Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 82b
וַאֲתָא אִיהוּ תַּיקֵּן חֲפִיפָה.
Traduction
And Ezra came and added to the Torah’s minimal obligation. He instituted the requirement of combing the hair even when it is known that it is not knotted and contains no repulsive substance.
Rachi non traduit
חפיפה. במסרק להרחקה דמילתא:
וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת – מִשּׁוּם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנּוּ עַל בַּעֲלֵיהֶם.
Traduction
The Gemara discusses the next of Ezra’s ordinances: And that peddlers should circulate through all the towns. This Gemara explains that this is because peddlers supply women’s cosmetics, and therefore Ezra instituted this practice so that women should not become unattractive to their husbands.
וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין – דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! דִּכְתִיב: ''וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם''! דְּאוֹרָיְיתָא הוּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים; אֲתָא הוּא, תִּיקֵּן אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה.
Traduction
The Gemara analyzes the last of the ten ordinances: And he instituted the requirement of immersion for those who experienced a seminal emission. The Gemara asks: But this is required by Torah law, as it is written: ''And if the flow of seed go out from a man, then he shall bathe all his flesh in water'' (Leviticus 15:16). The Gemara answers: By Torah law immersion is required only if one wishes to partake of teruma or sacrificial meat. Ezra came and further instituted that immersion is necessary even for reciting or studying matters of Torah.
Rachi non traduit
לדברי תורה. שלא ישנה עד שיטבול:
Tossefoth non traduit
אתא איהו ותיקן אפילו לדברי תורה. לא קיימא לן הכי אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלו:
ושם) ובמי שמתו (ברכות דף כב.) האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי וא''ת דהיכי אלים ר' יהודה לבטל תקנת עזרא וי''ל דדלמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה אי נמי התנה שכל מי שרוצה לבטל יבטל דבכי האי גוונא מותר כדאמר בריש מועד קטן (דף ג:) אי נמי לא פשט איסורו ברוב ישראל כדאמרינן גבי שמן בפ' אין מעמידין (ע''ז דף לו.) ואע''ג דמשמע התם דאי דניאל גזר עליו לא היה ר' יהודה נשיאה יכול לבטלו אע''פ שלא פשט היינו במילתא דכתיב בקרא אבל תקנת עזרא לא כתיב בקרא והא דדריש במי שמתו (ברכות דף כא:) מדכתיב והודעת לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורין כו' אסמכתא היא דהא עזרא תיקן והא דאמר במי שמתו (שם דף יח:) גבי בניהו דתבר גזיזא דברדא ונחת וטבל לא לדברי תורה דאכתי עזרא לא הוה אלא לאכול חולין בטהרה:
עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ; וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה; וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת;
Traduction
§ The mishna teaches that one may not raise chickens in Jerusalem. The Gemara cites a baraita that contains a list of other halakhot that are unique to Jerusalem. Ten matters were stated with regard to Jerusalem: A house situated in Jerusalem does not become irredeemable one year after its sale. Those who sell houses in other walled cities have the right to buy back their property for one year after the transaction. If they fail to do so, the house becomes the permanent possession of the buyer (see Leviticus 25:29–30). This halakha does not apply to houses in Jerusalem. And its Elders do not bring a heifer whose neck is broken as required when a murder victim is found near a city and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9); and it cannot become an idolatrous city (see Deuteronomy 13:13–19).
Rachi non traduit
אין הבית חלוט בה. כדין בתי ערי חומה אלא גאולה תהיה לו אם ירצה לגאול ואם יגיע יובל יוצא ביובל כבתי ערי חצרים:
Tossefoth non traduit
ואינה מביאה עגלה ערופה. וא''ת מאי אריא משום דלא נתחלקה תיפוק ליה משום דאית לן למיזל בתר רובא דעלמא כדאמר בלא יחפור (ב''ב דף כג:) ואע''ג דאמר התם דביושבת בין ההרים לא אזלינן בתר רובא וירושלים הרים סביב לה מכל מקום היו ישראל נכנסין ויוצאין לה לעלות לרגל ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה שקרויה רוכלת עמים וי''ל דמ''מ היו שם מקומות שלא היו מצויים כי אם יושבי ירושלים לבדם אי נמי בימי חזקיה שכל ישראל היו בירושלים ולא היו באין לסחורה:
וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים; וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת – חוּץ מִגַּנּוֹת וְורָדִין שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים; וְאֵין מְגַדְּלִים בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין; וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת.
