Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 98a
וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל – לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ.
Traduction
And if the produce decreased in price due to the market value, the debt is not reduced for him.
Rachi non traduit
מחמת תרעא. שבאו גשמים ונמצאו רוב תבואות בעולם והוזלו הפירות:
וְהָא קָא שָׁבַח לְעִנְיַן נְסָכָא! אֶלָּא כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבְדִי עוֹבָדָא בְּזוּזֵי דַּאֲגַרְדְּמִיס טַיָּיעָא, עַד עֲשָׂרָה בִּתְמָנְיָא.
Traduction
The Gemara challenges: But the value of the coin has been enhanced for the purpose of melting it down into a bar of metal. Since this coin now contains a larger quantity of metal, if it were to be melted it would be worth more than an earlier coin of the same type, so it should be considered interest. Rather, in this case one must act in accordance with how Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, acted when they performed an action with the dinars of Agardamis the Arab merchant [tayya’a]: They considered up to ten old coins to be the equivalent of eight new coins. Since ten old coins were equivalent in value to eight new coins, they paid eight new coins in exchange for ten old ones.
Rachi non traduit
לענין נסכא. אם בא להתיכן ולעשות מהן גרוטאות יש יותר מן הראשונים והוי רבית:
עבדו עובדא. באדם שהלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו והלכו אצל אגרדימוס סוחר ישמעאל והיה לו מן הראשונה ומן השניה ומצאו בח' של מטבע שניה י' מן הראשונה ונתן לו שמנה:
Tossefoth non traduit
עד י' בתמניא. פי' בקונטרס ונותן לו שמונה ולפירושו חשיב ממעלה למטה כלומר י''ב או י''א בתמניא עד י' בתמניא יהיב ליה תמניא אבל הא תשעה מן הראשונים בתמניא בשניים יהיב ליה ט' מן השניים תחת ט' של ראשונים או י' בי' ור''ח פי' עד י' בתמניא ויהיב ליה י' ולפירושו הוי מלמטה למעלה:
אָמַר רַבָּה: הַזּוֹרֵק מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר: הָא מַנַּח קַמָּךְ, אִי בָּעֵית שִׁקְלֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי בִּצְלוּלִין – דְּקָא חָזֵי לֵיהּ, אֲבָל עֲכוּרִין – דְּלָא קָחָזֵי לֵיהּ, לָא. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי, אֲבָל שַׁקְלֵיהּ בִּידֵיהּ – מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ; הֲשָׁבָה בָּעֵי מֶיעְבַּד.
Traduction
§ Rabba says: One who throws another’s coin into the Great Sea is exempt from liability. What is the reason for this? He can say: The coin is resting before you; if you wish, take it. The Gemara comments: And this statement applies only if the coin is in translucent water, where the owner of the coin can see the coin, but in turbid water, where he cannot see the coin, it does not apply, and the one that threw it will be liable to compensate the owner. And this statement applies only when he rolled the coin into the sea without picking it up, but if he took the coin with his hands and threw it into the sea, he has robbed the owner of it, and the robber is required to perform the mitzva of returning the coin to its owner.
Rachi non traduit
אמר רבה. גרסינן בכולהו:
הזורק מטבע של חבירו בים. אע''ג שאין יכול ליטלו:
פטור. כדמפרש ואזיל דלא שקליה בידיה אלא דאדייה שהיתה ביד בעלים והכהו זה תחת ידו וניתזה לים הואיל וצלולים הן וקא חזו ליה אמר ליה הא מנח קמך ואינה אבודה ואי משום דבעי למיתב זוזא לבר אמוראה למישט ולמישקליה גרמא הוא שגורם להפסידו אותו שכר וגרמא בנזקין פטור:
אבל עכורין. בשעת התזה דהוה ליה מעשה בידים אבוד הוא ואין זה גורם אלא ממש דהא ממש התיזו:
Tossefoth non traduit
