Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 64a

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''שֶׂה'' – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

Traduction

When the verse states ''sheep,'' a sheep is thereby stated explicitly. Therefore, the detail of ''ox'' cannot be written to include specifically items that can be sacrificed on the altar, e.g., a sheep. How then do I realize the meaning of the word ''theft,'' i.e., what is the category of items derived from the detail and generalization? It must be that it serves to include all types of items in the requirement of double payment.

Rachi non traduit

לרבות שאר דברים. כל הני:

Tossefoth non traduit

כשהוא אומר שה כו'. אף על גב דחמור כתיב ברישא נקט כי האי גוונא משום דהכי מסיק מילתיה שפיר:

יֵאָמֵר ''שׁוֹר'', ''שֶׂה'' וּ''גְנֵיבָה'', וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה.

Traduction

The baraita continues to analyze the verse: Let the verse state only ''ox,'' ''sheep,'' and ''theft,'' and in that manner everything would be included. Why is it necessary to write ''donkey''? Had the verse been written in this manner, without ''donkey,'' I would have said: Just as the items mentioned in the detail, ''ox'' and ''sheep,'' are clearly defined as items that are subject to being sacred with the sanctity of the firstborn, so too any item that is subject to being sacred with the sanctity of the firstborn is subject to double payment, but not other items.

Rachi non traduit

אילו כן. לשון תשובת שאילה הן:

אף כל קדוש בבכורה. ולא מתרבי מדרשא אלא חמור הלכך מה היה לך להביא שלא נכתב חמור להכי כתב חמור דע''כ כלל ופרט לשאר דברים אתי:

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''חֲמוֹר'' – הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

Traduction

What is there for you to include in this category? A donkey. When the verse says ''donkey,'' a donkey is thereby stated explicitly. Therefore, the details of ''ox'' and ''sheep'' cannot be written to include specifically items that are subject to being sacred with the sanctity of the firstborn, e.g., a donkey. How then do I realize the meaning of the word ''theft,'' i.e., what is the category of items derived from the detail and generalization? It must be that it serves to include all types of items in the requirement of double payment.

יֵאָמֵר ''שׁוֹר'' וַ''חֲמוֹר'' ''שֶׂה'' וּ''גְנֵיבָה'' – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

Traduction

The baraita continues to analyze the verse: Let the verse state only ''ox,'' and ''donkey,'' and ''sheep,'' and ''theft,'' and in that manner all items would be included. Why is it necessary to write the word ''alive''? Had the verse been written in this manner, I would say: Just as the items mentioned in the detail, ''ox,'' ''sheep,'' and ''donkey,'' are clearly defined as items that are animals, so too all animals are subject to double payment, but not inanimate objects.

Rachi non traduit

והכל בכלל. חיים דמשמע לרבות כל בעלי חיים למה לי:

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''חַיִּים'' – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

Traduction

What is there for you to include in this category that is not already listed? Animals other than oxen, sheep, and donkeys. When the verse states the term ''alive,'' animals are thereby stated explicitly. Therefore, the details of ''ox,'' ''sheep,'' and ''donkey'' cannot be written to include animals. How then do I realize the meaning of ''theft,'' i.e., what is the category of items derived from the detail and generalization? It must be that it serves to include all types of items in the requirement of double payment. This is the end of the baraita.

אָמַר מָר: יֵאָמֵר ''שׁוֹר'' וּ''גְנֵיבָה''. מִי כְּתִיב ''שׁוֹר'' וּ''גְנֵיבָה''? ''גְּנֵיבָה'' וָ''שׁוֹר'' הוּא דִּכְתִיב!

Traduction

There are several puzzling elements of the halakhic exposition of the verse in this baraita. The Gemara now seeks to explain it in detail. The Master said in the baraita above: Let the verse state only ''ox'' and ''theft.'' The Gemara objects: Are ''ox'' and ''theft'' written in the verse in this order, as a generalization and a detail? No, it is ''theft'' and then ''ox'' that is written. Consequently, the verse contains a generalization and a detail, in which case the generalization is understood to refer only to that which is specified in the detail.