Traduction
The baraita continues its list: And a house in Jerusalem cannot become ritually impure with the impurity of leprous sores; and one may not build out projections or balconies [gezuztraot] from houses that are in it; and one may not establish garbage dumps in Jerusalem; and one may not build kilns in it; and one may not plant gardens and orchards [pardesot] in it, except for the rose gardens that were already there from the times of the early prophets; and one may not raise chickens in it; and finally, one may not leave a corpse overnight in Jerusalem.
Rachi non traduit
זיזין. קורות יוצאין מן הכתלים:
גזוזטראות. אולדליו''ר בלע''ז על פני העלייה מבחוץ:
כבשונות. משרפות סיד לקדירות:
גינת ורדין. כך שמה והיא היתה צריכה לקטורת והיינו כיפת הירדן כריתות (דף ו.) על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן:
אין מלינין בה את המת. מת בה אדם באותו היום קוברים אותו מיד:
אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ – דִּכְתִיב: ''וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה לַצְּמִתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו'', וְקָסָבַר לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים.
Traduction
The Gemara discusses these ten halakhot pertaining to Jerusalem, one by one: A house situated in it does not become irredeemable one year after its sale. The reason is that it is written: ''And if it is not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him who bought it, throughout his generations'' (Leviticus 25:30). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any single one of the tribes of Israel; rather, it is considered common property. Since no one has ancestral ownership of any house in Jerusalem, its houses cannot be sold permanently.
וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה – דִּכְתִיב: ''כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ'', וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.
Traduction
The Gemara analyzes the next halakha: And its inhabitants do not bring a heifer whose neck is broken. The reason is that it is written: ''If one is found slain in the land that the Lord your God gives you to possess it'' (Deuteronomy 21:1). And, again, the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. Therefore, it is not included in the description: ''The land that the Lord your God gives you to possess it.''
וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת – דִּכְתִיב: ''עָרֶיךָ'', וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.
Traduction
The baraita states: And it cannot become an idolatrous city. The reason is that it is written, in the introduction of the passage dealing with the halakha of an idolatrous city: ''If you shall hear tell concerning one of your cities, which the Lord your God gives you to dwell there'' (Deuteronomy 13:13). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. It is therefore not included in the description ''one of your cities, which the Lord your God gives you to dwell there.''
Rachi non traduit
עריך. משמע שאתה יודע למי מיוחדת היא:
וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ''וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם'', וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.
Traduction
The baraita further teaches: And a house in Jerusalem does not become ritually impure with the impurity of leprous sores. The reason is that it is written: ''And I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession'' (Leviticus 14:34). And the tanna who taught this baraita maintains that Jerusalem was not apportioned to any one of the tribes of Israel. It is therefore not included in the description ''a house of the land of your possession.''
Tossefoth non traduit
ואין מטמא בנגעים דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים. אין לפרש שנתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה ולפיכך אין מטמא דבפ''ק דיומא (דף יב.) משמע דלמ''ד לא נתחלקה לא נתחלקה ממש וא''ת מנליה דלא נתחלקה ממש דלמא סבר נתחלקה אלא שנתנו דושנה של יריחו תחתיה כמו לר' יהודה דאמר נתחלקה ומטמא ובית המקדש עצמו אין מטמא אע''ג דנתחלק אלא משום שנתנו דושנה של יריחו תחתיו כדאמר התם וי''ל דבית המקדש סברא הוא אע''ג דנתחלק דחזרו וקנו אותו כדי שיהא לכל ישראל חלק בו אבל ירושלים אם מתחילה נתחלקה למה היו חוזרין וקונין אותה:
וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת – מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה, וּמִשּׁוּם דְּלָא לִיתַּזְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים.