וה''מ דאדייה אדויי. משמע הכא דלא חשיב הגבהה כי אדייה אדויי בלא נטילה בידו אע''פ שעומד באויר למעלה מג' קודם שיפול לגמרי וכן בהניזקין (גיטין דף נט:) גבי עני המנקף בראש הזית וקשה דבפ''ק דב''מ (דף ט. ושם.) אמר גבי טלית שראשו אחד על העמוד וראשו אחד מונח ע''ג קרקע שאם הגביה אדם ראשו המונח ע''ג קרקע ונתק ראש שע''ג העמוד להביאו אצלו שהוא קונה מטעם הגבהה ואי משיכה קאמר התם אמאי נקט ראשו אחד ע''ג העמוד אלמא חשיב הגבהה הואיל ומביאו על האויר למעלה מג' וי''ל דהתם חשיבא הגבהה טפי לפי שראשו אחד אוחז בידו א''נ התם מיירי כגון שידו כ''כ בגובה כשינתקנו לא יפול ראשו לארץ אלא יהא מוגבה ג' מעל הארץ וא''ת דבסוף שילוח הקן (חולין דף קמא:) משמע דכי טריף אקן ומתגבהי יונים דחשיבא הגבהה לקנות אע''פ שאין תופסם בידו וי''ל דדוקא הכא ובהניזקין לא חשיבא הגבהה דאיכא תרתי לגריעותא דלא תפסם וגם אין מגביה אלא משפיל אבל יונים דמתגבהי חשיבא הגבהה אבל אם היו נופלין למטה ע''י טריפת הקן לא היה קונה כיון שאין תפוס בידו כלל ולפי' זה הו''מ לפלוגי הכא באדייה אדויי בין דרך ירידה לדרך עלייה אלא דניחא ליה לפלוגי בדרך ירידה גופיה בין אדייה אדויי בין שקליה בידיה אי נמי אין חילוק בין דרך ירידה לדרך עליה דאפילו דרך עליה לא קני הכא באדייה אדויי לפי שאין דרך הגבהה בזה הענין אבל ביונים שהן בעלי חיים דרך הגבהה בכך כמו קורא לה והיא באה או הכישה במקל ורצתה לפניו דחשיב משיכה אף על פי שהלכה מאיליה ומיהו אם היו היונים יורדים ע''י טריפת הקן לא חשיב הגבהה אלא עלייתם דוקא:

מֵתִיב רָבָא: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ מָעוֹת בְּקַסְטְרָא אוֹ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁנָּפַל כִּיסוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל – אֵין מְחַלְּלִין! אָמַר רַבָּה: שָׁאנֵי לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, דְּבָעֵינַן מָצוּי בְּיָדְךָ; דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ'', וְלֵיכָּא.
Traduction
Rava raises an objection to the statement of Rabba from a baraita (Tosefta, Ma’aser Sheni 1:6): One cannot desacralize second tithe by transferring its sanctity onto money that is not in his possession. How so? If he had money in a fortress [kastera], or in the King’s Mountain [Har HaMelekh], or if his purse fell into the Great Sea, one may not desacralize second tithe by transferring its sanctity onto that money. This indicates that money that fell into the Great Sea is considered lost. Rabba said: This is not difficult; it is different with regard to second tithe, since it is necessary that the money be found in the hand of the one who wishes to desacralize the tithe, as the Merciful One states in the Torah: ''Then you shall turn it into money, and bind up the money in your hand, and shall go to the place that the Lord your God shall choose'' (Deuteronomy 14:25), and if it is in the Great Sea, it is not in his hand, but nevertheless it is not considered lost.
Rachi non traduit
אין מחללין. אלמא אבוד חשיב ליה בים הגדול:
היה לו מעות בקיסטרא. מקום והוא רחוק מאד ויש בו סכנת דרכים ואין שיירות מצויות שם:
Tossefoth non traduit
עכורין וצלולין. לאו דוקא אלא אפי' עכורין אי מצי בר אמוראה למשקלינהו הוו כצלולין ואפי' צלולין אי לא מצי למשקלינהו חייב והא דנקט צלולין. ועכורין משום דסתם צלולין מצי שקיל להו בר אמוראה וסתם עכורין לא מצי שקיל בר אמוראה:

וְאָמַר רַבָּה: הַשָּׁף מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי. וְהָנֵי מִילֵּי דְּמַחְיֵיהּ בְּקוּרְנָסָא וְטַרְשֵׁיהּ, אֲבָל שַׁיְיפֵהּ בְּשׁוֹפִינָא – חַסּוֹרֵי חַסְּרֵיהּ.
Traduction
And Rabba also says: One who effaces the image of another’s coin is exempt from paying damages, even though he caused the coin to lose value. What is the reason for this? As he did not do anything, the coin remains the same size as before. The Gemara comments: And this statement applies only in a case where he struck it with a hammer [kurnesa] and flattened it; but if he filed it with a file [shofina] he must pay the amount of the reduction in value, since he caused it to diminish in size.
