot that are stated in the Torah, etc.; and nothing more need be said.
Tossefoth non traduit
הכא מסקינן לענין קרבן [עד] שיאמרו מותרין לעשות. וה''ה בעלמא גבי הוראה דאין לתלמיד לסמוך על דברי רבו עד דא''ל הכי. והא דתניא פ' יש נוחלין (ב''ב קל:) אין למידין הלכה על פי מעשה. ה''פ התם אם יאמר לך אדם ראיתי מעשה שאירע בכה''ג שהורו כן אין לסמוך על דבריו דשמא לא עיין היטב ושמא אותו מעשה היה קצת משונה. עד שיאמר הלכה למעשה פי' עד שיביא לו מתוך ההלכה דאיתא לאותו דבר מה שאומר כי התלמוד ודברי האמוראין עיקר כדאיתא בירושלמי ריש פיאה אין למידין לא מהלכות ולא מהגדות ולא מן התוספתא אלא מפי התלמוד:
וְהָלַךְ הַיָּחִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם. וְנִיתְנֵי: ''וְעָשָׂה עַל פִּיהֶם'', ''שׁוֹגֵג'' לְמָה לִי? אָמַר רָבָא: ''שׁוֹגֵג'' – לְאֵתוֹיֵי הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן, וַאֲכָלוֹ – פָּטוּר. ''עַל פִּיהֶם'' – עַל פִּיהֶם מַמָּשׁ,
Traduction
§ The mishna teaches: And the individual proceeded and performed that transgression unwittingly on the basis of the court’s ruling. The Gemara asks: And let us teach only: And performed that transgression on the basis of the court’s ruling; why do I need to add: Unwittingly? Obviously, it was unwitting, as he thought his action was permitted. Rava said: The term unwittingly serves to include a case where the court issued a ruling that it is permitted to eat forbidden fat, and the forbidden fat became confused for him with permitted fat, and he ate it under the impression that he was eating permitted fat. In this case he is exempt. Then, when the mishna says: On the basis of the court’s ruling, it means that he ate forbidden fat actually on the basis of the court’s ruling.
Rachi non traduit
אמר רבא. תרתי קתני דמשמע הכי והלך היחיד ועשה או שוגג או על פיהם שוגג כגון שהורו בית דין שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו דפטור אע''ג דלא הוי על פיהם ממש ושלא במתכוין קאכיל ליה אפילו הכי הואיל ואילו מתידע ליה דחלב הוא לא הוה הדר ביה שהרי הורו ב''ד שחלב מותר הלכך תולה בב''ד קרינן ביה ופטור:
על פיהם ממש. כגון שהורו ב''ד שחלב מותר והלך ועשה על פיהם לאשמועי' דשוגג על פיהם פטור:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: ''שׁוֹגֵג'' – עַל פִּיהֶם הוּא דְּפָטוּר, אֲבָל נִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב.
Traduction
And some say that Rava said a different interpretation of the mishna: It is specifically in a case where the individual proceeded and performed that transgression unwittingly on the basis of the court’s ruling that he is exempt. But if the forbidden fat became confused for him with permitted fat and he ate it under the impression that he was eating permitted fat, he is liable to bring an offering, because his unwitting transgression of eating forbidden fat was not associated solely with the ruling of the court.
Rachi non traduit
ואית דאמרי. חדא קתני להכי איצטריך למיתני שוגג על פיהם דמשמע דבשוגג ממש על פיהם הוא דפטור דהיינו על פיהן ממש דידע דחלב הוא ופטור משום דתלה בב''ד ממש:
אבל שוגג שלא על פיהן. כגון שהורו ב''ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו חייב שלא תלה עצמו בב''ד:
Tossefoth non traduit
ואיכא דאמרי חדא קתני. ואין להקשות דלא ליתני כי אם על פיהם וממילא משמע דוקא על פיהם. שמא ה''א ה''ה נתחלף לו להכי תנא שוגג למימר באיזה שוגג דוקא על פיהם:
מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרָבָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָמִי בַּר חָמָא, דִּבְעַי רָמֵי בַּר חָמָא: הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְנִתְחַלֵּף לוֹ בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ, מַהוּ?
Traduction
The Gemara comments: The matter that is obvious to Rava, that one who confuses between forbidden fat and permitted fat is either exempt, according to the first version, or liable, according to the second version, was raised as a dilemma for Rami bar Ḥama, as Rami bar Ḥama raised a dilemma: If a court ruled that forbidden fat is permitted, and the forbidden fat became confused for him with permitted fat and he ate the forbidden fat, what is the halakha?
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָלַךְ יָחִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם כּוּ'. שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם לְמָה לִי? לָאו לְאֵתוֹיֵי הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ – פָּטוּר. דִּלְמָא שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם הוּא דְּפָטוּר, אֲבָל נִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב.