Rachi non traduit

מי כתיב שור. ברישא והדר גניבה דהוה ליה פרט וכלל דנימא הכל בכלל דנעשה כלל מוסיף על הפרט גניבה ושור כתיב דהוה ליה כלל ופרט ושור אין מידי אחרינא לא:

וְכִי תֵּימָא ''אִילּוּ נֶאֱמַר'' קָאָמַר – אִילּוּ נֶאֱמַר ''שׁוֹר'' וּ''גְנֵיבָה''; וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ ''מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ''?! הָוֵה ''שׁוֹר'' פְּרָט וּ''גְנֵיבָה'' כְּלָל; פְּרָט וּכְלָל – נַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כֹּל מִילֵּי!

Traduction

And if you would say that the baraita is saying that this would be the case had the verse stated the words in this manner, i.e.: Had the verse stated ''ox'' and then ''theft,'' all items would have been included; how can you then proceed to say: Just as the item mentioned in the detail, ''ox,'' is clearly defined as an item that can be sacrificed on the altar, so too everything that can be sacrificed on the altar is subject to double payment? ''Ox'' is a detail and ''theft'' is a generalization, and according to the rules of hermeneutics, in such a case the generalization adds to the detail, and all items are included, not just items that resemble the detailed item.

Rachi non traduit

וכי תימא אילו נאמר קאמר. אילו נאמר שור ברישא והדר גניבה לא היה צריך לכתוב יותר ולמה לא נכתב כן:

אילו נאמר שור וגניבה. בתמיה הא ודאי ה''ל פרט וכלל ושפיר קשיא לי' ומאי אילו כן קמהדר ליה:

אֶלָּא כְּדִכְתִיב קָאָמְרִי – ''גְּנֵיבָה'' וְ''שׁוֹר''. מִי מָצֵית אָמְרַתְּ ''הַכֹּל בַּכְּלָל'', אוֹ ''מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ''? הָוֵה לֵיהּ ''גְּנֵיבָה'' כְּלָל וְ''שׁוֹר'' פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא!

Traduction

Rather, the baraita must be saying that the verse should be analyzed as it is actually written: First ''theft'' and then ''ox.'' Accordingly, how can you then proceed to say that all items would be included, or: Just as the item mentioned in the detail is clearly defined as an item that can be sacrificed on the altar, as the baraita states? This analysis is applicable only when there is a generalization, and a detail, and a generalization. In this verse ''theft'' is a generalization and ''ox'' is a detail. The rules of hermeneutics state that when there is only a generalization and a detail, there is nothing included in the generalization other than what is listed in the detail. In this case, one would necessarily conclude that if one steals an ox, yes, he is liable to pay the double payment for stealing it, but if one steals anything else, no, there is no double payment.

Rachi non traduit

אלא כדכתיב קאמרי. בתמי' גניבה ושור הא הוה ליה כלל ופרט ומאי הכל בכלל דקא קשי' לי' ומאי מה הפרט מפורש דמהדר ליה הא כלל ופרט לא מרבי מידי:

הכל בכלל. דמתרבי כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון:

אָמַר רָבָא: תַּנָּא אַ''חַיִּים'' קָא סָמֵיךְ לֵיהּ, וּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל קָאָמַר לֵיהּ.

Traduction

Rava stated an explanation of the baraita: When the tanna suggested: Let the verse say ''ox'' and ''theft,'' and similar suggestions, he was relying on the word ''alive'' at the end of the phrase. He considered this word an additional generalization after the detailed items, and therefore he was saying that the phrase is to be treated as a generalization, and a detail, and a generalization. Consequently, it should have been sufficient for the verse to state merely ''theft,'' followed by ''ox,'' followed by ''alive.'' Why does the Torah specify further items?