Rachi non traduit
השף. אשפריי''ר בלע''ז שפחת את הצורה:
בקורנסא. מרטי''ל בלע''ז:
וטרשיה. עשאן כאבן חלקה לשון טרשים:
בשופינא. לימ''א בלע''ז של נפחים:
חסורי חסריה. וממש הוא ולא גרמא טעמא דרבה בכולהו משום גרמא בנזקין הוא ופטור:
Tossefoth non traduit
השף מטבע של חבירו פטור. נראה דרבה סבר פסלתו מלכות לא הוי כנסדק דאי הוי כנסדק אם כן כ''ש דשף מטבע הוי כנסדק והרי חסריה טובא ואמאי פטור:
מֵתִיב רָבָא: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ (וְחֵרְשׁוֹ) [וְחֵרְשָׁהּ] – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת.
Traduction
Rava raises an objection to the statement of Rabba from a baraita (Tosefta 9:26): If a master struck his slave on his eye and blinded it, or on his ear and deafened it, the slave is emancipated by means of these injuries. If he struck the slave near his eye and as a result he does not see, or near his ear and he does not hear, the slave is not emancipated by means of these injuries. The first clause indicates that one is liable for damage caused even if it is not visible damage.
Rachi non traduit
על אזנו וחרשו. אלמא אף על גב דלא חסריה כיון דעשה מעשה בגופו לאו גרמא קחשיב ליה אלא ממש והכא נמי כיון דמחייה בקורנסיה ופחתיה ועל ככה חסרו דמים מעשה הוא:
Tossefoth non traduit
מתיב רבא הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות. ואמאי והא לא חסריה דאין בו פגם וחסרון אלא כיון שקלקלו חייב אע''פ שאין בו שום פגם וחסרון והואיל וכן הוא ה''נ ליחייב ומשני רבה לטעמיה כו' ויש שם חסרון טיפתא דדמא דנפלה באזניה וכיון דיש חסרון באותו קלקול חייב על כל הקלקול כמו בשפייה דחייב בכל הקלקול דליחייביה על מה שחסריה לא היה צריך רבה להשמיענו דחייב וא''ת ואמאי עבד יוצא בהן לחירות הא בעינן מומין שבגלוי דומיא דשן ועין ובחרשו היכי הוי בגלוי וי''ל נהי שאין ניכר בו כלום כשהוא ישן או עומד במקום אחד ושותק מכ''מ כיון דלפי מנהגו שמתנהג והולך ניכר שהוא חרש חשיב מום שבגלוי ועי''ל דאין צריך שיהא קלקול בגלוי אלא שהאבר שיש בו קלקול יהא בגלוי:
רַבָּה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבָּה: חֵרְשׁוֹ לְאָבִיו – נֶהֱרָג; שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲרִישָׁה בְּלֹא חַבּוּרָה, דְּטִפְּתָא דִּדְמָא נְפַלַת לֵיהּ בְּאוּנֵּיהּ.
Traduction
The Gemara responds: Rabba conforms to his standard line of reasoning, as Rabba says: One who deafens his father is put to death, even though no bruise is visible, because it is impossible for deafening to occur without a bruise, as it is certain that a drop of blood fell into his ear from the blow, even if it is not visible from the outside. Striking someone in the ear in a manner that causes deafness results in a significant physical change, while striking a coin with a hammer does not detract from the actual size of the coin.
Rachi non traduit
רבה לטעמיה. הלכך גבי עבד נמי חסרון הוא [וכנגד אזנו פטור משום דבהכי לא הוי ליה למיחש והאי ודאי גרמא הוא]:
וְאָמַר רַבָּה: הַצּוֹרֵם אוֹזֶן פָּרָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? פָּרָה כִּדְקָיְימָא קָיְימָא, דְּלָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי; וְכוּלְּהוּ שְׁווֹרִים לָאו לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ קָיְימִי.
Traduction
And Rabba also says: One who slits the ear of another’s cow is exempt from paying damages, even though this cow is no longer fit to be sacrificed as an offering due to the injury. What is the reason for this? As the cow was available for many uses until now, so it is still available for those uses now, since the one who slit its ear did not do anything to damage the cow in a substantial way. And concerning the fact that it is rendered disqualified from being sacrificed as an offering, not all oxen stand near the altar, i.e., most animals are not sacrificed as offerings anyway, so it is not considered a loss.