Traduction
Rava said: Come and hear proof from the mishna: The individual proceeded and performed that transgression unwittingly on the basis of the court’s ruling, etc. Why do I need the redundancy: Unwittingly on the basis of the court’s ruling? Is the redundancy not stated to include a case where the court issued a ruling that it is permitted to eat forbidden fat, and the forbidden fat became confused for him with permitted fat, and he ate it under the impression that he was eating permitted fat, and the mishna is teaching that he is exempt? The Gemara rejects this: Perhaps the intent of the mishna is: It is in a case where one performed that transgression unwittingly on the basis of its ruling that he is exempt; but if the forbidden fat became confused for him with permitted fat, and he ate it under the impression that he was eating permitted fat, he is liable.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָלַךְ יָחִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם. מַאי לָאו, שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם הוּא דְּפָטוּר, אֲבָל נִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב. דִּלְמָא: אוֹ שׁוֹגֵג, אוֹ עַל פִּיהֶם.
Traduction
Some say that Rava said: Come and hear a proof from the mishna: The individual proceeded and performed that transgression unwittingly on the basis of the court’s ruling. What, is it not in a case where one performed that transgression unwittingly on the basis of its ruling that he is exempt; but if the forbidden fat became confused for him with permitted fat, and he ate the forbidden fat, he is liable? The Gemara rejects this: Perhaps the mishna is saying that he is liable if he either confused forbidden fat with permitted fat and ate the forbidden fat unwittingly, or ate the forbidden fat on the basis of the court’s ruling.
בִּפְלוּגְתָּא: הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ – רַב אָמַר: פָּטוּר, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב. מֵיתִיבִי: ''מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ'', פְּרָט לִמְשׁוּמָּד.
Traduction
The Gemara notes: This matter was already taught in the dispute between amora’im of earlier generations: If a court ruled that forbidden fat is permitted, and the forbidden fat became confused for him with permitted fat and he ate the forbidden fat, Rav says: He is exempt, as the court ruled that it is permitted, and Rabbi Yoḥanan says: He is liable, as he did not base his conduct on its ruling. The Gemara raises an objection to the statement of Rabbi Yoḥanan from a baraita that teaches: The verse states: ''And if one soul from among the common people shall sin unwittingly in performing one of the mitzvot of the Lord that are not to be done, and he is guilty'' (Leviticus 4:27). This serves to exclude an apostate. When an apostate sins unwittingly, he is exempt from liability to bring a sin-offering even if he repents, as even his unwitting action is considered intentional.
Rachi non traduit
רב אמר פטור. דתולה בב''ד הוי ויחיד שעשה בהוראת ב''ד פטור:
ור' יוחנן אמר חייב. הואיל ולא הוי על פיהם ממש כתולה בעצמו הוא וחייב:
מעם הארץ בעשותה. ולא כל עם הארץ:
פרט למומר. דאינו מביא קרבן על שגגתו דאין מקבלין מידו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם אוֹ הוֹדַע'' – הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ, מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ – אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ.
Traduction
Rabbi Shimon ben Yosei says in the name of Rabbi Shimon: It is unnecessary to derive this halakha from that phrase, as it says in the same verse: ''Shall sin unwittingly in performing one of the mitzvot of the Lord that are not to be done, and he is guilty; or if his sin, which he has sinned, be known to him'' (Leviticus 4:27–28). From the words ''be known to him'' it is inferred that only one who repents due to his awareness, i.e., he would not have sinned if he had known the act was prohibited, brings a sacrifice for his unwitting transgression in order to achieve atonement. But one who does not repent due to his awareness that he sinned, e.g., an apostate, who would have sinned even had he been aware that the act is prohibited, does not bring an offering for his unwitting action.
Rachi non traduit
ר''ש בן יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר אשר לא תעשינה וכו'. ומומר לא שב מידיעתו הוא לפיכך אינו מביא קרבן על שגגתו ואמר לקמן בפ''ב מומר שאכל חלב והביא קרבן על הדם איכא בינייהו והכא נמי כי הורו ב''ד שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן לא שב מידיעתו הוא ולפיכך אינו חייב דהא הורו ב''ד שחלב מותר וקשיא לר' יוחנן דאמר חייב דתולה בעצמו הוא:
וְאִם אִיתָא, הָא לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ הוּא.
Traduction
The Gemara asks: And if it is so that one who would not repent due to his awareness is exempt, isn’t this person who confused forbidden fat with permitted fat considered one who will not repent due to his awareness? Even if he discovers that he ate forbidden fat he will not regret his action, as he relies on the ruling of the court that forbidden fat is permitted. This contradicts the statement of Rabbi Yoḥanan, who says that one is liable in that case.
אָמַר רַב פָּפָּא, קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֵּיוָן דְּכִי מִתְיְדַע לְהוּ לְבֵי דִינָא, הָדְרִי בְּהוּ, וְהוּא נָמֵי הָדַר בֵּיהּ – שָׁב מִידִיעָתוֹ קָרֵינַן בֵּיהּ, וְחַיָּיב.