Rachi non traduit

אחיים סמיך. גניבה דה''ל כללא קמא סמיך ליה אחיים דהוי כללא בתרא ודריש בכלל ופרט וכלל וסיפא דקתני ויאמר גניבה שור ושה וחמור והכל בכלל הואיל ואחיים סמיך ליה מאי קשיא לי' הא טפי לא כתיב אם המצא תמצא קשיא ליה כדאמר במסקנא ומיהו אפסקיה גמרא למילתי' דרבא בפרכי אחריתי ולא שבק לאסוקיה למילתי':

וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא! הָא תַּנָּא – דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דִּכְהַאי גַּוְונָא דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי.

Traduction

The Gemara questions this explanation: But the latter generalization is not similar to the first generalization. The first generalization, ''theft,'' is so general that it includes all items, whereas the latter generalization, ''alive,'' includes only animals. Consequently, the rule of a generalization, and a detail, and a generalization should not apply. The Gemara responds: This tanna, the author of this baraita, is of the school of Rabbi Yishmael, who expounds generalizations and details in a case like this. Even if the first generalization and the latter generalization are dissimilar, he interprets the verse as a generalization, and a detail, and a generalization.

Rachi non traduit

והא לא דמי כללא בתרא. דלא כייל אלא בעלי חיים לכללא קמא דמשמע כל דבר:

הא תנא דבי רבי ישמעאל. בשילהי אלו טריפו':

וְהָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא'' לְמָה לִי? יֵאָמֵר ''שׁוֹר'' וּ''גְנֵיבָה'' וְ''חַיִּים'' – וְהַכֹּל בַּכְּלָל!

Traduction

Rava continues his explanation of the baraita: And this is what the tanna found difficult at the end of the baraita: Why do I need the beginning of the verse to state: ''If the theft shall be found [himmatze timmatze],'' with the verb repeated? Rava now explains the entire baraita, from the beginning: Let the verse say ''ox'' and ''theft'' and ''alive,'' and all items would be included, in accordance with the rules of a generalization, and a detail, and a generalization. Why did the verse include other details?

Rachi non traduit

והכי קא קשיא ליה. לתנא דבי חזקיה בסיפא דמילתא:

אם המצא תמצא. דמשמע ריבויי למה לי והשת' קא מפרש לה רבא לכולא מתני':

הכל בכלל. דמתרבי כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון:

אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְהָבִיא – ''שֶׂה'', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''שֶׂה'' – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

Traduction

The baraita answers this by saying: Had the verse been written in this manner, I would have said: Just as the item mentioned in the detail, ''ox,'' is clearly defined as an item that is sacrificed on the altar, so too everything that is sacrificed on the altar is subject to double payment, but not other items. What else is there for you to include in this category? A sheep. When the verse states ''sheep,'' a sheep is thereby stated explicitly. Therefore, the detail of ''ox'' cannot be written to include specifically items that can be sacrificed on the altar, e.g., a sheep. How then do I realize the meaning of the word ''theft,'' i.e., what is the category of items derived from the detail and generalization? It must be that it serves to include all types of items in the requirement of double payment.

Rachi non traduit

הא מה אני מקיים גניבה. דדרשינן בכלל ופרט לרבות כל דבר:

יֵאָמֵר ''גְּנֵיבָה'' וְ''שׁוֹר'' וָ''שֶׂה'' וְחַיִּים'' – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה.

Traduction

The baraita continues: Let the verse say only ''theft,'' and ''ox'' and ''sheep'' and ''alive,'' and all items would be included. Why is it necessary to write ''donkey''? The baraita answers: Had the verse been written in this manner, without ''donkey,'' I would have said: Just as the items mentioned in the detail, ''ox'' and ''sheep,'' are clearly defined as items that are subject to being sacred with the sanctity of the firstborn, so too any item that is subject to being sacred with the sanctity of the firstborn is subject to double payment, but not other items.