Rachi non traduit
הצורם. אשקרניי''ר בלע''ז פוגם:
Tossefoth non traduit
הצורם אוזן פרתו של חבירו פטור. והא דתנן לעיל (בבא קמא דף צו:) גזל בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח אומר לו הרי שלך לפניך ונפסלה היינו שנפל בה מום דאי נרבעה היינו שנעבדה בה עבירה ומשמע דוקא שנפסלה מאיליה אבל הטיל בה מום בידים חייב וי''ל דמתני' איירי בבהמה קדושה דודאי לגבי מזבח קיימא:
מֵתִיב רָבָא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּמֵי חַטָּאת וּבְפָרַת חַטָּאת – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. מְלָאכָה הוּא דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ; אֲבָל צוֹרֵם – דְּמִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, הָכִי נָמֵי דִּמְחַיֵּיב בְּדִינֵי אָדָם!
Traduction
Rava raises an objection from a baraita: One who performs a task with the water of purification, i.e., the water that is mixed with the ashes of the red heifer and sprinkled upon one who has become impure as part of the purification ritual, or with the red heifer of purification, whose ashes are mixed with springwater and sprinkled on those who have contracted impurity imparted by a corpse on the third and seventh days of their impurity, is exempt according to human laws, since he has not caused any discernible damage, but is liable according to the laws of Heaven. It may be inferred from here that one is exempt from liability according to human laws only if he performed a task with those items, since the damage that he caused is not evident, but in the case of one who slits the ear, where the damage is evident, he is indeed liable according to human laws.
Rachi non traduit
במי חטאת. שקל כנגדן משקולות ופרה וכל מעשיה נפסלים במלאכה:
אָמְרִי: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ צוֹרֵם פָּטוּר, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מְלָאכָה דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, חַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
Traduction
The Sages say in response: The same is true that even one who slits the ear is exempt according to human laws, and the baraita that specified cases where the damage is not evident teaches us this: That even one who performs a task with the water of purification or the red heifer, where the damage is not evident, is liable according to the laws of Heaven.
Tossefoth non traduit
הא קמ''ל דאפי' מלאכה דלא מינכר היזיקה. תימה דבפרק הניזקין (גיטין דף נג. ושם) פריך מהכא למ''ד היזק שאין ניכר שמיה היזק דעושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור ואי שמיה היזק אמאי פטור ומאי קושיא הא אפי' בצורם אוזן דמינכר פטור משום דסתם שוורים לאו לגבי מזבח קיימי וא''ל דהתם פריך מפרת חטאת דפרה אדומה דדמיה יקרים פשיטא דלגבי מזבח קיימא והכא בשמעתין פריך לרבה ממי חטאת דסתם מים לאו למי חטאת קיימי דקודם קידושן דוקא פסלה בהן מלאכה כדתנן במסכת פרה (פ''ד מ''ד) ומים המלאכה פוסלת בהן עד שיטילו את אפר לתוכן ותניא נמי בספרי יכול אף משיקדשו בכלי תלמוד לומר למי נדה וכבר הם מי נדה דע''כ בגיטין (דף נג. ושם) ממי חטאת נמי פריך מדמשני התם מי חטאת ששקל בהן משקלות וי''ל דכיון דנקט מלאכה לרבותא כדקאמר הכא דאפי' מלאכה דלא מינכר היזיקה חייב בדיני שמים א''כ דייק שפיר התם דהיזק שאין ניכר לא שמיה היזק דאי שמיה היזק אין כאן שום רבותא במאי דנקט מלאכה כיון דבכל מקום חשיב שאינו ניכר כניכר ועוד יש לומר. דרבה סבר דהיזק שאין ניכר לא שמיה היזק אבל למ''ד שמיה היזק כ''ש דמחייב בצורם דמינכר טפי ורבא דפריך בשמעתין לרבה סבר בצורם הוי מינכר היזיקה וחייב אפי' למ''ד היזק שאין ניכר לא שמיה היזק כדאמר מלאכה דלא מינכר היזיקו אבל צורם דמינכר היזיקו הכי נמי דמחייב וא''ת והיאך יכול אדם לפסול פרתו של חבירו והא בעינן עובד דומיא דעבד דניחא ליה ויש לומר הני מילי בנעשית המלאכה ממילא אבל בעושה המלאכה בידים לא בעיא אלא שיהא ניחא ליה לעושה וכן בהכשר דבעינן יותן דומיא דכי יתן:

וְאָמַר רַבָּה: הַשּׂוֹרֵף שְׁטָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. דַּאֲמַר לֵיהּ: נְיָירָא קְלַאי מִינָּךְ. מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: הֵיכִי דָּמֵי?
Traduction
And Rabba also says: One who burns another’s promissory note is exempt, as the one who burned it can say to him: I have burned only your paper, and he is not held liable for the fact that the creditor will no longer be able to prove that he had provided the loan. Rami bar Ḥama objects to this: What are the circumstances?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source