Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 78a
הָא גַּבֵּי קֳדָשִׁים נָמֵי נֶאֱמַר: ''שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב'' – שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם, וּנְרַבֵּי! מִדְּסֵיפָא לְמַעֵט, רֵישָׁא נָמֵי לְמַעֵט. אַדְּרַבָּה; מִדְּרֵישָׁא לְרַבּוֹת, סֵיפָא נָמֵי לְרַבּוֹת!
Traduction
The Gemara asks: But with regard to sacrificial animals it is also stated in the first part of the verse: ''A bull or a sheep'' (Leviticus 22:27), which are two animals from which you cannot produce diverse kinds. And accordingly, let us include an animal of diverse kinds as being fit for sacrifice on the altar on that account. The Gemara answers: From the fact that the latter clause of the verse: ''Or a goat,'' serves to exclude a type of animal from being fit for sacrifice on the altar, it may be inferred that the first clause: ''A bull or a sheep,'' also serves to exclude a type of animal from being fit for sacrifice on the altar. The Gemara asks: On the contrary, one could equally argue that from the fact that the first clause of the verse serves to include a type of animal as being fit for sacrifice on the altar, the latter clause also serves to include a type of animal as being fit for sacrifice on the altar.
Rachi non traduit
להוציא כלאים מביניהם. אין כלאים באים משניהם:
מדסיפא למעט. או דסיפא דקרא כשב או עז ודאי למעט אתא שהרי כלאים באים מהם וממילא משתמע לרבות לא איצטריך ואי לרבות נדמה כל שכן דלא איצטריך דכיון דמרישא הוא מתרבי כלאים כל שכן נדמה דקיל:
Tossefoth non traduit
והא גבי קדשים דכתיב שור או כשב נרבייה. תימה מה ריבוי צריך נהי דמשור וכשב לא מצי לרבויי כלאים מכשב ועז שאתה יכול להוציא כלאים מבינייהו אתי ואור''י דאע''ג דאתי כלאים מדסמך כשב לעז מכל מקום יש למעטם מדסמך שור לכשב דלחומרא מקשינן וכיון דאי לא הוי כתיב שום או לא בסיפא ולא ברישא הייתי ממעט כלאים יש לי לומר דאתא או לרבות ומשני מדסיפא למעט כלומר או דכתיב גבי כשב ועז כיוצא בו במקום אחר אית לן למימר למעוטי הלכך ה''נ דרשינן למעוטי וה''ה או דרישא למעוטי דרשינן ליה ולא לרבויי ופריך אדרבה אימא איפכא דאו ראשון כתיב במקום שכיוצא בו במקום אחר ראוי לדרשו לרבות ודרשי ליה נמי הכא לרבות וה''ה נמי שני ומשני כו' ואם תאמר ולא ליכתוב אלא ההוא או דבין כשב ועז דמשור וכשב הוה ממעטינן כלאים ומאו דכשב ועז הוה ממעטינן נדמה וי''ל דאי לא כתיב אלא חד אפילו הוה כתיב גבי כשב ועז הוה דרשינן לרבות כלאים כיון דאי לא כתיב או כלל הוה ממעטינן כלאים משור וכשב כדפרישית לעיל:
הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְמַעֵט – הוּא דְּאִיצְטְרִיךְ תְּרֵי מִיעוּטֵי; דְּאַף עַל גַּב דְּאִימַּעַט כִּלְאַיִם, אִיצְטְרִיךְ לְמַעוֹטֵי נִדְמֶה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְרַבּוֹת – תְּרֵי רִיבּוּיֵי לְמָה? הַשְׁתָּא כִּלְאַיִם אִירַבִּי לֵיהּ, נִדְמֶה מִבַּעְיָא?!
Traduction
The Gemara rejects this argument: What is this comparison? Granted, if you say that both expressions serve to exclude types of animals from being fit for sacrifice on the altar, this is why two exclusions were necessary: One exclusion is referring to diverse kinds and the other is referring to an animal that resembles another species, as even though an animal of diverse kinds is excluded, it was still necessary to exclude an animal that resembles another. But if you say that both phrases serve to include types of animals as being fit for sacrifice on the altar, why are two inclusions required? Now that an animal of diverse kinds has been included, in the first inclusion, is it necessary to say that an animal that resembles another is also included? There is more justification for including an animal that resembles another, whose parentage is entirely of one species, than for including an animal of diverse kinds.