Tossefoth non traduit

יאמר גניבה ושור וחיים והכל בכלל. שאל הר''ר אשר מלוני''ל את ר''י היכי ס''ד דמגניבה שור וחיים מרבינן כל דבר ולא יהיה אלא פרט וכלל דלא הוה מרבינן מיניה אלא ב''ח והשתא בעי לרבויי בכלל ופרט וכלל טפי ממאי דמשמע כללא בתרא והשיב לו ר''י כיון דלא מסיק אכתי אדעתיה צד קדושה בבכורות וקרב לגבי מזבח א''כ אם נאמר מה הפרט מפורש בעלי חיים נמצא שאין כלום בכלל בתרא דחיים יותר מכעין הפרט והואיל וכן הוא אית לן למימר דחיים כלל הוא להיות משמע כל דבר כמו גניבה באם אינו ענין לחיים ממש תניהו לענין כל דבר או נפרש חיים לשון חשיבות כמו אחייה לקרן כעין שגנב דלקמן ולהכי קאמר והכל בכלל דאם לא בא לרבות מכעין הפרט אלא בעלי חיים לא יכתוב שום פרט אלא גניבה וחיים וליהוי גניבה כלל וחיים פרט ונ''מ בעלי חיים והא דפריך הא לא דמיא כללא בתרא לכללא קמא אע''ג [דפרישית] דחיים משמע כל דבר כמו כלל דגניבה מ''מ הואיל ומשמעות פשט שלהן אין שוה אין לעשות כלל ופרט וכלל מהם ומשני ה''א קרב לגבי מזבח אין וכלל חיים כמשמעותיה ומכעין הפרט אנו ממעטינן שאר ב''ח שאין קריבין לגבי מזבח כמו בכל מקום דכעין הפרט אתא למעוטי מכללא בתרא והכל מתיישב כפי' ר''י אך האחרון דקאמר יאמר גניבה שור ושה וחמור וחיים והכל בכלל דכיון דמכח פרטי בעי למימר שיהיה הכל בכלל מאי קמשני אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש בעלי חיים והא מכח פרטות בא לרבות אפי' לאו בעלי חיים ואור''י דהמתרץ לא הבין דברי המקשן וחוזר ומקשה לו אותה קושיא עצמה ומפרש דבריו ואין נראה דאין זו סוגיית הגמ' אלא תנא אחד הוא ששואל ומשיב לעצמו לכך נראה לפרש דהתנא לרווחא דמילתא. בא לפרש דאפילו תאמר שאין חילוק בין ב''ח לשאין בעלי חיים ולא ממעטינן מחיים דלאו ב''ח אפ''ה מפרטא דשור לא תרבה כל דבר המטלטל וגופו ממון ותקשה לך המצא תמצא ל''ל דהא לא מרבינן מפרטא דשור אלא דבר הקרב לגבי מזבח ומסיק ויאמר גניבה ושור וחמור שה וחיים והכל בכלל וא''כ המצא תמצא למה לי ומשני אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש ב''ח עתה שאין מוצא טעם אחר מחלק בין בעלי חיים לשאין בעלי חיים אבל בתחלה שהיו לו טעמים אחרים לא חושש אם לא נחלק והשתא איצטריך המצא תמצא לרבות שאין בעלי חיים ופריך מה יש לך להביא בעלי חיים כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור ולמה לי כל הני פרטי הא מה אני מקיים גניבה פירוש כלל ופרט וכלל לרבות כל דבר ועוד שאלו דאמאי הוצרך לומר מה הפרט מפורש ב''ח ה''ל למימר אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא לאתויי עופות טהורים ולא הוי מצי לאקשויי תו כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור כו' ושפיר איצטריך המצא תמצא ואור''י דסובר זה התנא שאין לנו לתלות זה הדבר בצד טומאה כיון שטומאה חלוקה יותר מדאי שזה במגע ובמשא וזה בבית הבליעה דוקא ועוד שאלו למה ליה לרבא למימר דאם המצא תמצא קא קשיא ליה וצריך להפוך דברי הברייתא ולומר גניבה ושור לימא דחזקיה אתא לפרושי למה כל הני פרטי ואאם המצא תמצא סמיך וכבני מערבא ס''ל דאמרי בשני כללות הסמוכי' זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וה''ק יאמר המצא ושור וגניבה והכל בכלל אבל המצא תמצא לא חשיב להו שני כללות דדברה תורה כלשון בני אדם ומשני דמשור לחודיה ועם שני כללות לא אתי ומסיק ויאמר המצא ושור וחמור ושה וגניבה והכל בכלל אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש ב''ח והשתא מסיים שפיר כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור הא מה אני מקיים כלל ופרט לרבות כל דבר והוי אתי מסקנא דברייתא שפיר דלפי מה שמפרש רבא דהמצא תמצא קא קשיא ליה אין מתרץ בברייתא עצמה כלום וגם מה שמזכיר שור קודם לגניבה הוה אתי נמי שפיר והשיב לו ר''י חדא דאין לומר. דברה תורה כלשון בני אדם אלא במקום שאי אפשר לומר בע''א ואין להאריך כאן בזה ועוד דא''כ היאך היה יכול לומר אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח וקדוש בבכורה הא ע''כ כיון דסבר האי תנא דשני כללות הסמוכים זה לזה בריבה ומיעט וריבה דיינינן ליה א''כ משני כללות הוה מרבינן כל דבר דהא ליכא למימר הטל פרט ביניהם כבני מערבא דא''כ תקשה ליה שה למה לי כדפריך בסמוך:

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''חֲמוֹר''] הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

Traduction

יֵאָמֵר ''גְּנֵיבָה'', וְ''שׁוֹר'', וָ''שֶׂה'', וַ''חֲמוֹר'', וְ''חַיִּים'' – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

Traduction

The baraita then asks: Let the verse say only ''theft,'' and ''ox,'' and ''sheep,'' and ''donkey'' and ''alive,'' and in that manner all items would be included. The baraita answers: Had the verse been written in this manner, I would say: Just as the items mentioned in the detail, ''ox,'' ''sheep,'' and ''donkey,'' are clearly defined as items that are animals, so too all animals are subject to double payment, but not inanimate objects.

Rachi non traduit

יאמר גניבה ושור ושה וחמור וחיים והכל בכלל. אם המצא תמצא ל''ל ומשני אילו כן הייתי אומר אף כל ב''ח להכי איצטריך אם המצא תמצא למימר דלאו מגניבה וחיים דרשינהו לכלל אלא מאם המצא תמצא ושדינהו לכל הני פרטי בינייהו כדמפרש לקמן: הדר פריך תנא דבי חזקיה מה יש לך להביא שאר ב''ח כשהוא אומר חיים הרי בעלי חיים אמור. כלומר מקרא בהדיא נפקי ולאו מכלל ופרט הלכך מה אני מקיים כלל ופרט לרבות כל דבר ואכתי המצא תמצא למה לי והכי מסקנא דתנא דבי חזקיה:

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''חַיִּים'' – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''גְּנֵיבָה''? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר; ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא'' לְמָה לִי?

Traduction

What is there for you to include in this category that is not already listed? Animals other than oxen, sheep, and donkeys. When the verse states ''alive,'' animals are thereby stated explicitly. Therefore, the details of ''ox,'' ''sheep,'' and ''donkey'' cannot be written to include animals. How then do I realize the meaning of ''theft,'' i.e., what is the category of items derived from the detail and generalization? It must be that it serves to include all types of items in the requirement of double payment. If so, why do I need the phrase ''if the theft shall be found [himmatze timmatze]''? This is the conclusion of the baraita as explained by Rava.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source