Traduction
The Gemara discusses the next halakha: And one may not build out projections or balconies from houses that are in Jerusalem. The Gemara provides two reasons for this prohibition. First, it is due to the danger of contracting ritual impurity by being in the same tent as a corpse, i.e., under the same roof, in which case the impurity spreads to all items under the roof. If even a small part of a corpse is under a balcony, everyone who passes under that balcony is rendered impure. Many people come to Jerusalem to sacrifice offerings, and they must maintain a state of ritual purity. The other reason is so that those great crowds of pilgrims not be injured by colliding with the projections.
Rachi non traduit
אהל הטומאה. שמא יהא כזית מן המת מוטל בארץ והגזוזטראות מאהילות עליו ועל אנשים הרבה ונמצאת מרבה את הטומאה:
וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת – מִשּׁוּם שְׁקָצִים.
Traduction
The next halakha pertaining to Jerusalem is: And one may not establish garbage dumps in it. The Gemara explains that the reason is due to the repugnant creatures that are attracted to such heaps and impart ritual impurity upon their death.
Rachi non traduit
משום שרצים. דרכן ליגדל באשפה ומרבים טומאה לפי שמתים שם ומטמאים הקדשים שבירושלים:
וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת – מִשּׁוּם קוּטְרָא.
Traduction
The baraita states: And one may not build kilns in Jerusalem. The reason is due to the unsightly smoke produced by kilns. The Sages sought to preserve the beauty of Jerusalem and the Temple.
Rachi non traduit
קוטרא. עשן שמשחיר את החומה וגנאי הוא:
וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין – מִשּׁוּם סִירְחָא.
Traduction
The baraita teaches: And one may not plant gardens and orchards in it. This is due to the odor emitted by these places, either from discarded weeds or from fertilizer.
Rachi non traduit
סרחון. עשבים רעים הגדילים שם וזורקין בחוץ ועוד דרך גנות לזבלן ויש סרחון:
וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין – מִשּׁוּם קֳדָשִׁים.
Traduction
The next halakha on the list is: And one may not raise chickens in Jerusalem. The Gemara explains that this is due to the sacrificial meat that is consumed in Jerusalem. Since chickens peck in the garbage, they are likely to pick up items that impart ritual impurity and bring them into contact with the consecrated food, which may not be eaten in an impure state.
Rachi non traduit
משום קדשים. שתרנגולין מנקרין באשפה ומביאים בשר שרצים בפיהם ומטמאין את הקדשים:
וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת – גְּמָרָא.
Traduction
The Gemara discusses the last halakha: And one may not leave a corpse overnight in it. The Gemara notes that this prohibition is a tradition; there is no known explanation for it.
Rachi non traduit
גמרא. מסורת היא בידינו ואין טעם לדבר:
אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁצָּרוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבִּפְנִים וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבַּחוּץ. וּבְכָל יוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים לָהֶם בְּקוּפָּה דִּינָרִין, וְהָיוּ מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים.
Traduction
§ The mishna teaches that one may not raise pigs anywhere. The Sages taught in a baraita the background for this halakha: When the members of the house of Hasmonean monarchy were at war with each other, Hyrcanus, one of the parties to this war, was inside the besieged Jerusalem, while his brother Aristobulus, the other contender to the throne, was on the outside. And every day the people inside would lower down money in a box from the Temple walls, to purchase sheep to sacrifice, and those on other side would take the money and send up sheep to them over the wall for the daily offerings.
Rachi non traduit
הורקנוס ואריסטובלוס. אחים היו ומריבין על דבר המלוכה:
היו משלשין. אותם שבפנים מורידין מעל החומה דינרין מתרומת הלשכה בקופה לאותן שבחוץ לקנות תמידין:
הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחָכְמַת יְווֹנִית, אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בָּעֲבוֹדָה – אֵין נִמְסָרִים בְּיֶדְכֶם. לְמָחָר שִׁילְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקוּפָּה, וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַחוֹמָה, נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּחוֹמָה, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה.