Tossefoth non traduit
השתא כלאים איתרבו כו'. וא''ת בלא ק''ו דכלאים איכא למפרך דמה צריך לרבות דממילא מתרבי כל כמה דלא מעטיה קרא דהא כי אמר דאתו אויין למעט צריך קרא למעוטי ואע''ג דממעטינן כלאים לא הוה ממעטינן נדמה אי לאו דמעטיה קרא וי''ל דבלא שום קרא הוה מרבינן נדמה שדומה במקצת סימנין וממעטינן נדמה שאין דומה כלל דהוה ילפינן בתחת תחת ממעשר והשתא כי אמר דאתי או למעט ממעט נדמה אפילו אותו שנדמה במקצת סימנים וכי אמרי אתא לרבויי בעי לרבויי נדמה אפילו אותו שאין דומה כלל ולהכי דייק השתא כלאים איתרבי נדמה אפילו אין דומה כלל מבעיא:
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: זֶה בָּנָה אָב – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''שֶׂה'', אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם; לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְקָדָשִׁים, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ ''שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב'' – פְּרָט לְכִלְאַיִם!
Traduction
The Gemara has established that when the Torah uses the word seh (Exodus 21:37) in the context of theft it does not serve to exclude animals of diverse kinds. The Gemara asks: If so, what is meant by this statement that Rava says with regard to the verse: ''The ox, the seh of a sheep, and the seh of a goat'' (Deuteronomy 14:4), that this establishes a paradigm for other cases, teaching that wherever the word seh is stated in the Torah, it serves to exclude only an animal of diverse kinds. With regard to what halakha did Rava state this principle? If this principle is referring to the halakha concerning sacrificial animals, it is written explicitly with regard to them: ''A bull or a sheep'' (Leviticus 22:27), which, as taught in the aforementioned baraita, serves to exclude diverse kinds.
Rachi non traduit
אי לקדשים. למימרא דפסול לקרבן דכתיב בהו שה בנדבות בפרשת נסכים (במדבר ט''ו:י''א) או לשה בכבשים וגו':
הא בהדיא כתיב בהו. מרבויא דאו כשב פרט לכלאים דפסול:
אִי לְמַעֲשֵׂר, ''תַּחַת''–''תַּחַת'' יָלֵיף, מִקֳּדָשִׁים!
Traduction
If this principle is referring to the halakha concerning animal tithe, concerning which it is written: ''And all the tithe of the herd or the flock [tzon], any one that passes under the rod, the tenth shall be sacred unto the Lord'' (Leviticus 27:32), this principle is not necessary either. The reason is that the exclusion of diverse kinds can be derived by means of a verbal analogy from the term ''under'' in this verse, and the word ''under'' in a verse that deals with sacrificial animals: ''When a bull, or a sheep, or a goat is born, it shall be seven days under its mother'' (Leviticus 22:27). This verbal analogy, from which many halakhot of animal tithe are derived, indicates that diverse kinds are not subject to animal tithe, just as they cannot be used for an offering.
Rachi non traduit
אי למעשר בהמה. ואע''ג דלא כתיב ביה שה אלא צאן קאמר רבא דפסול הא אמרינן בבכורות לענין מילי טובא דגמר תחת השבט מתחת אמו הלכך להא מלתא יליף נמי ופסול:
Tossefoth non traduit
אי למעשר. פירוש דהוי כאילו כתיב ביה שה מג''ש דהעברה העברה מבכור דכתיב ביה שה (ויקרא כו) אם שור אם שה ובקונטרס פי' דבמעשר כתיב צאן דהוי כמו שה ואין נראה ועוד בפרק בתרא דבכורות (דף נז.) פריך אי גמר מעשר תחת תחת מקדשים אפי' הנך נמי פי' יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום לא יכנסו לדיר להתעשר ואי לא גמר מקדשים בשלמא טריפה כל אשר יעבור פרט לטריפה אלא כלאים מנ''ל ומאי קושיא לימא ליה דמבנין אב דרבא נפקא ליה כלאים כיון דבמעשר כתיב [צאן]. כדפירש בקונטרס הכא ולפי מה שפירשתי דאשה דבכור סמיך א''ש דלא מצי למימר התם דיליף מעשר מבכור דמיעט ביה כלאים דאם כן יוצא דופן נמי נמעט במעשר דנילף מבכור:

אִי לִבְכוֹר, ''הַעֲבָרָה''–''הַעֲבָרָה'' יָלֵיף, מִמַּעֲשֵׂר!