Traduction
Rav Pappa said that Rabbi Yoḥanan holds: Since once it becomes known to the court that it erred, the judges will retract their erroneous ruling, and this individual will also repent when he discovers that he ate forbidden fat which the court erroneously permitted, we characterize him as one who repents due to his awareness, and he is liable to bring an offering.
Rachi non traduit
אמר רב פפא קסבר ר' יוחנן כיון דאילו הוה ידיע לב''ד דטעו הוו הדרי בהו והוא נמי הוי הדר ביה הלכך שב מידיעתו קרינן ביה. וחייב קרבן שהרי לא תלה כ''כ בב''ד שלא עשה על פיהם ממש ואמטול הכי קאמר רבי יוחנן דחייב קרבן אבל היכא דעשה על פיהם ממש אע''ג דאילו הוי ידיע לב''ד הוו הדרי בהו והוא נמי הוה הדר ביה והוי שב מידיעתו אפ''ה פטור מפני שתלה ממש בדעת ב''ד:
אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַב שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִים לְרוֹב צִבּוּר, מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ''בִּשְׁגָגָה'' – עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בִּשְׁגָגָה אֶחָת.
Traduction
Rava says: Even though Rav says the individual is exempt, and his sin is dependent on the court, Rav concedes that in a case where one confused forbidden fats with permitted fats, he does not complete a majority of the congregation. The court is liable to bring an offering only when the majority of the congregation performs a transgression based on its ruling. This individual who thought the fat was permitted is not included in the majority of the congregation. What is the reason? It is as the verse states: ''For all the people it was performed unwittingly'' (Numbers 15:26), from which it is derived: There is no liability unless they are all unwitting in one and the same manner; and the action of this individual is unwitting in a different manner than the rest of the transgressors.
Rachi non traduit
אמר רבא. אע''ג דאמר רב כי נתחלף לו חלב בשומן דהוי יחיד שעשה בהוראת ב''ד ופטור מודה רב שאין אותו יחיד משלים לרוב צבור כגון שאמרו ב''ד שחלב מותר והלכו חצי צבור ועשו על פיהם ואכלו חלב ממש והלך זה ואכל ונתחלף לו חלב בשומן:
שאינו משלים לרוב צבור. ואין מביאין פר דבעינן שיהיו כולן ממש שוגגין בשגגה אחת ע''פ ב''ד:
Tossefoth non traduit
עד שיהיו כולן בשגגה אחת. צ''ע אם רוב צבור עשו בזה הענין שנתחלף להם והוי כולן בשגגה אחת אי מיחייב בית דין:
בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה עִמָּהֶן כּוּ'. לְמָה לֵיהּ לְמִיתְנָא כָּל הָנֵי? בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא – לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי. אֶלָּא סֵיפָא דִּלְחִיּוּבָא, אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
§ The mishna teaches: Whether the judges performed the transgression and he performed it with them, or whether the judges performed the transgression and he performed it after them, or whether the judges did not perform the transgression and he performed it alone, in all these cases the individual is exempt. The Gemara asks: Why did the tanna in the mishna need to teach all of these cases? Granted, in the first clause of the mishna, the tanna teaches the mishna employing the style: Not only this but also that, i.e., not only is he exempt if the judges performed the transgression with him, but he is exempt even if he performed the act after the judges, and even if he alone performed the transgression. But in the latter clause of the mishna, where the tanna is teaching liability, the tanna should have taught the opposite. He should have started with the case where he is most likely to be liable, the case where the judges performed no transgression and he sinned alone.
Rachi non traduit
למה לי למתני כולהו. במתני' ועשה עמהם ועשה אחריהם שלא עשו ועשה:
בשלמא רישא לא זו אף זו קתני. דהכי משמע לא מיבעיא זו דעשה עמהם דהוי ודאי תולה בב''ד דפטור אלא אף זו נמי דעשה אחריהם הוי תולה בב''ד ופטור ולא זו בלבד דעשה אחריהם דפטור אלא אף זו דלא עשו ב''ד ועשה אפי' הכי תולה בב''ד הוי ופטור:
אלא סיפא איפכא מיבעיא ליה למיתנא. דהכי איבעיא ליה למיתנא הורו ב''ד וידע א' מהן שטעו או תלמיד וראוי להוראה והלך ועשה על פיהם בין שלא עשו ועשה ובין שעשה אחריהם ובין שעשה עמהם דלא תלה בב''ד דהוי משמע לא זו בלבד דלא עשו ועשה דלא הוי תולה בב''ד דחייב אלא אף זו דעשה אחריהן לא תלה בב''ד וחייב ולא זו בלבד דעשה אחריהן חייב אלא אף זו דעשה עמהן דס''ד אמינא הואיל ועשה עמהם תולה בבית דין קרינא ביה ולהוי פטור אפילו הכי אמרי' הואיל וידע שטעו לא תלה בבית דין וחייב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source