Traduction
There was a certain elder there who was familiar with Greek wisdom, and he said to those besieging Jerusalem: As long as they occupy themselves with the Temple service, they will not be delivered into your hands. The next day they lowered down money in a box as usual, but this time they sent up to them a pig. When the pig reached to the midpoint of the Temple wall it stuck its hooves into the wall, and Eretz Yisrael quaked over an area of four hundred parasangs by four hundred parasangs.
Rachi non traduit
נעץ צפרניו. תקע שכן דרך חזיר כשגוררין אותו:
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ חָכְמַת יְווֹנִית. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּנּוֹת הַצְּרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר.
Traduction
At that time the Sages said: Cursed be the man who raises pigs, and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom. And it was concerning that time of siege that we learned in a mishna: There was an incident in which the barley for the omer offering came from the gardens of Tzerifin, far from Jerusalem, and the wheat for the two loaves of Shavuot was brought from the valley of Ein Sokher. Barley and wheat could not be brought from any nearer because the besiegers had destroyed all the produce around Jerusalem. This concludes the baraita.
Rachi non traduit
ועל אותה שעה שנינו. במנחות (דף סד:) מעשה שבא העומר שהיה רגיל לבא מן הקרוב לירושלים אותה שעה בא מגנות צריפין רחוק מירושלים לפי שהחריבו בני המצור את תבואות השדה:
מבקעת עין סוכר. שם מקום:
Tossefoth non traduit
לא יגדל אדם חזירין. וא''ת ת''ל דאסור לעשות סחורה בכל דברים טמאים כדתנן במסכת שביעית (פ''ז מ''ג) אין עושין סחורה בנבילות וטריפות ובפ' כל שעה (פסחים דף כג. ושם) נמי אומר ציידי חיה ועוף שנזדמנו להם מינים טמאים דוקא נזדמנו אבל לכתחילה לא כדדריש התם יהיו בהוייתן יהא ובת''כ נמי דרשינן שקץ הוא לכם שלא לעשות סחורה בהן ותירץ ר''ת דהיינו דוקא בדבר העומד לאכילה אבל אם מגדלן למשוח עורות בשומנן או למוכרן לישראל שימשח בהן שרי וכל חלב מותר למכור היכא דלא קאי לאכילה ובירושלמי נמי מפרש בהאי פירקא דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה משום דסתמן למלאכה:

ואסור לאדם שילמד בנו חכמת יוונית. וא''ת והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאמרינן בפרק בתרא דסוטה (דף מט.) וטיטוס היה בשעת חורבן כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נו:) ומלכות בית חשמונאי קדמי טובא כדאמרינן בפ''ק דע''ז (דף ט.) וי''ל דמעיקרא גזרו ולא קבלו מינייהו א''נ אי הוה בעי למיקם בארור לא היה מיקרי עבריין אבל לבסוף איכא גזירה דרבנן ונראה דלא יגדל דמתני' היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס:
ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא. (כולה) משנה היא במנחות בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סד:
ושם) וא''ת והא בימי מרדכי הוה המעשה כדאמר התם בגמ' דאתא חרשא אותיב ידיה אגנה כו' אמר להן מרדכי ותימה גדולה היא אם חיה מרדכי כל כך דבית חשמונאי לא היה כי אם ר''ס שנים קודם החורבן כדאמר בפ''ק דע''ז (דף ט.) ונראה לר''י דכל אותן שהיו בקיאים ברמזים ובלשונות היו נקראים על שם מרדכי לפי שהוא היה ראש וחכם להכיר ואותו מעשה דג' נשים דמייתי התם נראה שהיה מרדכי ממש דקאמר והיינו דתנן (שקלים פרק ה' משנה א') פתחיה על הקנין:
וְחָכְמַת יְווֹנִית מִי אֲסִירָא?! וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –
Traduction
The Gemara asks a question with regard to this baraita: And is it really prohibited to study Greek wisdom? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi said: In Eretz Yisrael,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source