Traduction
If this principle is referring to firstborn animals, concerning which it is written: ''However, the firstborn among animals, which is born as a firstling to the Lord, no man shall sanctify it; whether it be ox or seh, it is the Lord’s'' (Leviticus 27:26), it is not necessary in that context either. The reason is that this can be derived by a verbal analogy between the term passing, in the verse: ''And you shall cause to pass to the Lord all that open the womb'' (Exodus 13:12), and the same term passing, from a verse concerning animal tithe: ''And all the tithe of the herd or the flock, any one that passes under the rod, the tenth shall be sacred unto the Lord'' (Leviticus 27:32). This verbal analogy teaches that if the firstborn of a ewe or a she-goat is an animal of diverse kinds it is not considered a firstborn with regard to the halakhot of firstborn animals, which means that Rava’s principle is not necessary here.
Rachi non traduit
העברה העברה. והעברת כל פטר רחם לה' (שמות י''ג:י''ב) וכל אשר יעבור (ויקרא כז):
אִי נָמֵי, נִדְמֶה אָמְרַתְּ לָא – דִּכְתִיב: ''אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר'' – עַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר; כִּלְאַיִם מִבַּעְיָא?
Traduction
Alternatively, you must say that an animal that resembles another is not subject to the halakhot of a firstborn, as it is written: ''But the firstborn of a bull, or the firstborn of a sheep, or the firstborn of a goat, you shall not redeem; they are holy'' (Numbers 18:17). This indicates that the halakhot of the firstborn are not applicable unless the fathering animal is a bull and its firstborn is also a bull. This excludes an animal that resembles another species, rather than its father. Once it is established that an animal that resembles another is not subject to the halakhot of a firstborn, is it necessary for the Torah to state the same with regard to diverse kinds? Since it is evident that firstborn status does not apply to diverse kinds, Rava’s principle is not required here either.
Tossefoth non traduit
עד שיהא הוא שור ובכורו שור. אומר ר''י דבפרק קמא דבכורות (דף ה:) מוקי לה דוקא בשאין דומה כלל אבל דומה במקצת סימנין יליף התם מאך דקדיש בבכור וצריך למעט נדמה בקדשים ובכור דאי לא כתיב אלא בקדשים הוה ילפינן בכור מקדשים והוה ממעטינן בבכורות אפילו יש בו מקצת סימן ואי הוה כתיב ריבוי לחודיה בבכורות לרבות נדמה שיש בו מקצת סימן הוה מרבינן ליה נמי בקדשים דילפינן מהדדי בג''ש וכן אי לא הוה כתיב בקדשים כלל אלא בבכור מיעוט וריבוי הוה ילפינן קדשים מבכור אבל השתא דכתיב בקדשים וכתיב נמי מיעוט וריבוי בבכור ליכא למילף קדשים מבכור דאם כן לישתוק קרא ממיעוט דקדשים:
אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר דְּרָבָא – לְעִנְיַן פֶּטֶר חֲמוֹר. כְּדִתְנַן: אֵין פּוֹדִין לֹא בְּעֵגֶל וְלֹא בְּחַיָּה וְלֹא בִּשְׁחוּטָה וְלֹא בִּטְרֵיפָה וְלֹא בְּכִלְאַיִם וְלֹא בְּכוֹי.
Traduction
Rather, Rava’s principle was stated with regard to the redemption of a firstborn donkey, concerning which it is written: ''And every firstborn of a donkey you shall redeem with a seh'' (Exodus 13:13), as we learned in a mishna (Bekhorot 12a): One may not redeem a firstborn donkey neither with a calf, nor with a non-domesticated animal, nor with a slaughtered animal, nor with a tereifa animal, nor with diverse kinds, i.e., a sheep-goat hybrid, nor with a koy. Rava’s principle is referring to the source for the prohibition against using an animal of diverse kinds for the redemption of a firstborn donkey.
Rachi non traduit
לענין פדיון פטר חמור. דכתיב שה וקא אשמעינן רבא טעמא דמתני' דקתני אין פודין בכלאים מהכא הוא:
ולא בחיה. צבי ואיל:
ולא בשה שחוטה. דלאו שה קרינא בה:
כוי. מבהמה וחיה:
כלאים. משני מיני בהמות:
וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּמַתִּיר בְּכִלְאַיִם – דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר בְּכִלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, לְמַאי הִלְכְתָא?
Traduction
The Gemara asks: But what about according to the opinion of Rabbi Elazar, who disagrees with this ruling and permits the use of an animal of diverse kinds for the redemption of a firstborn donkey? As we learned in the same mishna: Rabbi Elazar permits diverse kinds for use in the redemption of a firstborn donkey because it is considered a seh. Accordingly, with regard to what halakha is Rava’s principle relevant?
אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּי אִיתְּמַר דְּרָבָא – לְטָמֵא שֶׁנּוֹלַד מִן הַטָּהוֹר וְעִיבּוּרוֹ מִן הַטָּמֵא, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דְּאִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִ''שֵּׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים'' נָפְקָא לֵיהּ – עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיו כֶּבֶשׂ וְאִמּוֹ כִּבְשָׂה.
Traduction
Rabbi Elazar could have said to you: Rava’s principle was stated with regard to a non-kosher animal that was born from a kosher mother, whose impregnation was from a non-kosher animal. Rava is saying that this animal is not kosher. And this is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, although he would agree with this halakha, he derives this halakha (see Bekhorot 7a) from the phrase: ''The seh of sheep [kevasim], and the seh of goats [izzim]'' (Deuteronomy 14:4). The plural forms ''kevasim'' and ''izzim'' indicate that a lamb is not kosher unless both its father is a sheep and its mother is a ewe, and the same halakha applies to a kid.
Rachi non traduit
לטמא שנולד מן הטהור. פרה שילדה סוס ואביו סוס או רחל שילדה חזיר ואביו חזיר דאסור באכילה דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים (דברים יד) וכיון דכתיב שה פרט לכלאים כה''ג הוא:
דר' יהושע. בפרק קמא דבכורות (דף ז.):
Tossefoth non traduit
לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא ודלא כר' יהושע. פי' בקונטרס דר' יהושע פליג אדר''ש ושרי גמל הבא מן הפרה שעיברתו משור בסימן אחד של טהרה מעלה גרה או מפריס פרסה ודריש את זה לא תאכלו את הגמל גמל אי אתה אוכל בסימן אחד אבל אחר אתה אוכל בסימן אחד ואיזה זה זה טמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטהור יכול אפי' עיבורו מן הטמא כלומר כשם שאני מכשיר בו כך אני מכשיר בבנו אם נתעברה הימנו פרה ת''ל שה כשבים כו' ועיבורו מן הטמא לאו דוקא דלדידיה הוי טהור אלא דומה לטמא וכולה סוגיא דבכורות (דף ו:
ושם) לא משתמע כפירושו אלא משמע דמודה ר' יהושע לר''ש דגמל גמור הנולד מפרה ומשור שהוא אסור ואם יש בו סימן אחד שדומה מקצת לפרה מותר ולא קאי כלל אסימנים דקרא ממעלה גרה או ממפריסי פרסה והכי איתא התם (שם) רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייבת ר''ש אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו ועלה דההיא לא מבעיא ליה לר''ש בגמרא בן פרה מי בעי שיהא ראשו ורובו דומה לאמו להתירו באכילה או אפי' במקצת ובעי למפשט מדר' יהושע דסבר כר''ש מדקרי לה טמא וקאמר אבל אתה אוכל בסימן אחד כו' אלמא לא בעי ראשו ורובו להתירו באכילה ודחי ודלמא סבר לה כר''ש בחדא ופליג עליה בחדא ועוד משמע התם דטעמא דר' יהושע משום דקסבר זה וזה גורם אסור ולפי זה אפי' טהור שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא אסור והך דשמעתין דמוקי רבא לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא מיירי נמי שדומה קצת לאמו כההיא דרבי יהושע שאם היה דומה לגמרי לגמל אפילו עיבורו מן הטהור היה אסור דהא ס''ל כר''ש כדאוקמא דאיעבר מקלוט וכר''ש וה''ה דה''מ למנקט טהור שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא דאסור כיון דשה להוציא כלאים ואסור משום זה וזה גורם אלא משום דנקט במילתיה דר' יהושע טמא שנולד נקט נמי הכי במילתיה דרבא ובמילתיה דר' יהושע נקט משום דרישא קתני אבל אתה אוכל בסימן אחד טמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטהור להכי נקט בסיפא נמי יכול שאתה אוכל טמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא וה''ה אפילו טהור שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא דאסור משום זה וזה גורם והא דקאמר הכא ודלא כר' יהושע כ''ש דהוי דלא כר''א בר פלוגתיה דשרי ליה לגמרי וה''ג ר' אלעזר ולא ר' אליעזר:
וּטְהוֹרָה מִטְּמֵאָה מִי מִיעַבְּרָא?! אִין; דְּקַיְימָא לַן
Traduction
The Gemara asks with regard to the case under discussion: But can a kosher animal become impregnated by a non-kosher animal in the first place? Is it even possible for this to occur? Why did Rabbi Yehoshua and Rava have to find a biblical source to deem this offspring as non-kosher? The Gemara answers: Yes, it is possible. As we maintain elsewhere (Bekhorot 7a)
Rachi non traduit
וטהורה מטמאה מי מיעברא. דאיצטריך למעוטי והא קיימא לן בפ''ק דבכורות (דף ז.) לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהורה ולא טהורה מן הטמאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source